אוקיי.. אז אתם מפשילים שרוולים?
היום נתחיל לעסוק בבנייני הפועל!

בערבית ישנם 10 בנייני פועל (בעברית לעומתה יש רק 7) ואלו הם:

1. פַעַל – فَعَل
2. פַעַ֓ל – فَعَّل
3. פַאעַל – فَاعَل
4. אַפעַל – أَفْعَل
5. תפַעַ֓ל – تَفَعَّل
6. תפַאעַל – تَفَاعَل
7. אִנפַעַל – إنْفَعَل
8. אׅפתַעַל – إفتَعَل
9. אׅפעַל֓ – إفعَلّ
10. אׅסתַפעַל – إسْتَفْعَل

בהמשך נעבור כל בניין בנפרד, ונלמד את נטיותיהם, את המשקלים השונים בכל בניין, את נטיות הזמנים, את הדמיון בין הבניינים וגם את ההבדלים.

בהצלחה!!!

#פעלים+#בניינים

כהקדמה לשלב הבא, כדאי שנלמד את צורת הניקוד (תשכיל), וההגייה המדוייקת בערבית, כדי שנוכל להבדיל בין צלילים של בניינים שונים.
כדאי גם לצפות בסרטון ששלחתי בעבר המדגים את קריאת האותיות (#הגייה)
בהצלחה!

תנועות (חרכאת) קצרות:
פַתחַה – بَ מקבילה לפתח
כַּסרַה – بِ מקבילה לחיריק
צַ'מַה – بُ מקבילה לשורוק
סוּכּוּן – بْ מקבילה לשווא נח
שַדַה – بّ כמו דגש, נשמעת כמו הכפלת האות

תנועות ארוכות:
ا – מאריכה תנועת פתחה. לדוגמא – دَار (בית)
ي – מאריכה תנועת כסרה. לדוגמא – اَبِي (אבי)
و – מאריכה תנועת צ'מה. לדוגמא – حِلُو (מתוק)

תנועות נוספות:
אלף המזה – أ, إ מדגישה את האלף, מקבילה לפתחה וכסרה בהתאם למיקום (למעלה פתחה, למטה כסרה)
אלף ממדודה – آ מכפילה את האות א, ובעצם מקבילה ל- اا
תנתי תנווין – اً, اٍ, اٌ בא רק בסוף מילה, ונשמע כמו התנועה התואמת בתוספת הצליל נ'. לדוגמא – أهْلاً נשמע - אהלן

#הגייה+#אותיות+#מתחילים

https://www.youtube.com/watch?v=rIsz4ELDn60

סרטון נוסף המדגים את הניקוד הערבי - תשכיל

#הגייה+#אותיות+#קישורים

אהלן וסהלן חברים!
היום נתחיל לפרט על הבניין הראשון.

רק כדאי להקדים בקצרה על נושא הגזרות. גזרות הם סדרה של פעלים יוצאי דופן, שמתנהגים בצורה שונה מהפועל הרגיל. (ניתן לראות דוגמא לכך בפועל שאף #עבר1)
אנחנו נראה בהמשך, שלצד המשקלים הרגילים, יש פעלים יוצאי דופן, אך גם להן יש חוקים.
לבנתיים נתחיל עם הפעלים הרגילים.

בבניין הראשון – פעל, יש בזמן עבר שני משקלים שונים. פַעַל, ו-פִעֶל, שמתחלקים לשלשה משקלים בזמן עתיד – יֻפעֺל, יִפעַל, ויִפעֶל.

לדוגמא:
אכל – اَكَل - אַכַּל
יאכל – يُوكُل – יוּכֹּל
שילם – دَفَع – דַפַע
ישלם - يِدفَع – יִדפַע
שמע – سِمِع – סִמֶע
ישמע - يِسمَع – יִסמַע
יָרַד – نِزِل – נִזֶל
יֵרֶד - يِنزِل - יִנזֶל

שימו לב שבדוגמאות שלנו, כאשר יש שני כסרות רצופות, הראשונה נשמעת כמו חיריק, והשנייה יותר כמו סגול, וכאשר ישנן שתי צ'מות רצופות, הראשונה נשמעת כמו שורוק והשנייה נשמעת יותר כמו חולם.

#בניינים+#פעלים+#הגייה+#בנייןפעל+#גזרות

עד שנמשיך עם הנטיות השונות של הבניין הראשון, אני מעלה קטע של שתי דקות מהסדרה 'מונא', בצירוף תמלול. בהמשך אעלה גם רשימת מילים.
אם אתם מעוניינים לקבל אתגר, נסו למצוא פעלים מבניינים שונים..
בהצלחה!

