כמה ממשכורות של עובדי עמותות.

מקצת מנתוני השכר של עמותות נבחרות.

קצת סדר בבלגן

הפוסטר הזה הוא פרסומת להפגנות שיצאו לדרך ב-19.3.2025.
המטרה? לייצר תחושת "כוווולם באים", "כוווולם מסכימים".
לא היתה באמת מטרה להיכנס לפרטים, אבל אנכנו כן מסתכלים בנתונים ברחל בתך הקטנה.

ספרנו — יש כאן 62 לוגואים של ארגוני מחאה. כלומר: 62 גופים שחתומים על האירוע, 62 ארגונים שמביאים את הפעילים שלהם.

לפי הערכות מאוד נדיבות כלפי המארגנים, הגיעו כ-20,000 מפגינים לירושלים. (הערכות נמוכות מדברות על 6,000 בלבד אבל אנחנו נדיבים)

מי שיש לו ברגות כבר הבין לבד, ובשביל יאיר לפיד אנחנו נסביר:
20,000 מחולק ל-62 ארגונים = כ-323 פעילים לארגון.

אז בפעם הבאה כאשר "ארגון מחאה כלשהו" דורש משהו "חשוב מאוד" בשם כל הציבור — תזכרו:
זה אומר ש-323 איש מוכנים לצאת לרחוב בשביל "משהו חשוב מאוד הזה"

כמו שאומרים: תקחו הכל בפרופורציהAlias Digital Intelligence.

נספח: רשימת העמותות
1. Crime Minister
2. מרי אזרחי
3. מעבק האקדמיה
4. נשים עושות שלום
5. החלוקים הלבנים
6. מחאת האולפנים
7. דרכנו
8. אימהות בחזית
9. מחאת הגלימות השחורות
10. מאוחדים למען החטופים
11. הבית המשותף
12. חמל''ה
13. דמוקרטיה עכשיו
14. אמא ערה
15. מחאת ההייטק
16. חזית הנוער
17. משמרות הבושה
18. חופשי בארצנו
19. רופאים למען הצלת החטופים
20. זעקת האימהות
21. שיירות המאבק
22. מחאת העם חיפה
23. מאמנים למגילת העצמאות
24. נוער לנען החטופים
25. אין בריאות נפש בלי דמוקרטיה
26. משמרות 101
27. החופשיים
28. בשם העוטף להומניזם ושיוויון
29. ריסטרט ישראל
30. כח לדמוקרטיה
31. הפורום החילוני
32. מוקד הפגנו הלוחמים
33. שומרי הדמוקרטיה
34. משנים כיוון
35. מובילות שלום דורשות לשחרר
36. לוחמי הצדק והדמוקרטיה
37. גשרים של תקווה
38. בואו
39. מקדימים – מחוזות למען ישראל
40. עמק חפר – מצילים את הבית
41. עומדים ביחד
42. ביחד עם לוחמי כיפור 73
43. צומת כרכור
44. החזית – ארגוני ההדחה והשיקום
45. Unexeptable
46. חוזה חדש
47. פורום 555
48. מחאת עפולה והעמקים
49. צומת כברי
50. מחאת העמק
51. התנועה הדמוקרטית האזרחית
52. מחאת הסופרות והסופרים
53. לוחמי הקישוט בשטח
54. מחאת הגליל
55. המחאה הכלכלית
56. מחאת צומת גומא
57. מטה המחאה רמת השרון
58. שלום עכשיו
59. מחאת בקעת אונו
60. מחאת צומת עמיעד
61. מחאת כיכר צמח
62. מחאות הגליל

שלושת העמותות הבאות הצטרפו בפרסום מאוחר יותר:
63. החוזה החדש
64. די לגזענות הממסדית
65. הורים למען עתיד הדמוקרטיה

שלום וברוכים הבאים לכל החדשים!
אנחנו קבוצה חדשה שאוהבת לחפור בנתונים, בדגש על נתונים פתוחים.

בערוץ הזה תמצאו רק נתונים, תובנות ותחקירים.
דיונים או בתגובות או בלינק ישיר לקבוצה
Data Fishing:
https://t.me/+Bz3dwxmOmhY4YTc0

יש נושא שרציתם לחקור? תאירו. ראיתם טעות? תעירו.
אנחנו קבוצה קטנה וכולנו כאן בהתנדבות. העניין שלכם זה הדלק שלנו.

תודה שנתתם בנו אימון!

נ.ב. למה ALIAS? כי ANONIMUS זה נדוש.

