*השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:*
פיגוע קשה בתל אביב. ברגע קשה זה, מתפלל לרפואתם של הפצועים ומאחל להם בשם כל עם ישראל רפואה שלימה. מברך את לוחם הימ"מ של משמר הגבול, שבפעולה אמיצה חיסל את המחבל הנתעב והציל את חייהם של רבים.
פיגוע קשה בתל אביב. ברגע קשה זה, מתפלל לרפואתם של הפצועים ומאחל להם בשם כל עם ישראל רפואה שלימה. מברך את לוחם הימ"מ של משמר הגבול, שבפעולה אמיצה חיסל את המחבל הנתעב והציל את חייהם של רבים.
מפקד מחוז תל אביב המודח עמי אשד: אני לא האישיו. כל שאר הדברים בעת הזו לא רלוונטיים. נעסוק בהם בבוא הזמן.
גורם בפמליית ראש הממשלה:
ראש הממשלה מעודכן באופן שוטף על האירועים. אין שינוי בלוח הזמנים ולא תהיה כניעה לטרור. ראש הממשלה נפגש מחר בצהריים עם ראש ממשלת איטליה לפגישה מדינית חשובה ולכן אין שינוי בלוח הזמנים.
ראש הממשלה מעודכן באופן שוטף על האירועים. אין שינוי בלוח הזמנים ולא תהיה כניעה לטרור. ראש הממשלה נפגש מחר בצהריים עם ראש ממשלת איטליה לפגישה מדינית חשובה ולכן אין שינוי בלוח הזמנים.
עמית סגל
המחבל ישב פעמיים בכלא על עבירות אמלח ב2016-2018
לבן גביר יש חוק להחמרת הענישה בדיוק בנושא זה
*לשכת ראש הממשלה:*
ראש הממשלה נתניהו סיים כעת הערכת מצב ביטחונית שם התקבלו החלטות לגבי מספר פעולות ובראשן תגבור הכוחות בשטח.
ראש הממשלה נתניהו ייפגש מחר בצהריים לפגישה מדינית חשובה עם ראש ממשלת איטליה מלוני.
בשל לוח הזמנים וחשיבות הפגישה המדינית שנקבעה על ידי ממשלת איטליה, הלו״ז יימשך כפי שנקבע.
ראש הממשלה נתניהו סיים כעת הערכת מצב ביטחונית שם התקבלו החלטות לגבי מספר פעולות ובראשן תגבור הכוחות בשטח.
ראש הממשלה נתניהו ייפגש מחר בצהריים לפגישה מדינית חשובה עם ראש ממשלת איטליה מלוני.
בשל לוח הזמנים וחשיבות הפגישה המדינית שנקבעה על ידי ממשלת איטליה, הלו״ז יימשך כפי שנקבע.
עדכון מבית החולים איכילוב: לאחר מאמצים כבירים בחדר ניתוח של צוות מומחים שהגיע במיוחד להלחם על חייו, הצליחו לייצב את מצבו של הפצוע האנוש. הוא כעת מוגדר במצב קשה, מורדם ומונשם ויעלה לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ כללי. עדיין נשקפת סכנה לחייו.
הפצוע שהגיע במצב בינוני-קשה בירי בפלג גוף עליון, נמצא עדיין בחדר ניתוח. לא נשקפת סכנה בשלב זה לחייו ובסיום יעלה ליחידה לטיפול נמרץ כללי. פצוע נוסף שסבל מרסיסים בפניו, נמצא בסיום שלבי הערכה של צוות רב תחומי. מצבו מוגדר קל עד בינוני והוא יעלה לאשפוז לאחר סיום סדרת בדיקות וטיפולים.
הפצוע שהגיע במצב בינוני-קשה בירי בפלג גוף עליון, נמצא עדיין בחדר ניתוח. לא נשקפת סכנה בשלב זה לחייו ובסיום יעלה ליחידה לטיפול נמרץ כללי. פצוע נוסף שסבל מרסיסים בפניו, נמצא בסיום שלבי הערכה של צוות רב תחומי. מצבו מוגדר קל עד בינוני והוא יעלה לאשפוז לאחר סיום סדרת בדיקות וטיפולים.
