יש הרבה מאוד אינטרסים העומדים מאחורי שחרור המסמך הסורי הזה. אני רואה כאן אפשרות למאבק פלסטיני פנימי במסגרתו מנסים להשחיר את טלאל נאג'י והחזית העממית בכלל על כך שהוא נשבר בחקירה של האיסלמיסטים. כמו כן, יכול להיות כאן אינטרס איראני או חיזבאללה להשחיר את האיסלמיסטים שמשתפים פעולה עם ישראל. ישנה גם אפשרות לאינטרס של האיסלמיסטים להראות לארה"ב וישראל שהם הומנים ו"בצד הנכון". בקיצור, אפילו השדים בכבודם ובעצמם ישברו את הרגליים בנסיון להבין עד הסוף מה בדיוק הולך כאן.
סין והדיפלומטיה העירונית – מקרה אשדוד
הרפובליקה העממית של סין (ר"ע סין) משתמשת בדיפלומטיה עירונית – קשרים בין ערים – כדי לעקוף מגבלות של מדינות, לקדם את מטרותיה האסטרטגיות, ולהשיג גישה לטכנולוגיות ולמשאבים. ערים רבות, כולל אשדוד בישראל, מקיימות קשרים עם ערים סיניות במסגרת "ערים אחיות". קשרים אלו מציעים יתרונות כלכליים, אך עלולים גם להוות סיכון לביטחון הלאומי.
השלטון המרכזי הסיני מפקח בקפדנות על קשרים אלו באמצעות גוף בשם CPAFFC, שהוא חלק ממנגנון "החזית המאוחדת" של המפלגה הקומוניסטית – מערכת שנועדה להשפיע על שחקנים לא-מפלגתיים בתוך סין ומחוץ לה, לקדם את מדיניות המפלגה, ולחליש יריבים. סין מציגה את הקשרים כפעילות אזרחית בלתי-מזיקה, אך בפועל משתמשת בהם להשגת יתרונות אסטרטגיים, כולל איסוף מודיעין, השפעה פוליטית, וקידום פרויקטים עם פוטנציאל לטשטוש הגבול בין טכנולוגיה אזרחית לצבאית (dual-use).
המקרה של אשדוד מדגיש את הסיכון: קשרים עם עיר סינית עשויים לאפשר לסין לעקוף את הממשל המרכזי בישראל, להעביר מידע או טכנולוגיה רגישים, ולחתום על חוזים חסויים שעלולים להיות פתח לשחיתות או השפעה לא רצויה. כדי להתמודד עם האיום, מומלץ למדינות:
למפות את הקשרים העירוניים עם סין,
להדריך את השלטון המקומי על שיטות ההשפעה של סין,
ולבסס מנגנונים ברורים לתיאום ולשקיפות בין רשויות מקומיות וממשלתיות.
המלצות לממשלת ישראל:
1. מיפוי מלא של קשרי הערים עם סין
יש לערוך מיפוי מקיף של כל קשרי "ערים תאומות" וההסכמים של רשויות מקומיות בישראל עם סין, כדי להבין את ההיקף והאופי של שיתופי הפעולה.
2. הסדרה חוקית של יחסי רשויות מקומיות עם גורמים זרים
יש לקבוע בחקיקה או בתקנות מה מותר ואסור לרשויות מקומיות לעשות בזירה הבינלאומית, כדי למנוע פעילות שפוגעת באינטרסים לאומיים.
3. הדרכת גורמים מקומיים
יש לחנך ולהדריך ראשי ערים, פקידים מקומיים ויזמים על שיטות ההשפעה הסיניות, כולל תפקידו של גוף CPAFFC והחזית המאוחדת.
4. שקיפות מלאה בכל שיתופי הפעולה
יש לדרוש פרסום פומבי של כל ההסכמים והפרויקטים עם גופים סיניים, לרבות תנאים כספיים, שותפים מעורבים, ותהליך קבלת ההחלטות.
5. מנגנון תיאום בין השלטון המקומי לממשל המרכזי
חשוב להקים מנגנון מסודר שיבטיח שכל יוזמה של רשות מקומית מול גורם זר תיבחן ותאושר על ידי גופים ממשלתיים רלוונטיים (למשל, משרד החוץ, המל"ל, משרד הפנים).
6. בחינת סיכונים בתחום הטכנולוגי והתשתיתי
כל פרויקט הכולל טכנולוגיה, תשתיות, או נתונים – במיוחד בתחומים רגישים – צריך לעבור בחינה ביטחונית, כולל אפשרות לשימוש כפול (אזרחי וצבאי).
מקור: https://medium.com/doublethinklab/sister-city-diplomacy-great-power-competition-ashdod-6c6bb60d7b75
ההמלצות לממשלת ישראל הן שלי ומבוססות על המאמר.
