שוב ספינה עם פעילים "הומניטריים" עושה דרכה לעזה בניסיון מתוקשר לשבור את הסגר. ביניהם פעילים מוכרים, שמאלנים אירופאים, וכוכבים בינלאומיים כמו גרטה טונברג. זו לא ספינת סיוע. זו ספינת תעמולה. עוד פרובוקציה מתוזמנת שנועדה לצייר את ישראל ככוח מדכא ואת חמאס כקורבן תמים.

אבל הפעם, יש לישראל הזדמנות להגיב אחרת. לא בכוח, לא בשקט, אלא בחכמה.

ברגע שהספינה נעצרת, ישראל צריכה להציע למשתתפים בה הצעה פשוטה ומתועדת: אתם רוצים להגיע לעזה? אין בעיה, אבל קודם בואו לסיור. בואו ליד ושם, לקיבוצים שנרצחו בהם משפחות שלמות, לפגוש את הילדים היתומים מהטבח של 7 באוקטובר. תעמדו מול המציאות. תסתכלו בעיניים של אנשים ששרדו את מה שחמאס עשה. אחרי שתשמעו את זה ממקור ראשון, תחליטו בעצמכם אם אתם עדיין חושבים שישראל היא הבעיה. ואחרי הסיורים ישראל תעביר אתכם עם הציוד שלכם (לאחר בדיקה בטחונית) לרצועת עזה, אם תרצו.

זו לא כפייה. זו הזמנה. אם הם יסרבו, נדע כולנו למה הם באו באמת. לא לשמוע. לא להבין. רק לצעוק ולהצטלם. וכמובן שיש לתעד את הסירוב שלהם ולהפיץ בעולם.

הצעד הזה לא רק שובר את הפרובוקציה, הוא חושף את הפער העצום בין הדמיון של הפעילים לבין המציאות שאזרחי ישראל חיים בה.

זה הזמן להפסיק להיגרר. להתחיל להוביל. לנצל את הזרקור הבינלאומי, כדי לחשוף את האמת שכולם מנסים להסתיר.

טראמפ ומאסק ממשיכים במריבה. נמסר כי טראמפ לא רוצה בכלל לשמוע על מאסק. בתור חובב סרטי מאפיה זה מזכיר לי את הקטע הבא: https://youtu.be/gaa_5m3cmSc?si=byaDUkZLpJVI1cPP

בסין, בוצע אחד מהמעברים ההיסטוריים הגדולים ביותר בהיסטוריה. עם מעורבות אנושית מינימלית.

הם לא הזיזו מבנים בודדים מהמאה ה-19, אלא גוש שלם בבת אחת.

יתרה מכך, מתקנים רובוטיים הזיזו את המבנים מאה מטרים הצידה רק למשך הנחת המטרו, ולאחר מכן הוחזרו המבנים למיקומם המקורי.

נכדו של חומייני מבקר באתר בו חוסל נסראללה. אין במקרה איזה כטב"מ באזור שיטפל בו?

פגיעה רוסית בטרנופול, מערב אוקראינה.

אזהרה של ה-fbi בדבר סכנה בטחונית לקהילות ישראליות ויהודיות. יהודים תתחמשו.

המוסלמים שוחטים כבשים בפרקים במוסקבה. אל תהיו כמו הכבשה הזו, תתחמשו.

דיווח על כך שטראמפ מתכנן ביטול נרחב של תקציבים פדרליים לקליפורניה.

אחד האימיילים שקיבלתי אותו אני מפרסם באישור ובעילום שם:
"בזכותך התחמשתי אחי.
אני גר בניו יורק, לא קל להוציא פה רישיון נשק ובגלל שאתה כל הזמן חופר על זה דאגתי להוציא רישיון ולהתחמש עד השיניים.
תודה"
וכן, אני אמשיך לחפור לכם. אם מחבל יתקוף מסעדה, הפגנה, בית כנסת, אני רוצה שתתפרו אותו.

ההצעה של דמיטרי מדבדב והתגובה של מאסק. כשאתה רואה את רמת הבגרות הנפשית של אנשים שמחזיקים כל כך הרבה כוח, אתה מקבל חום.