*לעדכונכם:*
בסיום הערכת המצב בעקבות פיגוע הירי בתל אביב, שר הביטחון יואב גלנט הנחה את מערכת הביטחון לפעול מיידית להריסת בית המחבל.
*תקשורת שר הביטחון.*
בסיום הערכת המצב בעקבות פיגוע הירי בתל אביב, שר הביטחון יואב גלנט הנחה את מערכת הביטחון לפעול מיידית להריסת בית המחבל.
*תקשורת שר הביטחון.*
פרסום ראשון:
שעתיים לאחר ההחלטה על החלפת מפקד מחוז תל אביב ובאקט חריג ביותר: היועמשית יצרה קשר עם המפכל כדי לברר את נסיבות האירוע.
שעה קלה בלבד חלפה מהגשת עתירה לבגצ בנושא, ועוד בטרם נערך דיון או התבקשה תגובת המדינה, היועמשית גלי בהרב מיארה כבר יצרה קשר עם המפכל לברר את הנסיבות. לפי גורמים מקורבים, ברור שבלשכת היועמשית מעוניינים לברר אם זו הדחה.
מלשכת היועמשית נמסר שהיא אינה לוחצת לקבוע שמדובר בהדחה. במשטרה סירבו להתייחס.
שעתיים לאחר ההחלטה על החלפת מפקד מחוז תל אביב ובאקט חריג ביותר: היועמשית יצרה קשר עם המפכל כדי לברר את נסיבות האירוע.
שעה קלה בלבד חלפה מהגשת עתירה לבגצ בנושא, ועוד בטרם נערך דיון או התבקשה תגובת המדינה, היועמשית גלי בהרב מיארה כבר יצרה קשר עם המפכל לברר את הנסיבות. לפי גורמים מקורבים, ברור שבלשכת היועמשית מעוניינים לברר אם זו הדחה.
מלשכת היועמשית נמסר שהיא אינה לוחצת לקבוע שמדובר בהדחה. במשטרה סירבו להתייחס.
גורמים פוליטיים: אם זה נכון - זו שערורייה. היועמשית שלא עושה דבר וגוררת רגליים בעתירות אחרות מגיבה פה תוך דקות כדי לשרת מחנה אחד, שקוף הניסיון ללחוץ את המפכ"ל והיועמשי"ת מוכיחה עד כמה הרפורמה חשובה אך אם אכן יש הוכחות שמפעילה לחץ ממשלת נתניהו צריכה לשלוח אותה הביתה.
"אתם יודעים מה שונה במחאה הפעם?", שאל נתניהו השבוע בדיון סגור, והשיב מיד: "ראשי ההייטק". הוא לא התכוון "ראשי" במובן של בכירי, אלא במובן של המוח היהודי, שבדרך כלל ממציא פטנטים ועכשיו הרים קונצרט לתפארת. המחאה היא סטארט־אפ מוצלח שמתלבט עכשיו מתי ובאיזה מחיר למכור.
דימוי יפה ואפילו נכון, עם שתי הערות: ראשית, לא רק הראש שלהם שם, אלא הלב. הזדמן לי השבוע לפגוש כמה מראשי מחאת ההייטק. מבעד למיסוך הכבד שמתייג את הצד השני כחבורה פריבילגית, ישראל הראשונה, שוכני מגדלים מנותקים ועוד, ניכרת בהלה אמיתית לגורל המדינה. אין צורך להסכים עם החרדה כדי להכיר באותנטיות שלה.
שנית, בניגוד לדימוי שנוצר בקואליציה, מטרתם של מוחי ההייטק איננה להכריע את הצד השני אלא להתפשר. כאן נמתח הקו בין חלק ממובילי המחאה – רובם בוגרי בלפור, מחאת הגז, מוצ"ש אצל היועמ"ש ועוד מלוא החופן מחאות שמאל בתחפושת מתחלפת – לבין ראשי ההייטק וגם כמה מחברי האופוזיציה הפרלמנטרית. בתנאים מסוימים ועם תו תקן משפטי או נשיאותי, הם יתמכו בפשרה.
הטעות הקשה של הקואליציה, שנבעה מהאופן שבו הוצג המתווה הראשוני, ואחר כך מאוסף התבטאויות אומללות של שרים וחברי כנסת, היא שהידקו יחד את האופוזיציה הנצחית עם אלה שעד לא מזמן היו חלק מממשלת נתניהו, או לפחות לא נדדה שנתם בלילה בגלל פוליטיקה.
