ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון ויו"ר ימינה, נפתלי בנט, שוחחו כעת, לאחר החתימה על ההסכם להקמת ההמשלה. השניים קבעו להיפגש לאחר יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
הקורונה ריפאה את ישראל ממחלת הרקע של הבחירות | פרשנות
חמישה גברים מעונבים נפגשו בבוקרו של 24 בדצמבר 2018, והחליטו ללכת לבחירות. הם ייצגו 61 חברי כנסת וקיוו להגדיל את המספר הזה בבחירות בזק, שבסיומן יישבו שוב בממשלה, ויקדמו את סדר היום הימני והדתי שלהם.
בתום 484 ימים ייפגשו שוב ראשי בלוק הימין בממשלה. שלוש פעמים נכשלו בהשגת רוב בכנסת, ולכן ייאלצו לחלוק את הכוח עם בני גנץ ומעט אנשיו שנותרו. אבל הם השיגו את מה שרצו: ריבונות יש, חוק גיוס כמו שרוצים החרדים יש, ממשלה יש, גם אם בראשותם רק לשנה וחצי. לא ממשלת נתניהו החמישית, אבל לבטח הרביעית וחצי.
לפני שלושה שבועות התייצב נתניהו באולפן חדשות 12 ולראשונה בתולדותיו נקב בתאריך שבו יעזוב את לשכת ראש הממשלה, אם גנץ יצטרף לממשלתו. בזמן אמת הערכנו כאן שזו התבטאות דרמטית, לא בספין. ההערכה הזו נתקלה בלעג וביקורת, כנהוג במקומותינו ובפוזיציות המוכרות. אבל הערב היא אושרה בחתימה על הסכם קואליציוני. מוקדם לדעת אם היא תתקיים בנובמבר 2021, אבל זה היה מה שאפשר את כניסת בני גנץ. החקיקה המסועפת, חסרת התקדים, שמתלווה להסכם, מבטיחה שאם לא יקרה חלילה אסון בריאותי, הוא ייזכר כראש הממשלה ה-13 של ישראל. ציפי לבני, יאיר לפיד, שאול מופז, יצחק הרצוג ושלי יחימוביץ' ניסו להשיג את התואר הזה, ודווקא הרמטכ"ל הגמלוני, זה שנטען שהוא חסר תבונה פוליטית, יישב שם. השאלה הגדולה: לכמה זמן? גם כך שנה וחצי זו תקופת הכהונה הקצרה בתולדות ישראל, וההסכם מותיר חרך צר שהתקופה תהיה קצרה עוד יותר.
בנימין נתניהו חוזר לבלפור לשנה וחצי אחרונות בזכות בלוק הימין. עליו ניתן לומר שיותר מששמר על הבלוק, שמר הבלוק עליו: מיעוט המנדטים של ימינה בצירוף ריבוי הבכירים שם מאפס את האפשרות שקומץ התיקים יוכל להשביע את רעבונם. רשימת הציונות הדתית תיאלץ כנראה להתחיל את הכהונה באופוזיציה. אם אפשר להעריך בזהירות, בתוך כמה חודשים, כאשר הממשלה תתרחב והריבונות תוחל, ימינה או חלקים ממנה ייכנסו פנימה. ממשלת הקורונה תקצץ באופן חסר תקדים את תקציב המדינה ותרחיב באופן חסר תקדים את גבולותיה. אלה שני המעשים שבזכותם היא תיזכר בהיסטוריה.
המחיר שבו מוקמת הממשלה ה-35 הוא כבד: זו ממשלה מנופחת מדי, מסורבלת מאוד, חסרת תקדים בהיקפה: 52 חברי ממשלה, כולל שרים וסגני שרים ועוד עשרות ח"כים מיותרים בחוק הנורבגי. זו לא תהיה חתונה שמחה, אבל זו תהיה חתונה יקרה מאוד. נדמה שאין שום צורך בחלק מהמשרות האלה, וגם לא במעון לממלא המקום.
484 יום ארך המשבר הפוליטי החריף בתולדות המדינה. הוא היה נקודת השפל העמוקה ביותר של הפוליטיקה הישראלית, והמוצא היחיד היה ההסכם הזה, עתיר הכיבודים והפרות ההבטחות. אחדות היא מה שנחוץ עכשיו לעם, שצריך להירפא כבר ממחלת הרקע הכרונית שליוותה אותו שנה וארבעה חודשים כדי להתמודד עם הקורונה, גם אם המחיר כבד מנשוא. כמו ב"חומות של תקווה", הדרך אל החירות עוברת לפעמים עמוק בתוך הביבים.
