"אחרי החגים" מתקרב ואיתו החלטה חשובה

בתחילת חודש ספטמבר נפגשו נגיד בנק ישראל ורוה"מ במטרה לדון באפשרות לכהונה נוספת של הנגיד. בתום הפגישה, פורסם כי ההחלטה האם ימשיך הנגיד לכהונה נוספת תתקבל אחרי החגים.

נגיד בנק ישראל היום, פרופ' אמיר ירון, כיהן כנגיד בנק ישראל מסוף 2018, ובכהונה אחת נאלץ להתמודד עם שיא של 5 מערכות בחירות, פיחות ותיסוף במטבע המקומי, מגיפה עולמית, אינפלציה גואה והעלאת ריבית בקצב שיא של השנים האחרונות.

למשקיעים בישראל אין וודאות האם הנגיד רוצה להמשיך בכהונה נוספת, או שמא יחליט לסיים את תפקידו בתום כהונה אחת.

חוסר הוודאות משפיע על השוק המקומי, ועל השקל בפרט, כאשר ישנם חששות לגבי מינוי מחליף לנגיד.

לעניות דעתי, המסר היציב ביותר עבור המשקיעים תהיה כהונה נוספת של ירון, שכן זהו עיתוי מורכב להחלפת נגיד. מעבר למורכבות הפוליטית, בנק ישראל החל בהעלאת הריבית, כמו מקביליו בעולם, במטרה לצנן את האינפלציה, ולתכנית של הבנק בהובלת הנגיד חשובה המשכיות.

בשלהי 2021, הנשיא האמריקאי ביידן היה צריך להחליט על זהות יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב. אז כלכלת ארה"ב החלה את היציאה מהמדיניות המרחיבה של הקורונה במקביל לעליית האינפלציה ומעבר למדיניות ניטרלית, כאשר הבנק החל לצמצם את רכישות האג"ח שלו. למרות שהיה מועמד מטעם המפלגה הרפובליקנית, ביידן הדמוקרטי החליט להשאיר את פאוול בתפקיד לקדנציה נוספת, שכן השווקים נתנו לו קרדיט בפתח תקופה פוטנציאלית של אי וודאות.

פאוול פעל מהר במהלך הקורונה, הוריד את הריבית והכריז על רכישת אג"ח כדי לתמוך בכלכלה בארה"ב, שחוותה את המיתון הקצר ביותר בתולדותיה. המשקיעים זכרו לו חסר ובטחו בו במעבר ממדיניות מרחיבה למדיניות הדוקה.

גם אצלנו אמון המשקיעים חשוב, שכן העבודה להורדת האינפלציה בחזרה ליעדה עדיין לא הסתיים. מי שיבחר כנגיד הבא של בנק ישראל, בין אם פרופסור ירון או מועמד אחר, יידרש להיות אדם אמין, יציב והכי חשוב עצמאי. מינוי אחר עשוי לערער את השוק המקומי, הולם ככל שהיה.

רגע לפני יום כיפור זהו זמן לחשבון נפש עבור כל העוסקים במלאכה.

אין בנכתב המלצה

אהבתם? שתפו!
תשואת יתר - תל אביב
https://t.me/TsuatYeterTLV

תקציר הוובינר של פלסטופיל

חברת פלסטופיל הכפילה את היקף ההכנסות שלה במחצית הראשונה של השנה, לאחר שביצעה מספר רכישות סינרגטיות לפעילות הליבה של החברה.

הנהלת החברה ערכה מוקדם יותר החודש וובינר למשקיעים, לו הכנו תקציר.

קחו לכם 4 דקות כדי להכיר את תחומי הפעילות של החברה, וגם ולהבין מה הפוטנציאל העסקי העתידי שלה.

שווה לצפות עד הסוף:
https://youtu.be/-cfJKMkC8-c

אין בנכתב המלצה לפעולה בני"ע של החברה

אהבתם? שתפו!
תשואת יתר - תל אביב
https://t.me/TsuatYeterTLV

היכנו לעליית מחירים נוספת

יבואנית המוצרים דיפלומט הודיעה הבוקר לקמעונאים כי בכוונתה להעלות את המחירים על מוצרי טואלטיקה ומזון בשיעור של כ-4% החל מה-15 באוקטובר, הודות ל"התייקרות מחירי הקנייה מהספקים", לפי טענות החברה.