כמו בכל תחום, בעמותות ישנן "עמותות מתוויכות" או "עמותות צינור"
אלו עמותות שמקבלות תרומות ומחלקות את הכסף לעמותות אחרות.
כאן בדקנו את היחס בין תרומות ישירות לעמותות קצה מול תרומות דרך עמותות מתווכות.
צורת הגרף של תרומות ישירות מזכירה את צורת הגראף של תרומות מישראל: עליה ב-2022 וירידה מתונה ב-2023
למרות שאנו רואים את התופעה הזאת, אין לנו הסבר מושכל לתופעה.

* הנתונים מתבססים על נתוני רשם העמותות
* הסכומים בשקלים חדשים כפי שדווחו על ידי העמותות המקבלות לרשם העמותות. הסכומים לא כוללים תרומות עד 20,000 ש''ח
* הנתונים מתייחסים לעמותות שמאל נבחרות (בחירה סובייקטיבית)

בחנו מה מקור הכסף של עמותות נבחרות בין השנים 2018-2023.
הנה גראף של תזרים הכספים, בצבעים לפי מדינות המקור.
בראש מופיעים רק כספים ממקור ראשון - כלומר העמותות בישראל שמקבלות תרומות בעצמן ומעבירות לעמיתות אחרות לא נמצאות בגראף הזה.
הגראף מראה רק חלק ממקורות. מדינות כמו טורקיה, שמעו כסף מגיע משם, לא מיוצגות בגראף.
הגרף מסכם עמותות נבחרות בשמאל.
כמה תובנות מהגראף:
1. גידול בתרומות הגיע בשנת 2022, ולא בשנת 2023 כמו שציפינו
2. בשנת 2023 כמות התרומות הכוללת גדלה, אבל התרומות מישראל דווקא קטנו
3. סך הכל סכום התרומות מרשים בהחלט

המתודה:
* הנתונים מתבססים על נתוני רשם העמותות
* הסכומים בשקלים חדשים כפי שדווחו על ידי העמותות המקבלות לרשם העמותות. הסכומים לא כוללים תרומות עד 20,000 ש''ח
* הנתונים מתייחסים לעמותות שמאל נבחרות (בחירה סובייקטיבית)
* הנתונים לא כוללים "עמותות צינור"
* יש הרבה מדינות נוספות שלא נכנסו לחישוב - לה''כ שאר המדינות הוא קטן בהרבה, הן הוסרו מהראף רק לצורך נוחות הויזואליזציה
* מדינות מקלט מס הן: ברמודה, איי הבטולה הבריטית, אנגווילה ופנמה.

כאשר עמותות מגישות דו''ח לרשם העמותות הן מחוייבות לציין האם ישנה "תרומה מישות מדינית זרה"
אספתנו את הנתונים האלה וסידרנו אותם בגרף. מעניין שלמרות שסה''כ רוב התרומות מגיע מאה''ב - גרמניה כמדינה תורמת יותר מאשר ארה''ב כמדינה.
(אם ישויות פדרציה תורמות בעצמן הן מחושבות יחד עם הגופים הפדרטיבים, גם עבור ארה''ב וגם עבור גרמניה)

אנחנו מנסים ויזואליזציה אינטרקטיבית בלינק כאן: https://public.flourish.studio/visualisation/22546694/
ניתן לשחק עם הגרף וללמוד אותו. במעבר עם עכבר על המדינה אפשר לירות סכומים בשכלים עבור כל מדינה

הבהרה: לא כל המימון של העמותות המקבלות מגיע למדינות זרות, אבל הגרף הזה מתמקד רק בכסף המדיני.
Alias Digital Intelligence

📊 מימון זר לעמותות – גרף אינטראקטיבי

הנושא עלה לאחרונה לכותרות בעקבות שובו של טראמפ לזירה הציבורית והתגברות המחאות — לפניכם תרשים זרימה אינטראקטיבי המציג את הנתונים, עם אפשרות סינון לפי שנים:
🔗 https://public.flourish.studio/visualisation/22554178/

🖼️ בתמונה – נתוני 2023. בלינק תוכלו לסנן לפי שנה.

📌 איך לקרוא את התרשים:

סינון לפי שנים - בפינה שמאלית עליונה של המסך
עובי הזרם מייצג את גודל התרומה
מסך גדול מומלץ – הגרף אינטראקטיבי ומאפשר חקירה נוחה
מעבר עכבר על זרם/מדינה/עמותה מדגיש את הקשרים הרלוונטיים ומראה את גודל התרומות

📎 הערות חשובות:
* הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של העמותות לרשם העמותות
* מידע משנים קודמות עשוי להיות חלקי בשל פורמט דיווח לא אחיד

🔍 ערוץ זה עוסק במחקר מבוסס נתונים ממקורות פתוחים, ומנגיש מידע ציבורי חשוב באמצעות איסוף, עיבוד והצגה ויזואלית.

