צה״ל תוקף בעומק לבנון

דובר צה"ל:

מטוסי קרב של חיל האוויר, תקפו לפני זמן קצר, באופן ממוקד ובהכוונה מודיעינית של אגף המודיעין, מנהרה תת קרקעית במרחב הבקעא, החוצה משטח סוריה לשטח לבנון אשר שימשה את ארגון הטרור חיזבאללה להעברת אמצעי לחימה.
מנהרה זו נתקפה בעבר, צה״ל נחוש למנוע שיקום ושימוש במנהרה זו.

בנוסף, המטוסים תקפו מספר אתרים של ארגון הטרור המכילים אמצעי לחימה ומשגרים שהיוו איום מיידי של ארגון הטרור חיזבאללה בשטח לבנון.

המטרות שהותקפו היוו הפרה של ההבנות בין ישראל ללבנון.

צה״ל ממשיך לפעול על מנת להסיר כל איום על מדינת ישראל בהתאם להבנות בין ישראל ללבנון. צה״ל נחוש לשמור על ההבנות, על מנת למנוע התבססות מחדש והתעצמות של ארגון הטרור חיזבאללה.

*שר החוץ גדעון סער בישיבת הממשלה:*

3 השאלות הרלוונטיות: מה ייחקר? מי יחקור? מתי תתקיים החקירה?
*שר החוץ גדעון סער הביע בישיבה תמיכה בוועדת חקירה ממלכתית כדרך הטובה ביותר לקיים חקירה בנושא מחדל רב-מימדי: מדיניותי, מבצעי ומודיעיני.*

*השר סער הציע לבחון תיקון חקיקה שלפיו תוכל הממשלה להסמיך כל אחד מהנשיאים והמשנים לנשיא של בית המשפט העליון בעבר לקבוע את הרכב הוועדה.*

שר החוץ המליץ עוד, שהממשלה תקים צוות שרים שישקול וימליץ לגבי מנדט החקירה וטווח הזמנים והאירועים שייחקרו - טווח הזמן לפני 7.10.2023 וכן בסוגיה עד מתי משתרעת התקופה שתיחקר.
*ככל שמלחמת חרבות ברזל תיכלל במנדט החקירה - ההגיון מחייב כי ועדת החקירה תוקם עם תום המלחמה. ואולם, אם החקירה תכלול רק את ארועי ה-7 באוקטובר ומה שהוביל אליהם - ניתן להקימה כבר עתה.*

*ראש הממשלה מתוך ישיבת הממשלה:*

קביעת העיתוי של סיום המערכה היא בסמכות הממשלה, העומד בראשה והקבינט.

אנחנו בעיצומה של מערכה היסטורית.

היא לא נגמרה בשתי הפסקות אש שמלכתחילה הוגדרו כזמניות.

אנחנו במלחמה של 7 חזיתות. השגנו הרבה, התקדמנו בצורה מרשימה בנושא החטופים ובהשגת שאר מטרות המלחמה - אבל המערכה טרם הסתיימה, ויש לה השפעה אדירה על עתיד ביטחון ישראל.

אף פקיד זה או אחר יקבעו לנו מתי היא תסתיים. מי שמנהל את המלחמה, וגם את השגת השלום, זה לא הפקידים. זו ממשלת ישראל הנבחרת.

לגבי ההרכב - אני מסכים עם אלו שאומרים שצריך שהוא יהיה בהסכמה רחבה ככל האפשר.

מוכרחים לחקור את מה שקרה - אבל עד הסוף! עד הסוף!

לא באופן חלקי, ולא באופן מוטה. אני עומד על כך ולא אסתפק בפחות מזה.

עידית אוהל, אמא של אלון אוהל קוראת ומבקשת מכולם להגיע מחר לכיכר החטופים לציין יחד את יום הולדתו של אלון בשעה 19:00

בישיבה גם התפתח עימות חריף בין סער ליועמ״שית: "את מאמצת את המנהג של קריאות ביניים בכנסת, שם אני מוכן לקבל את זה, כאן בישיבת ממשלה זה לא מקובל עליי, אני מבקש ממך להתייחס בסוף דבריי".