אם הכותרת נשמעת לכם מוכרת, זו אינה התייקרות המוצרים הראשונה של דיפלומט בתקופה האחרונה.

למרות עליית המחירים הצרכן הישראלי ממשיך לרכוש, כאשר החברה דיווחה בדוחות האחרונים על גידול אורגני של 47 מיליון ש"ח במכירות במחצית הראשונה של השנה בישראל בלבד. למרות הגידול, שיעור הרווח התפעולי נפגע הודות לגידול בהוצאות התפעול השוטפות.

למרות שהחברה מאשימה את הספקים בהתייקרות, בדוחות האחרונים ניתן לראות זינוק משמעותי בהוצאות התפעוליות של החברה מול התקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהוצאות מהתקופה המקבילה מסתכם בכ-18.5%.

החברה הזהירה בדוחות האחרונים כי היא עשויה להעלות את מחיריה ברקע החלשות השקל ועליית המחירים מהספקים, זאת במטרה לשמור על הרווחיות שלה.

את ההשפעות אנחנו כנראה נרגיש בכיס ונראה במדד המחירים במהלך החודשים הבאים.

אין בנכתב המלצה

אהבתם? שתפו!
תשואת יתר - תל אביב
https://t.me/TsuatYeterTLV

סימני לחץ אצל הצרכנים בישראל?

שני פרסומים אתמול גרמו לי לתהות על מצבו של הצרכן הישראלי הממוצע.

הראשון, בנק ישראל פרסם את המדד המשולב לחודש אוגוסט. בהערכה הראשונית המדד עלה קלות ב-0.07%, כאשר הושפע לטובה מעליות במדד הייצוא התעשייתי והפדיון במסחר הקמעונאי. מהצד שני, השפיעו לשלילה מדד הפדיון בשירותים, יבוא מוצרי צריכה ותשומות לייצור והנקודה המעניינת, הרכישות בכרטיסי אשראי.

על פי נתוני הלמ"ס, זהו החודש השני ברציפות שיש קריאה שלילית ברכישות האשראי עם ירידה של 0.2% בחודש יולי ו-0.9% בחודש אוגוסט. השינוי הוא שינוי חודשי מנוכה עונתיות.

ירידה בהוצאות כרטיסי האשראי יכולה להצביע על כמה גורמים, כאשר אחד מהם הוא ירידה בחסכונות ובהכנסה הפנויה.

ולכאן מתחברת הנקודה השנייה, אתמול בערב הודיעה חברת מימון ישיר כי היא במגעים למכירת תיק הלוואות הרכב שלה.

תיק אשראי הרכב של החברה מוערך בכ-370 מיליון שקלים, כאשר הוא רשם רווח נקי של כ-95 מיליון שקלים במחצית הראשונה של השנה. נשמע מפתה, אך בהתייחס לעובדה שגודל התיק תפח לעומת התקופה המקבילה אך הרווח ירד משמעותית (הרווח בתקופה המקבילה עמד על כ-145 מיליון שקלים), אפשר להבין שיש בעיה.

התנועה בהפרשה להפסדי אשראי במחצית הראשונה זינקה יותר מפי 3, כאשר נרשמו הפסדים של כמעט 65 מיליון שקלים לעומת 20 מיליון בתקופה המקבילה.

הירידה בהוצאות האשראי של הצרכנים בשילוב עם מספר עולה של לווים המתקשים לשלם הלוואות משקף שהריבית אכן משפיעה והצרכנים (אולי בלית ברירה) מצמצמים את ההוצאות שלהם.

