🚨עמדת התאחדות התעשיינים לחוק האקלים 4.6.23:
פגיעה אנושה ביכולת המשק למשוך השקעות בכלל וזרות בפרט, לחוסר ודאות תמידי בניהול עסקים ובכושר התחרות הבינ״ל של המשק.
מצורף מכתב המלא + ציטוטים נבחרים
קישור לטוויטר:
https://twitter.com/GreenLogic1/status/1667631910607106048?s=20
פגיעה אנושה ביכולת המשק למשוך השקעות בכלל וזרות בפרט, לחוסר ודאות תמידי בניהול עסקים ובכושר התחרות הבינ״ל של המשק.
מצורף מכתב המלא + ציטוטים נבחרים
קישור לטוויטר:
https://twitter.com/GreenLogic1/status/1667631910607106048?s=20
🚨עדכון חם על חוק האקלים!
השרה סילמן הסירה את החוק מסדר היום ולא יצביעו עליו היום!
תודה לכל מי שתרם למאמץ!
הצלחה גדולה.
עד הסיבוב הבא...
💪💪💪
השרה סילמן הסירה את החוק מסדר היום ולא יצביעו עליו היום!
תודה לכל מי שתרם למאמץ!
הצלחה גדולה.
עד הסיבוב הבא...
💪💪💪
🚨עוקבים יקרים,
אתמול היה יום בהחלט מוצלח לכוחותינו!
פעם שנייה שחוק האקלים עולה לוועדת השרים ולא מגיע לכדי הצבעה.
השרה סילמן נאלצה למשוך אותו מהצבעה, כי הבינה שלא ניתן להעבירו מול ההתנגדות שנוצרה.
התנגדות שלא ציפו לה.
החל מוצאי שבת יצאנו במאמץ מרוכז להציף את הבעיות באופן מרוכז ומתומצת ישירות לחברי וועדת השרים לחקיקה, ולאנשי הדרג המקצועי של משרדי הממשלה הרלוונטיים. הוצאנו את הפוסט על החוק - בייחוד הפוסט בטוויטר שהגיע כבר ל-45 אלף צפיות. הפוסט הגיע לאנשי תקשורת, ומשפיענים שונים עם קריאה לפנות ישירות לחברי הוועדה ויצרנו גל גדול מאד של פניות בפרק זמן מאד קצר. תודה רבה לכל מי שתרם למאמץ!💪
במיוחד אני רוצה להודות לקבוצת 'הליברלים בליכוד' בראשות אמיר וייטמן - שהתגייסו לטובת העניין לאחר שהבינו את הסכנה שבחוק בכל הנוגע להשפעה על הכלכלה, יוקר מחייה, בטחון אנרגטי ועומס בירוקרטי בלתי אפשרי. הם גייסו את מלוא השפעתם כאחת הקבוצות הגדולות במפלגת השלטון, ובעזרתם עוד במוצאי שבת כל שרי הליכוד הרלוונטיים (כולל השרה סילמן 😅) קיבלו סיכומים מסודרים להצבעה - עם מסר ברור שיש לבלום את הנוסח הנוכחי בוועדה. תודה רבה!💪
בנוסף יש כמה דמויות מפתח עלומות שסייעו מאד בגישה לאנשי מפתח, מידע פנימי ועדכונים שותפים לחמ"ל. אתם יודעים מי אתם. תודה רבה!
אני יכול לומר לכם משיחות אישיות מאנשים שהיו שם - המאמץ ההסברתי שעשינו השפיע מאד.
רמת ההתנגדות והחשמל סביב ההצבעה הייתה משהו שהם לא ציפו לו.
ומן הסתם אם היו מצפים לזה - לא היו מנסים להגיע להצבעה אחרי שבועות של הכנות על הנוסח החדש.
כאמור זה היה רק עוד סבב. ייתכן שהחוק יעלה מחדש ביום א' בעוד שבוע. אבל רוב הסיכויים שייקחו שוב כמה שבועות להגיע לסיכומים בין-משרדיים ולחזור שוב עם שינויים כאלו ואחרים. ההגנ"ס נחושים לחוקק, וועידת האקלים בדובאי הולכת ומתקרבת.
גם אם רוצים חוק אקלים - אסור שיהיה דרקוני וחסר אחריות.
אנחנו נמשיך לעקוב. אם ינסו להעביר חוק בלתי סביר שלא מתייחס לבעיות החמורות, נפעל שוב.
באמת שמדהים אותי ההתגייסות של האנשים.
נצטרך את המסירות הזאת שוב ושוב בהמשך.
תודה לכולם! 🇮🇱
אתמול היה יום בהחלט מוצלח לכוחותינו!
פעם שנייה שחוק האקלים עולה לוועדת השרים ולא מגיע לכדי הצבעה.
השרה סילמן נאלצה למשוך אותו מהצבעה, כי הבינה שלא ניתן להעבירו מול ההתנגדות שנוצרה.
התנגדות שלא ציפו לה.
החל מוצאי שבת יצאנו במאמץ מרוכז להציף את הבעיות באופן מרוכז ומתומצת ישירות לחברי וועדת השרים לחקיקה, ולאנשי הדרג המקצועי של משרדי הממשלה הרלוונטיים. הוצאנו את הפוסט על החוק - בייחוד הפוסט בטוויטר שהגיע כבר ל-45 אלף צפיות. הפוסט הגיע לאנשי תקשורת, ומשפיענים שונים עם קריאה לפנות ישירות לחברי הוועדה ויצרנו גל גדול מאד של פניות בפרק זמן מאד קצר. תודה רבה לכל מי שתרם למאמץ!💪
במיוחד אני רוצה להודות לקבוצת 'הליברלים בליכוד' בראשות אמיר וייטמן - שהתגייסו לטובת העניין לאחר שהבינו את הסכנה שבחוק בכל הנוגע להשפעה על הכלכלה, יוקר מחייה, בטחון אנרגטי ועומס בירוקרטי בלתי אפשרי. הם גייסו את מלוא השפעתם כאחת הקבוצות הגדולות במפלגת השלטון, ובעזרתם עוד במוצאי שבת כל שרי הליכוד הרלוונטיים (כולל השרה סילמן 😅) קיבלו סיכומים מסודרים להצבעה - עם מסר ברור שיש לבלום את הנוסח הנוכחי בוועדה. תודה רבה!💪
בנוסף יש כמה דמויות מפתח עלומות שסייעו מאד בגישה לאנשי מפתח, מידע פנימי ועדכונים שותפים לחמ"ל. אתם יודעים מי אתם. תודה רבה!
אני יכול לומר לכם משיחות אישיות מאנשים שהיו שם - המאמץ ההסברתי שעשינו השפיע מאד.
רמת ההתנגדות והחשמל סביב ההצבעה הייתה משהו שהם לא ציפו לו.
ומן הסתם אם היו מצפים לזה - לא היו מנסים להגיע להצבעה אחרי שבועות של הכנות על הנוסח החדש.