והנה התמלול:

-יאמא?
-מונא? ולכ שו ג'אבכ להון? שו אלסירה? .. שו אלסירה?
-אשתקת לכ
-פותי, פותי, פותי, אלבית פאצ'י, פותי
... שו מונא? ג'ועאנה? אנא עאמלה שורבה. הה.. בדהא שוי ובתחצ'ר.
... מונא, תעאלי אד'וקכ אשי..
-סמעת אלבאבא מרשח לראאסת אלמג'לס
-חח.. אלדניא קאימה קאעדה, והו מג'נני, מג'נני עאלאח'ר. שו בדכ בהאלסירה. אתרכי. ואנתי נקית אסוא וקת תיג'י פיה.
-והו כאן פי תוקית מניח אג'י פיה באאחר עשר סנין?
אנקבלת למערצ' כביר פי באריס!
-ממ שפנא באלג'רידה, ואלכ צורה.. מלאנתה..
ראח אעטי נט'רה ג'דידה ען צור עמתי אלהאם..
קולי לי, אימתא.. אבוי ביג'י?
-שו בדכ מנה?
-הד'א אלמערצ' יאמא, אשי כתיר כביר. אוקי? הד'א אנג'אז לי, אנג'אז לעמתי אלהאם, אנג'אז לכל אלנסאא אלפלסטיניאת. תח'ילי אנת אנה צור עמתי אלהאם מערוצ'ת פי באריס! באריס! שו? אלהאם בתסתחק היכ אשי מן זמאן. בתקדריש תנבסטי לי עלא אלאקל, יאמא?
-פרחכ פרחי, מונא.
-בס מא אנת בעדכ בתפכרי אני מא כנת לאזם אאג'י להון. יאמא, אנא בחאג'ת אנכ יוקפי חדי. בס מרה ואחדה כוני חדי.
-אנא דאאמן מעכ מונא.
-מרחבא!
-מרחבא יאבא
-שו אבו נאג'י? אהלן
-שו פי ללע'דאא?
אלשורבה כמאן שוי בתג'הז

#קישורים+#תרגול+#סיפור+#אוצרמילים

אוצר מילים לסרטון:

إِشْتَاق - אִשְתַאק - התגעגע
جُوعَان - ג׳וֹעַאן - רעב
شُورَبَة - שוֹרַבַּה - מרק
حَاضِر - חַאצֵ׳ר - מוכן
ذاق - ד'אק - טעם (פועל)
مْرَشَّح - מְרַשַﬞח - מועמד, מתמודד
مجلس - מג'לס - מועצה
אלדניא קאימה קאעדה - ביטוי שמשמעותו בלאגן, מילולית - העולם קם ויושב
عالآخر - עַאלְאַאחֵ׳ר - לגמרי (שימו לב לאלף ממדודה)
نَقَّى - נקַﬞא - בחר
اسوا - אסוא - הכי גרוע
وقت - וקת - זמן
انقبل - אִנְקַבַּל - התקבל
مَعْرَض - מַעְרַץ׳ - תערוכה (סביל של הפועל ערץ')
جريدة - ג'רידה - עיתון
مَلاَن - מלאן - מלא, גדול
نظرة - נט'רה - מבט, השקפה
عَمّ - עמ - דוד
انجاز - אנג'אז - הישג
تخيّل - תְחַ׳יַﬞל - דמיין
عَرَض - ערץ' - הציג
استحقّ - אִסְתַחַקﬞ - היה ראוי ל..
إنبسط - אִנְבַּסַט - נהנה, שמח
قدر - קדר - היה יכול
على الاقلّ - עַלַא אלְאַקַלﬞ - לפחות
فرح - פִרֵח - שמח
فكّر - פַכּﬞר - חשב
بحاجة ل... - בְּחַאגֵ׳ה לַ... - צריך, זקוק ל...
غدا - ע'דאא - ארוחת צהרים
جَاهِز - ג'אהז - מוכן

#אוצרמילים

היי חברים!
לכבוד הגיענו ל-500 חברים בערוץ, בואו נראה איך נאחל בערבית!


איחולים – תַמַנִﬞיַאת - تَمَنِّيَات

וכמובן שהמוכר ביותר הוא מַבְּרוּכּ – مَبْرُوك - מבורך, מזל טוב
והתשובה היא – אללה יִבַּרֶכּ פִיכּ – الله يِبَرِك فِيك – אלוקים יברך אותך.
אפשר גם לענות - עֻקְבַּאל עִנְדַכּ – عُقبَال عندك – בקרוב אצלך

אז לכל המברכים – עקבאל ענדכום!!!
عُقبَال عِندكُم!!!