💬 לדיונים, שאלות והבהרות – בתגובות לפוסט זה או בקבוצת הדיונים:
🔗 https://t.me/+Bz3dwxmOmhY4YTc0

Alias Digital Intelligence

🎯 פילוח תרומות מתוך ישראל לעמותות שמאל נבחרות – לפי סוג תורם
📊 לצפייה בגרף האינטראקטיבי >

הנתונים חושפים שינוי מעניין בדפוסי התרומות:

2023: זינוק חד בתרומות מיחידים. אולי זה קשור לגל התמיכה האזרחית לאחר אוקטובר 2023.

2022: התרומות מתאגידים עלו בצורה חדה, אך ירדו בחדות ב־2023. ייתכן שהדבר קשור לכהונתה הקצרה של ממשלת בנט-לפיד:

אפשרות אחת: היערכות לבחירות – לאחר "הצלחת" הקואליציה, תאגידים ניסו להטיב עם הממשלה שהטיבה איתם.

אפשרות נוספת: אותות מהשלטון – הממשלה יצרה אווירה בה "כדאי" לתאגידים לתרום לעמותות אזרחיות רלוונטיות תמורת "עצימת עין" של הרגוציה.
אין לנו עדות לכך, אך ב־2022 הייתה בירוקרטיה ששיתפה פעולה עם הממשלה, והאופוזיציה בכנסת היתה חסרת יכולת ביקורת לאחר שהקואליציה הורידה את ייצוגה בוועדות. חוסר ביקורת פרלמנטרית אפשר קיום מערכות יחסים שקטות בין תאגידים לממשלה.

🧾 על הנתונים:
* מבוסס על דו"חות כספיים עצמיים של העמותות לרשם העמותות
* הנתונים מייצגים תרומות מתוך ישראל בלבד (לא כוללים תרומות מחו"ל)

📊 מה השתנה בשיח על החטופים?

הגרף מציג את אחוז ההודעות בקבוצות שמאל ציבוריות שבהן הופיעה מילה ממשפחת "חטופים".
לצורך הניתוח נאספו פרסומים יומיים מארכיון פתוח של ערוצי שמאל מגוונים, תוך שימוש בהחלקה סטטיסטית (7 ו־14 ימים) לזיהוי מגמות עומק.

🟢 ניתן לראות שיש עליות וירידות בכמות התזכורים של החטופים
לדוגמא, בסוף פברואר ותחילת מרץ 2025 — תקופה של מאבק פוליטי נמרץ והפגנות בירושלים — נרשמה ירידה חדה ומתמשכת בשיח על החטופים.
גם פעולות קבועות כמו תליית שלטים או משמרות נוכחות בנווה אילן — פשוט נעצרו.

🧭 זהו לא המקרה היחיד. היו תקופות נוספות שבהן נושאים מסוימים פינו את מקומם לדברים חשובים יותר.

כשלא מדברים על חטופים — על מה כן מדברים?

בפוסט הקודם ראינו שיש ירידות בשיח סביב החטופים.
השאלה המתבקשת היא: ❓ מה תופס את מקומם של החטופים בפרסומי שמאל?

📊 הנתונים מצביעים על תבנית עקבית: ככל שעלה השיח על מצור - כך יורד השיח על החטופים - ראו גרף מצורף.
ושלא יהיה ספק, לא מדובר על המצור על עזה, אלא על "מצור על הכנסת".

🔄 הקורלציה בין שני הנושאים שלילית כ־20%, כלומר זה קשר די חזק. וזה לא התחיל השנה — השיח על מצור היה כבר בתחילת 2024 ואפילו ב־2023 (לא מוצג כאן בשל מגבלות התיעוד). וגם אז המצור היה יותר חשוב מהחטופים.

🧠 הפרשנות ברורה: כשיש נרטיב שמצריך התגייסות — כמו "מצור" — הוא גובר על נושאים אחרים.
החטופים אולי חשובים, אבל כשמופיעה מטרה דחופה יותר — הם נדחקים

ℹ️ על מקור הנתונים – מתוך ארכיון EssentialDemocracy
הניתוח מבוסס על פרסומים ציבוריים מתוך ערוץ הטלגרם EssentialDemocracy, שמאגד אלפי פוסטים מקבוצות שמאל מגוונות.