חמישה גברים מעונבים נפגשו בבוקרו של 24 בדצמבר 2018, והחליטו ללכת לבחירות. הם ייצגו 61 חברי כנסת וקיוו להגדיל את המספר הזה בבחירות בזק, שבסיומן יישבו שוב בממשלה, ויקדמו את סדר היום הימני והדתי שלהם.
בתום 484 ימים ייפגשו שוב ראשי בלוק הימין בממשלה. שלוש פעמים נכשלו בהשגת רוב בכנסת, ולכן ייאלצו לחלוק את הכוח עם בני גנץ ומעט אנשיו שנותרו. אבל הם השיגו את מה שרצו: ריבונות יש, חוק גיוס כמו שרוצים החרדים יש, ממשלה יש, גם אם בראשותם רק לשנה וחצי. לא ממשלת נתניהו החמישית, אבל לבטח הרביעית וחצי.
לפני שלושה שבועות התייצב נתניהו באולפן חדשות 12 ולראשונה בתולדותיו נקב בתאריך שבו יעזוב את לשכת ראש הממשלה, אם גנץ יצטרף לממשלתו. בזמן אמת הערכנו כאן שזו התבטאות דרמטית, לא בספין. ההערכה הזו נתקלה בלעג וביקורת, כנהוג במקומותינו ובפוזיציות המוכרות. אבל הערב היא אושרה בחתימה על הסכם קואליציוני. מוקדם לדעת אם היא תתקיים בנובמבר 2021, אבל זה היה מה שאפשר את כניסת בני גנץ. החקיקה המסועפת, חסרת התקדים, שמתלווה להסכם, מבטיחה שאם לא יקרה חלילה אסון בריאותי, הוא ייזכר כראש הממשלה ה-13 של ישראל. ציפי לבני, יאיר לפיד, שאול מופז, יצחק הרצוג ושלי יחימוביץ' ניסו להשיג את התואר הזה, ודווקא הרמטכ"ל הגמלוני, זה שנטען שהוא חסר תבונה פוליטית, יישב שם. השאלה הגדולה: לכמה זמן? גם כך שנה וחצי זו תקופת הכהונה הקצרה בתולדות ישראל, וההסכם מותיר חרך צר שהתקופה תהיה קצרה עוד יותר.
בנימין נתניהו חוזר לבלפור לשנה וחצי אחרונות בזכות בלוק הימין. עליו ניתן לומר שיותר מששמר על הבלוק, שמר הבלוק עליו: מיעוט המנדטים של ימינה בצירוף ריבוי הבכירים שם מאפס את האפשרות שקומץ התיקים יוכל להשביע את רעבונם. רשימת הציונות הדתית תיאלץ כנראה להתחיל את הכהונה באופוזיציה. אם אפשר להעריך בזהירות, בתוך כמה חודשים, כאשר הממשלה תתרחב והריבונות תוחל, ימינה או חלקים ממנה ייכנסו פנימה. ממשלת הקורונה תקצץ באופן חסר תקדים את תקציב המדינה ותרחיב באופן חסר תקדים את גבולותיה. אלה שני המעשים שבזכותם היא תיזכר בהיסטוריה.
המחיר שבו מוקמת הממשלה ה-35 הוא כבד: זו ממשלה מנופחת מדי, מסורבלת מאוד, חסרת תקדים בהיקפה: 52 חברי ממשלה, כולל שרים וסגני שרים ועוד עשרות ח"כים מיותרים בחוק הנורבגי. זו לא תהיה חתונה שמחה, אבל זו תהיה חתונה יקרה מאוד. נדמה שאין שום צורך בחלק מהמשרות האלה, וגם לא במעון לממלא המקום.
484 יום ארך המשבר הפוליטי החריף בתולדות המדינה. הוא היה נקודת השפל העמוקה ביותר של הפוליטיקה הישראלית, והמוצא היחיד היה ההסכם הזה, עתיר הכיבודים והפרות ההבטחות. אחדות היא מה שנחוץ עכשיו לעם, שצריך להירפא כבר ממחלת הרקע הכרונית שליוותה אותו שנה וארבעה חודשים כדי להתמודד עם הקורונה, גם אם המחיר כבד מנשוא. כמו ב"חומות של תקווה", הדרך אל החירות עוברת לפעמים עמוק בתוך הביבים.
