מי ישמור מפני השומרים?
כפי שכתב ידידי נטעאל בנדל ״בסביבת היועצת המשפטית לממשלה הזהירו עיתונאים שהממשלה הנוכחית עוד תפעל להגביל את חופש העיתונות״, הזהירו שהמאבק הוא לא גחמה של בהרב מיארה ולא של רונן בר.
הזהירו שראש שב״כ לא עצמאי עוד ייכנע לתכתיבים של ראש ממשלה ויפתח בחקירה כדי לגלות מי מדליף לעיתונאים.
חלף לו זמן לא רב, והיועמ״שית היא זו שאישרה לשב״כ ולמשטרה לחקור באזהרה עורך עיתון, ולאחר מכן אף הכפישה אותו פומבית בהודעה לא הוגנת ומטעה, כאילו קיבל טובות הנאה מקטאר.
חלף זמן קצרצר והיועמ״שית אישרה לראש השב״כ לחקור מי הדליף מידע (שאין בו חשיפת מקורות מודיעיניים או מידע מאוד סודי כפי שכתב השופט דניאלי היום) לעיתונאים שהציג באור שלילי את התנהלות ראש השב״כ עצמו, תוך שימוש בכלי דרקוני של מניעת מפגש עם עורך דין במשך ימים ארוכים.
אם זו הייתה מדיניות עקבית של נקיטת יד קשה נגד הדלפות, הייתי יכול לקבל את זה. אבל השקר הזה כל כך מופרך. כל שכן לאור העובדה שגם הפרסום של סגל וגם הפרסום של אביטן כהן אושרו על ידי הצנזורה.
אפשר לתת אלף דוגמאות ומקרים הרבה יותר קיצוניים שהתרחשו במהלך המלחמה, שעברו בשתיקה. כולל פרסום מסמכים גולמיים.
ידידי יוסי יהושוע שיודע דבר אחד או שניים על הדלפות של דברים מסווגים ורגישים ופרסומם במהלך המלחמה הזו, כתב: “לפי כל הנתונים עד כה, השב״כ היה יכול וצריך לסגור את פרשת ההדלפה בדין משמעתי והרחקת המדליף (שמודה במעשיו ואמור לשלם עליהם מחיר כלשהו). זה בטח לא מצדיק מעצר שב"כ ושבוע של מניעת מפגש עם עו"ד״.
ההבדל למרבה הצער מאוד ברור. ההדלפה הזו, בניגוד למאות רבות אחרות - הייתה נגד ראש השב״כ. הגורם שנפגע אישית מההדלפה הוא גם הגורם החוקר. זה עד כדי כך פשוט.
אני מקפיד לא לדבר על מקורות של עיתונאים אחרים, ולכן לא אתן דוגמאות לדמות בכירה שהדליפה לכל אורך המלחמה מידעים רגישים פי מאה. העניין הזה ידוע, ולא נפתחה חקירה פלילית, בטח לא חקירת שב״כ.
כאשר מזכיר הממשלה יוסי פוקס פנה ליועמ״שית ודרש חקירה פלילית על פרסום העמדות השונות בתוך ישיבת קבינט המלחמה על ניהול המלחמה ועל העמדה שישראל צריכה להציג, הוא קיבל תשובה שאין מקום לחקירה פלילית על פרסום רכילויות, ושלא מדובר בליבת הסוד של ישראל.
אצטט את סיום הטור של בנדל: ״אף אחד לא חשב שהחשש לפגיעה בעיתונות יגיע מתישהו דווקא מהם. ממי שעד היום הגנו עליה״.
כפי שכתב ידידי נטעאל בנדל ״בסביבת היועצת המשפטית לממשלה הזהירו עיתונאים שהממשלה הנוכחית עוד תפעל להגביל את חופש העיתונות״, הזהירו שהמאבק הוא לא גחמה של בהרב מיארה ולא של רונן בר.
הזהירו שראש שב״כ לא עצמאי עוד ייכנע לתכתיבים של ראש ממשלה ויפתח בחקירה כדי לגלות מי מדליף לעיתונאים.
