מיכאל שמש מעדכן שהציונות הדתית וש״ס יצביעו נגד

הודעת שר המשפטים יריב לוין:


*מהפכה ביחס לנפגעי עבירה: הממשלה אישרה את הצעת סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין להקמת נציבות לטיפול נפגעי עבירה.*

לראשונה בישראל: נציבות שתרכז את נושא נפגעי העבירה בממשלה ואף תתן מענים ייחודיים לנפגעי עבירה כתוצאה ממלחמת 'חרבות ברזל'.

לאחר עבודה מקצועית מאומצת במשרד המשפטים תחת אחריותו של מנכ״ל המשרד איתמר דוננפלד, הממשלה אישרה את הצעתו של שר המשפטים לוין, להקמת נציבות לנפגעי עבירה. מדובר במהלך משמעותי שמבטא את המחויבות של המדינה כלפי נפגעי עבירה וההכרה בכך כי נדרש גוף ייעודי שיפעל לקידום וטיפול בצרכים השונים של נפגעי העבירה. הנציבות תפעל בתיאום עם משרדי הממשלה, להנגשה ומימוש זכויותיהם של נפגעי עבירה, בכל ההיבטים הרלוונטיים לרבות היבטים משפטיים, טיפוליים תעסוקתיים ועוד. הנציבות תפעל לגיבוש מדיניות כלל ממשלתית וחיזוק הקשר בין גורמי הממשלה במטרה לתת את המענים הנדרשים והמיטביים לנפגעי העבירה.

הנחת העבודה המרכזית שהובילה להקמת הגוף היא כי מענה הוליסטי ואינטגרציה בין כלל המערכים הקיימים ישפרו את הממשק בין המדינה לנפגע העבירה ויגבירו את יחסי האמון של נפגע העבירה במענים הממשלתיים. הנציבות תפעל גם לשיתופי פעולה עם גופים אזרחיים מתוך הבנה כי יש בכך לתרום לשיפור המענים הנדרשים לנפגעי העבירה.
ההחלטה על הקמת הנציבות התקבלה, בין היתר, על רקע המלצותיה של הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (ועדת ברלינר), מהן עלה כי במדינות רבות בעולם קיימות נציבויות נפגעי עבירה המתכללות את הטיפול בנפגעי עבירה, מסייעות בקביעת מדיניות לתמיכה בנפגעי העבירה, מסייעות בשיפור העברת המידע הנמסר לנפגעי עבירה ובהגברת המודעות לזכויותיהם ולשירותים להם הם זכאים.

הצורך בהקמת הנציבות התחדד והועצם באופן דחוף ומובהק בעקבות מתקפת הטרור של ארגון החמאס ב-7 באוקטובר, עם עלייה ניכרת בצרכיהם של נפגעי עבירה תוך התייחסות לצרכים הייחודיים הנדרשים בהקשר זה.

*סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין:* ״מדובר במהלך פורץ דרך, שמבטא את המחויבות של המדינה כלפי נפגעי העבירה, ומכיר בכך שיש להקים גוף ייעודי לטיפול בהם. הקמת הנציבות כגוף שיתכלל את תחום נפגעי העבירה, ויהיה אחראי ליישומו של חוק זכויות נפגעי העבירה, תקדם באופן משמעותי את הטיפול בנפגעי עבירה ותסייע להם ולגופי האכיפה בתחום זה. אני מודה לצוות המקצועי במשרד המשפטים שעמל רבות על גיבוש הצעת ההחלטה להקמת הנציבות.״

*מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד:* "הקמת נציבות לנפגעי עבירה היא בשורה של ממש בתחום הסיוע, הטיפול וההתייחסות של המדינה לנפגעי עבירה. בישראל עדיין לא קיים גוף המתכלל ומקדם את תחום נפגעי העבירה והאחראי ליישום של חוק זכויות נפגעי העבירה. הקמת נציבות כזאת היא ממש צו השעה, השלכות מתקפת הטרור הרצחנית של ארגון החמאס חידדו את הצורך בהקמת הנציבות במיוחד בעת הזו ועשויה לקדם במידה ניכרת את התחום, להעלות את המודעות לזכויות הנפגעים,ולסייע לכלל הגופים המלווים נפגעי עבירה בזיהוי הצרכים ובשיפור השירותים הניתנים לנפגעים."

ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן נגד אקטיביזם שיפוטי:

‏השופט פוגלמן בתגובה לקונית מבקש מבג״ץ לדחות על הסף את העתירה למינוי נשיא לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בהעדר עילה להתערבות.

‏החוק קובע כי הסמכות מינוי נשיא לבית המשפט המחוזי הוא של שר המשפטים אך נדרשת הסכמה של נשיא העליון למינוי.

‏לטענת פוגלמן, מכיוון שהמחוקק קבע שנדרשת הסכמה של נשיא העליון למינוי - אין לבג״ץ עילה להתערב ולהיכנס בנעליו של שר המשפטים או של נשיא העליון.

‏פוגלמן לא מתייחס אפילו במילה אחת לשיתוק שמתקיים בבית המשפט, לכך שהשופטים בבית המשפט מסרבים לדבר זה עם זה, לכך שמנהל בתי המשפט הוזעק לבאר שבע כדי לנסות להביא שלום בית, לחוסר הסבירות באי מינוי נשיא במשך למעלה מחצי שנה, ולעובדה שבניגוד לבית המשפט העליון - בבית המשפט המחוזי אין ממלא מקום לנשיא.

‏פוגלמן ולוין מבקשים מבג״ץ לדחות את העתירה על הסף ולאפשר להם למצות את השיח ולהגיע למועמד מוסכם מחוץ לכותלי בית המשפט.

ועדת האיתור כזכור המליצה על שלושה מועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע:

‏השופטים יעקב שפסר, יעל רז-לוי ואבי לוי.

‏שפסר הסיר ״מנימוקים אישיים״ את מועמדתו סמוך להגשת העתירה לבג״ץ הדורשת למנות נשיא לבית המשפט.

‏לוי הגיש מכתב בהול האומר שהוא מעדיף מנימוקים ממלכתיים למחוק את העתירה ביחס אליו, גם אם המשמעות היא ויתור שלו על הכהונה, ״לצורך השמירה על הממלכתיות והמערכתיות״, כלשונו.

‏וכך נשארת מועמדת אחת ויחידה לתפקיד נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע: השופטת יעל רז-לוי, המועמדת שפיגלמן דרש למנות מלכתחילה.למרות שועדת האיתור לא דירגה אותה במקום הראשון מבין השופטים המומלצים.

‏כך יצא, במקרה.

תזכורת 😃

בשולי הדברים - בקרב בכירים ברשות השופטת נפוצה השמועה שאבי לוי הוא מקורב לליכוד.

‏להבנתי, מדובר בשקר גס.

‏ההמלצה היחידה שקיבל מפוליטיקאי היא של השר גדי איזנקוט על רקע עשייה ביטחונית משותפת (אבי לוי היה שופט צבאי ויועמ״ש השב״כ).

אליאור לוי מסרב לחשוף מה ייתן הערב במהדורה על חיסול מרוואן עיסא.

עוד מעט במהדורה: שופטי בית המשפט העליון חוששים מניגוד עניינים

הנימוק של השופטים מדוע קיים ניגוד עניינים בהשתתפות בדיון בוועדת חוקה.


אם יש מישהו שמצליח להבין איך יש פה בעיית ניגוד עניינים - האוזן שלי כרויה

מיד ברשת ב׳: השופט כבוב

השופט חאלד כבוב אמר בדיון לפרוטוקול ששחרור נאשמים בטרור במסגרת ״עסקת חטופים״ צריך להוביל להקלה גם עם נאשמים בטרור שלא שוחררו במסגרת העסקה, מטעמי שוויון באכיפה.