האוזר והנדל סיכלו ממשלת מיעוט
ואחכ מנעו הקמת ממשלה צרה
השיגו מה שרצו
הפכו ללשון מאזניים
יקבלו קבינט ואת ועדת חו״ב
וסיעה עצמאית
לשון המאזניים. לא רע לסיעה טריה של שני חכים
ואחכ מנעו הקמת ממשלה צרה
השיגו מה שרצו
הפכו ללשון מאזניים
יקבלו קבינט ואת ועדת חו״ב
וסיעה עצמאית
לשון המאזניים. לא רע לסיעה טריה של שני חכים
באשר ליולי אדלשטיין - לולא המהלך שעשה לא היה קורה דבר. מאיר כהן היה יור הכנסת. אין אחדות. יש בחירות. בהתפטרותו ציווה לנו את האחדות, וכידוע במקומותינו - No good deed goes unpunished
(אף מעשה טוב לא יעבור בלא ענישה הולמת)
(אף מעשה טוב לא יעבור בלא ענישה הולמת)
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
אבי מזכיר: דרעי צדק.
אל תחמיצו. פוסט נוקב מאוד של עפר שלח על גנץ ואשכנזי, עם פרטים שלא ידענו:
באוקטובר 2018 הציג המכון למחקרי ביטחון לאומי תכנית פעולה לזירה הישראלית - פלסטינית. ההגיון שלה, נכתב במסמך, היה שישראל חייבת לפעול להקטנת החיכוך בשטח בעודה משמרת לעצמה את האפשרויות המדיניות להגיע להסכם, כשיתאפשר.
סעיף עיקרי במתווה קבע שישראל תשלים את גדר הביטחון ש״תסמן את תוואי ההיפרדות״, תקפיא את הבנייה בהתנחלויות המבודדות, ו״תקבע שעד 20% משטח יהודה ושומרון הם אזור אינטרס ביטחוני (מרביתו בבקעת הירדן), אשר יישאר בשליטה ישראלית עד שתושג הסכמה על הסדרי ביטחון מספקים לישראל, ותקום ישות פלסטינית אחראית ומתפקדת״. סוף ציטוט.
מעצבי המתווה התנאו בתמיכתם של כמה רמטכ״לים לשעבר, ובראשם גבי אשכנזי ובני גנץ. דעתם של רמטכ״לים לשעבר נחשבת, אתם יודעים, גם אם לא אמרו כלום בכל השנים מאז שסיימו את תפקידם.
כמה שבועות לפני שפורסם, הוצג המסמך ליאיר לפיד ולי, ע"י נשיא המכון עמוס ידלין, אודי דקל ואשכנזי. היו לנו חילוקי דעות עם המתווה, למרות ששיקף עבודה רצינית, אבל זה כמובן לא הסיפור. אשכנזי לא אמר הרבה. בשלב מסויים הביע עלבון מחוסר ההתפעלות שלנו. ״אז מה אתם רוצים, שלא נעשה כלום?״ אמר. גנץ לא היה בחדר. איכשהו, גם זה לא מפתיע. אבל היה ברור שהמתווה משקף את דעתם.
אתמול קיבל נתניהו מאשכנזי וגנץ אישור בכתב לבצע את ההיפך הגמור: סיפוח חד צדדי של ההתנחלויות, שיגדיל את החיכוך בשטח - ועם מדינות כמו מצרים וירדן - ויחסל את האפשרות המדינית להסכם. מה שלפי תכנית המכון היה אמור להיות בשליטתנו הביטחונית עד להקמת מדינה פלסטינית יהיה עכשיו ישראל לנצח נצחים.
לא פלא שיריב לוין הצטלם אתמול מחייך לרווחה: לא רק את בית המשפט אישרו לו אתמול שני הרמטכ״לים לשעבר לחסל, גם את סיכויי ההיפרדות מהפלסטינים. ללוין, אגב, אין לי שום טענה. זו אמונתו המוצהרת.
יומיים לפני שהוצגה תכנית המאה בוושינגטון, התכנס הקוקפיט של כחול לבן, זכרו ממש לא לברכה, לדון בעניין. שלושה אנשים בחדר היו נגד סיפוח חד צדדי: לפיד, גנץ ואשכנזי. בוגי יעלון היה בעד, ארבעה ימים אחר כך התכנס אותו פורום: יאיר נשאר נגד, בוגי נשאר בעד. ככה זה ביחס לנושא שבלב הוויכוח שלנו כבר 53 שנים. יש לך דעה שאתה לא משנה בארבעה ימים.
