בעקבות כמה אימיילים שקיבלתי על הקנסות באסטוניה:

בעיני זו לא רק החלטה בעייתית, אלא תמרור אזהרה של ממש. אם אסטוניה רואה את עצמה כדמוקרטיה ליברלית, היא לא יכולה להרשות לעצמה לצמצם את חופש הביטוי בצורה כזו.

ברור לכולם שאסטוניה נושאת עמה מטען היסטורי כבד מול רוסיה. התקופה הסובייטית והאיום הרוסי הנוכחי בעקבות המלחמה באוקראינה יוצרים רגישות מובנת. אך גם על רקע נסיבות כאלה, חשוב מאוד לשמור על ההבחנה בין תמיכה באלימות או בפשעים, לבין הבעת עמדה פוליטית או תרבותית, גם אם היא מעוררת מחלוקת.

דווקא כאשר מדובר בביטויים מעוררי מחלוקת, נבחנת המחויבות האמיתית של מדינה לחופש הביטוי. אסור לשכוח שהרעיון של חופש הדעה נועד בדיוק כדי להגן על דעות שלא נוח לשמוע. כשאדם מעלה פוסט או תמונה עם סמל שנוי במחלוקת, אין פירוש הדבר שהוא מבצע עבירה פלילית. זו עשויה להיות אמירה פרובוקטיבית, אולי אפילו מקוממת, אבל במדינה חופשית היא לא צריכה להיחשב לעבירה.

בארצות הברית, למשל, גם בשיא העימות עם רוסיה, אין אפשרות להעניש אדם רק בגלל שהביע דעה בעייתית או תלה דגל שנוי במחלוקת. התיקון הראשון לחוקה האמריקאית מבטיח לאזרחים הגנה כמעט מוחלטת על חופש הביטוי. שם אפשר לראות אנשים מציגים סמלים קומוניסטיים, ציורים של מנהיגים דיקטטוריים כמו צ'ה גבארה ואפילו דגלים של אויבי המדינה, וזה חוקי לגמרי כל עוד אין הסתה לאלימות.

אם אסטוניה באמת רוצה להיחשב חלק מהעולם החופשי, עליה להוכיח שהיא עומדת על עקרונות הדמוקרטיה גם כאשר זה לא נוח. דיכוי סמלים ודעות שאינן מקובלות על הרוב אינו עדות לעוצמה, אלא לחולשה. ברגע שמדינה מענישה אזרחים על הבעת דעה, היא מתקרבת להתנהלות של משטרים שהיא עצמה מבקרת.

הדרך להיאבק בתעמולה אינה באמצעות השתקה, אלא בעזרת דיון פתוח, חינוך והסברה. רק כך מחזקים את החברה. חופש הביטוי אינו סכנה לדמוקרטיה, אלא הוכחה שהיא קיימת.

התקיפה על מוחמד סינואר מזווית נוספת.

פרשנות של סורים נוצרים על העסקה האמריקאית האפשרית עם סוריה ועל ההשפעה על רוסיה:

רוסיה אינה מרוצה מהעסקה האמריקאית עם ג'ולאני.

למרות התעקשותו של ג'ולאני על קשרים עם רוסיה, רוסיה אינה רוצה שההגמוניה שלה על מערב סוריה תאבד. אנליסטים רוסים דנים כעת באפשרות של מספר בסיסים אמריקאים בחוף, דבר שיאתגר את בסיס האוויר חמימים של רוסיה.

חשוב לציין שחלק ניכר מאנשי אסדעדיין קשוריפ לרוסיה, הן בתוך רוסיה עצמה, בסיס האוויר חמימים, והן בכמה גורמים בדרעא, קמישלי וחסכה.

בנוסף, בעוד שפוטין נתן הוראות ברורות לא לפגוע בג'ולאני עצמו, תקיפות אוויריות רוסיות עזות פגעו בסוריה, כולל באידליב, עד ליום נפילת המשטר. יש הרבה דם רע בין הצדדים.

גם ה-ETIM (התנועה האסלאמית המזרח טורקיסטנית, שהוסרה מרשימת הטרור של ארה"ב) הכריזה בגלוי על הבסיס הרוסי כמטרה בסוריה. 10,000 פליטים הנמלטים מטבח העלווים והנוצרים על ידי HTS מתגוררים בבסיס חיל האוויר חמימים.

העיתונאי שואל את דמיטרי פסקוב (הדובר של פוטין): מה התוכניות של הנשיא למחר?
- פגישות עבודה.
- פגישות עבודה ברוסיה?
- פגישות עבודה.
החשיבות כאן בכך שפסקוב למעשה לא פסל את הגעתו של פוטין לאיסטנבול.

טראמפ נחת בקטאר.

רקטה שוגרה והתפוצצה במפעל גז בצידון.

דווח כי בזמן שעובד פירק טיל משרידי המלחמה בתוך תעלה ליד הר האשפה בסיניק - צידון, הטיל המריא לפתע ונפל למפעל מילוי הגז הסמוך לקו הימי בגשר סיניק והתפוצץ מול משרד החברה, וגרם נזק. כל הנוכחים במקום נותרו בחיים.