כאמור זה היה רק עוד סבב. ייתכן שהחוק יעלה מחדש ביום א' בעוד שבוע. אבל רוב הסיכויים שייקחו שוב כמה שבועות להגיע לסיכומים בין-משרדיים ולחזור שוב עם שינויים כאלו ואחרים. ההגנ"ס נחושים לחוקק, וועידת האקלים בדובאי הולכת ומתקרבת.
גם אם רוצים חוק אקלים - אסור שיהיה דרקוני וחסר אחריות.
אנחנו נמשיך לעקוב. אם ינסו להעביר חוק בלתי סביר שלא מתייחס לבעיות החמורות, נפעל שוב.
באמת שמדהים אותי ההתגייסות של האנשים.
נצטרך את המסירות הזאת שוב ושוב בהמשך.
תודה לכולם! 🇮🇱
🚨מנכ"ל חברת אנרגיה אמירתי מנגב את הרצפה עם מראיין מערבי שמטיף על מחויבות אקלימית. צפייה חובה.
סרטון מדהים מפאנל בבריטניה בנושא וועידת האקלים COP28 הקרובה שתהיה בדובאי.
הדובר הוא מאג'יד ג'עפר, מנכ"ל חברת קרסנט פטרוליום האמירתית.
מנחה: בוא נדבר על הפיל בחדר - ההחלטה לארח את וועידת האקלים בדובאי היא מאד שנויה במחלוקת. האם אתה חושב שמקום כמו דובאי מתאים לארח וועידה כל כך חשובה על אקלים?
התשובה של ג'עפר פשוט מנגבת את הרצפה עם המנחה ועם כל הגישה המערבית של להטיף מוסר על אקלים. מה שנקרא צפייה חובה.
אני מסכם פה את הנקודות המרכזיות:
▪️אתה אומר שזה שנוי במחלוקת - אולי מנקודת המבט של לונדון. לא כאן (דובאי) לא של שבעת המילארדים האחרים (העולם הלא מערבי). וזו הבעיה האמיתית - העליונות המוסרית שמקומות כמו אירופה מנפנפים בה - שמאיימת לפגוע בכל התהליך (של מעבר אנרגטי מוסכם).
▪️שתי הוועידות האחרונות היו במצרים וסקוטלנד, שתיהן יצואניות נפט וגז. הן לא היו שנויות במחלוקת - יש פה סטנדרט כפול.
▪️בוועידת COP26 - תעשיית הפחם, גז, נפט וגרעין - הוחרמו. אלו תעשיות שמייצרות 90% מכל האנרגיה העולמית והן אפילו לא היו חלק מהדיון על מעבר אנרגטי. זו חלק מאג'נדה שהשתלטה על הארגון - שחתרה תחת הועידה כולה.
▪️ראינו נזיפות מצד המערב כלפי המדינות המתפתחות, הודו ואחרות. מדינות שמחכות לסיוע של 100 מיליארד שהובטח להם בוועידת פריז (2015) ומעולם לא הועבר. ה-'7 מיליארדים' כבר לא מדברים על אותם 100 מיליארד. רה"מ ממשלת הודו מודי כבר אמר שזה צריך להיות טריליון דולר רק כנקודת פתיחה.
▪️ השיח של ה-'7 מיליארדים' ממוקד עכשיו בצביעות שלכם במערב - שבאמצעות קולוניאליזם של כל אסיה ואפריקה שדדתם את המשאבים והאנרגיה לטובת התיעוש העצמי של עצכם - ועכשיו מטיפים לעולם המתפתח שהוא לא יכולים להנות מרשת חשמל יציבה כמו שלכם.
▪️מה הדבר הראשון שעשיתם כשהתחיל משבר האנרגיה? הדלקם בחזרה את תחנות הפחם שלכם.
▪️כל מדינות המערב מסבסדות מחירי אנרגיה והחשמל, מה שהטפתם לנו לא לעשות. רק שבעולם העשיר זה לא נקרא סבסוד אלא 'תמיכות אנרגיה'. אצלכם בבריטניה 50% ממחיר החשמל הוא מסובסד.
▪️בנוסף אתם הולכים למדינות אפריקאיות כגון מוזמביק וטנזניה - ומבקשים שימכרו לכם את הגז שלהם כדי שאתם תשתמשו בו באירופה, בעוד אתם מסרבים לממן להם פרויקטים לתחנות כוח מקומיות. כי אתם מוטרדים מאספקת החשמל המקומית שלכם.
זו הצביעות המערבית שצורמת לעולם המתפתח כולו.
▪️לדעתי איחוד האמירויות הוא מקום המושלם לוועידת אקלים. זו כלכלה שמשקיעה רבות בכל סוגי האנרגיה, ונהיה חלק גדול מהפתרון העולמי. גאוגרפית זו נקודת ממשק מרכזית בין מזרח ומערב, צפון ודרום. יש לנו קשרים דיפלומטיים ייחודים במערב, וגם באסיה ואפריקה. אנחנו הוועידה הראשונה שמממנת את הביתנים של המדינות העניות מאפריקה - ולכן זו תהיה ועידת האקלים העולמית הכי כוללנית ומוצלחת שהייתה עד היום. זה בניגוד לכל מיני טענות שהיא 'שנויה במחלוקת' ושאר טענות שאולי קיימות בשיח הפנים אירופאי.
✋
🎤
סרטון מדהים מפאנל בבריטניה בנושא וועידת האקלים COP28 הקרובה שתהיה בדובאי.
הדובר הוא מאג'יד ג'עפר, מנכ"ל חברת קרסנט פטרוליום האמירתית.
מנחה: בוא נדבר על הפיל בחדר - ההחלטה לארח את וועידת האקלים בדובאי היא מאד שנויה במחלוקת. האם אתה חושב שמקום כמו דובאי מתאים לארח וועידה כל כך חשובה על אקלים?
התשובה של ג'עפר פשוט מנגבת את הרצפה עם המנחה ועם כל הגישה המערבית של להטיף מוסר על אקלים. מה שנקרא צפייה חובה.
אני מסכם פה את הנקודות המרכזיות:
▪️אתה אומר שזה שנוי במחלוקת - אולי מנקודת המבט של לונדון. לא כאן (דובאי) לא של שבעת המילארדים האחרים (העולם הלא מערבי). וזו הבעיה האמיתית - העליונות המוסרית שמקומות כמו אירופה מנפנפים בה - שמאיימת לפגוע בכל התהליך (של מעבר אנרגטי מוסכם).
▪️שתי הוועידות האחרונות היו במצרים וסקוטלנד, שתיהן יצואניות נפט וגז. הן לא היו שנויות במחלוקת - יש פה סטנדרט כפול.
▪️בוועידת COP26 - תעשיית הפחם, גז, נפט וגרעין - הוחרמו. אלו תעשיות שמייצרות 90% מכל האנרגיה העולמית והן אפילו לא היו חלק מהדיון על מעבר אנרגטי. זו חלק מאג'נדה שהשתלטה על הארגון - שחתרה תחת הועידה כולה.
