כזכור, התורם הגדול ביותר של "הרבעון הרביעי" הוא קרן PEF האמריקאית, אשר העבירה לעמותה יותר מ-50% מתקציבה השנתי.
באיור המצורף ניתן לראות רשימה של הגופים הנתמכים על ידי PEF, וכאן יש תיאור של כמה מהגופים הממומנים:
- "יוזמות אברהם" – מקדמות הגברת הייצוג הפוליטי של ערביי ישראל והשוואת זכויותיהם בתחומים שונים.
- "נשים עושות שלום" – קוראות להסכמים מדיניים עם הפלסטינים באופן מיידי, מתוך אמונה שאפשר וצריך להגיע לשלום "כבר עכשיו".
- "עומדים ביחד" – תומכים בסיום "הכיבוש" ביהודה ושומרון ובהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל.
- "מולד – המרכז להתחדשות הדמוקרטיה" – מכון מחקר שמוציא דו"חות נגד ההתנחלויות, נגד הימין, ונגד השליטה הישראלית ביהודה ושומרון.
והדובדבן שבקצפת – "דרכנו – יוצאים לפעולה", או בשם הישן שלה: V15.

תזכורת קצרה:
בשנת 2015 הוקמה תנועת V15 (Victory 2015) במטרה להפיל את ממשלת נתניהו ולחזק את מחנה השמאל. היא הפעילה קמפיינים אגרסיביים, רשת פעילי שטח, ופעולות דיגיטליות בקנה מידה חסר תקדים, תוך שימוש במימון חוץ-ישראלי.
כתוצאה מכך, בשנת 2017 נחקק "חוק V15", שנועד למנוע מעורבות של עמותות וארגונים חוץ-מפלגתיים במערכות בחירות דרך מימון זר. החוק קובע כי גופים הפועלים להשפיע על הבחירות ייחשבו כ"גוף פעיל בבחירות" ויהיו כפופים לכללי מימון מחמירים.

אבל הנה: קרן PEF עדיין מממנת גופים כמו "הרבעון הרביעי", שקוראים להקדמת בחירות בישראל.

תחקיר: האם בישראל יכולה להיות הפיכה צבאית?
הבהרה:
זהו תחקיר המבוסס על מידע פומבי בלבד, ללא נתונים מודיעיניים. איננו טוענים כי בישראל תהיה הפיכה צבאית או כי מישהו מתכנן כזו. מטרתנו היא לבחון האם קיימים בישראל חסמים אפקטיביים שימנעו הפיכה צבאית במקרה שמישהו ינסה לבצע אותה.
בנוסף, המונח "הפיכה צבאית" בהקשר זה אינו מתייחס רק להתערבות של צה"ל, אלא לכל ניסיון להשתלט על השלטון על ידי גוף ביטחוני כלשהו.
תנאים להפיכה מוצלחת
כפי שניתן ללמוד מהיסטוריה עולמית, הפיכה מוצלחת דורשת שני מרכיבים עיקריים:
1. לגיטימציה ציבורית – מצבי כאוס, קריסת מוסדות ממשל, אלימות ברחובות ואובדן שליטה מצד הרשויות יכולים לשמש כהצדקה ציבורית לכך שגוף ביטחוני יתערב, ישתלט על מוסדות המדינה ויחליף את השלטון הקיים.
2. לגיטימציה ביורוקרטית – ההשתלטות על השלטון חייבת להתבצע תוך כדי מציאת צידוק חוקי שיאפשר להציגה כפעולה לגיטימית. הדבר נחוץ גם לצורך קבלת לגיטימציה פנים ישראלית, אך אפילו יותר חשוב בשביל לקבל לגיטימציה בין-לאומית. עם חילופי שלטון באה''ב הדרשת רמה גבוהה יותר של תירוצים.
בנוסף, יצירת מראית עין של נוהל תקין חשובה בשביל לאפשר לפקידים זוטרים לשתף פעולה עם ההפיכה. הרי הפיכה מוצלחת לא יכולה להתבצע על ידי שוטפי סוד בלבד – היא זקוקה גם לתמיכת מנגנונים ביורוקרטים רחבים.

