השר שיקלי:
‏אחת הטענות המגוחכות ביותר נגד מינויו של האלוף זיני לתפקיד ראש השירות היא התנגדותו לעסקאות חטופים הכוללות שחרור סיטונאי של מחבלים.

‏שימו לב לעמדת שב״כ ביחס לעסקאות חטופים בעבר:

‏1. עסקת ג’יבריל (1985)
‏פרטי העסקה: שחרור 1,150 אסירים פלסטינים בתמורה לשלושה חיילי צה”ל שנשבו בלבנון.

‏השב”כ התנגד בחריפות לעסקה.
‏ראש השב”כ דאז, אברהם שלום, התריע מפני השפעות חמורות של העסקה על ביטחון ישראל.

‏2. עסקת רגב וגולדווסר (2008)
‏פרטי העסקה: השבת גופותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב (שנהרגו כבר ביום חטיפתם), בתמורה לשחרור המחבל סמיר קונטר ועוד ארבעה פעילים של חיזבאללה וגופות של 200 מחבלים.

‏לפי דיווחים, ראש השב”כ דאז יובל דיסקין התנגד לעסקה אך העדיף שלא להתעמת ישירות עם הממשלה ושר הביטחון (אהוד ברק) שתמך בה.

‏3. עסקת שליט (2011)
‏פרטי העסקה: שחרור גלעד שליט בתמורה ל-1,027 אסירים פלסטינים, כולל מאות מחבלים עם דם על הידיים.

‏ראש השב”כ דאז, יובל דיסקין, התנגד נחרצות למתווה המקורי של העסקה. הוא התריע שהשחרור ההמוני, בעיקר של בכירי חמאס, יוביל להתחזקות הארגון ולגל טרור מחודש.

‏ השב”כ גילה לאורך ההיסטוריה התנגדות עקבית לעסקאות שכוללות שחרור של מחבלים מסוכנים, ובמיוחד כאלו עם “דם על הידיים”.
‏זה חלק מתפקידו כאשר הדרג המדיני מאזן בין הסיכונים הביטחוניים לשיקולים אחרים.

‏בר הוא הראשון מבין ראשי השירות לתמוך בשחרור של מאות אסירי עולם ארכי מחבלים מבתי הכלא ואין לשלול השפעה כבדה של תחושת האשם האישית שלו על עמדתו זו.

האירוע ההזוי הוא לא ששר הביטחון אוסר על הפצ״רית להשתתף בכנס אזרחי, אלא שהיא עדיין קצינה בצה״ל אחרי שהתבטאה נגד מהלך פוליטי (ועל הדרך אישרה לקצינים עד סא״ל להשתתף במחאות על אזרחי)

לוחם בחטיבת הנח״ל נפצע קשה אמש בצפון הרצועה, כנראה בקטטה עם לוחם אחר.

נפתחה חקירה של המשטרה הצבאית

זוהה שיגור מתימן, ייתכנו אזעקות

כעת: אזעקות באזור ירושלים וים המלח

הטיל יורט

הפגנה נגד חמאס ברצועה. ברקע - הבניינים ההרוסים

רונן בר התקשר לאלוף דוד זיני. שוחחו על הליך החפיפה לתפקיד ראש השב״כ

מח״ש הגישה כתב אישום נגד מפקד תחנת חדרה עמית פולק בגין תקיפת מפגין מול בית רה״מ בקיסריה לפני כשנה ובגין שיבוש הליכי משפט.

הוא מואשם שדחף את אחד המפגינים ולאחר מכן חנק אותו בצווארו והורה לשוטרים לעצור אותו. לאחר מכן תקף אדם נוסף שנכח במקום.

מה האלטרנטיבה של מתנגדי מינויו של זיני?