▪️ראינו נזיפות מצד המערב כלפי המדינות המתפתחות, הודו ואחרות. מדינות שמחכות לסיוע של 100 מיליארד שהובטח להם בוועידת פריז (2015) ומעולם לא הועבר. ה-'7 מיליארדים' כבר לא מדברים על אותם 100 מיליארד. רה"מ ממשלת הודו מודי כבר אמר שזה צריך להיות טריליון דולר רק כנקודת פתיחה.
▪️ השיח של ה-'7 מיליארדים' ממוקד עכשיו בצביעות שלכם במערב - שבאמצעות קולוניאליזם של כל אסיה ואפריקה שדדתם את המשאבים והאנרגיה לטובת התיעוש העצמי של עצכם - ועכשיו מטיפים לעולם המתפתח שהוא לא יכולים להנות מרשת חשמל יציבה כמו שלכם.
▪️מה הדבר הראשון שעשיתם כשהתחיל משבר האנרגיה? הדלקם בחזרה את תחנות הפחם שלכם.
▪️כל מדינות המערב מסבסדות מחירי אנרגיה והחשמל, מה שהטפתם לנו לא לעשות. רק שבעולם העשיר זה לא נקרא סבסוד אלא 'תמיכות אנרגיה'. אצלכם בבריטניה 50% ממחיר החשמל הוא מסובסד.
▪️בנוסף אתם הולכים למדינות אפריקאיות כגון מוזמביק וטנזניה - ומבקשים שימכרו לכם את הגז שלהם כדי שאתם תשתמשו בו באירופה, בעוד אתם מסרבים לממן להם פרויקטים לתחנות כוח מקומיות. כי אתם מוטרדים מאספקת החשמל המקומית שלכם.
זו הצביעות המערבית שצורמת לעולם המתפתח כולו.
▪️לדעתי איחוד האמירויות הוא מקום המושלם לוועידת אקלים. זו כלכלה שמשקיעה רבות בכל סוגי האנרגיה, ונהיה חלק גדול מהפתרון העולמי. גאוגרפית זו נקודת ממשק מרכזית בין מזרח ומערב, צפון ודרום. יש לנו קשרים דיפלומטיים ייחודים במערב, וגם באסיה ואפריקה. אנחנו הוועידה הראשונה שמממנת את הביתנים של המדינות העניות מאפריקה - ולכן זו תהיה ועידת האקלים העולמית הכי כוללנית ומוצלחת שהייתה עד היום. זה בניגוד לכל מיני טענות שהיא 'שנויה במחלוקת' ושאר טענות שאולי קיימות בשיח הפנים אירופאי.
✋
🎤
YouTube
צביעות המערב בשיח האקלים - מנכל אמירתי מרסק מראיין בריטי בתשובה לפנתיאון
מאג'יד ג'עפר, מנכ"ל חברת קרסנט פטרוליום מנגב את הרצפה עם מראיין מערבי בנושא אירוח וועידת האקלים הקרובה בדובאי. צפייה חובה.
🚨איך נדבר עם ילדינו על משבר האקלים?
הזמנה להרצאה בסלון של דובי ברמת גן
מוצ"ש 15.7.2023
יש להזמין מראש מקום בלינק
(נותרו מקומות בודדים)
חרדת אקלים היא בעיה הולכת וגוברת בקרב הדור הצעיר אשר מקדמת דיכאון, ייאוש וגישה צינית כלפי העתיד. מחקרים מראים שבני נוער רבים (כולל כאן בארץ) חשופים ל”חרדת אקלים” בעקבות מבול ההפחדות האקלימיות שניתך עלינו בטלויזיה, במדיה החברתית ובכיתות הלימוד.
האמנם יש ממה לפחד?
בהרצאה זו נסקור את העדויות למשבר האקלים לאור הנתונים המדעיים (כפי שנאספו למשל על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים, ה-IPCC). נבחן את הפער בין הנתונים לבין מה שאנחנו שומעים בתקשורת ומהפוליטיקאים (ולאחרונה גם מהמורים של ילדינו), ונראה שלמרות מה שמספרים לנו – הפאניקה מוגזמת, ולא מדובר בקטסטרופה.
בהרצאה זו נציג את המדע העדכני, ונתן כלים כיצד לדבר עם הנוער על אתגרי העתיד. נציע גישה חלופית ומבוססת נתונים להראות לצעירים כי מצפה להם ולכדור הארץ עתיד משגשג ואופטימי, בניגוד לכל התחזיות האפוקליפטיות שהם שומעים מכל עבר.
ההרצאה פתוחה לכולם, ומותאמת לגילאי 12 עד 112 (ילדים עד גיל 18 יזכו בהנחה של 20% – בואו עם ילדיכם להרצאה!)
👈 לינק לרישום ותשלום
הזמנה להרצאה בסלון של דובי ברמת גן
מוצ"ש 15.7.2023
יש להזמין מראש מקום בלינק
(נותרו מקומות בודדים)
חרדת אקלים היא בעיה הולכת וגוברת בקרב הדור הצעיר אשר מקדמת דיכאון, ייאוש וגישה צינית כלפי העתיד. מחקרים מראים שבני נוער רבים (כולל כאן בארץ) חשופים ל”חרדת אקלים” בעקבות מבול ההפחדות האקלימיות שניתך עלינו בטלויזיה, במדיה החברתית ובכיתות הלימוד.
האמנם יש ממה לפחד?
בהרצאה זו נסקור את העדויות למשבר האקלים לאור הנתונים המדעיים (כפי שנאספו למשל על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים, ה-IPCC). נבחן את הפער בין הנתונים לבין מה שאנחנו שומעים בתקשורת ומהפוליטיקאים (ולאחרונה גם מהמורים של ילדינו), ונראה שלמרות מה שמספרים לנו – הפאניקה מוגזמת, ולא מדובר בקטסטרופה.
בהרצאה זו נציג את המדע העדכני, ונתן כלים כיצד לדבר עם הנוער על אתגרי העתיד. נציע גישה חלופית ומבוססת נתונים להראות לצעירים כי מצפה להם ולכדור הארץ עתיד משגשג ואופטימי, בניגוד לכל התחזיות האפוקליפטיות שהם שומעים מכל עבר.
ההרצאה פתוחה לכולם, ומותאמת לגילאי 12 עד 112 (ילדים עד גיל 18 יזכו בהנחה של 20% – בואו עם ילדיכם להרצאה!)
👈 לינק לרישום ותשלום
🚨ברוך וובר מתארח בפודקאסט על המשמעות - האזנה חובה!
ברוך וובר הוא בכיר לשעבר במשרד להגנת הסביבה שמכיר היטב את הסוגיות והבעיות וראה כל מה שיש לראות בתחום הסביבה בישראל.
לפני כמה ימים התפרסם פודקאסט על המשמעות של תמיר דורטל בוא הוא מארח את ברוך לדבר על הבעיות הסביבתיות הקשות בישראל, והכשלים בטיפול שנובעים בין היתר מסדרי עדיפויות לא נכונים.
אני באמת חושב שזה אחד הפודקאסטים החשובים שייצא לכם לשמוע, והלוואי והפרק הזה יהיה ויראלי ויגיע לכמה שיותר אנשים בישראל.