היו ויש לי טענות לעינת גז, או לאסף רפפורט, על היחצ"נות של הוצאת הכסף מישראל. אבל הם צודקים שהשאלות מהדירקטוריונים של חברות הענק, מהשותפים בחו"ל, החלו עוד לפני כן. נאומה של נשיאת העליון אסתר חיות נגד רפורמת לוין היה איתות מצוקה שהתקבל היטב מעבר לים. משבר גלובלי שהתחבר לפערי ריבית ולחולשה כללית של תעשיית ההייטק היה הקדימון. השילוב של ממשלה שלא יורדת לעולם בגרון ושל תכנית משפטית מרחיקת לכת הגיע בזמן קריטי. הפתגם אומר שאף אחד עוד לא פוטר כי בחר איי.בי.אם, ואף אחד לא יפטר מנהל כספים בסן פרנסיסקו שמבקש להוציא כספים מישראל. זה מהלך העניינים הסביר. חלק ממי שקראו להוציא כספים בפומבי נלחמו מאחורי הקלעים נגד המהלך בישיבות זום עם חו"ל.
באנרכיסטים צריך להילחם, את הסרבנות צריך למגר. אבל בכירי ההייטק הם לא הבעיה, הם חלק הכרחי מכל פתרון. מי שידבר איתם – ויש כאלה מהקואליציה שכבר מדברים – יודע שהם האחים שלו, לא האויב
(מתוך הטור בידיעות אחרונות)
דימוי יפה ואפילו נכון, עם שתי הערות: ראשית, לא רק הראש שלהם שם, אלא הלב. הזדמן לי השבוע לפגוש כמה מראשי מחאת ההייטק. מבעד למיסוך הכבד שמתייג את הצד השני כחבורה פריבילגית, ישראל הראשונה, שוכני מגדלים מנותקים ועוד, ניכרת בהלה אמיתית לגורל המדינה. אין צורך להסכים עם החרדה כדי להכיר באותנטיות שלה.
שנית, בניגוד לדימוי שנוצר בקואליציה, מטרתם של מוחי ההייטק איננה להכריע את הצד השני אלא להתפשר. כאן נמתח הקו בין חלק ממובילי המחאה – רובם בוגרי בלפור, מחאת הגז, מוצ"ש אצל היועמ"ש ועוד מלוא החופן מחאות שמאל בתחפושת מתחלפת – לבין ראשי ההייטק וגם כמה מחברי האופוזיציה הפרלמנטרית. בתנאים מסוימים ועם תו תקן משפטי או נשיאותי, הם יתמכו בפשרה.
הטעות הקשה של הקואליציה, שנבעה מהאופן שבו הוצג המתווה הראשוני, ואחר כך מאוסף התבטאויות אומללות של שרים וחברי כנסת, היא שהידקו יחד את האופוזיציה הנצחית עם אלה שעד לא מזמן היו חלק מממשלת נתניהו, או לפחות לא נדדה שנתם בלילה בגלל פוליטיקה.
היו ויש לי טענות לעינת גז, או לאסף רפפורט, על היחצ"נות של הוצאת הכסף מישראל. אבל הם צודקים שהשאלות מהדירקטוריונים של חברות הענק, מהשותפים בחו"ל, החלו עוד לפני כן. נאומה של נשיאת העליון אסתר חיות נגד רפורמת לוין היה איתות מצוקה שהתקבל היטב מעבר לים. משבר גלובלי שהתחבר לפערי ריבית ולחולשה כללית של תעשיית ההייטק היה הקדימון. השילוב של ממשלה שלא יורדת לעולם בגרון ושל תכנית משפטית מרחיקת לכת הגיע בזמן קריטי. הפתגם אומר שאף אחד עוד לא פוטר כי בחר איי.בי.אם, ואף אחד לא יפטר מנהל כספים בסן פרנסיסקו שמבקש להוציא כספים מישראל. זה מהלך העניינים הסביר. חלק ממי שקראו להוציא כספים בפומבי נלחמו מאחורי הקלעים נגד המהלך בישיבות זום עם חו"ל.