אין בנכתב המלצה

אהבתם? שתפו!
תשואת יתר - תל אביב
https://t.me/TsuatYeterTLV

בשורות טובות לקבוצת דלק מהים הצפוני

איתקה הודיעה על קבלת החלטת השקעה למאגר רוזבנק (Rosebank) –מאגר הנפט והגז הגדול ביותר בבריטניה

עידן וולס, מנכ"ל קבוצת דלק: מדובר על אבן דרך חשובה עבור קבוצת דלק ואיתקה. מאגר רוזבנק הוא פרויקט משמעותי וחשוב להמשך הצמיחה של איתקה ולביסוס מעמדה כשחקן מוביל בים הצפוני

קבוצת דלק מדווחת הבוקר כי איתקה, חברה הבת המוחזקת בשיעור של כ-89.2%, הודיעה היום (ג') יחד עם חברת אקווינור (Equinor), מפעילת הפרויקט, כי נתקבל אישור הרגולטור (NSTA) בבריטניה לתוכנית הפיתוח של מאגר רוזבנק בים הצפוני, וכי השותפות קיבלו החלטת השקעה סופית (FID) לפיתוח השלב הראשון (Phase 1) במאגר.

איתקה מעריכה כי פיתוח שלבים 1-2, עשוי להניב משאבים מותנים בהיקף מוערך של כ-300 מיליון חביות נפט (MBOE), כאשר פיתוח השלב הראשון לבדו, מוערך בכ- 245 מיליון חביות נפט (100%). עוד הודיעה איתקה כי תחילת הפקה מהמאגר צפויה להתחיל בשנים 2026-2027.

מאגר Rosebank, נחשב לאחת משתי תגליות הגז המוכחות הגדולות באזור הים הצפוני האנגלי שטרם פותחו, לצד מאגר Cambo, שבו איתקה מחזיקה ב- 100% מהזכויות, בעקבות רכישה שביצעה לפני מספר שבועות לרכישת חלקה של חברת SHELL במאגר (30%), לפי מחיר של 1.5 דולר לחבית.

מאגר ROSEBANK ממוקם 130 קילומטר מערבית לאיי שטלנד והוא מכיל בעיקר נפט ובבריטניה תולים תקוות רבות במאגר שעתיד לשפר את הביטחון האנרגטי ולתת לבריטניה יתרונות כלכליים.

כזכור, איתקה סיימה את המחצית הראשונה של שנת 2023 עם EBITDA של 980 מיליון דולר ורווח נקי מתואם (בנטרול רווחים הזדמנותיים) של כ-237 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של כ-181 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

התפוקה היומית הממוצעת של החברה במחצית הראשונה של 2023 וגם ברבעון השני עמדה על 75.8 אלף שווה ערך חביות נפט ליום (KBOE/d), לעומת 67 אלף שווה ערך חביות נפט ליום (KBOE/d) במחצית הראשונה של 2022 ו-64 אלף שווה ערך חביות נפט ליום (KBOE/d) ברבעון השני 2022.

נכון לכתיבת שורות אלה, מניית דלק קבוצה עולה בכ-2% ומניית איתיקה עולה בבורסת לונדון בכ-8%.

אין בנכתב המלצה לפעולה בני"ע של החברות

אהבתם? שתפו!
תשואת יתר - תל אביב
https://t.me/TsuatYeterTLV

חברת איתקה (Ithaca Energy) תערוך היום בשעה 16:00 שיחת וועידה בעברית למשקיעים, בעקבות קבלת החלטת השקעה לפיתוח שדה Rosebank בבריטניה

השיחה תתקיים באמצעות אפליקציית זום (וובינר), מוזמנים להצטרף בלינק הבא:

https://gk-biz.zoom.us/webinar/register/WN_LImwBGC9RjurFWUpDj9Qyw#/registration

יש להירשם מראש לקבלת הקישור

הורדת המס שעלולה לעלות לנו ביוקר

נעשה תרגיל פשוט בחשבון:

אם המחיר לחבית נפט עלה בתקופה האחרונה, ומחיר חבית נקוב בדולר, והדולר ממשך להתחזק מול השקל, מה אמור לקרות למחיר הדלק בישראל?

כנראה שהתשובה לא תפתיע אף אחד, מחיר הדלק צפוי לעלות בעדכון הבא, שיקרה במוצאי שבת הקרוב.

כדי לשמור על עליית מחירי הבנזין בישראל ברמות סבירות, מתכוונים להאריך במשרד האוצר את ההפחתה במס על הדלק, הבלו, בשיעור של 95 אגורות לליטר, לעומת 100 אגורות כיום.

מס הבלו הוא אחת מהפרות החולבות של הכנסות המדינה, כאשר היא לבדה תרמה 19 מיליארד שקל לקופה בשנת 2022, לא כולל תקבולי מע"מ ומס קניה.