כולנו בעד ירוק ונקי ובריא - אבל לא כל מה שנחשב בימינו 'ירוק' אכן מקדם את הערכים הללו - לפעמים הוא חותר תחתיהם במישרין או בעקיפין.
האזנה/צפייה נעימה.
אם אתם חושבים שזה חשוב - מוזמנים להפיץ הלאה!
👈 קישור ליוטיוב
👈 קישור לספוטיפיי
👈 לערוץ הטלגרם של 'על המשמעות'
ברוך וובר הוא בכיר לשעבר במשרד להגנת הסביבה שמכיר היטב את הסוגיות והבעיות וראה כל מה שיש לראות בתחום הסביבה בישראל.
לפני כמה ימים התפרסם פודקאסט על המשמעות של תמיר דורטל בוא הוא מארח את ברוך לדבר על הבעיות הסביבתיות הקשות בישראל, והכשלים בטיפול שנובעים בין היתר מסדרי עדיפויות לא נכונים.
אני באמת חושב שזה אחד הפודקאסטים החשובים שייצא לכם לשמוע, והלוואי והפרק הזה יהיה ויראלי ויגיע לכמה שיותר אנשים בישראל.
כולנו בעד ירוק ונקי ובריא - אבל לא כל מה שנחשב בימינו 'ירוק' אכן מקדם את הערכים הללו - לפעמים הוא חותר תחתיהם במישרין או בעקיפין.
האזנה/צפייה נעימה.
אם אתם חושבים שזה חשוב - מוזמנים להפיץ הלאה!
👈 קישור ליוטיוב
👈 קישור לספוטיפיי
👈 לערוץ הטלגרם של 'על המשמעות'
YouTube
ברוך ובר - האם המשרד להגנת הסביבה מגן על הסביבה?
בראיון שלנו עם ברוך ובר, אנו מתמקדים בחוק האקלים החדש והמחמיר שישראל מתכננת להעביר, ובמהלך זה, אנו גולשים מעבר לשאלות המסורתיות.
ובר מעלה נקודות מעניינות במיוחד בנוגע למקורות הזיהום בישראל, והם לא בהכרח מהמקומות שאתם מצפים. האם זיהום התעשייתי הוא באמת הבעיה?…
ובר מעלה נקודות מעניינות במיוחד בנוגע למקורות הזיהום בישראל, והם לא בהכרח מהמקומות שאתם מצפים. האם זיהום התעשייתי הוא באמת הבעיה?…
🚨 שלום עוקבים יקרים!
שובר בצורת כתיבה ארוכה לבשר לכם בהתרגשות... שחוק האקלים שלכם חזר! ברכותיי.
החוק יעלה מחר (שלישי) לוועדת שרים לחקיקה בשעה 15:30. משרד ההגנ"ס שמר על הטיוטה של החוק קרוב מאד לחזה, והוא שוב מוגש לוועדה באמבוש של הרגע האחרון.
זה היה צפוי שהחוק יחזור לקראת וועידת האקלים COP28 שתפתח בדובאי בנובמבר. המצב הוא שישראל לא יכולה להגיע לחגיגה היוקרתית בידיים ריקות, ולכן היא צריכה להציג משהו. לפחות תהליך חקיקה.
אז נכון לרגעים אלו, לקראת סוף יום העבודה של יום שני, טיוטה טרם פורסמה לשרים שיצביעו מחר בוועדה. מעניין מתי הם צריכים לקרוא את מה שיצביעו עליו. אבל ההצהרות לתקשורת לא משאירות הרבה לדמיון:
החוק קובע לראשונה בחקיקה יעדי הפחתה עד לאיפוס פליטות בשנת 2050 ומקים קבינט אקלים בראשות ראש הממשלה
השרה סילמן: "נחושים להעביר חוק אקלים עם יעדים מחייבים עד לוועידת האקלים של האו"ם בדובאי, שיוביל לאיפוס פליטות ולקידום אנרגיות מתחדשות"
הבעיה היא שברגע שמחוקקים יעדים שאינם כפופים לשיקולי על מערכתיים - כל משק החשמל והתעשייה הישראלית עוברים להתנהל בעתירות בבתי משפט ובג"צ. מדובר באסון גדול.
ולכן עם כל הכבוד לועידת האקלים (כבוד עצום כמובן) - מדינת ישראל עדיין לפני הכל. אסור לאפשר חוק רע. אפילו לא הצעת חוק רעה. אבל כן אפשר לחיות עם חוק שפוי ומדוד ששם את אזרחי ישראל, בטחונם ורווחתם לפני יעדים גלובליים אידאולוגים, בלתי אפשריים ושרירותיים.
ניתן להשיג זאת עם אימוץ של רשימת תנאים ועקרונות שיש לעגן בגוף החוק - ורשימה זו כבר הועברה לכל מקבלי ההחלטות הרלוונטיים. גורם ההפתעה של החוק נשחק.
האם זה יצליח להשפיע? קשה לדעת אבל תלוי בכמה רעש נעשה. בואו נזכור שהם כבר חשבו להעביר את החקיקה הזאת מזמן ונבלמו פעמיים בוועדה.
האם ייתכן שנאלץ לעשות בליץ של הודעות לחברי וועדת השרים לחקיקה מחר? כן, בהחלט. זה אירוע מתגלגל, אעדכן בהתאם להתפתחויות.
תכינו את המקלדות.
עידן
שובר בצורת כתיבה ארוכה לבשר לכם בהתרגשות... שחוק האקלים שלכם חזר! ברכותיי.
החוק יעלה מחר (שלישי) לוועדת שרים לחקיקה בשעה 15:30. משרד ההגנ"ס שמר על הטיוטה של החוק קרוב מאד לחזה, והוא שוב מוגש לוועדה באמבוש של הרגע האחרון.
זה היה צפוי שהחוק יחזור לקראת וועידת האקלים COP28 שתפתח בדובאי בנובמבר. המצב הוא שישראל לא יכולה להגיע לחגיגה היוקרתית בידיים ריקות, ולכן היא צריכה להציג משהו. לפחות תהליך חקיקה.
אז נכון לרגעים אלו, לקראת סוף יום העבודה של יום שני, טיוטה טרם פורסמה לשרים שיצביעו מחר בוועדה. מעניין מתי הם צריכים לקרוא את מה שיצביעו עליו. אבל ההצהרות לתקשורת לא משאירות הרבה לדמיון:
החוק קובע לראשונה בחקיקה יעדי הפחתה עד לאיפוס פליטות בשנת 2050 ומקים קבינט אקלים בראשות ראש הממשלה
השרה סילמן: "נחושים להעביר חוק אקלים עם יעדים מחייבים עד לוועידת האקלים של האו"ם בדובאי, שיוביל לאיפוס פליטות ולקידום אנרגיות מתחדשות"
הבעיה היא שברגע שמחוקקים יעדים שאינם כפופים לשיקולי על מערכתיים - כל משק החשמל והתעשייה הישראלית עוברים להתנהל בעתירות בבתי משפט ובג"צ. מדובר באסון גדול.