המצב בישראל – האם התנאים קיימים?
1. יצירת כאוס ולגיטימציה ציבורית
כדי שתהיה הצדקה ציבורית להפיכה, נדרש מצב של חוסר יציבות קיצוני. שאלת המפתח היא האם קיימת התארגנות שמנסה לגרום לכאוס שיצדיק התערבות ביטחונית.
עד כה, ניסיונות לייצר כאוס משמעותי אכן נעשו:
• חסימות כבישים: חסימות צירים מרכזיים, כמו מחאת "משמרות 101" שחסמה כבישים בירושלים וניסתה ליצור מציאות של "נשים בלבן מביעות עצב", כך שהרשויות מתקשות לפנות את המפגינות "הלא אלימות" בכוח. ניסיון זה נכשל עקב מיעוט משתתפות.
• חסימות אסטרטגיות: קבוצה בשם "מרי אזרחי" ניסתה ליצור שיבושים משמעותיים יותר על ידי עצירת רכבים בדרכי גישה לקריית הממשלה. ניסיון כזה התרחש ב-2 במרץ 2024, אך לא הצליח לגרום להסלמה מספקת, עקב ארגון לקוי ומיעוט משתתפים.
2. יצירת לגיטימציה ביורוקרטית להתערבות ביטחונית
השאלה המרכזית היא האם ישנה אפשרות "חוקית" שבאמצעותה גוף ביטחוני יוכל לעצור את ראש הממשלה בתואנה של סכנה למדינה. בשבועות האחרונים התרחשו מספר אירועים שעשויים להסיר מחסומים בדרך לשם:
• מעצרים על ידי השב"כ:
o נעצרו אלי פלדשטיין וארי רוזנפלד בחשד לבגידה, תוך שהשב"כ החזיק בהם במעצר ללא אישור חיצוני.
o נעצרו גם קצין בכיר במשטרה וראש שירות בתי הסוהר (שב"ס) בחשד למעורבות בפרשיות ביטחוניות. אחד חמוש ושני היה תחת אבטחה בזמן המעצר.
• חקירות בגין בגידה בלשכת ראש הממשלה:
o השב"כ פתח בחקירה בחשד לבגידה נגד גורמים בלשכת ראש הממשלה.
• עצמאות ראש השב"כ:
o הובהר כי ראש הממשלה אינו יכול לפטר את ראש השב"כ ללא אישור היועצת המשפטית לממשלה, גם אם האחרון חורג מסמכותו.
• אפשרות להרחבת החקירה לראש הממשלה:
o המחסום הביורוקרטי היחיד שנותר זה הרחבת החקירה בגין בגידה לטובת קטאר ותכלול בה את ראש הממשלה עצמו. החלטה כזאת נמצאת בסמכות של היועצת המשפטית לממשלה.
o עם זה יקרה, ייווצר מצב שבו לא יהיו חסמים ביורוקרטיים למעצרו של ראש הממשלה על ידי השב"כ – כמובן בתנאי שתהיה לכך גם לגיטימציה ציבורית מספקת.
מסקנה
האירועים המתוארים אינם מצביעים בהכרח על תכנון הפיכה, אך הם מראים כי בתנאים מסוימים עלול להיווצר מצב שבו גורם ביטחוני יוכל להשתלט על השלטון בתואנה של שמירה על הסדר הציבורי. עם זאת, נכון לעכשיו, לא נראה כי התנאים הדרושים להפיכה – כאוס ציבורי רחב היקף ולגיטימציה חוקית ברורה – אכן מתקיימים.
תודה לערוץ "פשיזם מהותי, זהירות רעל בכמות גדולה" על איסוף המידע ששימש לתחקיר.

נ.ב.: שוב, אינני יודע האם יש תכנון כזה או לא. אך ראוי לציין שרעייתו של ראש הממשלה טסה לארצות הברית ממש לפני ה-2 במרץ. זאת לאחר ששבה אחרי השבעתו של טרמפ משהות ממושכת בארה"ב. לאחר כניסתו של טראמפ לתפקיד, סיכויי ההפיכה לכאורה פחתו.

קשרים בין עמותות שונות על סמך דירקטורים משוטפים
* נקודות במעגל מציינות עמותות
* קוים בתוך המעגל מציינים דירקטור משותף לשני קרנות, שהקר מחבר ביניהם
* אין משמעות לכיווניות הקוים או לצבע
* הנה רשינמה של הדירטרורים המשותים:
- אורני פטרושקה
- ארנה אהובה לין
- בועז אמיתי
- חיים שניידר
- יונתן תובל
- יוסף קוציק
- יחיעם פריאור
- נועם לאוטמן
- סלי משה מרידור
- עמנואל שחף
- ענת סרגוסטי
- צבי זיו
- מיכאל קני

Alias Digital Intelligence

התורמים של "הרבעון הרביעי" בשנת 2023 לפי גודל התרומה

בהמשך לפרסום שלנו לגבי מקורות המימון של "הרבעון הרביעי" – קיבלנו את תגובתם:

"חבל שאנשים מקשיבים לשקרים שמוציאים דיבה של יהודים ציוניים שתורמים רבות למדינה. אנחנו גאים
מאוד בכל התורמים שלנו, ובין היתר כמובן בקרן מיימונידיס ושוסטרמן. אחת יותר ליברלית, השנייה יותר שמרנית. וכולם יהודים ציוניים שעושים ימים כלילות למען עם
ישראל."
אנחנו רוצים להתנצל אם טעינו בתיאור של קרן מיימונידיס ואנחנו מקבלים את ההבהרה לגבי אופייה
ופעילותה.
אבל נעזוב רגע את משחקי הניסוחים ונתמקד בעובדות.
"הרבעון הרביעי" מציגים את הדברים בצורה חסרה ומגמתית: הם מקבלים מעל מיליון ש"ח מקרן שוסטרמן הפרוגרסיבית, ולעומת זאת מעל 100,000 ש"ח מקרן מיימונידיס, אבל מציגים זאת כ"אנחנו נתמכים גם על ידי קרן פרוגרסיבית וגם על ידי קרן שמרנית".
בפועל, התמיכה מקרן שוסטרמן גדולה בסדר גודל, כך שהניסיון לטעון לסימטריה פשוט לא מחזיק מים.

