נקודות מפתח לקראת המשחק הערב, מתוך ניתוח טקטי של אלכס דלמס:

יום דרבי, יום של משחק גדול במונז'ואיק. ברצלונה וג'ירונה יתמודדו זו מול זו במפגש שכולו כדורגל. כי למרות שהן מגיעות בדינמיקות שונות מאוד, שתי הקבוצות מייצגות גישות דומות ואמיצות – וזה תמיד מתכון להצגה גדולה. הנה המפתחות שלי למשחק הפנטסטי הזה:

הגב של הבלמים

מנקודת המבט של ברצלונה, המפתח הגדול יהיה לתקוף את השטחים שמאחורי הבלמים של ג'ירונה – גם במעברים מהירים וגם במשחק התקפי מסודר. ברמה האישית, ראפיניה, לאמין, פראן ואפילו לבנדובסקי מהירים יותר בשטחים פתוחים מדויד לופס, דיילי בלינד, חואנפה ואפילו קרשצ'י. וברמה הקבוצתית, לברצלונה יש כאן יתרון עוד יותר ברור: היא הקבוצה שהבקיעה הכי הרבה שערים במתפרצות בליגה (שבעה), בעוד ג'ירונה היא זו שספגה הכי הרבה שערים במצבים כאלה (חמישה). לכן, חלק גדול מתוצאת המשחק יהיה תלוי ביכולת של ברצלונה לנצל את היתרון הזה.

שתי הלחצים

בזכות סגנון המשחק של ג'ירונה, ברצלונה תוכל להפעיל היום אחת מהתכונות החזקות ביותר שלה: הלחץ. גם לחץ גבוה וגם לחץ מיד לאחר איבוד כדור. ג'ירונה, עם ממוצע של 495 מסירות קצרות למשחק, היא הקבוצה השלישית בליגה שמשחקת הכי הרבה במסירה קצרה (רק ריאל מדריד ואתלטיקו מעליה), וזו שבעיקרון שולחת הכי מעט כדורים ארוכים אחרי ברצלונה (45 בלבד למשחק). כלומר, מדובר בקבוצה שלוקחת סיכונים כבר מהרגע הראשון של הבנייה מאחור – וזה אחד הסימנים המובהקים של הקבוצה של מיצ'ל. לכן, ברצלונה תוכל ללחוץ כמעט על כל כדור תוך כדי משחק, ותהיה לה הרבה אפשרות להחזיר לעצמה את הכדור כבר באזורים קדמיים. גם אחרי איבוד כדור בהתקפה, כיוון שגם שם ג'ירונה מנסה לבנות מהלך מהפס הראשון.

האגפים של ארתור או רומאו

על פניו, הקשר הברזילאי אמור לפתוח כקשר האחורי. והסביר הוא שישחק לצידו של אוריאל רומאו. האגפים בצדדים של ארתור או רומאו יהיו שטחי קבלה ברורים לכדור. כי מצד אחד נכון שהבלוק הקבוצתי של ג'ירונה יהיה קרוב כדי לסגור רווחים, אבל מצד שני, יאנחל יחד עם רומאו או יאנחל עם ארתור ייאלצו לצאת מהעמדה שלהם כדי להתמודד עם היתרון המספרי של ברצלונה במרכז. ראפיניה, פדרי, לאמין, גאבי, פרמין, ואפילו לבנדובסקי או דה יונג יכולים לנוע לאזורים האלה, לקבל כדור, ולתקוף משם את קו ההגנה האחרון.

ארנאו או מיגל ביציאה מההגנה

מהזווית של ג'ירונה, ובהתחשב ברצון הקבוע שלה להתחיל את המשחק מאחור, יהיה קריטי לצאת נקי מהלחץ. כי זו הדרך שבה ג'ירונה מרגישה הכי בנוח, וזה גם האמצעי המרכזי שלה כדי לנטרל את הלחץ הראשוני של ברצלונה – מה שיכול להועיל מאוד להתקפות אם זה מצליח. כדי שזה יקרה, יהיה הכרחי שהשחקנים של מיצ'ל ימצאו אחד מהשניים – או את ארנאו או את מיגל – במרכז המגרש, או אפילו את שניהם. כי זו הדרך שג'ירונה מנסה להתקדם בה: יצירת יתרון מספרי במרכז. לא במקרה ארנאו ומיגל, עם ממוצע של 50.1 ו־40.6 מסירות למשחק בהתאמה, מציגים נתונים שמתאימים יותר לקשרים מאשר למגנים.

להאריך את ההתקפות

בהמשך לנקודה הראשונה, המטרה העיקרית של ג'ירונה כשמגיעה לשטח של ברצלונה צריכה להיות לצבור מסירות. וזה חשוב מכמה סיבות: ראשית, כדי שהמסירות יהיו בטוחות יותר. שנית, כדי שהקבוצה תתקרב ותסתדר בצורה נכונה במקרה של איבוד כדור. ושלישית, כדי ששני הקשרים הפנימיים יוכלו לפרוץ מהמרכז לעומק, במיוחד באזורים שבין האגף לאמצע. זו תבנית פעולה שג'ירונה מבצעת היטב, והיא יכולה להיות יעילה במיוחד באגף השמאלי של ההתקפה שלה.

הכניסות של יאנחל

ברור כשמש שנקודת התורפה של ברצלונה היא השטחים הגדולים שהיא משאירה מאחורי קו ההגנה כשהוא עומד בקו אחד. ובאותה מידה ברור שבג׳ירונה של עונת 2024/25 חסרה עומק בהתקפה כדי לפגוע באמת. אף אחד מהשחקנים ההתקפיים שנמצאים לרשות מיצ׳ל – לא הקיצוניים (ציגנקוב, דנחומה, אספרייה, פורטו או מיגל), ולא החלוצים (מיאובסקי או סטואני) – לא מהווים איום אמיתי כשהם צריכים לרוץ לעומק.

אבל יש מי שכן מהווים איום – שחקני הקו השני, כמו דוני ואן דה ביק ובעיקר יאנחל הררה. לוונצואלי גם יש שערים ברגליים. אם ג'ירונה תצליח להגיע אליו דרך כדורים ארוכים או הרמות אלכסוניות, היא בהחלט תוכל להפתיע. וזה גם מתאים לסטטיסטיקה – ג'ירונה היא הקבוצה שמרבה הכי הרבה להגביה מהשליש האחרון, עם ממוצע של 22 הגבהות למשחק.

הרכב רשמי:

שצ׳סני.
קונדה, אראוחו, איניגו, ג׳רארד מרטין.
גאבי, אריק.
לאמין, פדרי, פרמין.
לבנדובסקי.

פורסה בארסה!

החתול יעזור להמשיך את הרצף של לבנדובסקי במשחקי בית ב-2025?

חאבי מיגל: ״פליק שם לב שראפיניה עדיין עייף מהטיסות. הוא אמר לו לפני המשחק שהוא יפתח בספסל״.

רומאו לא בהרכב של ג׳ירונה. ארתור כן.

שידור ישיר לחיילים ששומרים עלינו

(יחל כמה דקות לפני)

מה אומרים?

זו הייתה אחת האפשרויות?

זה באמת נראה כואב בפנים