🎯 פילוח תרומות מתוך ישראל לעמותות שמאל נבחרות – לפי סוג תורם
📊 לצפייה בגרף האינטראקטיבי >

הנתונים חושפים שינוי מעניין בדפוסי התרומות:

2023: זינוק חד בתרומות מיחידים. אולי זה קשור לגל התמיכה האזרחית לאחר אוקטובר 2023.

2022: התרומות מתאגידים עלו בצורה חדה, אך ירדו בחדות ב־2023. ייתכן שהדבר קשור לכהונתה הקצרה של ממשלת בנט-לפיד:

אפשרות אחת: היערכות לבחירות – לאחר "הצלחת" הקואליציה, תאגידים ניסו להטיב עם הממשלה שהטיבה איתם.

אפשרות נוספת: אותות מהשלטון – הממשלה יצרה אווירה בה "כדאי" לתאגידים לתרום לעמותות אזרחיות רלוונטיות תמורת "עצימת עין" של הרגוציה.
אין לנו עדות לכך, אך ב־2022 הייתה בירוקרטיה ששיתפה פעולה עם הממשלה, והאופוזיציה בכנסת היתה חסרת יכולת ביקורת לאחר שהקואליציה הורידה את ייצוגה בוועדות. חוסר ביקורת פרלמנטרית אפשר קיום מערכות יחסים שקטות בין תאגידים לממשלה.

🧾 על הנתונים:
* מבוסס על דו"חות כספיים עצמיים של העמותות לרשם העמותות
* הנתונים מייצגים תרומות מתוך ישראל בלבד (לא כוללים תרומות מחו"ל)

📊 מה השתנה בשיח על החטופים?

הגרף מציג את אחוז ההודעות בקבוצות שמאל ציבוריות שבהן הופיעה מילה ממשפחת "חטופים".
לצורך הניתוח נאספו פרסומים יומיים מארכיון פתוח של ערוצי שמאל מגוונים, תוך שימוש בהחלקה סטטיסטית (7 ו־14 ימים) לזיהוי מגמות עומק.

🟢 ניתן לראות שיש עליות וירידות בכמות התזכורים של החטופים
לדוגמא, בסוף פברואר ותחילת מרץ 2025 — תקופה של מאבק פוליטי נמרץ והפגנות בירושלים — נרשמה ירידה חדה ומתמשכת בשיח על החטופים.
גם פעולות קבועות כמו תליית שלטים או משמרות נוכחות בנווה אילן — פשוט נעצרו.

🧭 זהו לא המקרה היחיד. היו תקופות נוספות שבהן נושאים מסוימים פינו את מקומם לדברים חשובים יותר.

כשלא מדברים על חטופים — על מה כן מדברים?

בפוסט הקודם ראינו שיש ירידות בשיח סביב החטופים.
השאלה המתבקשת היא: ❓ מה תופס את מקומם של החטופים בפרסומי שמאל?

📊 הנתונים מצביעים על תבנית עקבית: ככל שעלה השיח על מצור - כך יורד השיח על החטופים - ראו גרף מצורף.
ושלא יהיה ספק, לא מדובר על המצור על עזה, אלא על "מצור על הכנסת".

🔄 הקורלציה בין שני הנושאים שלילית כ־20%, כלומר זה קשר די חזק. וזה לא התחיל השנה — השיח על מצור היה כבר בתחילת 2024 ואפילו ב־2023 (לא מוצג כאן בשל מגבלות התיעוד). וגם אז המצור היה יותר חשוב מהחטופים.

🧠 הפרשנות ברורה: כשיש נרטיב שמצריך התגייסות — כמו "מצור" — הוא גובר על נושאים אחרים.
החטופים אולי חשובים, אבל כשמופיעה מטרה דחופה יותר — הם נדחקים

ℹ️ על מקור הנתונים – מתוך ארכיון EssentialDemocracy
הניתוח מבוסס על פרסומים ציבוריים מתוך ערוץ הטלגרם EssentialDemocracy, שמאגד אלפי פוסטים מקבוצות שמאל מגוונות.

📦 הארכיון כולל:
פרסומים של דמויות מוכרות כמו יאיא פינק, משה רדמן, עמי דרור
לצד כותבים פחות מוכרים, ואפילו אנונימיים
הערוץ מתעד גם תגים טכניים אך הם מעטים, ובחישובים הסטטיסטיים התאלמנו מהשפעתם.
הערוץ מתרכז בתיעוד נרטיבים ולא משמר את שם המפרסם או את התאריך המדוייק. לכן בגרף הראשון השתמשנו בשיטת ההחלקה. היא גם מאפשרת לראות טרנדים, וגם מתאלמת מטעויות תיארוך.
בגרף השני הסתכלנו על נתונים יומיים ללא החלקה - כי למרות ששיטת התיאוד מאמדת את התיארוך המדוייק היא שומרת על תיארוך ברמה של יומיים ומשמרת את סדר הפרסומים. לכן אי דיוק בתיארוך לא משפיעה על הקורלציה.

