*שר הביטחון בני גנץ:*
״דברי אבו מאזן בזויים ושקריים, והם ניסיון לעוות ולשכתב את ההיסטוריה.
ההשוואה האומללה והמופרכת בין השואה, שבוצעה על ידי הגרמנים ועוזריהם תוך ניסיון להכחיד את העם היהודי, לבין צה"ל, המגן על תקומת ישראל בארצו ועל אזרחי ישראל וריבונותה מפני טרור אכזרי היא הכחשת שואה.
מצופה ממי שמבקש שלום להכיר בפשעי עבר ולא לעוות את המציאות ולשכתב את ההיסטוריה.
אנחנו נמשיך ללמוד מההיסטוריה כולל ממרכיביה המעוותים והאפלים, נחתור לשלום ונשמור על ביטחוננו וחוסננו היהודי.״
״דברי אבו מאזן בזויים ושקריים, והם ניסיון לעוות ולשכתב את ההיסטוריה.
ההשוואה האומללה והמופרכת בין השואה, שבוצעה על ידי הגרמנים ועוזריהם תוך ניסיון להכחיד את העם היהודי, לבין צה"ל, המגן על תקומת ישראל בארצו ועל אזרחי ישראל וריבונותה מפני טרור אכזרי היא הכחשת שואה.
מצופה ממי שמבקש שלום להכיר בפשעי עבר ולא לעוות את המציאות ולשכתב את ההיסטוריה.
אנחנו נמשיך ללמוד מההיסטוריה כולל ממרכיביה המעוותים והאפלים, נחתור לשלום ונשמור על ביטחוננו וחוסננו היהודי.״
אך לפני שנתיים בתשדירים של המפלגה של גנץ ולפיד אמרו שזה כחול לבן או ארדואן… את הדלת פתח הנשיא הרצוג
*שר האוצר ויו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן צייץ כעת בחשבון הטוויטר שלו:*
תמיד לפני כל מערכת בחירות יש תופעה אחת קבועה שחוזרת על עצמה.
השמועה אומרת שמי שאחראי על אותה תופעה הוא בנימין נתניהו. אבל יכול להיות שמדובר בשמועה בלבד.
תמיד איכשהו רגע לפני בחירות, מוקמת רשימה שכל מטרתה היא לפנות לקהל דוברי הרוסית, ולנגוס ולו במעט במצביעי ישראל ביתנו.
וכל זה קורה בזמן שהשופרות של נתניהו מתחילים לפמפם במקביל שישראל ביתנו לא תעבור את אחוז החסימה.
גם הפעם מתרוצצת בקרב דוברי השפה הרוסית ״שמועה זדונית״, לפיה הפעם המשימה הוטלה על משפחת מירילשווילי ובעיקר על יצחק מירילשווילי, שהוא במקרה גם הבעלים של ערוץ 14.
לפי אותן שמועות מירילשווילי כבר הספיק לפנות לשורה של דוברי רוסית, בעלי אמביציה פוליטית, וגם לקנות חוות שלמות של בוטים ברחבי העולם.
אמנם מדובר בשמועות בלבד, ואין לי שום הוכחה לכך, ולכן אני מקווה שכל אותן ״שמועות זדוניות״ ישארו בגדר שמועות. כמובן במידה ואני טועה אז מראש אני שולח את התנצלותי.
תמיד לפני כל מערכת בחירות יש תופעה אחת קבועה שחוזרת על עצמה.
השמועה אומרת שמי שאחראי על אותה תופעה הוא בנימין נתניהו. אבל יכול להיות שמדובר בשמועה בלבד.
תמיד איכשהו רגע לפני בחירות, מוקמת רשימה שכל מטרתה היא לפנות לקהל דוברי הרוסית, ולנגוס ולו במעט במצביעי ישראל ביתנו.
וכל זה קורה בזמן שהשופרות של נתניהו מתחילים לפמפם במקביל שישראל ביתנו לא תעבור את אחוז החסימה.
גם הפעם מתרוצצת בקרב דוברי השפה הרוסית ״שמועה זדונית״, לפיה הפעם המשימה הוטלה על משפחת מירילשווילי ובעיקר על יצחק מירילשווילי, שהוא במקרה גם הבעלים של ערוץ 14.
לפי אותן שמועות מירילשווילי כבר הספיק לפנות לשורה של דוברי רוסית, בעלי אמביציה פוליטית, וגם לקנות חוות שלמות של בוטים ברחבי העולם.
אמנם מדובר בשמועות בלבד, ואין לי שום הוכחה לכך, ולכן אני מקווה שכל אותן ״שמועות זדוניות״ ישארו בגדר שמועות. כמובן במידה ואני טועה אז מראש אני שולח את התנצלותי.
פרסום של ירון אברהם: במשרד ראש הממשלה, בתפקיד ממלכתי, גיבשו מסמך תחת הכותרת ״קמפיין״ עם הצעות היכן כדאי ללפיד לבקר.
