ראש הממשלה נתניהו לפני ישיבת הקבינט המדיני ביטחוני, בטקס הזיכרון לחללי האצ"ל שנפלו בקרב על יפו:
"היו וישנם חילוקי דעות בתוכנו לגבי פעולות בזירות רחוקות וקרובות.
אבל בסוף הדיון קיבלתי החלטה וההחלטה התקבלה.
פעלנו שם ונפעל גם כאן.
נעשה מה שצריך כדי לנצח ולגבור על אויבנו, לרבות ברפיח".
"היו וישנם חילוקי דעות בתוכנו לגבי פעולות בזירות רחוקות וקרובות.
אבל בסוף הדיון קיבלתי החלטה וההחלטה התקבלה.
פעלנו שם ונפעל גם כאן.
נעשה מה שצריך כדי לנצח ולגבור על אויבנו, לרבות ברפיח".
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר:
"לגלנט, ממובילי הקונספציה ואחד מהאחראים הבולטים למחדל השבעה באוקטובר, אין מנדט לאשר מינויי אלופים ולעצב את המטה הכללי הבא של צה"ל. המינויים עליהם החליט היום גלנט יחד עם הרמטכ"ל מלמדים כי הוא מצפצף על הציבור באופן מוחלט. אין לזה קשר לזהות הקצינים שמונו, שייתכן שחלקם ראוי מאוד, אלא לעצם ההחלטה של גלנט להמשיך כאילו לא קרה תחת אחריותו כשר ביטחון המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה.
לאור הדברים, אני קורא לראש הממשלה להדיח את גלנט מתפקידו - הוא אינו ראוי להמשיך לכהן כשר הביטחון".
"לגלנט, ממובילי הקונספציה ואחד מהאחראים הבולטים למחדל השבעה באוקטובר, אין מנדט לאשר מינויי אלופים ולעצב את המטה הכללי הבא של צה"ל. המינויים עליהם החליט היום גלנט יחד עם הרמטכ"ל מלמדים כי הוא מצפצף על הציבור באופן מוחלט. אין לזה קשר לזהות הקצינים שמונו, שייתכן שחלקם ראוי מאוד, אלא לעצם ההחלטה של גלנט להמשיך כאילו לא קרה תחת אחריותו כשר ביטחון המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה.
לאור הדברים, אני קורא לראש הממשלה להדיח את גלנט מתפקידו - הוא אינו ראוי להמשיך לכהן כשר הביטחון".
יו״ר הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳:
אני שב ואומר,
ללא קשר לזהות הקצינים, מינויי אלופי צה"ל שיובילו את התיקון של הצבא לאחר המחדל לא יכול לתבצע על ידי הרמטכ"ל שחתום על המחדל הצבאי.
זה לא לגיטימי.
לא כך מתקנים.
לא כך מחזירים את האמון.
לא כך ממנים צמרת חדשה לצבא שתפיסותיו צריכות תיקון ותחלופה.
הגיע העת שראש הממשלה, הנושא באחריות העליונה, יקח לידיו את המושכות, יעמיד את שר הביטחון והרמטכ"ל במקום ויעצור את השערורייה הזו.
אני שב ואומר,
ללא קשר לזהות הקצינים, מינויי אלופי צה"ל שיובילו את התיקון של הצבא לאחר המחדל לא יכול לתבצע על ידי הרמטכ"ל שחתום על המחדל הצבאי.
זה לא לגיטימי.
לא כך מתקנים.
לא כך מחזירים את האמון.
לא כך ממנים צמרת חדשה לצבא שתפיסותיו צריכות תיקון ותחלופה.
הגיע העת שראש הממשלה, הנושא באחריות העליונה, יקח לידיו את המושכות, יעמיד את שר הביטחון והרמטכ"ל במקום ויעצור את השערורייה הזו.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד:
מינוי קצינים בצה״ל הוא תפקידם וחובתם של הרמטכ״ל ושר הבטחון. הנסיון המופקר של בן גביר וסמוטריץ׳, שני קומבינטורים שלא באמת שירתו בצבא, להשתלט גם על צה״ל - לא יצליח.
אם מישהו צריך להתפטר הרי זו הממשלה המופקרת וההרסנית הזו שבמשמרת שלה ספגנו את הטבח הנורא בתולדות המדינה ומנהלת מאז מערכה מדינית כושלת ומסוכנת.
מאחל הצלחה בתפקידם לאלופים החדשים. תדע כל אם עבריה שגורל בניה לא מופקד בידי קיצונים משיחיים וחסרי אחריות, אלא בידי קצינים רבי נסיון שיגנו על עם ישראל.