הרפובליקה העממית של סין (ר"ע סין) משתמשת בדיפלומטיה עירונית – קשרים בין ערים – כדי לעקוף מגבלות של מדינות, לקדם את מטרותיה האסטרטגיות, ולהשיג גישה לטכנולוגיות ולמשאבים. ערים רבות, כולל אשדוד בישראל, מקיימות קשרים עם ערים סיניות במסגרת "ערים אחיות". קשרים אלו מציעים יתרונות כלכליים, אך עלולים גם להוות סיכון לביטחון הלאומי.
השלטון המרכזי הסיני מפקח בקפדנות על קשרים אלו באמצעות גוף בשם CPAFFC, שהוא חלק ממנגנון "החזית המאוחדת" של המפלגה הקומוניסטית – מערכת שנועדה להשפיע על שחקנים לא-מפלגתיים בתוך סין ומחוץ לה, לקדם את מדיניות המפלגה, ולחליש יריבים. סין מציגה את הקשרים כפעילות אזרחית בלתי-מזיקה, אך בפועל משתמשת בהם להשגת יתרונות אסטרטגיים, כולל איסוף מודיעין, השפעה פוליטית, וקידום פרויקטים עם פוטנציאל לטשטוש הגבול בין טכנולוגיה אזרחית לצבאית (dual-use).
המקרה של אשדוד מדגיש את הסיכון: קשרים עם עיר סינית עשויים לאפשר לסין לעקוף את הממשל המרכזי בישראל, להעביר מידע או טכנולוגיה רגישים, ולחתום על חוזים חסויים שעלולים להיות פתח לשחיתות או השפעה לא רצויה. כדי להתמודד עם האיום, מומלץ למדינות:
למפות את הקשרים העירוניים עם סין,
להדריך את השלטון המקומי על שיטות ההשפעה של סין,
ולבסס מנגנונים ברורים לתיאום ולשקיפות בין רשויות מקומיות וממשלתיות.
המלצות לממשלת ישראל:
1. מיפוי מלא של קשרי הערים עם סין
יש לערוך מיפוי מקיף של כל קשרי "ערים תאומות" וההסכמים של רשויות מקומיות בישראל עם סין, כדי להבין את ההיקף והאופי של שיתופי הפעולה.
2. הסדרה חוקית של יחסי רשויות מקומיות עם גורמים זרים
יש לקבוע בחקיקה או בתקנות מה מותר ואסור לרשויות מקומיות לעשות בזירה הבינלאומית, כדי למנוע פעילות שפוגעת באינטרסים לאומיים.
3. הדרכת גורמים מקומיים
יש לחנך ולהדריך ראשי ערים, פקידים מקומיים ויזמים על שיטות ההשפעה הסיניות, כולל תפקידו של גוף CPAFFC והחזית המאוחדת.
4. שקיפות מלאה בכל שיתופי הפעולה
יש לדרוש פרסום פומבי של כל ההסכמים והפרויקטים עם גופים סיניים, לרבות תנאים כספיים, שותפים מעורבים, ותהליך קבלת ההחלטות.
5. מנגנון תיאום בין השלטון המקומי לממשל המרכזי
חשוב להקים מנגנון מסודר שיבטיח שכל יוזמה של רשות מקומית מול גורם זר תיבחן ותאושר על ידי גופים ממשלתיים רלוונטיים (למשל, משרד החוץ, המל"ל, משרד הפנים).
6. בחינת סיכונים בתחום הטכנולוגי והתשתיתי
כל פרויקט הכולל טכנולוגיה, תשתיות, או נתונים – במיוחד בתחומים רגישים – צריך לעבור בחינה ביטחונית, כולל אפשרות לשימוש כפול (אזרחי וצבאי).
מקור: https://medium.com/doublethinklab/sister-city-diplomacy-great-power-competition-ashdod-6c6bb60d7b75
ההמלצות לממשלת ישראל הן שלי ומבוססות על המאמר.
Medium
China Index Spotlight: Sister-City Diplomacy and Great Power Competition — The Case of Ashdod, Israel
The PRC has systematically exploited mutually beneficial city-level diplomatic channels to expand its influence.
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
טראמפ יקבל מטוס מקטאר בשווי של 400 מיליון דולר. עזבו את עניין טוהר המידות של קבלת מתנה כל כך יקרה ממדינה אחרת. השאלה כאן אחרת: ומה אם הקטארים שתלו בו פצצה שתתפוצץ אם הנשיא ינהל מדיניות שלא תמצא חן בעיניי קטאר? ומכשירי ציתות שיהיו בכל מקום במטוס הזה? סיפור מוזר.