‏באופן חריג, הפרקליטות התנערה לחלוטין מדבריו והגיבה שמדובר במסקנה מופרכת שמתבססת על טענה עובדתית משוללת יסוד.

פרסמתי אצל ⁧ #קלמןליברמן⁩

‏השופט חאלד כבוב דן בתיק הארכת מעצר של נאשם בעבירת טרור שהועמד לדין על הרכבת מטעני צינור מתוך כוונה לפגוע בשוטרים.

‏בדיון הוא אמר לפרוטוקול שמכיוון ששלושה מבין הנאשמים בפרשה שוחררו בעסקת החטופים, התביעה צריכה להתחשב בכך ולהסכים להקל בתנאי המעצר של הנאשם שלא שוחרר במסגרת העסקה.

‏כבוב אמר לתביעה: מי שהחליט מי ישוחרר ומי לא, זו לא הממשלה אלא התביעה ולכן אתם צריכים להתחשב בזה ולהסכים לשחררו לאיזוק אלקטרוני.

‏בעקבות האמירה בדיון - סנגורים של נאשמים בעבירות טרור החלו לצטט את דברי כבוב בתיקים שונים.

‏פרקליטות מחוז ירושלים הגיבה באופן חריג בחריפות לדבריו של השופט כבוב. לדבריה, מדובר בקביעות משוללות יסוד. התביעה היא לא זו שהחליטה מי ישוחרר אלא הממשלה יחד עם השב״כ, וכי בכל מקרה מדובר בכוח עליון, כורח, והוא לא אמור להשפיע בכלל על הליכים נגד נאשמים בטרור שלא היו חלק מעסקת החטופים.

‏השופטת דנה כהן לקח כתבה כי הסנגורים של הנאשמים יוכלו להעלות את טענת השוויון במסגרת הטיעונים לעונש, והיא לא מכריעה בכך בשלב זה.

תגובת דוברת הרשות השופטת:

‏״בתי המשפט מדברים באמצעות החלטות ופסקי דין, ורק באמצעותם. בית המשפט בהחלטתו המפורטת קיבל את בקשת המדינה והורה על הארכת מעצרו של הנדון לתקופה המבוקשת של 90 ימים.
‏ההחלטה שניתנה בתיק מדברת בעד עצמה״.

נבחרו נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה לבחירת דיינים:

עו״ד יצי גורדון
עו״ד לירז ראש

שני הנציגים לא מופיעים בבית הדין הרבני ואין להם זיקה מקצועית לתחום.

המועמדת הליברלית עם זיקה מקצועית לתחום, עו״ד ניצן כספי שילוני, לא נבחרה.

לשכת עורכי הדין זוכה לנציגים בוועדה רק בגלל שהיא מייצגת כביכול את עמדת גורמי המקצוע. עורכי הדין שמופיעים בפני השופטים והדיינים, ויודעים על מי להמליץ.

אם שני הנציגים לא קשורים בשום צורה לתחום - למה יש להם נציגות בוועדה הזו? מה הם תורמים חוץ מעו״ד/עוד עסקנות פוליטית?

להלן תגובתי לתגובתו המלומדת והמחכימה של גיא פלג לפרסום שלי אודות השופט כבוב

דוברות המשטרה:

היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433, עיכבה היום לחקירה חשודים ועדים, במסגרת חקירה אשר מעורב בה עובד בשירות המשפטי הציבורי, שעוכב אף הוא לחקירה. עובד הציבור חשוד, בין היתר, בשימוש לרעה בכוח המשרה ובמרמה והפרת אמונים.

״עובד בשירות המשפטי הציבורי״ זה ניסוח קצת משונה לפרקליט בפרקליטות המדינה

החקירה היא על טענה שפרקליט העביר מידע לארגון פשיעה