נשיא רוסיה צפוי להוציא הודעה בשעות הקרובות על השיחות הצפויות באיסטנבול.

בשורה לחולי סכרת ולסובלים מהשמנה: יצרנית התרופות המצליחות אוזמפיק ווגבי עתידה להנפיק את התרופות האלה בצורת כדור. עד עכשיו הן נמכרו רק כזריקה.

נמסר כי נשיא ברזיל ביקש מפוטין, בשם כל "הדרום הגלובלי" להגיע לאיסטנבול.

פוטין: "הראיתי לראש ממשלת מלזיה את אולם אנדרייב בקרמלין שבו שלושה כסאות מלוכה ואמרתי לו שאחד הוא בשביל הצאר, השני לאשתו של הצאר ושאלתי אותו, בשביל מי הוא חושב נועד הכיסא השלישי? ואתם יודעים מה הוא ענה לי? הכסא נועד בשביל האשה השנייה".

טראמפ: קטאר הזמינה 160 בואינגים במחיר 200 מיליארד דולר.

בוקר טוב היברוס אנד שיברוס,

אם הידיעות על חיסולו של מוחמד סינוואר יתבררו כנכונות – הרי שאנחנו עדים להיעלמות כמעט מוחלטת של צמרת חמאס הפנים – אותה הנהגה ששכנה בעזה והייתה מחוברת (לפחות במראית עין) למה שקורה על הקרקע.

מולה עומדת חמאס החוץ – אותם בכירים נוחים שגרים בבתי מלון בטורקיה, קטר ולבנון. אלה, מבחינת הציבור הפלסטיני, איבדו את הלגיטימציה מזמן. מי שלא חי את עזה – לא יכול לדבר בשם עזה.

נכון, התרגלנו לכך שחמאס תמיד מוצאת דרך להמציא את עצמה מחדש. חיסולים? מבחינתה אלה כמעט ריטואל.
אבל מה שקורה כעת – זה אחר.
חיסול ממוקד ומהיר של כמות כזו של בכירים, ממוחמד דף ועד מוחמד סינוואר, זה לא עוד סיבוב.
זה סדק עמוק במבנה – אולי אפילו הרס יסודי.

במילים פשוטות: בקצב הזה, לא יישאר בקרוב אף אחד שיוכל לנהל מו״מ בשם חמאס, או אפילו בשם הפלסטינים.
והרחוב? הוא מבין את זה.

חמאס – כתנועה – מתקרבת לימיה האחרונים.
ובכיריה? כבר מחפשים לעצמם אפיקי חיים חדשים.

הנה דוגמה: סרטון שהתפרסם לאחרונה ברשתות הפלסטיניות מראה את סאמי אבו זוהרי – בכיר חמאס – מצהיר שהוא בכלל… אלג'יראי.

כמו שאומרים:
כשספינה טובעת – הצוות מתחיל לדבר במבטא אחר.

צפייה מחכימה.

האם ג'ולאני מתון, כבר לא טרוריסט? בואו נראה מה יש למנהיגי אל-קאעידה לומר:

"הראו להם מה שהם רוצים לראות, מכרו להם מה שהם רוצים לקנות, האכילו אותם במה שמחזק את אמונתם. הציעו להם משהו שהם רוצים להאמין בו, לא מה שאנחנו רוצים שהם יאמינו. תוכנית מטעה היא מראה שבה האויב רואה את השתקפות נקודת המבט שלהם."

סייף אל-עאדל, ראש פעולות חוץ של אל-קאעידה

"תנו לאויבים רבים לחשוב שאתם מתונים, ולתת להם לחלוק על הערכתם אתכם ולא להבין אתכם היטב. במקום זאת, כפי שאמרתי, עדיף להם לחשוב שאתם "מתונים" וש"יש בכם תקווה". לדעתי, זוהי צורה של הטעיה והסוואה במלחמה, והיא מותרת, רצויה ונדרשת, ושבח לאל. ברוב המקרים, מספיק לשתוק ולהימנע משיחות סרק, הסחות דעת ופעילויות אחרות. זה מלווה בתקשורת טובה ורציפה עם אחיכם."

עטיללה אל ליבי, מנהיג בכיר באל-קאעידה.

נשמע מוכר? תשפטו אתם.

עלי אל-ריפאי, בכיר סורי במשרד ההסברה: 'אנחנו רוצים שלום עם כולם, כולל ישראל'

אל-ריפאי נתן תשובה זו בתגובה לשאלה של כתב על האפשרות שסוריה תצטרף להסכמי אברהם.

במפתיע, בסיס רוסי בסודן המכונה "פלמינגו" הותקף ברחפנים של קבוצה שמומנה בעבר על ידי רוסיה עצמה.

תקיפה משמעותית בדרך על שכונת רימאל בעזה.

מקור אמריקאי אומר כי לא הייתה התקדמות בשיחות על החטופים בדוחא.