ולכן עם כל הכבוד לועידת האקלים (כבוד עצום כמובן) - מדינת ישראל עדיין לפני הכל. אסור לאפשר חוק רע. אפילו לא הצעת חוק רעה. אבל כן אפשר לחיות עם חוק שפוי ומדוד ששם את אזרחי ישראל, בטחונם ורווחתם לפני יעדים גלובליים אידאולוגים, בלתי אפשריים ושרירותיים.
ניתן להשיג זאת עם אימוץ של רשימת תנאים ועקרונות שיש לעגן בגוף החוק - ורשימה זו כבר הועברה לכל מקבלי ההחלטות הרלוונטיים. גורם ההפתעה של החוק נשחק.
האם זה יצליח להשפיע? קשה לדעת אבל תלוי בכמה רעש נעשה. בואו נזכור שהם כבר חשבו להעביר את החקיקה הזאת מזמן ונבלמו פעמיים בוועדה.
האם ייתכן שנאלץ לעשות בליץ של הודעות לחברי וועדת השרים לחקיקה מחר? כן, בהחלט. זה אירוע מתגלגל, אעדכן בהתאם להתפתחויות.
תכינו את המקלדות.
עידן
🚨אז מה יש בחוק?
על פניו אין הפתעות: יעדי איפוס פחמני בלתי אפשריים, הכפפת משק החשמל והמשק לעתירות בג"צ אקלימיות, והפיכת ההגנ"ס לרגולטור על של המשק.
👈 רק מזכיר לכולם שישראל היא 0.14% מהפליטות העולמיות וגם אם החוק ייושם במלואו לא תהיה שום השפעה על האקלים. למקרה שתהיתם.
ובכן, להלן עיקרי החוק ע"פ הפרסום לתקשורת (כי עדיין לא פורסמה הטיוטה לשרים):
▪️יעדים להפחתת פליטות גזי חממה: חוק האקלים מעגן את יעדי ההפחתה בשנת 2030, כך שהכמות השנתית של פליטות גזי החממה ב-2030 תפחת ב-30% לכל הפחות בהשוואה ל-2015 (שנת הבסיס).
▪️החוק מציב יעד לאומי של כלכלה מאופסת פליטות נטו עד 2050.
עיגון יעדים אלה בחוק הוא איתות ברור לכלל המשק ומקדם את ישראל לעבר כלכלה מאופסת פחמן בשורה אחת עם שאר המדינות המפותחות.
▪️היערכות למשבר האקלים: חוק האקלים מבטיח כי משרדי הממשלה וגופים נוספים יכינו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, יבנו יכולות, יישמו וידווחו עליהן אחת לשנתיים. היערכות זו תבטיח כי ישראל תבנה את החוסן האקלימי שלה בעשורים הקרובים ותפחית את הסיכונים הנובעים משינוי האקלים בארץ.
▪️הקמת קבינט אקלימי בראשות ראש הממשלה: לשם השגת מטרותיו של חוק זה נדרשות פעולות בתחומים שונים. לפיכך, החלטות מדיניות בענייני אקלים ויישומן, ובכלל זה יישום התוכניות הלאומיות המטילות חובות על משרדי הממשלה לפעול בתחומי אחריותם, מחייבים שיתוף פעולה ותיאום ממשלתי.
▪️החוק קובע כי הממשלה תוכל לפעול לעניין סמכויותיה לפי החוק באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים, אשר תשמש מסגרת תיאום בין כלל הגורמים העוסקים במשבר האקלים, כדי לטייב את פעולותיה של הממשלה בכל הנוגע להשלכות המשבר על המשק, החברה והסביבה בישראל. ועדת שרים זו תאפשר עבודה משותפת של גורמי הממשלה, מתוך יצירת מסגרת ארגונית מתכללת ויעילה יותר שיהיה בכוחה לגשר על פערים בין עמדות משרדי הממשלה.
▪️מועצת אקלים: כדי לגבש מדיניות לאומית המבקשת להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לשם כך תוקם ועדה זו, שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה ומנציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כמו נציג התאחדות התעשיינים בישראל, נציג ארגוני הסביבה וכן נציגי הדור הצעיר, שיש חשיבות ייחודית לשלבם בקבלת ההחלטות בנושא האקלים.
▪️הליך הערכת סיכון אקלימית: כלי חשוב זה קובע חובת ביצוע של הערכת סיכון אקלימית לגבי תוכניות רלוונטיות המוגשות על-ידי רשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ואשר יש בהן כדי להשפיע משמעותית על פליטות גזי חממה או על שינוי אקלים, או אשר עשויות להיות מושפעות משינוי אקלים, וזאת לפי החלטת הממשלה, שתתקבל בתוך שנה מתחילת החוק. ההחלטה תקבע את תחולת החובה ומנגנונים ייעודיים להערכת סיכון אקלימית בישראל ואת אופן יישומם. הליך הערכת סיכון אקלימי לא נועד להכתיב החלטות, אלא להבטיח כי השיקול האקלימי יילקח בחשבון.
▪️ועדת מומחים בין-תחומית אקדמית עצמאית: בתוך שישה חודשים מיום כניסתו לתוקף של החוק, תמנה השרה, באישור ועדת השרים לענייני אקלים, ועדת מומחים רב תחומית מתחומים שונים ובהם הבריאות, הכלכלה, האנרגיה, הסביבה, הפחתת פליטות גזי חממה, ההיערכות לשינוי אקלים ועוד, יחד עם האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.
ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי-ודאות מדעית. לפיכך קיימת חשיבות רבה להנגשת מידע מדעי עדכני בנושא האקלים למקבלי ההחלטות, ובכלל זה לשר ולוועדה המייעצת. כמו כן קיימת חשיבות לביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות המוכתבת על-ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה לצורך קבלת החלטות מבוססת ידע. ועדת המומחים תחווה דעתה לגבי תוכנית ההפחתה ותוכנית ההיערכות, ולגבי אופן יישומן, וחוות-דעתה יהיו נגישות וגלויות לציבור.
▪️מידע ודיווח לממשלה ולכנסת: במסגרת החוק יוקם מנגנון דיווח ובקרה שבמסגרתו תדווח הממשלה לכנסת על עמידה ביעדי החוק ועל יישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור הן לעניין קבלת החלטות המדיניות ארוכות הטווח.
הדחיפות בחוק אקלים עולה עוד יותר, לאור העלייה בפליטות גזי החממה של ישראל עליהם דווח בדוח מרשם הפליטות לסביבה האחרון של המשרד להגנת הסביבה והאסונות האקלימיים ברחבי העולם.
כמו כן, לאור אירועי האקלים הקיצוניים שחווה העולם בקיץ האחרון מודגשת חשיבות ההיערכות לשינויים שכבר החלו... נזכיר גם כי דוח האו"ם האחרון בנושא הצביע על האצת משבר האקלים והאיום שהוא מציב לחברה ולכלכלה האנושית כולה והצורך להפחית כבר בעשור זה כ-45% בפליטות כדי למתן ולמנוע החמרה של משבר האקלים עם תוצאות הרסניות.