הבחירות לרשויות המקומיות בלבנון עוברות בשקט מופתי.
על פי הדיווחים, ינון מגל האשים את אמנון אברמוביץ' באחריות לטבח השבעה באוקטובר וערוץ 12 הגיש עקב כך תלונה למשטרה.
לדעתי, אברמוביץ' לא אשם ישירות בטבח. אשמים רק המחבלים ומפקדיהם.
האם התקשורת הישראלית אשמה בכך שגרמה לחמאס לחשוב כי ישראל היא חברה חלשה ומפוצלת, ולכן יש לו הזדמנות להביס אותה? שכל אחד יענה על השאלה הזאת בעצמו.
לדעתי, אברמוביץ' לא אשם ישירות בטבח. אשמים רק המחבלים ומפקדיהם.
האם התקשורת הישראלית אשמה בכך שגרמה לחמאס לחשוב כי ישראל היא חברה חלשה ומפוצלת, ולכן יש לו הזדמנות להביס אותה? שכל אחד יענה על השאלה הזאת בעצמו.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
קרבות אכזריים מטווח קצר בעיר וולצ'אנסק, מחוז חרקוב.
נרשמות הפרות של הפסקת האש בקו העימות בין הודו לפקיסטן. ההודים הבטיחו להגיב על ההפרות הפקיסטניות.
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
חייל אוקראיני שצריך לחגוג יום הולדת שני.
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
שברים של מטוס su 30 mki שהופל על ידי פקיסטן. הטילים הסינים מתגלים כאיכותיים.
זלנסקי הסכים להשתתף אישית בשיחות ב-15 במאי באיסטנבול: "אנו מצפים להפסקת אש ממחר, מלאה ומתמשכת, שתספק את הבסיס הדרוש לדיפלומטיה. אין טעם להאריך את ההרג.
ואחכה לפוטין ביום חמישי בטורקיה. באופן אישי. אני מקווה שהפעם הרוסים לא יחפשו סיבות מדוע הם לא יכולים להפסיק את המלחמה"
ואחכה לפוטין ביום חמישי בטורקיה. באופן אישי. אני מקווה שהפעם הרוסים לא יחפשו סיבות מדוע הם לא יכולים להפסיק את המלחמה"
תואר שני באוניברסיטה העברית - הדרך שלך למצוינות אקדמית!🎯
יום פתוח לבוגרי ובוגרות תואר ראשון - 22.5.25🎓
📌היכרות אישית עם מגוון החוגים המובילים
📌פגישה עם מרצים בכירים
📌הצצה לאפשרויות הקריירה שמחכות לך
לפרטים והרשמה>>
https://huji-haredi.org/lp-men/?utm_source=Carmel&utm_medium=Telegram
חסומים? - לחצו כאן>
https://wa.me/972506427314?text=אשמח+לקבל+פרטים+על+מסוללי+הלימוד+באוניברסיטה+העברית+הגעתי+דרך:+כרמל+ניוז
יום פתוח לבוגרי ובוגרות תואר ראשון - 22.5.25🎓
📌היכרות אישית עם מגוון החוגים המובילים
📌פגישה עם מרצים בכירים
📌הצצה לאפשרויות הקריירה שמחכות לך
לפרטים והרשמה>>
https://huji-haredi.org/lp-men/?utm_source=Carmel&utm_medium=Telegram
חסומים? - לחצו כאן>
https://wa.me/972506427314?text=אשמח+לקבל+פרטים+על+מסוללי+הלימוד+באוניברסיטה+העברית+הגעתי+דרך:+כרמל+ניוז
לאורך שנים התרגלנו לחשוב שהסיוע הצבאי מארצות הברית הוא כמו חמצן לביטחון של ישראל. התרגלנו לראות בו עוגן, ביטוח חיים מול איומים אזוריים. אבל בשנים האחרונות אני מתחיל לחשוב אחרת. אולי דווקא הגיע הזמן להיגמל מהסיוע הזה. לא מתוך כפיות טובה אלא מתוך בגרות.
קודם כל, יש פה עניין של עצמאות. מדינה לא באמת יכולה לקרוא לעצמה ריבונית כשהיא נשענת על מדינה אחרת לצרכים ביטחוניים בסיסיים. כל ממשל חדש בוושינגטון מביא איתו גישה שונה לישראל, וכולנו יודעים שלפעמים מדובר גם בלחצים לא פשוטים. כשאתה תלוי במישהו, אתה גם נתון למרותו. ולמה שישראל, מעצמה אזורית, תרצה להיות במצב כזה?