באנרכיסטים צריך להילחם, את הסרבנות צריך למגר. אבל בכירי ההייטק הם לא הבעיה, הם חלק הכרחי מכל פתרון. מי שידבר איתם – ויש כאלה מהקואליציה שכבר מדברים – יודע שהם האחים שלו, לא האויב
(מתוך הטור בידיעות אחרונות)
*השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בתגובה למכתב המפכ"לים בדימוס:*
"חבורת קצינים כושלים שהתאחדו יחד אחרי שהרסו את המשטרה, החריבו את הביטחון הלאומי וחלקם גם לקו בשחיתות שבאה לידי ביטוי במסקנות הוועדות בעניינם - קראדי, שוועדת זיילר קבעה שהיה מפכ"ל רשלן ולא מקצועי, רפי פלד שכולם זוכרים את השחיתות שלו ומימון הג'קוזי ומיקי לוי שהיה הממ"ז הכי כושל בירושלים ובתקופתו נרצחו עשרות אנשים, עדיף שישבו בשקט ולא יפריעו למפכ"ל והמשטרה לעבוד".
"חבורת קצינים כושלים שהתאחדו יחד אחרי שהרסו את המשטרה, החריבו את הביטחון הלאומי וחלקם גם לקו בשחיתות שבאה לידי ביטוי במסקנות הוועדות בעניינם - קראדי, שוועדת זיילר קבעה שהיה מפכ"ל רשלן ולא מקצועי, רפי פלד שכולם זוכרים את השחיתות שלו ומימון הג'קוזי ומיקי לוי שהיה הממ"ז הכי כושל בירושלים ובתקופתו נרצחו עשרות אנשים, עדיף שישבו בשקט ולא יפריעו למפכ"ל והמשטרה לעבוד".
אז מה כן?
--
ברחובות ישראל נכתבת בימים אלה ההיסטוריה. מחנה ליברלי עצום בגודלו גילה את זהותו, את עוצמת ערכיו. עטופים בדגל ישראל אנחנו נאבקים על הדמוקרטיה שלנו ועל העתיד של ילדינו.
בדבר אחד בלבד הממשלה המסוכנת הזו צודקת: החוזה הישראלי הישן איננו תקף עוד. המערכת יצאה מאיזון. הדחקנו את זה הרבה יותר מדי זמן. את הנתק בין השבטים, את פוליטיקת הזהויות והשקרים, את הדמוגרפיה.
כדי לצאת לדרך חדשה עלינו לכתוב חוזה ישראלי חדש. במקום דהירה חפוזה ומגונה להפיכה משטרית שתהפוך אותנו לעוד דיקטטורה מזרח תיכונית כושלת, אנחנו צריכים ליצור ולהלחם על חזון משותף חיובי, אופטימי, מעורר השראה. עבורנו ועבור הדורות הבאים.
הציבור הישראלי והיהודי, החילוני, המסורתי והדתי, יוצא לרחובות גם בגלל ההפיכה המשטרית, אבל גם בגלל ההבנה – שהגיעה באיחור ניכר – שהוא לא מוכן עוד להיות חמורו של משיח שבז לו ולערכיו.
ישראל היא דמוקרטיה יהודית. אנחנו לא ניתן לה להפוך למדינה משיחית, לאומנית, אלימה ולא דמוקרטית. זה יהרוס את כלכלתה, יפגע אנושות בבטחון הלאומי ויחסל את הרעיון המקודש שאנחנו עם אחד.
עלינו להעניק למדינת ישראל בסיס מכונן חדש. לא נעשה זאת במעמד צד אחד. רוב אזרחי ישראל, מכל חלקי המפה הפוליטית, מבינים שהדרך הנוכחית מובילה לאבדון. עלינו להקשיב להם ולערב אותם בתהליך. המשבר הזה צריך להסתיים בכך שנבנה פה חברה ישראלית אחרת - טובה יותר, שלמה יותר, שונאת פחות.
במילים אחרות: עלינו לכתוב חוקה.
חוקה היא הדבר היחיד שייתן לנו אתוס מאחד, ברור, שמשותף לכולנו. חוקה היא חוזה בין האזרח לבין השלטון. היא ההתחייבות הכתובה של המדינה לשמור על זכויות אזרחיה.