דיווח על פיצוץ רכב של מגייסים מלשכת הגיוס באודסה. האוכלוסייה מתעבת אותם עקב שחיתות רבה ולכן ככל הנראה מדובר בנקמה של אזרחים אוקראינים.

חג הקורבן במוסקבה. בערוצים הרוסים הלאומנים זעם רב. ועל מה הם זועמים? רציתם מלחמה עם אוקראינה? קיבלתם. תנאי הכלכלה הוראו, הנשים האתאיסטיות לא רוצות ללדת ילדים לכלכלה כזו או כדי שהילד ימות באוקראינה במלחמה מיותרת, צריך לייבא זרים שכן עושים ילדים. זו התוצאה. אי אפשר גם לנהל מלחמות וגם לשמור על רמת ילודה סבירה בהינתן נשים חסרות אידיאולוגיה ואתאיסטיות.

כטב"מ רוסי נושא רחפן מתאבד. הכטב"מ מגיע אל שטח אוקראיני רווי נ"מ, הנ"מ יורה על הכטב"מ, הרחפן משתחרר מהכטב"מ ומנסה לפגוע בנ"מ שחשף את עצמו.

נשיא סרביה ווצ'יץ': אני היחיד באירופה שסוחר בתחמושת צבאית עם ישראל. אם מישהו ישאל אותי על ביבי, אני תמיד אגיד דברים חיוביים.

הפלסטינים מוסרים כי בפעם הראשונה בהיסטוריה חמאס לא בירך את האומות המוסלמיות לכבוד איד אל אדחה.
לפי מה שאני מבין, הסיבה היא שאירגון המחבלים מרגיש נטוש על ידיהן.

מתקפת כטבמי"ם אוקראינים על סמולנסק, רוסיה.

תושבים מהכפר שריפה בדרום לבנון תוקפים רכב של יוניפיל לאחר שנכנס לכפר בלי ליווי של צבא לבנון.

אחת הפגיעות בקייב.

מטוס סו-35 רוסי הופל בקרב אווירי במחוז קורסק. הטייס חולץ בשלום.

טקסט של סופר ישראלי הופך לוויראלי ברשת הרוסית ופורסם בכמה ערוצים לאומנים גדולים. הטקסט מפורסם על ידי הרוסים בטעות (או בכוונה תחילה) תחת שמו של הסופר האמריקאי קליפורד סיימאק ונטען שהוא מתוך הספר "שמורת הגובלינים" (הקטע הזה לא מופיע שם, בדקתי). בדיקה שערכתי מעלה כי מדובר בקטע של הסופר הישראלי הכותב ברוסית בשם פיוטר מורדקוביץ' שפורסם ב-2014.