אבל בני וגבי שלנו, שבעים שנה של ניסיון ביטחוני ועמוד שידרה של רמטכ״לים? התהפכו כמו חביתות. נסיעה אחת לוושינגטון וחשש שאיזה ציבור מדומיין שבקולותיו חשקו חושב אחרת, העיפו אותם 180 מעלות מאמונתם הבסיסית, שבאה לידי ביטוי בתמיכה במסמך המכון למחקרי ביטחון לאומי, ובעמדה שנקטו לפני פחות משבוע.
היתה לי אז שיחה לא פשוטה עם אשכנזי. בשלב מסויים שאלתי אותו מה דעתו האמיתית בעניין. הרמטכ״ל לשעבר גימגם. לא פלא: שמונה שנים מסיום כהונתו, פעם ראשונה שמישהו דורש ממנו להביע דעה. בסוף אמר לי שצריך לנצח בבחירות.
מה עשיתי, אתם שואלים בצדק? אמרתי בכל מקום את עמדתי - התנגדות מוחלטת לכל צעד חד-צדדי. הבהרתי בתוך החדר מה אעשה אם הנושא יגיע להצבעה. לא הייתי לבד. מי שמכיר יודע, שאם הסיפוח היה מגיע להצבעה לפני הבחירות, כחול לבן לא היתה מגיעה אליהן בחתיכה אחת.
מה בני גנץ עשה כדי להתמודד עם המצב הזה? מה שבני תמיד עושה. כלום. כרגיל, גם היה לו מזל: בסוף, ג'ארד קושנר והעולם הערבי גאלו אותנו. לא היתה הצבעה על הסיפוח.
סיפור ההתהפכות פורסם בתקשורת. אף אחד לא שם לב. מיליון ומאתיים אלף איש רצו לנצח, כדי להציל את הדמוקרטיה. אם צריך בשביל זה להתעלם מזה שמנהיג האלטרנטיבה וסגנו בחוסן ישראל לא מסוגלים להביע עמדה בעניין כה מהותי ולדבוק בה, נתעלם.
אלה שני האנשים שנתנו אתמול לנתניהו, האיש שלא ניצח בבחירות שלוש פעמים, את ההישג הפוליטי של חייו: ממשלה בשליטתו מלא מלא, זכות החלטה או סינדול של המעט שהשאירו בידיהם, חסינות מהדחה עד תום משפטו ויכולת להשפיע על זהות שופטי העליון אם יגיע לשם בערעור, וכל התפקידים הביצועיים האמיתיים בישראל, בוודאי ביחס לקורונה.
אלה שני האנשים שיהיו חתומים על חיסול הסיכוי להסדר, הרבה יותר מביבי ומיריב לוין.
באוקטובר 2018 הציג המכון למחקרי ביטחון לאומי תכנית פעולה לזירה הישראלית - פלסטינית. ההגיון שלה, נכתב במסמך, היה שישראל חייבת לפעול להקטנת החיכוך בשטח בעודה משמרת לעצמה את האפשרויות המדיניות להגיע להסכם, כשיתאפשר.
סעיף עיקרי במתווה קבע שישראל תשלים את גדר הביטחון ש״תסמן את תוואי ההיפרדות״, תקפיא את הבנייה בהתנחלויות המבודדות, ו״תקבע שעד 20% משטח יהודה ושומרון הם אזור אינטרס ביטחוני (מרביתו בבקעת הירדן), אשר יישאר בשליטה ישראלית עד שתושג הסכמה על הסדרי ביטחון מספקים לישראל, ותקום ישות פלסטינית אחראית ומתפקדת״. סוף ציטוט.
מעצבי המתווה התנאו בתמיכתם של כמה רמטכ״לים לשעבר, ובראשם גבי אשכנזי ובני גנץ. דעתם של רמטכ״לים לשעבר נחשבת, אתם יודעים, גם אם לא אמרו כלום בכל השנים מאז שסיימו את תפקידם.
כמה שבועות לפני שפורסם, הוצג המסמך ליאיר לפיד ולי, ע"י נשיא המכון עמוס ידלין, אודי דקל ואשכנזי. היו לנו חילוקי דעות עם המתווה, למרות ששיקף עבודה רצינית, אבל זה כמובן לא הסיפור. אשכנזי לא אמר הרבה. בשלב מסויים הביע עלבון מחוסר ההתפעלות שלנו. ״אז מה אתם רוצים, שלא נעשה כלום?״ אמר. גנץ לא היה בחדר. איכשהו, גם זה לא מפתיע. אבל היה ברור שהמתווה משקף את דעתם.
