יומן מסע לחקירה עצמית על חקירת האמונה המגבילה, "אני לא יכול/ה..."
"אני לא יכול/ה." - היא אשליה שנוצרה על ידי תודעתכם." ~ ביירון קייטי
"אני לא יכול/ה..." – האם זאת האמת?
איך הייתם חיים את החיים אם לא הייתם מאמינים לפחדים שלכם, "אני לא יכול/ה..."?
מי תהיו ללא המחשבה, "אני לא יכול/ה..."?
ניקח מחשבות כדוגמה:
"אני לא יכולה לבקש מבעלי את מה שאני רוצה."
- מי תהיו ללא המחשבה הזו ביחסים עם בעל שלכן?
"אני לא יכול/ה לבקש מבוס שלי תוספת למשכורת."
– האם זאת האמת?
"אני לא יכול/ה לפתוח עסק עצמאי."
– האם זאת האמת?
"אני לא יכול/ה לבטא את דעותיי בפתיחות."
– האם זאת האמת?
כשאתם הופכים את "אני לא יכול/ה..." ל"אני יכול/ה...", מצאו שלוש דוגמאות ספציפיות ואמיתיות איך ההיפוך נכון עבורכם בסיטואציה כזו או אחרת.
"אני לא יכול/ה." - היא אשליה שנוצרה על ידי תודעתכם." ~ ביירון קייטי
"אני לא יכול/ה..." – האם זאת האמת?
איך הייתם חיים את החיים אם לא הייתם מאמינים לפחדים שלכם, "אני לא יכול/ה..."?
מי תהיו ללא המחשבה, "אני לא יכול/ה..."?
ניקח מחשבות כדוגמה:
"אני לא יכולה לבקש מבעלי את מה שאני רוצה."
- מי תהיו ללא המחשבה הזו ביחסים עם בעל שלכן?
"אני לא יכול/ה לבקש מבוס שלי תוספת למשכורת."
– האם זאת האמת?
"אני לא יכול/ה לפתוח עסק עצמאי."
– האם זאת האמת?
"אני לא יכול/ה לבטא את דעותיי בפתיחות."
– האם זאת האמת?
כשאתם הופכים את "אני לא יכול/ה..." ל"אני יכול/ה...", מצאו שלוש דוגמאות ספציפיות ואמיתיות איך ההיפוך נכון עבורכם בסיטואציה כזו או אחרת.
""אני אוהבת את העבר." למה שאגיד את זה? "כי זה העבר."
אני אוהבת את העבר כי הוא נגמר והוא היה מורה כל כך יקר.
נכון שהעבר נדיב? הוא תמיד נגמר.
מה שאני אוהבת לגבי העבר הוא שהוא נגמר. עכשיו, איך הוא יכול לשרת אותי מכאן ואיך אני יכולה לעזור? זה מה שאני אוהבת לגבי העבר - הוא שהוא המורה. זה בזבוז אם אני לא יכולה לראות את זה בעיניים פקוחות,
לראות את המציאות הזאת ולתת לה לשרת אותי עכשיו. לכן רבים מאיתנו משאירים זאת לשיקול דעתם של אנשים אחרים, במקום ללמוד את החיים,
ללמוד את העבר ולהשתמש בהם כך שכל הכאב הזה ייעלם לנצח.
החלק הכי טוב לגבי העבר הוא שהוא נגמר.
המציאות היא תמיד סיפור של עבר, ומה שאני אוהבת לגבי העבר הוא - שהוא נגמר.
יופיו של העבר הוא שהוא נגמר! הוא רק חי בתוך הראש שלכם וכך יש לכם הזדמנות לחקור את הדברים ולהתנקות מהעבר עכשיו."
~ ביירון קייטי
אני אוהבת את העבר כי הוא נגמר והוא היה מורה כל כך יקר.
נכון שהעבר נדיב? הוא תמיד נגמר.
מה שאני אוהבת לגבי העבר הוא שהוא נגמר. עכשיו, איך הוא יכול לשרת אותי מכאן ואיך אני יכולה לעזור? זה מה שאני אוהבת לגבי העבר - הוא שהוא המורה. זה בזבוז אם אני לא יכולה לראות את זה בעיניים פקוחות,
לראות את המציאות הזאת ולתת לה לשרת אותי עכשיו. לכן רבים מאיתנו משאירים זאת לשיקול דעתם של אנשים אחרים, במקום ללמוד את החיים,
ללמוד את העבר ולהשתמש בהם כך שכל הכאב הזה ייעלם לנצח.