ההתחלה כבר נכתבה עבורנו. "בארץ ישראל קם העם היהודי," היא אומרת, "בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי."
פסקת הפתיחה הנודעת הזו של מגילת העצמאות צריכה להיות גם פסקת הפתיחה של החוקה הישראלית. פרק מספר 1 של החוקה צריך להיות "חוק יסוד: מגילת העצמאות."
במשך שנים רבות נמנענו מלהפוך את המגילה לחלק מספר החוקים. האמנו שיש לה כוח מוסרי מספיק. שהיא חקוקה על לבנו. זה כבר לא נכון. היא לא חקוקה, עלינו לחוקק אותה.
השורות האומרות שמדינת ישראל "תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל;" אינן יכולות להישאר סמליות. עליהן להפוך לתוכן מעשי המנהל את חיינו.
עלינו לעגן בחוק את העובדה שמדינת ישראל, "תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת."
בחברה השבטית המסוכסכת שהפכנו להיות, המגילה צריכה להגדיר אתוס משותף וטוב משותף. עלינו לאשרר את מעמדה כמסמך היסוד הערכי של מדינת ישראל. ל-37 החותמים המקוריים של מגילת העצמאות עלינו להוסיף את חתימתו של הדור הנוכחי.
למהלך זה צריך להתלוות תהליך עומק של שיקום והעמקת החינוך לערכי הדמוקרטיה. ילדי ישראל לא צריכים ללמוד רק מתמטיקה ואנגלית ברמה הגבוהה ביותר, אלא גם מהו שיוויון אזרחי, מדוע חשובות זכויות נשים, להט"בים ובני החברה הערבית, ומדוע היהדות אינה סותרת את הדמוקרטיה אלא משלימה אותה.
ביחד עם "חוק יסוד: מגילת העצמאות" עלינו לחוקק שלושה חוקי יסוד נוספים, שיהפכו לבסיס החוקה הישראלית. הם יגדירו את כל הזכויות שהיום נעדרות מן החקיקה בישראל.
החוק הראשון הוא "חוק יסוד: החקיקה". הוא יגדיר את מעמד-העל של חוקי היסוד שלנו, ויכפיף את כל רשויות השלטון להגבלות שיסודן בחוק, ולמה שכינה השופט שמגר "נורמות-על המבטאות את תפיסות היסוד של המדינה."
במקביל לחקיקתו, עלינו לשריין את חוקי היסוד הקיימים, ולהבטיח את מעמדם המיוחד כדי למנוע מכל הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת – לפלוש זו לתחומה של זו, או לערער זו על סמכותה של זו.
החוק השני הוא "חוק יסוד: זכויות האדם". הוא ישלים את החסר בספר החוקים שלנו לגבי הזכויות הבסיסיות של כל אזרח בישראל: חופש הביטוי, איסור אפליה, חופש דת ומצפון, הזכות לחינוך המבטיח את עתידו של כל אדם.
החוק השני לא יכול להתנתק ממציאות חיינו. במקביל לכתיבת החוקה עלינו לפתוח בתהליך אמיתי, עמוק ואמיץ, שבסופו נגדיר את מספר המשתתפים ב"חברת הלומדים" החרדית שבו יכולה לעמוד החברה הישראלית והכלכלה הישראלית.
החוק השלישי הוא תיקון ל"חוק יסוד: השפיטה". הוא יגדיר את האפשרויות לבקורת שיפוטית על מה שהכנסת מחוקקת. אנחנו מכירים בכך שיש להגביל את מה שמכונה "האקטיביזם השיפוטי", אבל מדינה דמוקרטית אינה יכולה להתקיים בלי בית משפט חזק ועצמאי.
--
ברחובות ישראל נכתבת בימים אלה ההיסטוריה. מחנה ליברלי עצום בגודלו גילה את זהותו, את עוצמת ערכיו. עטופים בדגל ישראל אנחנו נאבקים על הדמוקרטיה שלנו ועל העתיד של ילדינו.
בדבר אחד בלבד הממשלה המסוכנת הזו צודקת: החוזה הישראלי הישן איננו תקף עוד. המערכת יצאה מאיזון. הדחקנו את זה הרבה יותר מדי זמן. את הנתק בין השבטים, את פוליטיקת הזהויות והשקרים, את הדמוגרפיה.