אחרי כמעט עשרים שנה: מעבר כיסופים שוב פתוח. זה היה הציר שדרכו נכנסו ליישובי גוש קטיף. השלט עדיין קיים

השר בן גביר אחרי שסנ״צ עמית פולק הואשם בתקיפת מפגין: ״ככל שזה תלוי בי הוא יישאר קצין במשטרה״

דובר צה״ל:

הרמטכ"ל אישר לפני מספר ימים את השתתפותה של הפצ"רית בכנס לשכת עורכי הדין. זאת מתוך החשיבות העליונה שבהסברת המאמצים הנעשים בצה"ל על מנת לשמור על הדין ועל המשפט הבינלאומי. הסברה זו חשובה במיוחד בתקופה בה צה"ל נדרש להתמודד עם טענות שווא והאשמות כוזבות נגד חיילי צה״ל ולוחמיו.

דברי הפצ״רית בכנס היו עתידים לעסוק באופן שבו הכלים המשפטיים מאפשרים לצה״ל להילחם בחמאס בהתאם לדין, בזירות הלחימה השונות, והכל בהתאם להוראות הדין הבין-לאומי.

הפרקליטות הצבאית בראשות הפצ״רית פועלת במהלך כל המלחמה לסייע לצה״ל ולמפקדיו להשיג את מטרות המלחמה.

הצעת החוק בנושא העמדתם לדין של המשתתפים באירועי השבעה באוקטובר שיזם ח״כ שמחה רוטמן עברה היום בועדת שרים לענייני חקיקה*

במסגרת הצעת החוק, מוצע להקים בית דין מיוחד שיהיה אחראי על שיפוט פלילי לנאשמים בעבירות הקשורות להשמדת עם. ההצעה, מבקשת להקים צוות מיוחד שיכלול שופטים, נציגים מטעם שר המשפטים, את שר הביטחון ושר החוץ.

רוטמן: ״בכל הנוגע למחבלי הנוח׳בה - מבחינה משפטית מדינת ישראל נמצאת עמוק בקונספציה שקדמה לשבעה באוקטובר. הכלים המשפטיים לא מתאימים ולא רלוונטיים לאירוע של השמדת ורצח עם, ומי שמנסה להכניס אותו בכח לתוך המשפט הפלילי - מחריב את ההליך כולו. כראיה - עד לרגע זה, לא הוגש אפילו לא כתב אישום אחד. לכן עלינו לשנות את המבנה מהיסוד״

שר הביטחון משיב לרמטכ״ל:

הרמטכ"ל קיבל עדכון לגבי החלטתי (על הפצ״רית) עוד טרם פרסום ההודעה.

הסמכות בנושא זה נמצאת תחת אחריותי כשר הביטחון מול המערכת הצבאית הכפופה לשיקול דעתי, ובהתאם לכך קיבלתי את ההחלטה.

השר בן צור מש״ס ברקע משבר הגיוס: חברי כנסת בליכוד מצטרפים באופן חסר תקדים למקהלת שונאי הדת

השגריר בוושינגטון יחיאל לייטר יזומן לשימוע במשרד החוץ לאחר שמתח ביקורת בריאיון על האופוזיציה ומערכת אכיפת החוק בישראל

המשטרה תבקש לחקור את ח״כ יוסף עטאונה בחשד שתקף אתמול שוטרים בהפגנה באום אל פחם

המטה לביטחון לאומי: ממליצים לישראלים השוהים בקנדה לנקוט באמצעי זהירות מוגברים בעקבות איום גובר מצד גורמי טרור

בעקבות כוונת רה״מ להדיח חברים בועדת המינויים בנציבות שירות המדינה מטעמים פוליטיים – חה״כ קארין אלהרר פנתה ליועמ״שית בדרישה להתערבות מיידית:

*במכתב ששלחה מתריעה אלהרר כי ההדחה מתבצעת משיקולים זרים וחריגים מהמסגרת המנהלית התקינה, ומהרציונל המקצועי שנקבע בחוק:* ״בהתנהלות זו מדרון חלקלק להפוך את שירות המדינה לכלי פוליטי ולסכן את יסודות השירות הציבורי בישראל״.