הממשלה דחתה בשלושה חודשים את ההחלטה על הקמת ועדה לחקירת אירועי 7/10.

כעת חוזרים לבגצ

טראמפ: החטופים ששוחררו נראים כמו ניצולי שואה, בשלב מסוים אנחנו נאבד את הסבלנות שלנו

השר שיקלי: אתנגד לשלב ב׳ בעסקה. האמריקאים מבינים שבתנאים האלה זה משהו לא ריאלי

(גלי ישראל)

לאחר הפסקה בת שבועיים: עדות נתניהו תתחדש הבוקר

שורדת השבי ארבל יהוד: "למדתי ערבית תוך חודש בשבי ושמעתי את מי שהחזיק בי מביעים שמחה על הפילוג בעם בשאלת שחרור החטופים"

אביה הקריא בכנסת את מה שכתבה

רה"מ על הביקור בארה"ב:

"מבחינה רפואית זה היה אירוע מאוד מאמץ ומאתגר.

אני מקבל אנטיביוטיקה בצורה רצינית ומבקש לעשות עצירות מעת לעת במהלך העדות"

מבצע "חומת ברזל" בשומרון התרחב אתמול למחנה הפליטים נור א-שמס שבטולכרם.

במסגרת אישור התוכניות, קצין בכיר שמוביל את המבצע החליט לקרוא לו "מגן השרון" מתוך הבנה שמחנה הפליטים נור א-שמס מאיים גם על תושבי השרון.

בדיון הערכת מצב, טענו אנשים שהיו בחדר כי השם יבהיל מדי את התושבים, ולבסוף מפקד בכיר בפיקוד המרכז שהגיע לאישור התוכניות - דרש שלא לתת שם למבצע, ושגם הפעילות בנור א-שמס תהיה חלק מ"חומת ברזל".

לכתבה המלאה של ניצן שפירא >>
https://www.mako.co.il/news-military/2025_q1/Article-06815f1f03de491027.htm

נתניהו טוען בעדותו:

מאז הקדנציה הראשונה שלי הייתה ירידה דרמטית ועקבית ברמת העיסוק שלי בתקשורת.

ביום עמוס זה יכול להגיע לחצי שעה או ארבעים דקות. התקשורת לא מטרידה אותי.

מעטפה ראשונה הוכנסה לנתניהו, והדיון מופסק למספר דקות לבקשתו

דובר הקרמלין לא שלל את תכנית טראמפ בעזה: "צריכים לשמוע פרטים נוספים, שאלות רבות נותרו ללא מענה"

השרה אורית סטרוק:

בוקר טוב חברים.

קמתי הבוקר לרצף דיווחי-תקשורת שמתארים אירוע שכביכול השתתפתי בו:

את ישיבת הממשלה מאמש, אבל שום דבר בתיאורים הללו לא משקף את מה שבאמת קרה שם.

איך כתוב בפרשה: "לא קרב זה אל זה כל הלילה" - זאת בגדול התחושה...

לכן מוצאת לנכון לשתף אתכם במה שקרה אתמול בדיון על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.

קודם כל, חשוב להבין את *הסיטואציה המוזרה:*
היועצת, *שלא מייצגת את הממשלה* בעתירה הזו, מגיעה לישיבה שהממשלה כינסה *ביוזמת עצמה*, (הדיון עפ"י דרישת בג"צ, אבל לא עפ"י דרישת היועצת) ודורשת מהממשלה *מה שבגצ לא דרש בכלל*: להחליט *עכשיו ומיד* על הקמת ועדת חקירה ממלכתית* (מעכשיו, בראשי תיבות - *וח"מ*). בגצ רק דרש *לדון בשאלה*, היועצת דורשת *להחליט שכן*.