בתחילת השנה, תקציב המדינה נשען על הנחות דומות להכנסות ממיסם בשנת 2022, כלומר לא הייתה מתוכננת הגדלה או הארכה של ההנחה על הבלו. לאור הזינוק במחירי הנפט והיחלשות השקל, סבסוד המס צפוי להגיע לכ-2 מיליארד שקלים במהלך השנה לפי הערכות האוצר, אך בפועל הפגיעה עשויה להיות גדולה יותר.

ולמרות הסבסוד, עקב עליית מחירי הנפט ייתכן וזה רק עניין של זמן עד שנראה יותר מ-7 שקלים עבור ליטר בנזין בתחנות הדלק.

שלא תבינו לא נכון, בתור צרכן אני מברך על ההחלטה לסבסד את עלויות הדלק, שמשפיע באופן ישיר על כולנו, אם בעלויות התחבורה, הייצור ואפילו שינוע המוצרים אותם אנו רוכשים.

אך היות ואני אדם מהתחום הפיננסי אני צריך לתהות מהיכן יגיעו הכספים, שכן אנו כבר נמצאים בגירעון תקציבי גדול יותר ממה שתוכנן בתחילת השנה.

אם ניקח בחשבון את הקיטון בהכנסות המדינה ממיסים, הגידול בהוצאות הממשלה וכמובן את האימרה האלמותית של בנג'מין פרנקלין: "בחיים יש רק 2 דברים בטוחים, מוות ומיסים", נראה שעליית מיסים היא רק שאלה של זמן.

אין בנכתב המלצה

אהבתם? שתפו!
תשואת יתר - תל אביב
https://t.me/TsuatYeterTLV

התפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור

בנק ישראל עדכן אתמול כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור גדל ברבעון השני של השנה בכ-133 מיליארד שקלים, או ב-2.7%, לרמה של 5 טריליון שקל.

העלייה בשווי הנכסים נבעה בעיקר מעליות בשווקי המניות, יתרת ההשקעות בחו"ל עלתה 8.1% ומניות בארץ תרמו עליה של 7%.

עיקר האחזקה של הציבור עדיין נמצא באפיקים סולידיים, כאשר מזומן ופיקדונות במקום הראשון ואג"ח ממשלתי ומק"מ במקום השני בגודל הנכסים. הצבירה הגדולה ביותר נרשמה בקרנות הכספיות השקליות.

עוד מעניין לראות כי למרות שיתרת המניות בארץ עלתה, עיקר העלייה נבע מהעליות במחירי המניות שהתקזזה עם מימושים נטו. השקעות בחו"ל לעומת זאת נהנו מתזרים חיובי (אומדן של כ-2.3 מיליארדי ש"ח) ופיחות השקל מול הדולר.

בתרשים המצורף ניתן לראות את המעבר מהשקעה מנייתית בארץ להשקעה מנייתית בחו"ל בשנה וחצי האחרונות, שהורגשה במיוחד מתחילת השנה.

הנתונים מאתר בנק ישראל

אין בנכתב המלצה

אהבתם? שתפו!
תשואת יתר - תל אביב
https://t.me/TsuatYeterTLV

התפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא פיננסי

בסוף השבוע שערב סקרתי את התפתחות תיק הנכסים של הציבור, וכעת נראה מה קורה בגזרת החוב הפרטי ברבעון השני של השנה.

יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא פיננסי צמח ברבעון השני בשיעור של 1.6%, על פי נתוני בנק ישראל. הגידול מסמן האטה מתמשכת בקצב הגידול, שהחלה במהלך המחצית השנייה של 2022, אז החלה עליית הריבית לתפוס תאוצה.

המגזר העסקי היה הגורם העיקרי לגידול, כאשר יתרות החוב גלדה 2.1% ברבעון השני בעיקר מגיוסי חוב נטו, אך גם מפיחות השקל ועליית מדד המחירים לצרכן.

עיקר גיוס החוב התמקד בהלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות בארץ והורגש צמצום בחשיפה לחוב שגויס בחו"ל. שיעור הגידול השנתי של יתרות החוב לבנקים המשיך בירידה מהמחצית השנייה של 2022, אך נשאר ברמות גבוהות יחסית. עיקר גיוס החוב במהלך הרבעון היה למגזר הנדל"ן והבינוי.