כדי לצאת לדרך חדשה עלינו לכתוב חוזה ישראלי חדש. במקום דהירה חפוזה ומגונה להפיכה משטרית שתהפוך אותנו לעוד דיקטטורה מזרח תיכונית כושלת, אנחנו צריכים ליצור ולהלחם על חזון משותף חיובי, אופטימי, מעורר השראה. עבורנו ועבור הדורות הבאים.
הציבור הישראלי והיהודי, החילוני, המסורתי והדתי, יוצא לרחובות גם בגלל ההפיכה המשטרית, אבל גם בגלל ההבנה – שהגיעה באיחור ניכר – שהוא לא מוכן עוד להיות חמורו של משיח שבז לו ולערכיו.
ישראל היא דמוקרטיה יהודית. אנחנו לא ניתן לה להפוך למדינה משיחית, לאומנית, אלימה ולא דמוקרטית. זה יהרוס את כלכלתה, יפגע אנושות בבטחון הלאומי ויחסל את הרעיון המקודש שאנחנו עם אחד.
עלינו להעניק למדינת ישראל בסיס מכונן חדש. לא נעשה זאת במעמד צד אחד. רוב אזרחי ישראל, מכל חלקי המפה הפוליטית, מבינים שהדרך הנוכחית מובילה לאבדון. עלינו להקשיב להם ולערב אותם בתהליך. המשבר הזה צריך להסתיים בכך שנבנה פה חברה ישראלית אחרת - טובה יותר, שלמה יותר, שונאת פחות.
במילים אחרות: עלינו לכתוב חוקה.
חוקה היא הדבר היחיד שייתן לנו אתוס מאחד, ברור, שמשותף לכולנו. חוקה היא חוזה בין האזרח לבין השלטון. היא ההתחייבות הכתובה של המדינה לשמור על זכויות אזרחיה.
ההתחלה כבר נכתבה עבורנו. "בארץ ישראל קם העם היהודי," היא אומרת, "בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי."
פסקת הפתיחה הנודעת הזו של מגילת העצמאות צריכה להיות גם פסקת הפתיחה של החוקה הישראלית. פרק מספר 1 של החוקה צריך להיות "חוק יסוד: מגילת העצמאות."
במשך שנים רבות נמנענו מלהפוך את המגילה לחלק מספר החוקים. האמנו שיש לה כוח מוסרי מספיק. שהיא חקוקה על לבנו. זה כבר לא נכון. היא לא חקוקה, עלינו לחוקק אותה.
השורות האומרות שמדינת ישראל "תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל;" אינן יכולות להישאר סמליות. עליהן להפוך לתוכן מעשי המנהל את חיינו.
עלינו לעגן בחוק את העובדה שמדינת ישראל, "תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת."
בחברה השבטית המסוכסכת שהפכנו להיות, המגילה צריכה להגדיר אתוס משותף וטוב משותף. עלינו לאשרר את מעמדה כמסמך היסוד הערכי של מדינת ישראל. ל-37 החותמים המקוריים של מגילת העצמאות עלינו להוסיף את חתימתו של הדור הנוכחי.
למהלך זה צריך להתלוות תהליך עומק של שיקום והעמקת החינוך לערכי הדמוקרטיה. ילדי ישראל לא צריכים ללמוד רק מתמטיקה ואנגלית ברמה הגבוהה ביותר, אלא גם מהו שיוויון אזרחי, מדוע חשובות זכויות נשים, להט"בים ובני החברה הערבית, ומדוע היהדות אינה סותרת את הדמוקרטיה אלא משלימה אותה.
ביחד עם "חוק יסוד: מגילת העצמאות" עלינו לחוקק שלושה חוקי יסוד נוספים, שיהפכו לבסיס החוקה הישראלית. הם יגדירו את כל הזכויות שהיום נעדרות מן החקיקה בישראל.
החוק הראשון הוא "חוק יסוד: החקיקה". הוא יגדיר את מעמד-העל של חוקי היסוד שלנו, ויכפיף את כל רשויות השלטון להגבלות שיסודן בחוק, ולמה שכינה השופט שמגר "נורמות-על המבטאות את תפיסות היסוד של המדינה."