החלק הכי טוב לגבי העבר הוא שהוא נגמר.
המציאות היא תמיד סיפור של עבר, ומה שאני אוהבת לגבי העבר הוא - שהוא נגמר.
יופיו של העבר הוא שהוא נגמר! הוא רק חי בתוך הראש שלכם וכך יש לכם הזדמנות לחקור את הדברים ולהתנקות מהעבר עכשיו."
~ ביירון קייטי
שתיקה היא הרבה יותר מכאיבה מאשר הסודות שאנו מסתירים בתוכנו.
"כל עוד אתם שומרים סודות ומדחיקים מידע, אתם בעצם נלחמים בעצמכם... הנושא הקריטי הוא לאפשר לעצמכם לדעת מה אתם יודעים. זה מצריך מידה עצומה של אומץ."
ראיתי את הציטוט הזה מ"קרן לחקר הטראומה" של בסל ואן דר קולק (מחבר הספר "נרשם בגוף: מוח, נפש וגוף בריפוי מטראומה"), וזה הזכיר לי את הציטוט משלי מהחוויה שלי. ומי שלא קרא את הספר שסוקר טראומה באופן מעמיק, אני ממליצה לקרוא אותו בחום.
"כל עוד אתם שומרים סודות ומדחיקים מידע, אתם בעצם נלחמים בעצמכם... הנושא הקריטי הוא לאפשר לעצמכם לדעת מה אתם יודעים. זה מצריך מידה עצומה של אומץ."
ראיתי את הציטוט הזה מ"קרן לחקר הטראומה" של בסל ואן דר קולק (מחבר הספר "נרשם בגוף: מוח, נפש וגוף בריפוי מטראומה"), וזה הזכיר לי את הציטוט משלי מהחוויה שלי. ומי שלא קרא את הספר שסוקר טראומה באופן מעמיק, אני ממליצה לקרוא אותו בחום.
"ישנה תודעה שבאה מהלב והיא מחוברת, ואם נותנים לה לענות על השאלות, זו חוויה מדהימה. אני קוראת לה הלב-תודעה. ישנם שני קוטביות של התודעה. האחת שאומרת שהעולם הוא נורא. ואז יש שם את הלב-תודעה שהיא הקוטביות האחרת. ואם אנחנו שואלים את הלב-תודעה וזוהי המהות של השאלות הללו (4 שאלות של "העבודה" של ביירון קייטי), ואם שואלים אותה ומאפשרים לה לענות, היא תענה.
לאורך כל התהליך של חקירה, תלמדו להיות פתוחים לאפשרויות מעבר למה שאתם חושבים שאתם יודעים. אין דבר מרגש יותר מאשר לגלות את התודעה הלא-יודעת. "העבודה" היא מדיטציה. זה כמו לצלול לתוך עצמכם. התבוננו בשאלות, צללו למעמקים של עצמכם, הקשיבו וחכו. התשובה תמצא את שאלתכם. לא משנה עד כמה אתם חושבים שאתם סגורים או חסרי תקווה, הקוטביות העדינה ביותר של התודעה (שאותה אני מכנה "הלב") תפגוש את הקוטביות המבולבלת, מכיוון שהיא טרם התעוררה לעצמה. יתכן שתתחילו להתנסות בגילויים על עצמכם ועל עולמכם, גילויים שעשויים לחולל את השינויים בחייכם, לנצח."
~ ביירון קייטי
לאורך כל התהליך של חקירה, תלמדו להיות פתוחים לאפשרויות מעבר למה שאתם חושבים שאתם יודעים. אין דבר מרגש יותר מאשר לגלות את התודעה הלא-יודעת. "העבודה" היא מדיטציה. זה כמו לצלול לתוך עצמכם. התבוננו בשאלות, צללו למעמקים של עצמכם, הקשיבו וחכו. התשובה תמצא את שאלתכם. לא משנה עד כמה אתם חושבים שאתם סגורים או חסרי תקווה, הקוטביות העדינה ביותר של התודעה (שאותה אני מכנה "הלב") תפגוש את הקוטביות המבולבלת, מכיוון שהיא טרם התעוררה לעצמה. יתכן שתתחילו להתנסות בגילויים על עצמכם ועל עולמכם, גילויים שעשויים לחולל את השינויים בחייכם, לנצח."
~ ביירון קייטי