אבל הסיפור האמיתי כאן גדול הרבה יותר.
"הרבעון הרביעי" היא תנועה פוליטית שמנסה להגדיר את כללי המשחק הפוליטיים במדינת ישראל – כלומר, לנסח סוג של חוקה.
אז נשאלת השאלה:
איך זה שעיקר המימון של תנועה כזו מגיע מחו"ל?
למה תנועה שפועלת כדי לעצב את המבנה הפוליטי של ישראל ממומנת על ידי אזרחים זרים?
כמובן, כולם אנשים טובים, "יהודים ציוניים שעושים ימים כלילות למען עם
ישראל", אבל רובם תומכים בעמותות פרוגרסיביות, וחשוב מזה – הם לא גרים בישראל.
אז איך "הרבעון הרביעי" מציגים את "הגדרת כללי המשחק הפוליטיים" שלהם כהחלטה שמגיעה מהמוני אזרחים ישראלים, בזמן שכמעט כל המימון שלהם מגיע מחו"ל?

נ.ב. תודה ל"הרבעון הרביעי" על ההתייחסות. מחמיא לנו מאוד שסוכנות חקירות קטנה וצעירה מצליחה לעורר כל כך הרבה עניין.

Alias Digital Intelligence

הקבוצה "הימין הדמוקרטי" מציגה את עצמה כגוף ימני עצמאי, אך בדיקה זריזה מגלה את אופייה האמיתי. מסרים זהים למחנה קפלן, התנהלות דומה של חסימת דעות מנוגדות, וקשרים למעגלי מחאה מוכרים - כל אלו מצביעים על כך שמדובר בניסיון מיתוג מחדש של עמדות שמאל במטרה להיזדחל אל תוך מחנה הימין.

הקבוצה מנוהלת על ידי עו"ד אורלי (הילרי) הראל, דמות בולטת בקבוצות מחאה נוספות, לרבות כאלה המזוהות עם "אחים לנשק". בנוסף, היא פעילה במטה ההייטק למען ישראל, גוף שהתנגד לרפורמה המשפטית ופעל נגד מדיניות ממשלת הימין.

מסקנה: על אף השם המטעה, "הימין הדמוקרטי" זאת עוד קבוצה קפלניסטית בתחפושת, אין בינה לבין הימין שום קשר אף לא מקרי.

Alias Digital Intelligence

התחקיר על דיווחים בתקשורת המיינסטרימית מאוקטובר 2023.

לפי דיווחים שהתפרסמו אז במקו,

בכל ההתייעצויות במערכת הבטחון החשש היה פשיטה על שני יישובים לכל היותר

https://mobile.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-1451f9c93b26b81026.htm
הדיווח עבר אישור של צנזורה צבאית.

באתר חדשות ynet פורסמה כתבה שהעידה כי בלילה שלפני המתקפה

, ראש השב"כ הוקפץ למטה בגלל אפשרות של ירי רקטי או חדירה מוגבלת מאוד

https://www.ynet.co.il/news/article/rkznhfh11a

בכתבה שפורסמה ב-News1 נכתב כי

הן צה"ל והן שב"כ חשדו שמדובר באפשרות של חטיפה, אך לא בסדר גודל כה רחב כפי שאירע.

https://www.news1.co.il/Archive/001-D-475387-00.html

באותם ימים, באוקטובר 2023, מערכת הביטחון אמרה את הדברים האלה בעצמה - לכתבים הצבאיים וגם הצנזורה אישרה את זה. אין פה שום דבר חדש או סודי.

השאלה שנותרה פתוחה היא כיצד הפך נרטיב שהיה ברור וגלוי בתחילת הדרך – ידיעה על מתקפה "מוגבלת" – למשהו שכמעט לא ניתן להזכיר אותו היום בלי להיחשב לקונספירטור? למה תזכור על "רק שני ישובים" שהיה מתקשורת המיינסטרימים באוקטובר 2023 עכשיו ניתן למצוא רק בערוצים ימניים? האם נוח יותר למערכת הביטחון ועיתונות להציג את האירועים כהפתעה מוחלטת וכישלון מודיעיני, מאשר מה שזה היה באמת? ידיעה על "ירי רקטי, חדירה מוגבלת רק לשני ישובים וחטיפה של אנשים מועטים?"

קישורים לכתבות הרלוונטיות וגם צילומי מסך של הכתבות - מצורפים בפוסט הבא
Alias Digital Intelligence