מינוי קצינים בצה״ל הוא תפקידם וחובתם של הרמטכ״ל ושר הבטחון. הנסיון המופקר של בן גביר וסמוטריץ׳, שני קומבינטורים שלא באמת שירתו בצבא, להשתלט גם על צה״ל - לא יצליח.
אם מישהו צריך להתפטר הרי זו הממשלה המופקרת וההרסנית הזו שבמשמרת שלה ספגנו את הטבח הנורא בתולדות המדינה ומנהלת מאז מערכה מדינית כושלת ומסוכנת.
מאחל הצלחה בתפקידם לאלופים החדשים. תדע כל אם עבריה שגורל בניה לא מופקד בידי קיצונים משיחיים וחסרי אחריות, אלא בידי קצינים רבי נסיון שיגנו על עם ישראל.
שישה הורים שכולים משבעה באוקטובר:
בנינו נלחמו שעות ארוכות במחבלים וחיסלו רבים מהם, מבלי שבכירי צה"ל בהם תא"ל שלומי בינדר ראש חטיבת המבצעים שאחראי על היערכות כוחות צה"ל למצבים כאלה, נראו באופק.
בכוונתנו לעתור לבג"ץ יחד עם הורים שכולים נוספים מגולני נגד המינוי השערורייתי של תא"ל בינדר לראש אמ"ן, בטרם התברר חלקו במחדל באמצעות ועדת חקירה ממלכתית.
יש גבול ליריקה של הרמטכ"ל הרצי הלוי ושל שר הביטחון יואב גלנט במשפחות השכולות.
בנינו נלחמו שעות ארוכות במחבלים וחיסלו רבים מהם, מבלי שבכירי צה"ל בהם תא"ל שלומי בינדר ראש חטיבת המבצעים שאחראי על היערכות כוחות צה"ל למצבים כאלה, נראו באופק.
בכוונתנו לעתור לבג"ץ יחד עם הורים שכולים נוספים מגולני נגד המינוי השערורייתי של תא"ל בינדר לראש אמ"ן, בטרם התברר חלקו במחדל באמצעות ועדת חקירה ממלכתית.
יש גבול ליריקה של הרמטכ"ל הרצי הלוי ושל שר הביטחון יואב גלנט במשפחות השכולות.
בדרך כלל עדיף לא להגיב למבקרי טלוויזיה, בטח לא מעל דפי העיתון שבו נכתבו. ובכל זאת, הדברים שכתב כאן מבקר הטלוויזיה עינב שיף ראויים לדיון, נסו להאמין לי שלא מסיבה אישית או ברנז'אית. בקצרה, שיף התייחס להופעה שלי ב-CNN: "סגל הופיע לשיחה עם סיכה צהובה, שלא מלווה אותו בשידורים בישראל. ובכל זאת, לענוד את הסיכה רק לטובת רבע שעה ב-CNN זה סטיילינג שאין בו סטייל".
ייתכן שאין סטייל, אבל יש מחשבה. אולי היא מוטעית, אבל זה הגיונה:
לסרט הצהוב, סמל המאבק להשבת החטופים, יש שתי מטרות: האחת, לא לתת להם לשקוע בתהום הנשייה כמו רון ארד. השנייה, ללחוץ על מקבלי ההחלטות האמיתיים. ובכן באשר למטרה הראשונה, אף צופה ישראלי או מנהיג מקומי אינו צריך סרט צהוב כדי לזכור את עדן, את נעמה, את ליבי, את רומי, את אליקים ואת יתר 128 החטופים. אין אחד מאיתנו שליבו גס, ששכח, שנרמל. הימצאותם בגיהנום, כל כך קרוב אלינו, היא מציאות כה מזוויעה שאינה נותנת מנוח. בזמן הקמפיין לשחרורו של גלעד שליט הסיסמא הייתה "בכל יום שעובר, גלעד הולך ונעלם". זה לא היה נכון אז וזה בוודאי אינו נכון היום. אין נוכחים יותר מנפקדינו.
העולם, בניגוד אלינו, שכח מזמן. עבור רובו שבעה באוקטובר הוא עוד תאריך ו־133 זה רק מספר. הוא שצריך לראות סרטים צהובים כדי להיזכר.