הנתונים מאתר בנק ישראל

אין בנכתב המלצה

אהבתם? שתפו!
תשואת יתר - תל אביב
https://t.me/TsuatYeterTLV

התפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא פיננסי

עבור משקי הבית, הגידול ביתרות החוב הסתכם ב-0.7% בלבד, כאשר האטה בקצב הגידול מורגשת גם כאן. עלייה נרשמה ביתרות החוב לדיור בשיעור של 1.2%, שקוזזה בחלקה עם עליה קלה מאוד ביתרות החוב שאינן לדיור. ניכר כי הצרכן הישראלי מרגיש את עליית הריבית ומצמצם לקיחת הלוואות היכן שאפשר.

בצד המשכנתאות, ברבעון השני היקף המשכנתאות החדשות הסתכם בכ-18 מיליארד ש"ח, כ-6 מיליארד בכל חודש, נמוך משמעותית מהתקופה המקבילה אשתקד ונרשמת האטה בקצב נטילת החוב החדש שנשמר בקצב דומה מתחילת השנה, כמו שניתן לראות בגרף המצורף.

הנתונים מאתר בנק ישראל

אין בנכתב המלצה

אהבתם? שתפו!
תשואת יתר - תל אביב
https://t.me/TsuatYeterTLV

החולשה בתחום האנרגיה המתחדשת נמשכת

למי שזוכר את סיקור המדדים שעשינו בסוף השנה העברית, המדד החלש ביותר היה מדד ת"א קלינטק, עם ירידה של יותר מ-30% במהלך 12 החודשים הקודמים.

הריביות הגבוהות הורידו את הכדאיות של ההשקעה בפרויקטים של אנרגיות מתחדשות, שכן עלויות המימון הפכו יקרות יותר ושחקו את המרווחים שהמשקיעים היו רגילים אליהם. לשחיקת המרווחים כדאי להוסיף את התייקרות חומרי הגלם שהשפיעה לרעה.

הדבר הביא להאטה בפרויקטים חדשים, בשילוב עם שחקניות חדשות ותחרות גוברת, הסקטור עבר הערכת שווי מחודשת כלפי מטה.

את העדות האחרונה לחולשה בסקטור ניתן לראות בהנפקה של אלקטרה פאוור, שאפשר לומר במילים עדינות שלא הלכה כמו שקיוו בחברה.

החברה הגישה תשקיף כדי לגייס 73 מיליון שקלים בהנחה של כ-9% ממחיר השוק, ונראה שגם בהנחה כזו הציבור אינו מתלהב לרכוש. למעשה, מי שרכש מניות התחייב לכך בהתחייבות מוקדמת כאשר הרוב נרכש על ידי הבעלים של החברה. בסה"כ החברה גייסה 59 מיליון שקלים.

לאלקטרה פאוור יש הסכמים עם חברות שונות וכאמור תנאי המימון כיום אינם נוחים במיוחד ולכן יש לתהות האם נראה צורך בגיוס נוסף במחיר נמוך יותר?

אין בנכתב המלצה

אהבתם? שתפו!
תשואת יתר - תל אביב
https://t.me/TsuatYeterTLV

מנפלאות השוק הישראלי

מכירים את החבר שסוחר בבורסה ותמיד מדווח בדיעבד על מכירות, הרבה אחרי שהמניה יורדת? אז אתמול קיבלנו דבר דומה, כאשר מור השקעות מדווחת כי חדלה להיות בעל עניין באפולו פאוור, ומציינת את שער המכירה שנמצא כ-35% מעל המחיר היום.

התאריך אותו בצעה החברה את העסקה היה 3.7.23, כלומר הדיווח יצא באיחור של 3 חודשים. נראה שמישהו שכח לעדכן דיווח כה מהותי.

מור החלו את ההשקעה באפולו אי שם ב-2021, כאשר הפכה לבעלי עניין לפי מחיר של 16 שקלים למניה, וקיבלו אופציות למימוש לפי 21 שקלים. 2021 הייתה שנה מצוינת עבור בעלי המניות של אפולו, כאשר המניה התחילה את השנה באזורי 1400 אגורות וזינקה לשיא של קצת מעל 4300 אגורות, זינוק של יותר מ-250%.