במקביל לחקיקתו, עלינו לשריין את חוקי היסוד הקיימים, ולהבטיח את מעמדם המיוחד כדי למנוע מכל הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת – לפלוש זו לתחומה של זו, או לערער זו על סמכותה של זו.
החוק השני הוא "חוק יסוד: זכויות האדם". הוא ישלים את החסר בספר החוקים שלנו לגבי הזכויות הבסיסיות של כל אזרח בישראל: חופש הביטוי, איסור אפליה, חופש דת ומצפון, הזכות לחינוך המבטיח את עתידו של כל אדם.
החוק השני לא יכול להתנתק ממציאות חיינו. במקביל לכתיבת החוקה עלינו לפתוח בתהליך אמיתי, עמוק ואמיץ, שבסופו נגדיר את מספר המשתתפים ב"חברת הלומדים" החרדית שבו יכולה לעמוד החברה הישראלית והכלכלה הישראלית.
החוק השלישי הוא תיקון ל"חוק יסוד: השפיטה". הוא יגדיר את האפשרויות לבקורת שיפוטית על מה שהכנסת מחוקקת. אנחנו מכירים בכך שיש להגביל את מה שמכונה "האקטיביזם השיפוטי", אבל מדינה דמוקרטית אינה יכולה להתקיים בלי בית משפט חזק ועצמאי.
במקביל לחוק זה יוחלט על הרכב וועדה למינוי שופטים שיבטיח בית משפט עליון מגוון בהרכבו ובדיעותיו, אך יוודא שלפוליטיקאים – מאף צד – לא תהיה שליטה בבחירת השופטים.
מדינת ישראל אינה זקוקה לחוקה כדי להגביל את זכויות האזרחים, אלא כדי להבטיח את החופש שלהם. במדינה דמוקרטית האזרחים זכאים להגנה מפני עריצותו של השלטון ודורסנותה של המערכת הפוליטית.
כדי להיות אנשים חופשיים שבחרו מרצונם לחיות יחד עלינו לכתוב חוקה לישראל. כדי שחילוקי הדיעות בינינו לא יקברו אותנו תחתם, עלינו לעצב מנגנון של שיתוף פעולה. כדי שנהיה עם אחד, עלינו להכיר בכך שאנחנו שונים זה מזה.
חוקה לישראל המבוססת על מגילת העצמאות היא לא רק מוצדקת ערכית ומוסרית, היא גם הדבר היחיד שיוציא אותנו מן המשבר הנורא שנקלענו אליו. לקראת שנתה ה-75 של ישראל עלינו לעצור את התהליך ההרסני שמתנהל בימים אלה ולראות במשבר גם הזדמנות לשבת יחד לכתוב את החוקה שלנו.
מדינת ישראל אינה זקוקה לחוקה כדי להגביל את זכויות האזרחים, אלא כדי להבטיח את החופש שלהם. במדינה דמוקרטית האזרחים זכאים להגנה מפני עריצותו של השלטון ודורסנותה של המערכת הפוליטית.
כדי להיות אנשים חופשיים שבחרו מרצונם לחיות יחד עלינו לכתוב חוקה לישראל. כדי שחילוקי הדיעות בינינו לא יקברו אותנו תחתם, עלינו לעצב מנגנון של שיתוף פעולה. כדי שנהיה עם אחד, עלינו להכיר בכך שאנחנו שונים זה מזה.
חוקה לישראל המבוססת על מגילת העצמאות היא לא רק מוצדקת ערכית ומוסרית, היא גם הדבר היחיד שיוציא אותנו מן המשבר הנורא שנקלענו אליו. לקראת שנתה ה-75 של ישראל עלינו לעצור את התהליך ההרסני שמתנהל בימים אלה ולראות במשבר גם הזדמנות לשבת יחד לכתוב את החוקה שלנו.
דרישות לפיד:
חוק יסוד זכויות האדם כחלק מחוקה.
מה זה אומר לגבי מתווה הנשיא, בהנחה הסבירה שלא יכלול חוק כזה?
חוק יסוד זכויות האדם כחלק מחוקה.
מה זה אומר לגבי מתווה הנשיא, בהנחה הסבירה שלא יכלול חוק כזה?