המטרה השנייה, המרכזית, של הסרט הצהוב היא ההנחה המובלעת שאת הלחץ יש להפעיל על ממשלת ישראל דרך אזרחיה. חטיפה היא תיאטרון מסויט שבו הצופים - אנחנו - נאזקים אל הכיסא ומחויבים לצפות בהצגה שבה לכאורה השחקן העיקרי הוא לא החוטף האכזר אלא ממשלתו של החטוף. בהדרגה, החוטף נסוג אל ירכתי הבמה ונעלם בצללים, כך ששריקות הבוז נותרות להנהגה המקומית, עד שזו נאלצת להתקפל ולשלם כל מחיר כדי לסיים את ההצגה. זה מה שקרה לקרטר במשבר השגרירות באיראן, זה מה שקרה לשרון עם סוחר הסמים טננבאום, זה מה שקרה לנתניהו בעסקת שליט וזה מה שקורה לו עכשיו.
מכאן כבר קצר המרחק לטענות שלפיהן אם רק היה מדובר במתנחלים או חרדים, הממשלה כבר הייתה משחררת אותם. המרחק קצר עוד יותר להאשמות שלשרים לא אכפת מהחטופים, שימותו. המהדרים ברשתות - והלוואי שהיו אלה רק בוטים אירניים – מוסיפים שגם חלק מהמשפחות מפקירות את בניהן, רק כי העזו להציע אסטרטגיה אחרת לשחרור כמה שיותר חטופים.
אחרי שהתגלו השלכות עסקת שליט חשבתי שהעמדה הזו תזכה לפחות לכבוד להישמע ולא ייסתמו פיות משמיעיה.
ראוי להזכיר, אף שזה לא קל לעיכול, שמטרת המלחמה אינה רק השבת החטופים. גם אם חמאס היה רוצח 1200 איש ואיכשהו לא מצליח לחטוף אף ישראלי, עדיין לא היה מנוס מהמלחמה הזו. מטרת מיטוט החמאס, בלשון המעטה, אינה פחותה מהשבת החטופים, ולא בגלל ערלות לב אלא בגלל העובדה הפשוטה שאם חמאס יישאר, יהיו בפעם הבאה עוד חטופים. איננו רשאים עוד לנהוג כחברה כפי שנהגנו בעסקת שליט: לשלם מחיר בלתי נתפס ולהתעלם ממה שיקרה בעתיד, כי העתיד פקד אותנו בשבעה באוקטובר.
לכן, אף שזה אינו ריאלי, אפשר לפחות היה לקוות: שההפגנות הבאות יהיו גם מול שגרירות ארצות הברית ובריטניה, ובעיקר שחיי כל דיפלומט קטארי בעולם יהפכו לגיהנום, שכל משאבי היצירתיות יופנו להפעלת לחץ על אימפריית הרשע בדוחא או על חסימת הסיוע לחמאס בכרם שלום או בקיסריה. השבוע אמר מומחה בחדשות שאם עשירית מהמאבק כאן היו מיועדים להשחרת מארחיו של הנייה, החטופים כבר היו בבית. אחרי יותר ממאתיים יום, עוד לא מאוחר לנסות.
(הטור המלא היום במוסף לשבת של ידיעות אחרונות)
ייתכן שאין סטייל, אבל יש מחשבה. אולי היא מוטעית, אבל זה הגיונה:
לסרט הצהוב, סמל המאבק להשבת החטופים, יש שתי מטרות: האחת, לא לתת להם לשקוע בתהום הנשייה כמו רון ארד. השנייה, ללחוץ על מקבלי ההחלטות האמיתיים. ובכן באשר למטרה הראשונה, אף צופה ישראלי או מנהיג מקומי אינו צריך סרט צהוב כדי לזכור את עדן, את נעמה, את ליבי, את רומי, את אליקים ואת יתר 128 החטופים. אין אחד מאיתנו שליבו גס, ששכח, שנרמל. הימצאותם בגיהנום, כל כך קרוב אלינו, היא מציאות כה מזוויעה שאינה נותנת מנוח. בזמן הקמפיין לשחרורו של גלעד שליט הסיסמא הייתה "בכל יום שעובר, גלעד הולך ונעלם". זה לא היה נכון אז וזה בוודאי אינו נכון היום. אין נוכחים יותר מנפקדינו.
העולם, בניגוד אלינו, שכח מזמן. עבור רובו שבעה באוקטובר הוא עוד תאריך ו־133 זה רק מספר. הוא שצריך לראות סרטים צהובים כדי להיזכר.