במהלך העליות אפולו המשיכה לגייס מזומנים ובעלי העניין הביעו אמון בחברה, כאשר השתתפו בהנפקות נוספות ומימשו את האופציות שקיבלו, מה שהעלה את מחיר הקניה הממוצע למניה.

מאז השיא, המניה איבדה מהמומנטום וסבלה כמו רוב חברות הקלינטק (ראו את הפוסט מאתמול), כאשר היא חוזרת אל מתחת למחיר בו רכשה מור מניות לראשונה.

עבור מור זה כנראה הספיק, כאשר בית ההשקעות מממש את המניות בהפסד וכאמור חדל להיות בעל עניין החל מחודש יולי האחרון.

אין בנכתב המלצה

אהבתם? שתפו!
תשואת יתר - תל אביב
https://t.me/TsuatYeterTLV

מחדל החשמל

לפני כחודש, סיקרתי כאן את המצב האבסורדי אליו נקלעו חברות חברות האנרגיה המתחדשת בישראל, לאחר שזכו בחוזה מול חברת החשמל לייצור אנרגיה נקייה מהשמש אך בפועל מצבה של רשת החשמל בישראל לא מאפשר התחברות של המתקנים את הרשת.

תזכורת בנושא כאן
https://t.me/TsuatYeterTLV/885

באותו פוסט, התייחסתי ליעדי ייצור האנרגיה הנקייה שהציבה המדינה, במה שנראה סיכוי נמוך עד אפסי להגיע אליהם.

בשני כתבות שהתפרסמו השבוע, מתייחסים לאותה בעיה של קיבולת הולכת החשמל וחיבוק מתקני אנרגיה מתחדשת עם המילה "מחדל" בכותרת.

בדה מרקר התפרסמה הכתבה המחדל הגדול שמאחורי נס האנרגיה המתחדשת של ישראל כ"ץ, בה יורם גביזון שופך אור על הרגולציה שמנעה את ניצול מלוא הקיבולת של רשת ההולכה.

קישור לכתבה כאן
https://www.themarker.com/dynamo/energy/2023-10-02/ty-article/.highlight/0000018a-ec35-d3af-a3ce-edf700ee0000

בנוסף, בכאן 11 התפרסמה כתבת וידאו שכותרתה "תחקיר מחדל החשמל" על השקעות בפרויקטים שמעולם לא חוברו לרשת.

קישור לכתבה כאן
https://www.youtube.com/watch?v=HJ7QYErNR6c


אין בנכתב המלצה

אהבתם? שתפו!
תשואת יתר - תל אביב
https://t.me/TsuatYeterTLV

הבנקים במוקד

הבנקים צפויים לרכז עניין היום, לאחר שאתמול בערב פורסם בגלובס כי הם עשויים לספוג מכה.

לאחר שתכניתו של שר האוצר למסות במס מיוחד את רווחי הבנקים כשלה לאחר שהציגו רווחי שיא ברקע עליית הריבית שבלטה בעיקר בצד ההלוואות אך לא בצד הפיקדונות, מנסה כעת השר לאסור על הבנקים לגבות עמלות למשך כמה שנים.

האוצר פנה לבנק ישראל בבקשה לבחון מהלך שכזה, שצפוי לבחון את הבקשה.

קשה לדעת אם המהלך יקרום עור וגידים ועד כמה הוא ישים בשטח, אך אם יקרה הבנקים יאבדו מקור הכנסה משמעותי.

במחצית הראשונה של 2023, הבנקים גבו סכום העולה על 7 מיליארד שקלים בעמלות שונות, כאשר הבנקים המובילים בגבייה הם הפועלים, לאומי ודיסקונט.

כדאי לציין כי הפטור מעמלות, אם יצא לפועל, לא צפוי לחול על כל העמלות אלא רק על עמלות שוטפות לפרטיים ולבנקים יש הכנסות מעמלות במגזר העסקי, אך עדיין שורת הרווח הרווחית עשויה להיפגע.