על פניו אין הפתעות: יעדי איפוס פחמני בלתי אפשריים, הכפפת משק החשמל והמשק לעתירות בג"צ אקלימיות, והפיכת ההגנ"ס לרגולטור על של המשק.
👈 רק מזכיר לכולם שישראל היא 0.14% מהפליטות העולמיות וגם אם החוק ייושם במלואו לא תהיה שום השפעה על האקלים. למקרה שתהיתם.
ובכן, להלן עיקרי החוק ע"פ הפרסום לתקשורת (כי עדיין לא פורסמה הטיוטה לשרים):
▪️יעדים להפחתת פליטות גזי חממה: חוק האקלים מעגן את יעדי ההפחתה בשנת 2030, כך שהכמות השנתית של פליטות גזי החממה ב-2030 תפחת ב-30% לכל הפחות בהשוואה ל-2015 (שנת הבסיס).
▪️החוק מציב יעד לאומי של כלכלה מאופסת פליטות נטו עד 2050.
עיגון יעדים אלה בחוק הוא איתות ברור לכלל המשק ומקדם את ישראל לעבר כלכלה מאופסת פחמן בשורה אחת עם שאר המדינות המפותחות.
▪️היערכות למשבר האקלים: חוק האקלים מבטיח כי משרדי הממשלה וגופים נוספים יכינו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, יבנו יכולות, יישמו וידווחו עליהן אחת לשנתיים. היערכות זו תבטיח כי ישראל תבנה את החוסן האקלימי שלה בעשורים הקרובים ותפחית את הסיכונים הנובעים משינוי האקלים בארץ.
▪️הקמת קבינט אקלימי בראשות ראש הממשלה: לשם השגת מטרותיו של חוק זה נדרשות פעולות בתחומים שונים. לפיכך, החלטות מדיניות בענייני אקלים ויישומן, ובכלל זה יישום התוכניות הלאומיות המטילות חובות על משרדי הממשלה לפעול בתחומי אחריותם, מחייבים שיתוף פעולה ותיאום ממשלתי.
▪️החוק קובע כי הממשלה תוכל לפעול לעניין סמכויותיה לפי החוק באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים, אשר תשמש מסגרת תיאום בין כלל הגורמים העוסקים במשבר האקלים, כדי לטייב את פעולותיה של הממשלה בכל הנוגע להשלכות המשבר על המשק, החברה והסביבה בישראל. ועדת שרים זו תאפשר עבודה משותפת של גורמי הממשלה, מתוך יצירת מסגרת ארגונית מתכללת ויעילה יותר שיהיה בכוחה לגשר על פערים בין עמדות משרדי הממשלה.
▪️מועצת אקלים: כדי לגבש מדיניות לאומית המבקשת להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לשם כך תוקם ועדה זו, שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה ומנציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כמו נציג התאחדות התעשיינים בישראל, נציג ארגוני הסביבה וכן נציגי הדור הצעיר, שיש חשיבות ייחודית לשלבם בקבלת ההחלטות בנושא האקלים.
▪️הליך הערכת סיכון אקלימית: כלי חשוב זה קובע חובת ביצוע של הערכת סיכון אקלימית לגבי תוכניות רלוונטיות המוגשות על-ידי רשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ואשר יש בהן כדי להשפיע משמעותית על פליטות גזי חממה או על שינוי אקלים, או אשר עשויות להיות מושפעות משינוי אקלים, וזאת לפי החלטת הממשלה, שתתקבל בתוך שנה מתחילת החוק. ההחלטה תקבע את תחולת החובה ומנגנונים ייעודיים להערכת סיכון אקלימית בישראל ואת אופן יישומם. הליך הערכת סיכון אקלימי לא נועד להכתיב החלטות, אלא להבטיח כי השיקול האקלימי יילקח בחשבון.
▪️ועדת מומחים בין-תחומית אקדמית עצמאית: בתוך שישה חודשים מיום כניסתו לתוקף של החוק, תמנה השרה, באישור ועדת השרים לענייני אקלים, ועדת מומחים רב תחומית מתחומים שונים ובהם הבריאות, הכלכלה, האנרגיה, הסביבה, הפחתת פליטות גזי חממה, ההיערכות לשינוי אקלים ועוד, יחד עם האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.
ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי-ודאות מדעית. לפיכך קיימת חשיבות רבה להנגשת מידע מדעי עדכני בנושא האקלים למקבלי ההחלטות, ובכלל זה לשר ולוועדה המייעצת. כמו כן קיימת חשיבות לביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות המוכתבת על-ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה לצורך קבלת החלטות מבוססת ידע. ועדת המומחים תחווה דעתה לגבי תוכנית ההפחתה ותוכנית ההיערכות, ולגבי אופן יישומן, וחוות-דעתה יהיו נגישות וגלויות לציבור.
▪️מידע ודיווח לממשלה ולכנסת: במסגרת החוק יוקם מנגנון דיווח ובקרה שבמסגרתו תדווח הממשלה לכנסת על עמידה ביעדי החוק ועל יישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור הן לעניין קבלת החלטות המדיניות ארוכות הטווח.
הדחיפות בחוק אקלים עולה עוד יותר, לאור העלייה בפליטות גזי החממה של ישראל עליהם דווח בדוח מרשם הפליטות לסביבה האחרון של המשרד להגנת הסביבה והאסונות האקלימיים ברחבי העולם.
כמו כן, לאור אירועי האקלים הקיצוניים שחווה העולם בקיץ האחרון מודגשת חשיבות ההיערכות לשינויים שכבר החלו... נזכיר גם כי דוח האו"ם האחרון בנושא הצביע על האצת משבר האקלים והאיום שהוא מציב לחברה ולכלכלה האנושית כולה והצורך להפחית כבר בעשור זה כ-45% בפליטות כדי למתן ולמנוע החמרה של משבר האקלים עם תוצאות הרסניות.
בוקר טוב!
להלן עדכון לגבי חוק האקלים שיעלה היום.
הטיוטה לחוק פורסמה אתמול סביב 18:00.
ישבתי אליה כל הלילה ופירקתי לגורמים.
יש כמה שינויים מהטיוטה הקודמת. לא גדולים.
החוק עולה לסדר היום של הוועדה בשעה 15:30. אבל היום יהיה הרבה רעש סביב סוגיית הדיון בעילת הסבירות - ולכן החוק יהנה ממיסוך תקשורתי וקשב נמוך של המערכת הפוליטית. מי שבחר את התאריך הזה גאון.
בנוסף הכתבים האלרמיסטים והארגונים הירוקים כבר תוקפים את חוק וטוענים שיש בו יותר מדי סייגים ומנגנוני מסמוס לשיטתם. אדם טבע ודין טוענים שאסור שהחוק יעבור(!). הלוואי וזה היה מרגיע אותי, אבל לדעתי הם טועים או מגזימים מאד.
החוק לא מספיק מגן על האינטרסים הלאומיים החיוניים, שבמקרים רבים עומדים בהתנגשות עם מימוש יעדי החוק. הוא לא מספיק משוריין בפני עתירות על אי עמידה ביעדים (הבלתי אפשריים) - שזו הסכנה הגדולה ביותר.