תגובת לפיד מתחמקת מהעבירה המשמעתית החמורה, ומאשימה את נתניהו.
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/election_2022/Article-b4a582503f1b281027.htm
תגובת לפיד מתחמקת מהעבירה המשמעתית החמורה, ומאשימה את נתניהו.
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/election_2022/Article-b4a582503f1b281027.htm
N12
N12 - בלעדי: מסמך ה"קמפיין" שגובש אצל רה"מ לפיד
המסמך שגיבשו יועציו של לפיד במשרד רה"מ, עובדי מדינה, הוצג תחת הנושא "קמפיין" – ועם הכותרת: מקומות שראש ממשלה לא ביקר בהם משנת 2006 • המטרה - להבדיל ולהבליט את לפיד במהלך בחירות 2022
על האדונים בדר ועופר שהשפעתם על בחירות 22 מכריעה מאי פעם:
למי שהורגל ללכת לישון עם פרס ולקום עם ביבי, שלושת סיבובי הבחירות האחרונים זימנו הפתעה. סיבה ראשונה היא המדגמים: שלוש פעמים הם העניקו לגוש הימין יותר מנדטים מאשר בתוצאות האמת, אולי פרי פוסט טראומה של הערכת חסר מהעבר. סיבה שניה היא קולות החיילים, שכבר מזמן אינם רק של החיילים. מאז שהתאפשר לנכים להצביע במעטפות הכפולות, מנצלים רבים את הלקונה שבמסגרתה אדם אינו נדרש להוכיח שהוא נכה, ומצביעים בקלפי הקרובה למקום מגוריהם, ולא בזו שבה הם רשומים. אלפי צעירים שמתגוררים בגוש דן הרחק מההורים ניצלו את המצב. מרב מיכאלי, למשל, זכתה במעטפות הכפולות לחלק יחסי השווה לעשרה מנדטים.
הסיבה השלישית היא שני אדונים שכבר אינם אתנו זה זמן מה, יוחנן בדר ואברהם עופר. החוק הקרוי על שמם מחלק את שאריות המנדטים באופן לא פרופורציונלי, לטובת המפלגות הגדולות. דא עקא, שבישראל יש רק מפלגה אחת גדולה, ועוד הרבה בינוניות וקטנות. לכאורה, החלוקה אמורה הייתה לעבוד ובגדול לטובת הליכוד. אבל באופן חריג סטטיסטי, מחנה המרכז-שמאל הרוויח בשלושת הסיבובים האחרונים יותר שאריות מאשר בלוק הימין: בסבב ב' וג' מנדט יותר, ובסבב האחרון – שני מנדטים. אלה היו המנדטים שעשו את כל ההבדל: 4000 קולות פחות לתקווה חדשה, ולא הייתה קמה ממשלת השינוי, כי במקום בני בגין היה נכנס לכנסת אחד ממורדי ימינה. 10,000 קולות יותר לליכוד – ונתניהו היה עכשיו בשנתו ה-17 כראש הממשלה.
הסכמי העודפים, שנועדו לייצר מגנט שישאב את אותם קולות, הם החידה של הבחירות הקרובות: עד השבוע, נראה היה שבלוק נתניהו ערוך בצורה חלומית לבחירות: גוש הליכוד-ציונות דתית שווה 45 מנדטים, שאמורים לאפשר לו לשאוב שניים, אולי אפילו שלושה מנדטים מהעודפים, ועל השיריים היה עט גוש ש"ס-יהדות התורה. מהצד השני תיוותר בהכרח לפחות מפלגה אחת בלי הסכם, בגלל המספר האי-זוגי של עודפים. וזה עוד לפני הקטטה בין רע"מ והמשותפת שמנעה הסכם בפעם הקודמת.
הפילוג המסתמן בין סמוטריץ' ובן-גביר משנה מעט את התמונה. למפלגות קטנות כדאי לחתום הסכם עודפים זו עם זו, כדי שלא יתרמו, כמאמר השיר מ"שירים ושערים", את השאריות לאלופים. זה עשוי להשאיר את הליכוד בלי הסכם. הנה עוד סיבה שבשלה נתניהו עשוי, ככלות הכל, לתרום שריון משלו לשני הניצים. מבחינתו, זו הוצאה מוכרת לצורך הכנסה.