העמלות הן רווח קטן ביחס להכנסות מריבית, שהניבו כ-50 מיליארד שקלים רווח לבנקים לעומת 14 מיליארד בשנה שעברה, אך שר האוצר עשוי לנסות ולהעביר מהלך כלשהו (גם אם אחד אחר), שכן מנסה סמוטריץ' "להשיג תמונת ניצחון מול הבנקים" לשון הכתבה בגלובס.

קישור לכתבה כאן
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001459225


אין בנכתב המלצה

אהבתם? שתפו!
תשואת יתר - תל אביב
https://t.me/TsuatYeterTLV

טבע תשתף פעולה עם ענקית הפארמה סאנופי

חברת התרופות טבע חתמה הבוקר על הסכם שיתוף פעולה בפיתוח תרופה למחלה אוטו-אימיונית של מערכת העיכול עם חברת סאנופי הצרפתית.

במסגרת ההסכם שעומד על כ-1.5 מיליארד דולר, טבע תקבל מקדמה של 469 מיליון אירו ויתרה בהתאם לאבני דרך מסוימות במהלך פיתוח התרופה. עוד בהסכם נכתב כי טבע וסאנופי יתחלקו בעלויות הפיתוח, כמו גם ברווחים מהמכירות של התרופה.

סאנופי, שנחשבת למובילה בתחום האימונולוגיה תוביל את השלב השלישי והמכריע בניסויים הקליניים, במה שעשוי לעזור לאישור התרופה.

התרופה נחשבת לאחת המבטיחות של טבע, שהתמקדה לאחרונה בפעילות של ייצור תרופות גנריות ולא תרופות מקור. על פי הערכות החברה, שוק התרופות לטיפול במחלות אלה, הכולל את מחלות קרוהן וכוליטיס, צפוי לעלות על 25 מיליארד דולר בעוד כחמש שנים.

התחום נחשב מעניין וחברות נוספות כמו מרק ופייזר גם עובדות על תרופות משלהן.

טבע, שחזרה עם ארביטרז' שלילי מוול סטריט, עולה מעט מאז הפתיחה בבורסה המקומית.

אין בנכתב המלצה

אהבתם? שתפו!
תשואת יתר - תל אביב
https://t.me/TsuatYeterTLV

יוניקורן ישראלי חדש, ומי תרוויח ממנו?

הסטארט-אפ הישראלי לנדבאזז נכנס אתמול למועדון המכובד "יוניקורן" כאשר סגר אתמול סבב גיוס לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר.

למי שלא מכיר, יוניקורן (או בעברית חד קרן) הוא כינוי עבור חברות פרטיות השוות למעלה ממיליארד דולר.

לנדבאזז פועלת בתחום מימון האשראי לרכישת רכבים, אך בניגוד לתעשייה, החברה פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית שחוזה בדיוק רב יותר ממתחרותיה את יכולתו של הלווה לשלם את ההלוואה, כך שההפסדים שלה לעומת המתחרות קטנים יותר.

תחום הפינטק חווה ועדיין חווה הערכת שווי מחודשת, כאשר הריביות העולות ותנאי המימון החדשים הורידו משמעותית הערכות שווי של חברות מהתחום, כאשר חלקן אף עברו להפסדים. לעומתן, בלנדבאזז מציינים כי הם סגרו רבעון עשירי ברציפות ברווח והחברה נמצאת בקצב הכנסות שנתי של 200 מיליון דולר.

מי שעשויה לרשום רווח בדוחות הקרובים היא מבטח שמיר, שהשקיעה בחברה במהלך 2017. החברה כבר עדכנה כלפי מעלה את הערכת השווי בדוחות החצי שנתיים, כאשר לנדבאזז השלמה גיוס לפי 900 מיליון דולר בחודש מאי, אז מבטח שמיר לא השתתפה בגיוס וירדה לאחזקה של כ-7.83% (או 6.74% בדילול מלא).

על פי הערכות החברה ייקח כשנתיים עד לאירוע הנזלה, אך בינתיים תוכל מבטח שמיר לרשום עוד רווח נאה על הנייר על ההשקעה שביצעה בדוחות הבאים.

אין בנכתב המלצה

אהבתם? שתפו!
תשואת יתר - תל אביב
https://t.me/TsuatYeterTLV