מעבר לזה הוא יוצר מפלצת בירוקרטית תמנונית של גופי אקלים ודרישות להגיש סקירות אקלים לכל החלטת משרד ממשלתי, חברה ממשלתי ורשות מקומית למשרד ההגנ"ס - מה שיהפוך את כל עבודת הממשלה והרשויות לעיסוק מתמיד ואובססיבי באג'נדה, במקום לעשות את העבודה שלהם. גרוע מאד.
חוץ מזה הירוקים הרי יתלוננו על כל דבר שהוא לא איפוס פחמני מלא מחר בבוקר, אז הבאסה שלהם לא מספיק אמינה.
בשורה התחתונה - גם אני הייתי מעדיף שלא יעבור חוק כזה, אבל זה לא המשחק. רה"מ תחת לחצים מדיניים, והחוק הזה הוא אילוץ מדיני של מדינת ישראל שמגיע עד ליחסים עם ארה"ב, ולכן יהיה כך או אחרת לא משנה מי בשלטון.
השאלה היא אם אפשר עדיין להוביל לשינויים חיוניים בנוסח במורד הדרך, גם אם יאושר למסלול חקיקה ממשלתית של הכנה לקריאה ראשונה ושנייה. התשובה לכך היא - בהחלט אפשר. וזה מה שנפעל לקדם. לכן צריך שוב להרים גל חזק של פניות לחברי ועדת השרים לחקיקה. המודעות לטענות היא קריטית להמשך ובעלת אפקט מצטבר.
שימו לב שהפעם החוק עולה לאחר שהתקיים שיח מקדים מול האוצר ומשרד האנרגיה, והוא עולה בדקה ה-92' כחודשיים לפני וועידת האקלים בדובאי. זה לא אומר שהם בהסכמות מלאות (הם לא), אבל זה אומר שנגמר הזמן לכיפופי ידיים והולכים יחד לוועדה עם מה שיש - וממשיכים לריב על הפרטים אחרי זה.
המשמעות היא שיש סבירות גבוהה שהוועדה תאשר אותו בכל מקרה - בהוראה מגבוה, ואז הקרב עובר לתהליך ההכנה לקריאה ראשונה בכנסת. לכן היום זה לא סוף הסיפור, אלא התחלת הסיפור. וחשוב שירגישו את הטענות שלנו בוועדה, כי יש פה אפקט מצטבר להמשך.
לכתבה בכלכליסט עם הביקורת של הירוקים על חוק 👇
רוצים לעזור - פרטים בפוסט הבא!
להלן עדכון לגבי חוק האקלים שיעלה היום.
הטיוטה לחוק פורסמה אתמול סביב 18:00.
ישבתי אליה כל הלילה ופירקתי לגורמים.
יש כמה שינויים מהטיוטה הקודמת. לא גדולים.
החוק עולה לסדר היום של הוועדה בשעה 15:30. אבל היום יהיה הרבה רעש סביב סוגיית הדיון בעילת הסבירות - ולכן החוק יהנה ממיסוך תקשורתי וקשב נמוך של המערכת הפוליטית. מי שבחר את התאריך הזה גאון.
בנוסף הכתבים האלרמיסטים והארגונים הירוקים כבר תוקפים את חוק וטוענים שיש בו יותר מדי סייגים ומנגנוני מסמוס לשיטתם. אדם טבע ודין טוענים שאסור שהחוק יעבור(!). הלוואי וזה היה מרגיע אותי, אבל לדעתי הם טועים או מגזימים מאד.
החוק לא מספיק מגן על האינטרסים הלאומיים החיוניים, שבמקרים רבים עומדים בהתנגשות עם מימוש יעדי החוק. הוא לא מספיק משוריין בפני עתירות על אי עמידה ביעדים (הבלתי אפשריים) - שזו הסכנה הגדולה ביותר.
מעבר לזה הוא יוצר מפלצת בירוקרטית תמנונית של גופי אקלים ודרישות להגיש סקירות אקלים לכל החלטת משרד ממשלתי, חברה ממשלתי ורשות מקומית למשרד ההגנ"ס - מה שיהפוך את כל עבודת הממשלה והרשויות לעיסוק מתמיד ואובססיבי באג'נדה, במקום לעשות את העבודה שלהם. גרוע מאד.
חוץ מזה הירוקים הרי יתלוננו על כל דבר שהוא לא איפוס פחמני מלא מחר בבוקר, אז הבאסה שלהם לא מספיק אמינה.
בשורה התחתונה - גם אני הייתי מעדיף שלא יעבור חוק כזה, אבל זה לא המשחק. רה"מ תחת לחצים מדיניים, והחוק הזה הוא אילוץ מדיני של מדינת ישראל שמגיע עד ליחסים עם ארה"ב, ולכן יהיה כך או אחרת לא משנה מי בשלטון.
השאלה היא אם אפשר עדיין להוביל לשינויים חיוניים בנוסח במורד הדרך, גם אם יאושר למסלול חקיקה ממשלתית של הכנה לקריאה ראשונה ושנייה. התשובה לכך היא - בהחלט אפשר. וזה מה שנפעל לקדם. לכן צריך שוב להרים גל חזק של פניות לחברי ועדת השרים לחקיקה. המודעות לטענות היא קריטית להמשך ובעלת אפקט מצטבר.
שימו לב שהפעם החוק עולה לאחר שהתקיים שיח מקדים מול האוצר ומשרד האנרגיה, והוא עולה בדקה ה-92' כחודשיים לפני וועידת האקלים בדובאי. זה לא אומר שהם בהסכמות מלאות (הם לא), אבל זה אומר שנגמר הזמן לכיפופי ידיים והולכים יחד לוועדה עם מה שיש - וממשיכים לריב על הפרטים אחרי זה.
המשמעות היא שיש סבירות גבוהה שהוועדה תאשר אותו בכל מקרה - בהוראה מגבוה, ואז הקרב עובר לתהליך ההכנה לקריאה ראשונה בכנסת. לכן היום זה לא סוף הסיפור, אלא התחלת הסיפור. וחשוב שירגישו את הטענות שלנו בוועדה, כי יש פה אפקט מצטבר להמשך.
לכתבה בכלכליסט עם הביקורת של הירוקים על חוק 👇
רוצים לעזור - פרטים בפוסט הבא!
calcalist
"ללכת עם ולהרגיש בלי": חוק האקלים חוזר לשולחן הממשלה | כלכליסט
ועדת השרים לחקיקה תדון מחר בחוק האקלים, שיקבע יעד של 30% הפחתה בפליטות גזי החממה עד סוף העשור, זאת בניגוד ליעד של 50% שנקבע בהסכמים הקואליציוניים. החוק קובע כי יהיה ניתן לשנות את היעדים בכל עת בשל "נסיבות לאומיות", כך שהממשלה לא תחויב בפועל להשיגם. ארגון…
🚨רוצים לעזור במאמץ?
1. שלחו את ה 1-פייג'ר המצורף בהודעה הבאה כתמונת JPG בהודעת וואטסאפ לחברי וועדת השרים לחקיקה.