חלף לו זמן לא רב, והיועמ״שית היא זו שאישרה לשב״כ ולמשטרה לחקור באזהרה עורך עיתון, ולאחר מכן אף הכפישה אותו פומבית בהודעה לא הוגנת ומטעה, כאילו קיבל טובות הנאה מקטאר.
חלף זמן קצרצר והיועמ״שית אישרה לראש השב״כ לחקור מי הדליף מידע (שאין בו חשיפת מקורות מודיעיניים או מידע מאוד סודי כפי שכתב השופט דניאלי היום) לעיתונאים שהציג באור שלילי את התנהלות ראש השב״כ עצמו, תוך שימוש בכלי דרקוני של מניעת מפגש עם עורך דין במשך ימים ארוכים.
אם זו הייתה מדיניות עקבית של נקיטת יד קשה נגד הדלפות, הייתי יכול לקבל את זה. אבל השקר הזה כל כך מופרך. כל שכן לאור העובדה שגם הפרסום של סגל וגם הפרסום של אביטן כהן אושרו על ידי הצנזורה.
אפשר לתת אלף דוגמאות ומקרים הרבה יותר קיצוניים שהתרחשו במהלך המלחמה, שעברו בשתיקה. כולל פרסום מסמכים גולמיים.
ידידי יוסי יהושוע שיודע דבר אחד או שניים על הדלפות של דברים מסווגים ורגישים ופרסומם במהלך המלחמה הזו, כתב: “לפי כל הנתונים עד כה, השב״כ היה יכול וצריך לסגור את פרשת ההדלפה בדין משמעתי והרחקת המדליף (שמודה במעשיו ואמור לשלם עליהם מחיר כלשהו). זה בטח לא מצדיק מעצר שב"כ ושבוע של מניעת מפגש עם עו"ד״.
ההבדל למרבה הצער מאוד ברור. ההדלפה הזו, בניגוד למאות רבות אחרות - הייתה נגד ראש השב״כ. הגורם שנפגע אישית מההדלפה הוא גם הגורם החוקר. זה עד כדי כך פשוט.
אני מקפיד לא לדבר על מקורות של עיתונאים אחרים, ולכן לא אתן דוגמאות לדמות בכירה שהדליפה לכל אורך המלחמה מידעים רגישים פי מאה. העניין הזה ידוע, ולא נפתחה חקירה פלילית, בטח לא חקירת שב״כ.
כאשר מזכיר הממשלה יוסי פוקס פנה ליועמ״שית ודרש חקירה פלילית על פרסום העמדות השונות בתוך ישיבת קבינט המלחמה על ניהול המלחמה ועל העמדה שישראל צריכה להציג, הוא קיבל תשובה שאין מקום לחקירה פלילית על פרסום רכילויות, ושלא מדובר בליבת הסוד של ישראל.
אצטט את סיום הטור של בנדל: ״אף אחד לא חשב שהחשש לפגיעה בעיתונות יגיע מתישהו דווקא מהם. ממי שעד היום הגנו עליה״.
ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות לשעבר, עו״ד דן אלדד, על מניעת המפגש עם עורך דין שהוטלה על א׳ מהשב״כ:
״השימוש בכלי זה נגד מדליפים הוא פשע ערכי של בעלי הסמכות, ואולי גם עבירה. יש להעניש את מי שבמודע ניצל באופן מושחת את הסמכות, יש לפסול את כל הראיות שהושגו בעת המניעה ואת פירותיהן״.
״השימוש בכלי זה נגד מדליפים הוא פשע ערכי של בעלי הסמכות, ואולי גם עבירה. יש להעניש את מי שבמודע ניצל באופן מושחת את הסמכות, יש לפסול את כל הראיות שהושגו בעת המניעה ואת פירותיהן״.
דרוקר טוען שיש הבדל שהמערכת קבעה לעצמה כלל לפני שנים, שאם מתפרסם המסמך הגולמי ללא עריכה גרפית - תיפתח חקירה פלילית.