היועצת מקריאה את נוסח החוק, לפיו הממשלה *רשאית* להקים וח"מ, ועדין מתעקשת שהממשלה *חייבת*, ושאם תחליט לא לעשות זאת - *נטל ההוכחה עליה*.
היא תומכת את דרישתה בסדרת טענות מאד משונות, ממילא גם מקוממות.

ארשום כאן את עיקרי הטענות המוזרות של היועצת:
1. התחייבנו לביה"ד בהאג להקים וח"מ (בהמשך אציין מה האמת)
2. כנגד עמדת הממשלה לפיה *לא נכון להקים וח"מ תוך כדי מלחמה*, כדי שכל ה"נחקרים" הפוטנציאליים יוכלו לרכז מאמצים במלחמה ולא יאלצו לגייס עו"ד ולהתרכז בהגנתם-שלהם, כנגד זה טענה היועצת שהסכמת הרמטכ"ל להתחלת בדיקת המבקר בגלל ש"המלחמה כבר לא עצימה" - צריכה להכתיב גם את האפשרות להתקדם עם וח"מ.
3. מדובר באירוע בטחוני חסר תקדים הן בהיקף הנפגעים והן באורך הזמן.
4. וכמובן - עמדת ראש השב"כ שתומך בהקמת וח"מ עכשיו. היועצת התרעמה על כך שעמדתו לא חולקה לחברי הממשלה (ועל כך הגיבו רוב השרים, *שעמדתו לא רלוונטית*, כי הוא לא קובע: לא אם המלחמה הסתימה, ולא איזה סוג ועדה/ בדיקה נכון לקיים).
היועצת גם ציינה שהחוק מציע אפשרות להקמת ועדת בדיקה ממשלתית *במצבים בהם אין מקום להקים וח"מ* אבל טענה שוח"מ זה הכלי הבלעדי למקרה שלנו בגלל:
1. מינוי חבריה ללא תלות בדרג המדיני
2. יכולות חקירה בלתי מוגבלות
3. יכולות תקציביות בלתי מוגבלות.
היועצת לא ידעה להסביר באיזה "כובע" היא בעצם מופיעה בפני הממשלה עם דרישתה שאינה מתכתבת עם דרישות החוק: הרי היא
* לא מייצגת את הממשלה בבג"צ.
* דורשת יותר ממה שדרש בג"צ.
* לא נותנת מענה אמתי לקושי להקים וח"מ תוך כדי מלחמה
ורק טענה בתוקף שזו חובת הממשלה משום *ש"זו עמדתי"*...
וכאמור, היועצת סיימה את טענותיה בדבר *חובת* הממשלה להקים וח"מ ואמרה: *"עכשיו נטל ההוכחה עליכם"* - מה אגיד לכם? סיטואציה הזויה בכל קנה מידה....

*זו המסגרת שבתוכה צריך להבין את עמדות השרים* כפי שהודלפו לתקשורת.
למשל:
* כשבצלאל אומר ליועצת שעמדתה חשובה כמו עמדת סימונה מדימונה.
* כשרוה"מ אומר שעמדת ראש השב"כ לא רלוונטית כי הוא לא קובע מתי מסתיימת המלחמה
* כשבצלאל שואל אם יתכן שראש השבכ תומך בהקמת וח"ב כי הוא רוצה שהמלחמה תסתיים עכשיו
* כשבצלאל מודיע שלא יממן וח"ב אם היא תוקם "על הראש שלנו" תוך נטילת סמכות הממשלה הקבועה בחוק, לקבוע האם ומתי להקים וח"מ.
אפילו השר אלקין, שתמך בהקמת וח"ב, אמר ליועצת "עשית שירות רע מאד לענין, היית צריכה לקדם דיון ראוי, ולא להכתיב לממשלה שהיא "חייבת".