(הטור המלא הבוקר בידיעות אחרונות)
למי שהורגל ללכת לישון עם פרס ולקום עם ביבי, שלושת סיבובי הבחירות האחרונים זימנו הפתעה. סיבה ראשונה היא המדגמים: שלוש פעמים הם העניקו לגוש הימין יותר מנדטים מאשר בתוצאות האמת, אולי פרי פוסט טראומה של הערכת חסר מהעבר. סיבה שניה היא קולות החיילים, שכבר מזמן אינם רק של החיילים. מאז שהתאפשר לנכים להצביע במעטפות הכפולות, מנצלים רבים את הלקונה שבמסגרתה אדם אינו נדרש להוכיח שהוא נכה, ומצביעים בקלפי הקרובה למקום מגוריהם, ולא בזו שבה הם רשומים. אלפי צעירים שמתגוררים בגוש דן הרחק מההורים ניצלו את המצב. מרב מיכאלי, למשל, זכתה במעטפות הכפולות לחלק יחסי השווה לעשרה מנדטים.
הסיבה השלישית היא שני אדונים שכבר אינם אתנו זה זמן מה, יוחנן בדר ואברהם עופר. החוק הקרוי על שמם מחלק את שאריות המנדטים באופן לא פרופורציונלי, לטובת המפלגות הגדולות. דא עקא, שבישראל יש רק מפלגה אחת גדולה, ועוד הרבה בינוניות וקטנות. לכאורה, החלוקה אמורה הייתה לעבוד ובגדול לטובת הליכוד. אבל באופן חריג סטטיסטי, מחנה המרכז-שמאל הרוויח בשלושת הסיבובים האחרונים יותר שאריות מאשר בלוק הימין: בסבב ב' וג' מנדט יותר, ובסבב האחרון – שני מנדטים. אלה היו המנדטים שעשו את כל ההבדל: 4000 קולות פחות לתקווה חדשה, ולא הייתה קמה ממשלת השינוי, כי במקום בני בגין היה נכנס לכנסת אחד ממורדי ימינה. 10,000 קולות יותר לליכוד – ונתניהו היה עכשיו בשנתו ה-17 כראש הממשלה.
הסכמי העודפים, שנועדו לייצר מגנט שישאב את אותם קולות, הם החידה של הבחירות הקרובות: עד השבוע, נראה היה שבלוק נתניהו ערוך בצורה חלומית לבחירות: גוש הליכוד-ציונות דתית שווה 45 מנדטים, שאמורים לאפשר לו לשאוב שניים, אולי אפילו שלושה מנדטים מהעודפים, ועל השיריים היה עט גוש ש"ס-יהדות התורה. מהצד השני תיוותר בהכרח לפחות מפלגה אחת בלי הסכם, בגלל המספר האי-זוגי של עודפים. וזה עוד לפני הקטטה בין רע"מ והמשותפת שמנעה הסכם בפעם הקודמת.
הפילוג המסתמן בין סמוטריץ' ובן-גביר משנה מעט את התמונה. למפלגות קטנות כדאי לחתום הסכם עודפים זו עם זו, כדי שלא יתרמו, כמאמר השיר מ"שירים ושערים", את השאריות לאלופים. זה עשוי להשאיר את הליכוד בלי הסכם. הנה עוד סיבה שבשלה נתניהו עשוי, ככלות הכל, לתרום שריון משלו לשני הניצים. מבחינתו, זו הוצאה מוכרת לצורך הכנסה.
(הטור המלא הבוקר בידיעות אחרונות)
עמית סגל
על האדונים בדר ועופר שהשפעתם על בחירות 22 מכריעה מאי פעם: למי שהורגל ללכת לישון עם פרס ולקום עם ביבי, שלושת סיבובי הבחירות האחרונים זימנו הפתעה. סיבה ראשונה היא המדגמים: שלוש פעמים הם העניקו לגוש הימין יותר מנדטים מאשר בתוצאות האמת, אולי פרי פוסט טראומה של…
YouTube
שיעור ראשון - הסכמי עודפים
על מה זה הסכמי עודפים, מי אלה באדר-עופר ואיך בנט וסער מתכוונים לשתות ללליכוד את המנדטים
פוראת נאסר דיווח בשבת: גדעון לוי מועמד להצטרף לרשימת בל״ד.
וואלה נמצא החבר ה-61 בקואליציית נתניהו
וואלה נמצא החבר ה-61 בקואליציית נתניהו
הספר הקולי זמין עכשיו למי שמעדיף לשמוע כפודקאסט, בריצה או בדרך.
עשר שעות של פוליטיקה ישראלית מבן גוריון ועד לפיד
https://www.e-vrit.co.il/Product/25879/סיפורה_של_הפוליטיקה_הישראלית
עשר שעות של פוליטיקה ישראלית מבן גוריון ועד לפיד
https://www.e-vrit.co.il/Product/25879/סיפורה_של_הפוליטיקה_הישראלית
www.e-vrit.co.il
סיפורה של הפוליטיקה הישראלית - עמית סגל
סיפורה של הפוליטיקה הישראלית הוא ספר עיון של העיתונאי והפרשן הישראלי, עמית סגל. בספר סקירה של ראשי הממשלה בישראל, והחלטות שקיבלו שעיצבו את פניה של הפוליטיקה היש