🔍 המדידה מבוססת על אחוז ההודעות בכל יום שבהן מופיע מונח מסוים, ולא על סך המילים או נפח התוכן.

עוד דבר שמנוגד לחטופים: "נחישות"
פחות ממצור, רק מינוס 13% קורלציה
עלומר, קשר פחות חזק

שלום וברוכים הבאים לכל החדשים!
אנחנו קבוצה חדשה שאוהבת לחפור בנתונים, בדגש על נתונים פתוחים.

בערוץ הזה תמצאו רק נתונים, תובנות ותחקירים.
דיונים או בתגובות או בלינק ישיר לקבוצה
Data Fishing:
https://t.me/+Bz3dwxmOmhY4YTc0

יש נושא שרציתם לחקור? תאירו. ראיתם טעות? תעירו.
וכמובן, פרסמו את הידע.
כי אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר!
אנחנו קבוצה קטנה וכולנו כאן בהתנדבות. העניין שלכם זה הדלק שלנו.

תודה שנתתם בנו אימון!

נ.ב. למה ALIAS? כי ANONIMUS זה נדוש.

לקראת יום העצמאות:
לאחרונה התפרסמו נתוני התמ״ג ותמ״ג לנפש, ולפי הפרסומים ישראל עברה את גרמניה.
אבל הרכב האוכלוסייה שונה מאוד בין מדינה למדינה וכאשר מחלקים את התוצר הלאומי לכלל הנפשות, ההשוואה בין ישראל למדינות אירופה עלולה להטעות.

בנינו מדד כלכלי חדש: תל״ג נומינאלי לנפש בוגרת — ניתן לבחור מהי "נפש בוגרת" לפי גיל (למשל 20+, 25+, 30+).
בגרף מצורפים נתוני התמ״ג של מדינות ה-OECD מחולקים לכמות האנשים בגילאי 20 ומעלה.

חשוב להבין:
- תמ״ג הוא מדד כלכלי כללי לגודל הפעילות במשק.
- תמ״ג לנפש לפי כוח קנייה (PPP) מודד את יכולת הקנייה של התושבים.
- תמ״ג נומינלי מודד את יכולת הייצור של המשק.
וכמובן — אין ציפייה מילדים לייצר.
לכן מדויק יותר לחשב את התמ״ג לנפש רק עבור האוכלוסייה הבוגרת.

* נתוני תמ״ג לשנת 2024; נתוני אוכלוסייה לשנת 2022 (אין עדיין נתונים עדכניים יותר).
* בגרף לא מיוצגים מספרים כי הם עלולים להטות. מספרים בין חתך אוכלוסיה אחד לאחר אינם באותה סקלה. הגרף מראה את היחס בין מדינות שנשמר בכול גרף בנפרד.

גרף אינטראקטיבי כאן:
https://public.flourish.studio/visualisation/22866506/

למה בעצם פתחתי את הערוץ הזה?
כרגיל, אענה באיור.

הפרסום הזה בגלובס לא סקר חדש — אבל הוא דוגמה מצוינת לסוג הדברים שאנחנו נאלצים להתמודד איתם.

מניפולציה גרפית פשוטה וזולה:
לא שיקרו, חלילה. רק נתנו לכם להרגיש תוצאה הפוכה לגמרי.
45%, 21%, 9% – מוצגים בעיגולים בגודל כמעט זהה, כאילו מדובר בעמדות שקולות בציבור.

שום הלימה בין גודל למספר.
המספרים כאילו מדויקים, אבל העין נגררת אחרי התחושה.
והתחושה — מבוימת.

לא בגלל הסקר הזה פתחתי את הערוץ,
אבל בדיוק בגלל סקרים כאלה ושקרים כאלה.

עוד אחד טוב.
הגרף צולם מתוך עיתון מודפס.
גרף של תקני שיפוט לפי שנים.
אתם במינים שהגרף הזה בעצם עולה? כנראה לא רצו להציג את הגרף בצורה מקובלת בשביל להראות שהכל ''כאילו יורד''

רמת המיסוי כאחוז מהתמ''ג (עומס מס)
מהמדינות עם תמ''ג גבוה יותר רק ארה''ב, שוויץ ואירלנד (הכל מ-2014) עם עומס מס נמוך יותר מישראל.

