וזה נמשך

השר החשוד בפלילים חיים ביטון הצביע בעד פתיחת הליך הדחת היועצת המשפטית לממשלה.

‏במענה לשאלתנו איך הוא לא רואה בכך ניגוד עניינים, לא נמסרה תגובה.

פרסמתי בi24NEWS (ערוץ 15 בשלט)


‏ישראל אינהורן, מקורבו של ראש הממשלה, ניהל משא ומתן עם הפרקליטות כדי להתייצב בישראל. המו״מ פוצץ בעקבות תנאים שהציב אינהורן.

‏שמו של אינהורן נקשר בשלוש פרשות:

‏1. פרשת הטרדת עד המדינה בה הוגש נגדו כתב אישום.

‏2. פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לבילד - בה הוא חשוד אך לא התייצב לחקירה.

‏3. פרשת קטארגייט, בה באופן רשמי מעמדו לא ידוע.

‏המשא ומתן התפוצץ על רקע תנאים שהציב כדי להגיע לישראל. הוא ביקש שתאושר לו דחייה בהגעה לישראל. בקשה לה הסכימו בפרקליטות. לאחר מכן ביקש שיבטיחו לו שלא יעוכב לחקירה מיד עם נחיתתו בשדה התעופה, ושלא יאורך מעצרו לאחר מכן.

‏לחלופין - הציע אינהורן שהחקירה תתנהל באמצעות הזום בסרביה.

‏בסופו של דבר הוחלט בפרקליטות להפסיק את המו״מ ולא להסכים לתנאים כלשהם של אינהורן.

‏לאינהורן ברור שברגע שינחת בישראל ייעצר מיד.

‏(יש שמועה שבכוונת אינהורן להיות עד מדינה. למיטב הבנתי מדובר בשמועת שווא)

לא בלתי מעניין

הדיווח המלא - החקירה החשאית של השב״כ נגד המשטרה ״בחשד להשתלטות הכהניזם״ והסעיף - חתרנות תחת סדרי השלטון והדמוקרטיה.

נתניהו יעיד השבוע רק היום.

בשבוע הבא יעיד שלוש פעמים. ט.ל.ח

היועמ״שית מבקשת להותיר את הצו הארעי נגד פיטורי היועמ״ש על כנו

וזו תגובת נתניהו שהוגשה מוקדם יותר הערב

השופטת גילה כנפי שטייניץ מאריכה את הצו הארעי עד הדיון בעתירה ב-8.4

אך דוחה את בקשת היועמ״שית להרחיב אותו כך שייאסר על נתניהו לראיין מועמדים

זה מה שביקשה היועמ״שית ולא קיבלה

שימו לב שבג״ץ לא רק דוחה את הבקשה שלה להרחבת הצו, אלא אומר למעשה שהעמדה הפרשנית שלה הייתה שגויה כשהיא כתבה לנתניהו שאסור לו לראיין מועמדים.

דובר ראש הממשלה, ד"ר עומר דוסטרי:

לאחר שבג"ץ דחה את ניסיונה של היועצת המשפטית לממשלה למנוע את התחלת התהליך למינוי ראש שב"כ חדש, ראש הממשלה יחל כבר מחר לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב״כ.

נתניהו נגד איתי לשם

‏נשיא בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין תקדימי העוסק בשאלת חוקיות הצבת מצלמות במקום העבודה.

‏להלן תקציר של תקציר פסק הדין:

‏״בעיקרם של דברים מצאנו כי יש לקבוע מבחן אשר יבחן את מידת הפגיעה בפרטיותו של העובד לצד מידת ההסכמה הנדרשת מהעובד לאותה פגיעה, כאשר בחינת הדברים תעשה בצורה הבאה:

‏שלב ראשון – לגיטימיות ותכלית ראויה: בשלב זה על בית הדין לבחון האם הסיבה להצבת המצלמות היא לגיטימית כשלעצמה, כאשר ככל שהתשובה לכך שלילית הרי שממילא יהיה העובד זכאי להתפטר בדין מפוטר ואף ייתכן שיהיה זכאי לסעדים נוספים מכוח עקרונות כלליים במשפט העבודה דוגמת חובת תום הלב המוגברת ביחסי עבודה. ככל שהתשובה לכך חיובית, נעבור לשלב השני.

‏שלב שני – מידת הפגיעה: בשלב זה עלינו לבחון מהי מידת הפגיעה בפרטיותו של העובד, כאשר לצורך כך על בית הדין לבחון את הצבת המצלמות למול מבחנים של מידתיות ורלוונטיות ביחס לסיבת הצבת המצלמות. בבחינת מידת הפגיעה כאמור יש לקחת בחשבון את נתוניו האישיים של העובד כמו גם את התנהלותו של המעסיק בעת הצבת המצלמות ובכלל זאת מידת השקיפות כלפי העובדים לרבות פתיחות לשמוע את העובדים ולהידבר איתם.

‏שלב שלישי – איזון מול מידת ההסכמה של העובד: בהתאם לתוצאה אליה הגיע בית הדין ביחס למידת הפגיעה בפרטיותו של העובד, עליו לבחון מהי מידת ההסכמה הנדרשת באותו מקרה, כאשר פגיעה משמעותית יותר תביא לדרישה של הסכמה מפורשת יותר. ההסכמה הנדרשת נעה על פני ספקטרום שבצדו האחד, במקרה של פגיעה מינימלית, די יהיה ביידוע העובד על הצבת המצלמות, ובצדו השני יידרש המעסיק לקבל את הסכמתו המפורשת של העובד לצורך כך. אציין כי ייתכנו מקרים בהם הפגיעה בעובד תהיה כה קשה שבהם כל הסכמה לא תוכל לרפא את הפגיעה בפרטיותו של העובד״.

‏הנשיאה ורדה וירט לבנה פרשה היום מכס השיפוט.

‏משמשת כשופטת מאז 1989, כשופטת בבית הארצי למעלה מ-20 שנה וכיהנה כנשיאת בית הדין הארצי במשך 7 שנים. למרות שנות שיפוט רבות מאוד ועמידה בראש המערכת שנים רבות, ליבה מעולם לא גבה.

פסק הדין של בית הדין הארצי למעוניינים

אין דרך טובה יותר לשכנע את יו״ר ועדת האיתור השופט גרוניס שחילוקי הדעות בין הממשלה לבין היועמ״שית הם חילוקי דעות לגיטימיים, מאשר שר שמודיע שלא יתייצב לחקירת משטרה כי הוא שומר סף של היועמ״שית.

‏תאוות הלייקים וההנאה מהכאוס גוברות על כל תבונה ואסטרטגיה או סתם ראייה של יותר ממטר קדימה.

החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים עבר כעת בקריאה שניה ושלישית.

האגודה לזכויות האזרח כבר עתרה לבג״ץ