המטרה השנייה, המרכזית, של הסרט הצהוב היא ההנחה המובלעת שאת הלחץ יש להפעיל על ממשלת ישראל דרך אזרחיה. חטיפה היא תיאטרון מסויט שבו הצופים - אנחנו - נאזקים אל הכיסא ומחויבים לצפות בהצגה שבה לכאורה השחקן העיקרי הוא לא החוטף האכזר אלא ממשלתו של החטוף. בהדרגה, החוטף נסוג אל ירכתי הבמה ונעלם בצללים, כך ששריקות הבוז נותרות להנהגה המקומית, עד שזו נאלצת להתקפל ולשלם כל מחיר כדי לסיים את ההצגה. זה מה שקרה לקרטר במשבר השגרירות באיראן, זה מה שקרה לשרון עם סוחר הסמים טננבאום, זה מה שקרה לנתניהו בעסקת שליט וזה מה שקורה לו עכשיו.
מכאן כבר קצר המרחק לטענות שלפיהן אם רק היה מדובר במתנחלים או חרדים, הממשלה כבר הייתה משחררת אותם. המרחק קצר עוד יותר להאשמות שלשרים לא אכפת מהחטופים, שימותו. המהדרים ברשתות - והלוואי שהיו אלה רק בוטים אירניים – מוסיפים שגם חלק מהמשפחות מפקירות את בניהן, רק כי העזו להציע אסטרטגיה אחרת לשחרור כמה שיותר חטופים.
אחרי שהתגלו השלכות עסקת שליט חשבתי שהעמדה הזו תזכה לפחות לכבוד להישמע ולא ייסתמו פיות משמיעיה.
ראוי להזכיר, אף שזה לא קל לעיכול, שמטרת המלחמה אינה רק השבת החטופים. גם אם חמאס היה רוצח 1200 איש ואיכשהו לא מצליח לחטוף אף ישראלי, עדיין לא היה מנוס מהמלחמה הזו. מטרת מיטוט החמאס, בלשון המעטה, אינה פחותה מהשבת החטופים, ולא בגלל ערלות לב אלא בגלל העובדה הפשוטה שאם חמאס יישאר, יהיו בפעם הבאה עוד חטופים. איננו רשאים עוד לנהוג כחברה כפי שנהגנו בעסקת שליט: לשלם מחיר בלתי נתפס ולהתעלם ממה שיקרה בעתיד, כי העתיד פקד אותנו בשבעה באוקטובר.
לכן, אף שזה אינו ריאלי, אפשר לפחות היה לקוות: שההפגנות הבאות יהיו גם מול שגרירות ארצות הברית ובריטניה, ובעיקר שחיי כל דיפלומט קטארי בעולם יהפכו לגיהנום, שכל משאבי היצירתיות יופנו להפעלת לחץ על אימפריית הרשע בדוחא או על חסימת הסיוע לחמאס בכרם שלום או בקיסריה. השבוע אמר מומחה בחדשות שאם עשירית מהמאבק כאן היו מיועדים להשחרת מארחיו של הנייה, החטופים כבר היו בבית. אחרי יותר ממאתיים יום, עוד לא מאוחר לנסות.
(הטור המלא היום במוסף לשבת של ידיעות אחרונות)
יו״ר הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳:
די למכבסת המילים!!
דרישת סינוואר הנאצי היא לא ל״הפסקת המלחמה״ אלא ל ״ברית הגנה״ בין ארה״ב לחמאס במסגרתה האמריקאים יעניקו לו ולכל המרצחים, הטובחים והאונסים למעשה חסינות מלאה וימנעו מישראל להשמיד אותו ולעצור את ההכנות וההתחמשות לטבח הבא. זו המשמעות של "הערבויות" האמריקאיות והמצריות לחמאס לעצירת המלחמה.
כל מנהיג ישראלי שיסכים לכך בחתימה או בהעלמת עין ייזכר לדראון עולם בכך שהפקיר ביודעין את ביטחון אזרחי ישראל. בטבח הבא חלילה אף אחד כבר לא יוכל לומר "לא ידעתי".
רפיח עכשיו ומיד. בכל הכח. עד להשמדת חמאס.
די למכבסת המילים!!
דרישת סינוואר הנאצי היא לא ל״הפסקת המלחמה״ אלא ל ״ברית הגנה״ בין ארה״ב לחמאס במסגרתה האמריקאים יעניקו לו ולכל המרצחים, הטובחים והאונסים למעשה חסינות מלאה וימנעו מישראל להשמיד אותו ולעצור את ההכנות וההתחמשות לטבח הבא. זו המשמעות של "הערבויות" האמריקאיות והמצריות לחמאס לעצירת המלחמה.
כל מנהיג ישראלי שיסכים לכך בחתימה או בהעלמת עין ייזכר לדראון עולם בכך שהפקיר ביודעין את ביטחון אזרחי ישראל. בטבח הבא חלילה אף אחד כבר לא יוכל לומר "לא ידעתי".
רפיח עכשיו ומיד. בכל הכח. עד להשמדת חמאס.