אבל זה לא רק עניין של ריבונות. יש גם פן כלכלי. הרבה אנשים לא יודעים, אבל חלק נכבד מהסיוע האמריקאי מחייב אותנו להשתמש בכסף הזה לקניית ציוד אמריקאי. כלומר, הכסף הזה לא באמת נכנס למשק הישראלי. הוא לא מחזק את התעשיות הביטחוניות שלנו, לא יוצר מקומות עבודה פה בבית, ולא דוחף את החדשנות הישראלית קדימה. אם ישראל תבחר להשקיע את אותם כספים בעצמה, היא לא רק תשמור על הידע כאן, אלא גם תוכל לפתח ולייצא בלי מגבלות אמריקאיות שמגבילות אותנו היום.
ובינינו, כולנו מרגישים את הלחץ. כל פעם שיש עימות, כל פעם שישראל פועלת לפי שיקוליה, נשמעים קולות אמריקאיים שמאיימים: אולי נצמצם את הסיוע, אולי נבחן מחדש את ההתחייבות. זה יוצר תלות. זה פוגע בחופש הפעולה המדיני והצבאי שלנו. מדינה חזקה לא יכולה להרשות לעצמה להישען על נדיבות של אחרים, גם אם הם בעלי ברית.
יש גם אלמנט תדמיתי. כל עוד אנחנו ממשיכים לקבל את הסיוע הזה, יש מי שרואים בנו סוג של מדינת חסות. זה לא המצב בפועל, אבל התדמית הזו קיימת. דווקא הפסקת הסיוע תוכל לשדר לעולם שאנחנו עומדים בזכות עצמנו, ושיש לנו את היכולת והאחריות לדאוג לביטחון שלנו בעצמנו.
ישראל של היום זה לא ישראל של 1967 או של 1973. זו מדינה עם כלכלה חזקה, עם צבא מהטובים בעולם, עם טכנולוגיה פורצת דרך. הגיע הזמן לעבור לשלב הבא. להיגמל. לא מתוך כפיות טובה, אלא מתוך גאווה.
קודם כל, יש פה עניין של עצמאות. מדינה לא באמת יכולה לקרוא לעצמה ריבונית כשהיא נשענת על מדינה אחרת לצרכים ביטחוניים בסיסיים. כל ממשל חדש בוושינגטון מביא איתו גישה שונה לישראל, וכולנו יודעים שלפעמים מדובר גם בלחצים לא פשוטים. כשאתה תלוי במישהו, אתה גם נתון למרותו. ולמה שישראל, מעצמה אזורית, תרצה להיות במצב כזה?
אבל זה לא רק עניין של ריבונות. יש גם פן כלכלי. הרבה אנשים לא יודעים, אבל חלק נכבד מהסיוע האמריקאי מחייב אותנו להשתמש בכסף הזה לקניית ציוד אמריקאי. כלומר, הכסף הזה לא באמת נכנס למשק הישראלי. הוא לא מחזק את התעשיות הביטחוניות שלנו, לא יוצר מקומות עבודה פה בבית, ולא דוחף את החדשנות הישראלית קדימה. אם ישראל תבחר להשקיע את אותם כספים בעצמה, היא לא רק תשמור על הידע כאן, אלא גם תוכל לפתח ולייצא בלי מגבלות אמריקאיות שמגבילות אותנו היום.
ובינינו, כולנו מרגישים את הלחץ. כל פעם שיש עימות, כל פעם שישראל פועלת לפי שיקוליה, נשמעים קולות אמריקאיים שמאיימים: אולי נצמצם את הסיוע, אולי נבחן מחדש את ההתחייבות. זה יוצר תלות. זה פוגע בחופש הפעולה המדיני והצבאי שלנו. מדינה חזקה לא יכולה להרשות לעצמה להישען על נדיבות של אחרים, גם אם הם בעלי ברית.
יש גם אלמנט תדמיתי. כל עוד אנחנו ממשיכים לקבל את הסיוע הזה, יש מי שרואים בנו סוג של מדינת חסות. זה לא המצב בפועל, אבל התדמית הזו קיימת. דווקא הפסקת הסיוע תוכל לשדר לעולם שאנחנו עומדים בזכות עצמנו, ושיש לנו את היכולת והאחריות לדאוג לביטחון שלנו בעצמנו.
ישראל של היום זה לא ישראל של 1967 או של 1973. זו מדינה עם כלכלה חזקה, עם צבא מהטובים בעולם, עם טכנולוגיה פורצת דרך. הגיע הזמן לעבור לשלב הבא. להיגמל. לא מתוך כפיות טובה, אלא מתוך גאווה.
הבהרה חשובה בקשר להודעת הפינוי של דובר צה"ל בערבית: הודעת הפינוי בתוקף מעתה ועד להודעה חדשה.