#אוצרמילים

אהלן חברים! כיפכם אליום?..
مسا الخير!

האמת שחשבתי לפרט יותר על הבניין הראשון ורק אח"כ להמשיך, אבל במחשבה שנייה יש עדיפות לבניינים האחרים בשל היותם פשוטים יותר..

אז לבניין השני – فعّل - פע֓ל – יש משמעויות שונות בפעלים שונים:

1.פעולה בגורם חיצוני שאותו השורש מציין אותה בבניין הראשון, לדוגמא – سَكَت - סַכַת – שתק, سَكَّت - סַכַ֓ת - השתיק, سَمَع - סַמַע - שמע, سَمَّع - סַמַ֓ע – השמיע.

2.פעולה בעלת עוצמה רבה יותר, או הנעשית כמה פעמים, לדוגמא – كَسَر - כַסַר – שבר, كَسَّر - כַסַ֓ר – ניתץ

3.פעלים יוצאי דופן

בהמשך נראה את הנטיות של הבניין בזמנים ובגופים

#בניינים+#פעלים+#בניין2

נטיות הפועל לגופים בבניין 2 בזמן עבר:

הפועל - رَكَّب – רַכּ֓בּ – הֶרכִּיב

אני – رَكَّبِت - רַכַַבֶּתּ
אתה – رَكَّبِت רַכּ֓בֶּתּ
את – رَكَّبْتِي - רַכַ֓בְּתּׅי
הוא – رَكَّب - רַכַ֓בּ
היא – رَكَّبَت - רַכַ֓בַּתּ
אנחנו – رَكَّبْنَا - רַכַ֓בְּנַא
אתם – رَكَّبْتُو- רַכַ֓בְּתּוּ
הם – رَكَّبُو- רַכַ֓בּוּ

בתבנית הזו מתנהגים כל הפעלים של בניין 2, תרגלו בעצמכם!
נסו את הפעלים -
حَضَّر - חצ'ר - הכין,
رَجَّع - רג'ע - החזיר

#בניין2+#פעלים+#עבר1

https://www.youtube.com/watch?v=1qMvkw5U1GU

מצרף קישור לסיפור בערבית עם תעתיק,
חפשו את הפעלים מבניין 2...

#קישורים+#סיפור

لكل الصحاب بقناتنا! عيد حانوكا سعيد!!!

בעקבות שאלה של אחד החברים בקבוצה, אני שולח הסבר קצר על הלהגים בערבית:

ניתן למיין את הדיאלקטים לפי שלושה קריטריונים: הקריטריון הגאוגרפי, החברתי והעדתי-דתי.
מבחינה גאוגרפית מתחלקים הדיאלקטים לשתי קבוצות גדולות – המזרחית והמערבית, כל אחת מן הקבוצות האלה מתחלקת לפי ארצות, ובכל ארץ קיימות קבוצות דיאלקטים שונות הנבדלות זו מזו לפי אמות מידה גאוגרפיות, חברתיות ולעתים עדתיות-דתיות.
למעשה, אין דיאלקט אחיד בשום ארץ דוברת ערבית; משום כך מושגים כגון ערבית מצרית, ערבית סורית או ערבית עיראקית וכו' אינם מדויקים.
כדי להדגים את המציאות הלשונית המגוונת והמסובכת אפשר להציג בקצרה את קבוצות הלהגים הרווחים בארץ ישראל:
א. הלהגים העירוניים של מישור החוף וקרבתו, כגון עכו, חיפה, יפו וירושלים. מאפיין בולט של קבוצה זו הוא שה- ق נהגית כהמזה.
ב. הלהגים הכפריים של מרכז ארץ ישראל הכוללים את להגי אזור המשולש והכפרים הסובבים את ירושלים, המתאפיינים בהגיית ה- ق כ- ك.
ג. הלהגים הבדואיים של הנגב המתאפיינים בהגיית ה- ق כ-ג.
ד. בגליל קיימות קבוצות להגים שונות שתקצר היריעה מלפרטן כאן, ואולם מן הראוי להזכיר את הדיאלקטים המיוחדים לעדה הדרוזית המתאפיינים בהגיית ה- ق כ- ق. כמו כן יש לציין שלהגי הבדואים בגליל שונים מאלו של הנגב.

#פתיחה+#הגייה