📦 הארכיון כולל:
פרסומים של דמויות מוכרות כמו יאיא פינק, משה רדמן, עמי דרור
לצד כותבים פחות מוכרים, ואפילו אנונימיים
הערוץ מתעד גם תגים טכניים אך הם מעטים, ובחישובים הסטטיסטיים התאלמנו מהשפעתם.
הערוץ מתרכז בתיעוד נרטיבים ולא משמר את שם המפרסם או את התאריך המדוייק. לכן בגרף הראשון השתמשנו בשיטת ההחלקה. היא גם מאפשרת לראות טרנדים, וגם מתאלמת מטעויות תיארוך.
בגרף השני הסתכלנו על נתונים יומיים ללא החלקה - כי למרות ששיטת התיאוד מאמדת את התיארוך המדוייק היא שומרת על תיארוך ברמה של יומיים ומשמרת את סדר הפרסומים. לכן אי דיוק בתיארוך לא משפיעה על הקורלציה.

🔍 המדידה מבוססת על אחוז ההודעות בכל יום שבהן מופיע מונח מסוים, ולא על סך המילים או נפח התוכן.

עוד דבר שמנוגד לחטופים: "נחישות"
פחות ממצור, רק מינוס 13% קורלציה
עלומר, קשר פחות חזק

שלום וברוכים הבאים לכל החדשים!
אנחנו קבוצה חדשה שאוהבת לחפור בנתונים, בדגש על נתונים פתוחים.

בערוץ הזה תמצאו רק נתונים, תובנות ותחקירים.
דיונים או בתגובות או בלינק ישיר לקבוצה
Data Fishing:
https://t.me/+Bz3dwxmOmhY4YTc0

יש נושא שרציתם לחקור? תאירו. ראיתם טעות? תעירו.
וכמובן, פרסמו את הידע.
כי אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר!
אנחנו קבוצה קטנה וכולנו כאן בהתנדבות. העניין שלכם זה הדלק שלנו.

תודה שנתתם בנו אימון!

נ.ב. למה ALIAS? כי ANONIMUS זה נדוש.

לקראת יום העצמאות:
לאחרונה התפרסמו נתוני התמ״ג ותמ״ג לנפש, ולפי הפרסומים ישראל עברה את גרמניה.
אבל הרכב האוכלוסייה שונה מאוד בין מדינה למדינה וכאשר מחלקים את התוצר הלאומי לכלל הנפשות, ההשוואה בין ישראל למדינות אירופה עלולה להטעות.

בנינו מדד כלכלי חדש: תל״ג נומינאלי לנפש בוגרת — ניתן לבחור מהי "נפש בוגרת" לפי גיל (למשל 20+, 25+, 30+).
בגרף מצורפים נתוני התמ״ג של מדינות ה-OECD מחולקים לכמות האנשים בגילאי 20 ומעלה.

חשוב להבין:
- תמ״ג הוא מדד כלכלי כללי לגודל הפעילות במשק.
- תמ״ג לנפש לפי כוח קנייה (PPP) מודד את יכולת הקנייה של התושבים.
- תמ״ג נומינלי מודד את יכולת הייצור של המשק.
וכמובן — אין ציפייה מילדים לייצר.
לכן מדויק יותר לחשב את התמ״ג לנפש רק עבור האוכלוסייה הבוגרת.

* נתוני תמ״ג לשנת 2024; נתוני אוכלוסייה לשנת 2022 (אין עדיין נתונים עדכניים יותר).
* בגרף לא מיוצגים מספרים כי הם עלולים להטות. מספרים בין חתך אוכלוסיה אחד לאחר אינם באותה סקלה. הגרף מראה את היחס בין מדינות שנשמר בכול גרף בנפרד.

גרף אינטראקטיבי כאן:
https://public.flourish.studio/visualisation/22866506/

למה בעצם פתחתי את הערוץ הזה?
כרגיל, אענה באיור.

הפרסום הזה בגלובס לא סקר חדש — אבל הוא דוגמה מצוינת לסוג הדברים שאנחנו נאלצים להתמודד איתם.

מניפולציה גרפית פשוטה וזולה:
לא שיקרו, חלילה. רק נתנו לכם להרגיש תוצאה הפוכה לגמרי.
45%, 21%, 9% – מוצגים בעיגולים בגודל כמעט זהה, כאילו מדובר בעמדות שקולות בציבור.

שום הלימה בין גודל למספר.
המספרים כאילו מדויקים, אבל העין נגררת אחרי התחושה.
והתחושה — מבוימת.

לא בגלל הסקר הזה פתחתי את הערוץ,
אבל בדיוק בגלל סקרים כאלה ושקרים כאלה.

עוד אחד טוב.
הגרף צולם מתוך עיתון מודפס.
גרף של תקני שיפוט לפי שנים.
אתם במינים שהגרף הזה בעצם עולה? כנראה לא רצו להציג את הגרף בצורה מקובלת בשביל להראות שהכל ''כאילו יורד''