לגופו של דיון:
1. *כל השרים הבהירו והסבירו בהרחבה שחשוב מאד לחקור ולבדוק ולהסיק מסקנות*. ועם זאת העלו סדרת שאלות רלוונטיות:
* *מתי?* האם תו"כ מלחמה? ובאופן שיפגע ביכולת להילחם? שרים רבים הביעו חשש מכך, היטיב לבטא זאת השר דיכטר, שסיפר מחוויותיו כנחקר בועדת אור, כשנאלץ להגיע מצויד בעו"ד, תוך כדי אירועים בטחוניים קשים מאד שהוא כראש השב"כ דאז צריך לנהל. (לטעמי, זו היתה "עמדת ראש השב"כ" הרלוונטית ביותר בדיון...). דיכטר, כמו גם @⁨אופיר סופר⁩ , ושרים נוספים, הביעו חשש גדול מכך שעצם קיום הדיון והדלפתו לתקשורת - ייצרו רושם מוטעה ומזיק מאד, כאילו המלחמה נגמרה.
* *מי הנחקרים?* חלק גדול מהשרים סברו שגם שופטי בג"צ, שלאורך כל השנים הרלוונטיות פגעו ביכולת של צה"ל להילחם בטרור - צריכים להיחקר (בהקשר הזה הוצגה בדיון חוברת מצוינת של התנועה למשילות ודמוקרטיה, מה שמאד הרגיז את היועצת והצוות שלה, שחשבו שמזכירות הממשלה חילקה את החוברות. כמובן שזה לא נכון).
* *מה צריך לחקור? וממתי?* חלק גדול מהשרים אמרו שצריך להתחיל מאוסלו. (אני טענתי שצריך להתחיל ממה שהביא לאוסלו: בחירות 92 והקשר הפוליטי שהיה שם בין אש"ף למפלגת העבודה).
* *איך מייצרים גוף-חוקר שיקבל את אמון הציבור?* רוב השרים סברו שיצחק עמית לא יכול למנות את חברי הועדה, שכן חלק גדול בציבור לא נותן בו אמון לנוכח האופן הכוחני בו מונה לנשיא העליון, והחשדות הקשים נגדו. חלק מהשרים אמרו גם, שעצם העובדה ששופטי בגצ שיתפו פעולה עם אופן הבחירה הבעייתי של עמית - פוסלת את כולם...

2.

בדיון עלו לא-מעט *הצעות יצירתיות ורציניות* כיצד להקים גוף חוקר שיקבל אמון מרוב גדול בציבור. היה ברור מדברי השרים, שיש רצון משמעותי לאפשר חקירה ולא להתחמק ממנה, אבל כן למצוא את הדרך והכלים והזמן הנכון.

3. על הטענה של היועצת ש"חייבים" וח"מ כי מדובר במלחמה מאד ארוכה ועם הרבה נפגעים ולכן חייבים להקים וח"מ - השיב השר סער שגם האינתיפדה השניה היתה לא פחות ארוכה וגבתה יותר מאלף נרצחים, אבל לא הוקמה שום וח"מ. וכן היתה התייחסות שרים לו. וינוגרד שהיתה ממשלתית ולא ממלכתית. אבל באמת *שכמעט כל שר שדיבר הציע איך כן לבדוק*, זה היה עיקר השיח.

4. ואולי הכי מעניין: הטענות של היועצת על המחוייבות לביה"ד בהאג - הוזמו ע"י מזכיר הממשלה, שסיפר שהתנהל שיח מול ביה"ד על הקמת ועדת בדיקה בפורמט אחר, שם היו מוכנים לשמוע, אבל היועצת טירפדה את היוזמה הזו... (לא יאומן ממש!) ועוד ציין, שיש לקוות שבסיוע ממשל טראמפ, בעיית האג מאחורינו, כך שודאי לא זו הסיבה להקמת וח"מ.

אסיים במה שהתחלתי: לקום בבוקר ולגלות את האופן המעוות בו הוצג בתקשורת הדיון הזה - מעלה חשש כבד שאבי דיכטר ו @⁨אופיר סופר⁩ צדקו...