"המודעה אומרת שאתה יכול לקחת משימה," אמר האלף-למחצה לראש העיר. "אבל זה לא מסביר על מה מדובר. תוכל לפרט?"
"זה פשוט," ראש העיר משך בכתפיו. "רואים את הגבעה שם? יש גובלין עם משגר רימונים שיושב עליו. והוא יורה מעת לעת על העיר. זו כל הבעיה."
"כן, אני מבין. אנחנו צריכים להרוג את הגובלין..."
"מה אתה אומר, מה אתה אומר!?" ראש העיר הרחיב את עיניו ונופף בידיו. "אסור לנו להרוג אותו בשום פנים ואופן!"
"למה?" הגמד הופתע. "הוא גובלין!"
"בדיוק! אם נהרוג אותו, הקהילה העולמית תגיד שזה רצח עם, ושאנחנו גזענים."
"אז מה? שיאמר מה שהוא רוצה."
"והיא תשלח נגדנו חיילים," סיים ראש העיר את מחשבתו בעגמומיות.
— הממ... - חשב האלף למחצה. - אז, הממזר הזה יורה עליך עם מטול רימונים, ואתה סובל את זה ולא מעז להילחם בחזרה?
— אנחנו לא מעזים, - פרש ראש העיר את ידיו. - אחרת יקראו לנו תוקפנים.
— בסדר, אבל מה אם, למשל, לא נהרוג את הגובלין, אלא נגרש אותו למקום רחוק?
— מהגבעה שלו? בלתי אפשרי. אז יקראו לנו כובשים.
— לתפוס אותו ולקחת את מטול הרימונים?
— יחרימו אותנו.
— לנעול אותו יחד עם מטול הרימונים?.. בסדר, בסדר, אל תענה, - אמר האלף למחצה במהירות כשראש העיר פתח את פיו. - אני מבין הכל. אכן, מקרה מעניין.
— אז מה אתם רוצים מאיתנו? - הנסיכה לא יכלה להתאפק. - אנחנו לא יכולים להרוג, אנחנו לא יכולים לפרק את הנשק, אנחנו גם לא יכולים לתפוס ולגרש, אז מה נשאר? לחנך מחדש? זה לא הפרופיל שלנו.
- לא, מה אתה אומר... בשביל עבודה כזו היינו קוראים לפסיכולוג. אבל, אגב, אז הקהילה העולמית הייתה מאשימה אותנו בהפעלת לחץ פסיכולוגי.
- ובחילול מסורות מקוריות, - הוסיף הגמד, מנענע בראשו ברצינות. - ירי באנשים עם מטול רימונים - זה קדוש לגובלינים!
- בדיוק, - קרא ראש העיר בשמחה, - אתה מבין אותי.
- ובכן, מה אתה רוצה מאיתנו? - התערבה הנסיכה שוב.
- למסור את החבילה, - נאנח ראש העיר.
- למי? לגובלין?
- ובכן, כן. אחרי הכל, אין אספקת מזון שם למעלה על הגבעה. בעוד שעה הגובלין ירעב, יכריז על הפסקת אש ויתחיל במשא ומתן. הוא עושה זאת כל יום. דורש שיביאו לו אוכל, יין, נשק, לפעמים משהו אחר... ואז, כשהוא שבע, הוא מכריז ששיחות השלום הגיעו למבוי סתום והוא נאלץ לחדש את האש. הקהילה העולמית מזדהה איתו מאוד. הם חושבים שהוא בעל עקרונות.
- ואם תסרבו לספק לו אוכל ונשק...
- אז הם יגידו עלינו ש...
- בסדר, בסדר, הבנו, - האלף למחצה נופף בידיו.
- ...והם ישלחו נגדנו חיילים, - מלמל ראש העיר.
- בסדר, אבל למה אתם צריכים אותנו? הם יכלו לשלוח אחד משלהם לשאת את השק.
- הם כבר שלחו אותם. אף אחד לא חזר.
- מה, הגובלין הרג את כולם?
- הוא טוען שלא.
- וגם...
- והקהילה העולמית מאמינה לו.
- אה...
- ואז הם יגידו שאנחנו פרובוקטורים. אתה מבין, זה הוא, הגובלין, שלוקח יוזמות שלום, זו מחווה של רצון טוב שלו. ואם משהו השתבש, זו רק אשמתנו. זה ברור! ואתם... ובכן, אתם די זרים, הוא אולי לא ייגע בכם.
— בסדר, — סיכם האלף למחצה — אם נשים בצד את כל המוץ הפוליטי, אז כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לקחת את החבילה מהלקוח ולמסור אותה ללקוח, נכון? משימה דואר רגילה. וכל השאר הוא רק בעיה שלך. נכון?
— נכון, — אישר ראש העיר, — אז הסכמנו?
— הסכמנו, האלף למחצה הנהן. ראש העיר נאנח בהקלה.
— אפשר לשאול שאלה? — הנסיכה הרימה את ידה. — אתם כל כך מפחדים שהקהילה העולמית תקרא לכם תוקפנים, או מיליטריסטים, או משהו גרוע יותר - ואיך היא קוראת לכם עכשיו?
"אידיוטים," ענה ראש העיר בעצב."

הערת הערוץ: מבחינת הרוסים, הגובלין זה אוקראינה.