הגרף אינטראקטיבי כאן: https://public.flourish.studio/visualisation/22931188/
אפשר להוריד ולהוסיף מדינות.

*לא כול מדינות ה-OECD בגרף, זה בכוונה בשביל לא להעמיס על המשתמש.
* הנתונים מ-OECD Data explorer
נ.ב. אגב, רואים שבישראל עומס מס עלה בזמן ממשלת


למתקדמים:
גרף עומס המס של פרטים כאחוז מהתלג:
https://public.flourish.studio/visualisation/22927774/

עובדי רפואה זה לא המגזר היחיד שנלחם בעזה. גם עיתוניים הם מגזר בסיכון.
הנתונים של עיתונאים שנפגעו נלקחו מארגון בינלאומי להגנת עיתונאים:
Committee to Protect Journalists (https://cpj.org)
הנתונים של עיתונאים מדוייקים - אפשר לקאות אותם שמית, לפי תאריך פגיעה ומקום עבודה.

בגרף מוצגים מספר צוותי רפואה, עיתונאים וכלל הנפגעים במלחמות שונות במאה ה-21

וכאן מופיע פירוט של מקומות העבודה הפופולרים ביותר של העיתונאים שנפגעו (עיתונים שהעסיקו עיתונאי אחד לא נמצאים בגרף)
רוב המוחלט עיתונאים היו פרילנסרים, משמע יוטיוברים וטיקטוקרים

הסנדלר הולך יחף?

הגרף מראה בבירור את הפער המגדרי במשרות השיפוט בישראל: נשים מהוות רוב בערכאות הנמוכות, אך ככל שמתקדמים בערכאות הבכירות – חלקן מצטמצם משמעותית. זהו ביטוי ברור ל"תקרת הזכוכית" – מחסום בלתי נראה שמקשה עליהן להגיע לתפקידים בכירים (גם אם לא מונע את זה לחלוטין).

נשים מצטיינות בלימודים ומתקדמות במערכות שבהן הקידום מבוסס על כישורים ומדדים ברורים. אף שמשרת שיפוט לא דורשת תואר שני, רוב השופטים והשופטות במחוזי מחזיקים בו. עם זאת, למרות שמרבית בעלי התואר השני הן נשים, בכיסאות השיפוט במחוזי יושבים לרוב גברים.

מי שאמור לשמור עלינו מפני גזענות, מתגלה לעיתים כגזען בעזמו.

כמובן, שלא רק נשים נפגעות מהפליה: גם ערבים, דתיים וקהילות עולים סובלים מחוסר ייצוג הולם. הידעתם שבבתי הדין המחוזיים לעבודה אין ערבים כלל?

*מאפיינים דמוגרפיים של שופטים (2023):
https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25_ci_mmm_1781873.pdf

תודה לעוקב 375 375 על ההכוונה.

בעקבות פרסום של צלב אדום על חברי צוות רפואי שנפגעו בעזה.
אספנו נתונים על כמות אנשי צוות רפואי ומטופלים שנפגעו בכל המלחמות בעולם מאז 2017.
בכחול - נתונים על אנשי רפואה ומטופלים שנפגעו בישראל, בסגול - בכל העולם חוץ מישראל.

*מבוסס על הנתונים של WHO - הארגון הבריאות העולמי
https://extranet.who.int/ssa/LeftMenu/PublicReportList.aspx?start=2025-01-01&end=2025-05-17&countryList=0&typeList=0
*** כותרת הגרף עודכנה

זה לא עבודה שלי, אבל מתאים לנושא הערוץ

אמנם אני לא פרסמתי גרף נתונים, אבל יש גרפים אחרמים שמפורסמים.
זה סקר מנדטים ממעריב. הצהוב למטה זה לא קשור, התמונה נלקחה ממקום שהחליט להדגיש את יוסי כהן.
אבל אנחנו רוצים לשים לב על מבנה הסקר כמו שהוגדר במעריב.
ישנם 4 מפלגות חדשות: "מפלגה בראשות איזנקוט", "מפלגה בראשות הנגל", "מפלגה בראשות יוסי כהן" ו"בנט 2026".

ההבדל ברור: שלוש מוצגות בשם כללי, ורק לבנט נתנו מותג אישי.
הצגה כזו נותנת תחושה כאילו מדובר במפלגה קיימת ומבוססת, ולא ברעיון תיאורטי.
אנחנו לא עושים דברים כאלה