לדבריו, ״המערכת קבעה לעצמה את הקריטריון הזה לפני שנים. קריטי להסביר את זה לפני שצועקים נקמנות וטוענים שהיו 'אלף דוגמאות' זהות״.
ובכן, ב-2020 פורסמו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא: 8 עמודים.
אל תסמכו עליי או עליו, ואל תבחרו למי להאמין.
תקראו בעצמכם.
לדבריו, ״המערכת קבעה לעצמה את הקריטריון הזה לפני שנים. קריטי להסביר את זה לפני שצועקים נקמנות וטוענים שהיו 'אלף דוגמאות' זהות״.
ובכן, ב-2020 פורסמו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא: 8 עמודים.
אל תסמכו עליי או עליו, ואל תבחרו למי להאמין.
תקראו בעצמכם.
ענתי ושמעון אלקבץ, הוריה של סיון אלקבץ, הי״ד, מתרגשים לבשר:
המחשב של סיון שלנו שנגנב מביתה בדור צעיר בכפר עזה- אותר ונמצא לאחר פעילות מודיעינית של שוטרי ובלשי משטרת שדרות בפיקודו של סגן ניצב מידד לביא.
ענתי ושמעון אלקבץ: ״מהרגע שקצין השיטור הקהילתי, של שער הנגב, יהודה אהרוני
ומפקד כיתת הכוננות בכפר עזה, מאור מורביה, שמעו על גניבת המחשב מביתה של סיון- הם ביחד עם שוטרי התחנה בשדרות, שחלקם הגיעו לחיפושים אחר המחשב בהתנדבות ועל חשבון הזמן הפרטי שלהם בימי החג -וביחד עם שני אזרחים מדהימים, אלכסנדרה סוסניצקי, מאשקלון ו- וובה מינקין- שהיו צמודים למשטרה מהרגע הראשון ועד למציאת המחשב הערב על ידי הבלש פאבל אוסטריקוב ממשטרת שדרות, שויתר על חופשת חג והתעקש להמשיך ולחפש את המחשב.
כולם פעלו מסביב לשעון, עד היום שבו נמצא המחשב זרוק מאחורי אחד הבתים של העובדים הזרים.
זה מרגש עד דמעות לקבל תמיכה כל כך גדולה מכל עם ישראל ומכל כלי התקשורת שנרתמו לספר את הסיפור ועל כך תודתנו.״
המחשב נמצא כעת במשטרה לצורך השלמת חקירה ובדיקת מעבדה . חלק מהחשודים בגניבה כבר נחקרו.
המחשב של סיון שלנו שנגנב מביתה בדור צעיר בכפר עזה- אותר ונמצא לאחר פעילות מודיעינית של שוטרי ובלשי משטרת שדרות בפיקודו של סגן ניצב מידד לביא.
ענתי ושמעון אלקבץ: ״מהרגע שקצין השיטור הקהילתי, של שער הנגב, יהודה אהרוני
ומפקד כיתת הכוננות בכפר עזה, מאור מורביה, שמעו על גניבת המחשב מביתה של סיון- הם ביחד עם שוטרי התחנה בשדרות, שחלקם הגיעו לחיפושים אחר המחשב בהתנדבות ועל חשבון הזמן הפרטי שלהם בימי החג -וביחד עם שני אזרחים מדהימים, אלכסנדרה סוסניצקי, מאשקלון ו- וובה מינקין- שהיו צמודים למשטרה מהרגע הראשון ועד למציאת המחשב הערב על ידי הבלש פאבל אוסטריקוב ממשטרת שדרות, שויתר על חופשת חג והתעקש להמשיך ולחפש את המחשב.
כולם פעלו מסביב לשעון, עד היום שבו נמצא המחשב זרוק מאחורי אחד הבתים של העובדים הזרים.