2. הוסיפו הודעה קצרה בשפתכם. הצעת הגשה בהודעה הבאה.
נא לחתום בשמכם המלא + יישוב
*מוזמנים להוסיף מקצוע או שייכות לארגון כלשהו אם מרגיש לכם מתאים.
👈 הטלפונים לוואטסאפ בהודעה זו.
👈 בהודעה העוקבת התמונה לשיתוף, וטקסט הצעת הגשה (תוסיפו טאץ' אישי)
~~~
🚨 חשוב ביותר! אנא לכתוב רק בשפה מכבדת ועניינית!
שפה מתלהמת, קללות ופרובוקציות של מי מטעמנו יפגעו במטרה כולה - נא לשמור על דרך ארץ! את הלכלוכים והקללות תשאירו לאחרים.
לא לכתוב דרישות לביטול או גניזת החוק וכו'... לא יקחו ברצינות, לצערי זה לא תוכנית כבקשתנו ולא מקדם את המטרה. אנחנו משחקים הגנה בקרב בלימה. תבינו את המשחק ומה תנאי המגרש. אנחנו מבקשים לתקן בעיות שיש בנוסח הנוכחי. זה אפשרי וניתן לשכנע שצריך תיקונים.
מאני טיים חברים. לתמוך מהיציע לא יספיק היום - זה הזמן לפעול!
אני מזכיר שההצבעה מתוכננת ל-15:30. אין זמן לבזבז.
~~~
רשימת חברי וועדת השרים לחקיקה:
יריב לוין - 0522769183
בצלאל סמוטריץ' - 0528903771
איתמר בן גביר - 0528693867
שלמה קרעי - 0526163059
יואב קיש - 0542523333
עמיחי שיקלי - 0526027800
עידית סילמן - 0549987074
גלית דיסטל אטבריאן - 0508699134
יואב בן צור - 0502222861
חיים ביטון - 0525990000
יצחק גולדקנופף - 052-764-4550
1. שלחו את ה 1-פייג'ר המצורף בהודעה הבאה כתמונת JPG בהודעת וואטסאפ לחברי וועדת השרים לחקיקה.
2. הוסיפו הודעה קצרה בשפתכם. הצעת הגשה בהודעה הבאה.
נא לחתום בשמכם המלא + יישוב
*מוזמנים להוסיף מקצוע או שייכות לארגון כלשהו אם מרגיש לכם מתאים.
👈 הטלפונים לוואטסאפ בהודעה זו.
👈 בהודעה העוקבת התמונה לשיתוף, וטקסט הצעת הגשה (תוסיפו טאץ' אישי)
~~~
🚨 חשוב ביותר! אנא לכתוב רק בשפה מכבדת ועניינית!
שפה מתלהמת, קללות ופרובוקציות של מי מטעמנו יפגעו במטרה כולה - נא לשמור על דרך ארץ! את הלכלוכים והקללות תשאירו לאחרים.
לא לכתוב דרישות לביטול או גניזת החוק וכו'... לא יקחו ברצינות, לצערי זה לא תוכנית כבקשתנו ולא מקדם את המטרה. אנחנו משחקים הגנה בקרב בלימה. תבינו את המשחק ומה תנאי המגרש. אנחנו מבקשים לתקן בעיות שיש בנוסח הנוכחי. זה אפשרי וניתן לשכנע שצריך תיקונים.
מאני טיים חברים. לתמוך מהיציע לא יספיק היום - זה הזמן לפעול!
אני מזכיר שההצבעה מתוכננת ל-15:30. אין זמן לבזבז.
~~~
רשימת חברי וועדת השרים לחקיקה:
יריב לוין - 0522769183
בצלאל סמוטריץ' - 0528903771
איתמר בן גביר - 0528693867
שלמה קרעי - 0526163059
יואב קיש - 0542523333
עמיחי שיקלי - 0526027800
עידית סילמן - 0549987074
גלית דיסטל אטבריאן - 0508699134
יואב בן צור - 0502222861
חיים ביטון - 0525990000
יצחק גולדקנופף - 052-764-4550
🚨 חוק האקלים עולה לוועדה עוד 3 שעות
אם עדיין לא שלחתם לחברי הוועדה את הפנייה עם הסיכום - זה הזמן.
כל הפרטים 👈 פה
אם עדיין לא שלחתם לחברי הוועדה את הפנייה עם הסיכום - זה הזמן.
כל הפרטים 👈 פה
Telegram
מושג ירוק 🌵
🚨רוצים לעזור במאמץ?
1. שלחו את ה 1-פייג'ר המצורף בהודעה הבאה כתמונת JPG בהודעת וואטסאפ לחברי וועדת השרים לחקיקה.
2. הוסיפו הודעה קצרה בשפתכם. הצעת הגשה בהודעה הבאה.
נא לחתום בשמכם המלא + יישוב
*מוזמנים להוסיף מקצוע או שייכות לארגון כלשהו אם מרגיש לכם מתאים.…
1. שלחו את ה 1-פייג'ר המצורף בהודעה הבאה כתמונת JPG בהודעת וואטסאפ לחברי וועדת השרים לחקיקה.
2. הוסיפו הודעה קצרה בשפתכם. הצעת הגשה בהודעה הבאה.
נא לחתום בשמכם המלא + יישוב
*מוזמנים להוסיף מקצוע או שייכות לארגון כלשהו אם מרגיש לכם מתאים.…
🍎 שנה טובה אנרגטית ורציונלית לכל עוקבי הערוץ!
מי ייתן שנהיה למוט אורניום מועשר ולא לפאנל סולארי סדוק משינג'יאנג.
🇮🇱
מי ייתן שנהיה למוט אורניום מועשר ולא לפאנל סולארי סדוק משינג'יאנג.
🇮🇱
חברים, אני במילואים בצפון, מפקד בפלוגת מילואים. כמובן שכרגע שום דבר לא מעניין חוץ מלהגן על המדינה שלנו ולנצח את המלחמה.
אני רוצה לנצל את הפלטפורמה שלי לקרוא ליוזמה אזרחית של מאמני/ות כושר, קרב מגע וכו' לבוא לאמן חזק ולהקשיח את כוח המילואים הקרוב לביתם. זה חשוב מאד לכשירות והחיילות של הכוחות - שבהתרעה קצרה יכולים לקבל פקודה להכנס לעומק שטח אויב ולהלחם.
מוזמנים להפיץ בכל האינטרנטים שלכם.
כל אחד ייתן מה שהוא יכול וננצח את האופל הזה.
עם ישראל חי 🇮🇱💪
אני רוצה לנצל את הפלטפורמה שלי לקרוא ליוזמה אזרחית של מאמני/ות כושר, קרב מגע וכו' לבוא לאמן חזק ולהקשיח את כוח המילואים הקרוב לביתם. זה חשוב מאד לכשירות והחיילות של הכוחות - שבהתרעה קצרה יכולים לקבל פקודה להכנס לעומק שטח אויב ולהלחם.
מוזמנים להפיץ בכל האינטרנטים שלכם.
כל אחד ייתן מה שהוא יכול וננצח את האופל הזה.
עם ישראל חי 🇮🇱💪