אתמול קיבל נתניהו מאשכנזי וגנץ אישור בכתב לבצע את ההיפך הגמור: סיפוח חד צדדי של ההתנחלויות, שיגדיל את החיכוך בשטח - ועם מדינות כמו מצרים וירדן - ויחסל את האפשרות המדינית להסכם. מה שלפי תכנית המכון היה אמור להיות בשליטתנו הביטחונית עד להקמת מדינה פלסטינית יהיה עכשיו ישראל לנצח נצחים.
לא פלא שיריב לוין הצטלם אתמול מחייך לרווחה: לא רק את בית המשפט אישרו לו אתמול שני הרמטכ״לים לשעבר לחסל, גם את סיכויי ההיפרדות מהפלסטינים. ללוין, אגב, אין לי שום טענה. זו אמונתו המוצהרת.
יומיים לפני שהוצגה תכנית המאה בוושינגטון, התכנס הקוקפיט של כחול לבן, זכרו ממש לא לברכה, לדון בעניין. שלושה אנשים בחדר היו נגד סיפוח חד צדדי: לפיד, גנץ ואשכנזי. בוגי יעלון היה בעד, ארבעה ימים אחר כך התכנס אותו פורום: יאיר נשאר נגד, בוגי נשאר בעד. ככה זה ביחס לנושא שבלב הוויכוח שלנו כבר 53 שנים. יש לך דעה שאתה לא משנה בארבעה ימים.
אבל בני וגבי שלנו, שבעים שנה של ניסיון ביטחוני ועמוד שידרה של רמטכ״לים? התהפכו כמו חביתות. נסיעה אחת לוושינגטון וחשש שאיזה ציבור מדומיין שבקולותיו חשקו חושב אחרת, העיפו אותם 180 מעלות מאמונתם הבסיסית, שבאה לידי ביטוי בתמיכה במסמך המכון למחקרי ביטחון לאומי, ובעמדה שנקטו לפני פחות משבוע.
היתה לי אז שיחה לא פשוטה עם אשכנזי. בשלב מסויים שאלתי אותו מה דעתו האמיתית בעניין. הרמטכ״ל לשעבר גימגם. לא פלא: שמונה שנים מסיום כהונתו, פעם ראשונה שמישהו דורש ממנו להביע דעה. בסוף אמר לי שצריך לנצח בבחירות.
מה עשיתי, אתם שואלים בצדק? אמרתי בכל מקום את עמדתי - התנגדות מוחלטת לכל צעד חד-צדדי. הבהרתי בתוך החדר מה אעשה אם הנושא יגיע להצבעה. לא הייתי לבד. מי שמכיר יודע, שאם הסיפוח היה מגיע להצבעה לפני הבחירות, כחול לבן לא היתה מגיעה אליהן בחתיכה אחת.
מה בני גנץ עשה כדי להתמודד עם המצב הזה? מה שבני תמיד עושה. כלום. כרגיל, גם היה לו מזל: בסוף, ג'ארד קושנר והעולם הערבי גאלו אותנו. לא היתה הצבעה על הסיפוח.
סיפור ההתהפכות פורסם בתקשורת. אף אחד לא שם לב. מיליון ומאתיים אלף איש רצו לנצח, כדי להציל את הדמוקרטיה. אם צריך בשביל זה להתעלם מזה שמנהיג האלטרנטיבה וסגנו בחוסן ישראל לא מסוגלים להביע עמדה בעניין כה מהותי ולדבוק בה, נתעלם.
אלה שני האנשים שנתנו אתמול לנתניהו, האיש שלא ניצח בבחירות שלוש פעמים, את ההישג הפוליטי של חייו: ממשלה בשליטתו מלא מלא, זכות החלטה או סינדול של המעט שהשאירו בידיהם, חסינות מהדחה עד תום משפטו ויכולת להשפיע על זהות שופטי העליון אם יגיע לשם בערעור, וכל התפקידים הביצועיים האמיתיים בישראל, בוודאי ביחס לקורונה.
אלה שני האנשים שיהיו חתומים על חיסול הסיכוי להסדר, הרבה יותר מביבי ומיריב לוין.
ברק: יש פה עסקה אפלה - אשכנזי וגנץ נכנסו כי אז יודעים שחומרים שנתניהו אסף נגדם בניגוד לחוק לא ייחשפו