זה מרגש עד דמעות לקבל תמיכה כל כך גדולה מכל עם ישראל ומכל כלי התקשורת שנרתמו לספר את הסיפור ועל כך תודתנו.״
המחשב נמצא כעת במשטרה לצורך השלמת חקירה ובדיקת מעבדה . חלק מהחשודים בגניבה כבר נחקרו.
שופטי בג״ץ נגד בקשת הממשלה: החלטה בעניין רונן בר תתקבל רק לאחר הגשת תצהירי ראש הממשלה וראש השב״כ
והשופטים שוב ממליצים לממשלה וליועמ״שית להגיע להסכמות בינם לבין עצמם
אבישי גרינצייג - עדכונים
שופטי בג״ץ נגד בקשת הממשלה: החלטה בעניין רונן בר תתקבל רק לאחר הגשת תצהירי ראש הממשלה וראש השב״כ
תצהירו של ראש השב״כ צריך להיות מוגש עד יום ראשון הקרוב. תצהירו של ראש הממשלה צריך להיות מוגש עד יום חמישי הקרוב.
אבישי גרינצייג - עדכונים
פרסמנו בi24NEWS: בגלל שורת השגות של ישראל על חריגה מהתקנות על ידי דרום אפריקה - ההליך בבית הדין בהאג יידחה בלפחות חצי שנה. ישראל תידרש להגיב לראיות דרא״פ עד 12 בינואר 2026 במקום ביולי 2025. דרום אפריקה הייתה צריכה להגיש את ראיותיה לכל המאוחר באוקטובר…
כפי שפרסמנו וכו׳, בית הדין בהאג מפרסם כעת את תקציר החלטתו המאשרת לישראל להגיש את ראיותיה ב-12 בינואר 2026 במקום ביולי 2025
שר התקשורת שלמה קרעי פונה למזכיר הממשלה יוסי פוקס בבקשה להביא את פיטורי ראש השב״כ להצבעה מחודשת בישיבת הממשלה ולהבהיר שהממשלה לא תכבד את הצו של בג״ץ בטענה שהוא לא חוקתי, ניתן בחוסר סמכות ופוגע בביטחון המדינה
פוקס טרם התייחס לבקשה
פוקס טרם התייחס לבקשה
הצנזור הצבאי הראשי דרש בעבר לפתוח בחקירה פלילית נגד העיתונאי רונן ברגמן בטענה להפרת הוראות הצנזורה בנוגע לפרסום מידע ביטחוני רגיש מאוד.
הידיעה פורסמה בניו יורק טיימס ובידיעות אחרונות.
במשרד המשפטים אישרו לפתוח בהליך של בדיקה פלילית, נגבו עדויות, אך לא נחקרו חשודים בנימוק שיהיה קשה למצוא את המדליף.
לאחר שהגיעו למסקנה שיהיה קשה למצוא את המדליף, הוחלט שלא לחקור גם את ברגמן על הפרת הוראות הצנזורה בטענה שזה יהיה לא הוגן למצות את הדין עם העיתונאי על הפרת הוראות הצנזורה כשלא ממצים את הדין עם המדליף האנונימי.
בשורה התחתונה: התיק כולו נסגר, למורת רוחה של הצנזורה.
בצנזורה ובמשרד המשפטים בחרו שלא להגיב.
הידיעה פורסמה בניו יורק טיימס ובידיעות אחרונות.
במשרד המשפטים אישרו לפתוח בהליך של בדיקה פלילית, נגבו עדויות, אך לא נחקרו חשודים בנימוק שיהיה קשה למצוא את המדליף.
לאחר שהגיעו למסקנה שיהיה קשה למצוא את המדליף, הוחלט שלא לחקור גם את ברגמן על הפרת הוראות הצנזורה בטענה שזה יהיה לא הוגן למצות את הדין עם העיתונאי על הפרת הוראות הצנזורה כשלא ממצים את הדין עם המדליף האנונימי.
בשורה התחתונה: התיק כולו נסגר, למורת רוחה של הצנזורה.
בצנזורה ובמשרד המשפטים בחרו שלא להגיב.
שיתוף פעולה משונה בין שר המשפטים יריב לוין לבין נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שכידוע לוין מכריז כי הוא לא מכיר בו.
השניים חתמו השבוע על המינוי של השופט בני שגיא למינוי קבע כנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע. זאת לאחר שכהונתו כנשיא זמני עמדה לפקוע.
מינוי נשיאים וסגני נשיאים בבתי המשפט השונים דורש הסכמה של שר המשפטים ושל נשיא העליון.
עקב סירובו של לוין לחתום לצד עמית, מנהל בתי המשפט הגה רעיון משונה: השניים יחתמו על שני מסמכים בנפרד, שצורפו לאחר מכן.
והאמת והשלום אהבו.
(פורסם לראשונה על ידי ביני אשכנזי)
השניים חתמו השבוע על המינוי של השופט בני שגיא למינוי קבע כנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע. זאת לאחר שכהונתו כנשיא זמני עמדה לפקוע.
מינוי נשיאים וסגני נשיאים בבתי המשפט השונים דורש הסכמה של שר המשפטים ושל נשיא העליון.
עקב סירובו של לוין לחתום לצד עמית, מנהל בתי המשפט הגה רעיון משונה: השניים יחתמו על שני מסמכים בנפרד, שצורפו לאחר מכן.
והאמת והשלום אהבו.
(פורסם לראשונה על ידי ביני אשכנזי)
עוה״ד עודד סבוראי וסיון האוזמן, באי כחו של אלי פלדשטיין:
טענת דוברו המדיני של רוה״מ, ד״ר עומר דוסטרי, כאילו פלדשטיין לא עסק בדוברות עבור ובשם רוה״מ בחצי השנה שקדמה למעצרו, הינה שקרית ונסתרת בהררי ראיות אובייקטיביות.
ראיות אלה כוללות, בין היתר, את ההוראות שפלדשטיין קיבל מהממונים עליו בלשכת רוה״מ באותה תקופה, לבצע פעולות דוברות, שמתועדות באלפי מסרונים שנמצאים בידי המשטרה.
ראיות אלה כוללות גם את הימצאותו התדירה של פלדשטיין בלשכת רוה״מ באותה תקופה, שאף היא מתועדת במערכות.
כל פעילותו של פלדשטיין בנושאים צבאיים ומדיניים, ללא יוצא מן הכלל, עד ליום מעצרו, בוצעה עבור רוה״מ ובהנחיית הגורמים המוסמכים בלשכה.
דברי דוסטרי, שבהם הוא מנסה להרחיק את פלדשטיין באופן פיקטיבי ורטרואקטיבי מלשכת רוה״מ, מעידים על ההיסטריה שאוחזת בו ובשולחיו
טענת דוברו המדיני של רוה״מ, ד״ר עומר דוסטרי, כאילו פלדשטיין לא עסק בדוברות עבור ובשם רוה״מ בחצי השנה שקדמה למעצרו, הינה שקרית ונסתרת בהררי ראיות אובייקטיביות.
ראיות אלה כוללות, בין היתר, את ההוראות שפלדשטיין קיבל מהממונים עליו בלשכת רוה״מ באותה תקופה, לבצע פעולות דוברות, שמתועדות באלפי מסרונים שנמצאים בידי המשטרה.
ראיות אלה כוללות גם את הימצאותו התדירה של פלדשטיין בלשכת רוה״מ באותה תקופה, שאף היא מתועדת במערכות.
כל פעילותו של פלדשטיין בנושאים צבאיים ומדיניים, ללא יוצא מן הכלל, עד ליום מעצרו, בוצעה עבור רוה״מ ובהנחיית הגורמים המוסמכים בלשכה.
דברי דוסטרי, שבהם הוא מנסה להרחיק את פלדשטיין באופן פיקטיבי ורטרואקטיבי מלשכת רוה״מ, מעידים על ההיסטריה שאוחזת בו ובשולחיו
הגרסה של דוסטרי ל״פגוש״ באמת מאוד מופרכת עובדתית