סוריה, לבנון, איראן, ישראל, טורקיה - על מלחמות ישראל בעידן מלחמת המעצמות / הערכה
רקע: מלחמת "חרבות ברזל" הקלאסית הסתיימה. כעת אנחנו במלחמה חדשה. אמנם אין שינוי רשמי של המלחמה בשיח והחברה שלנו - בפועל העולם השתנה.
המלחמה כבר איננה "מלחמה אזורית" אלא "מלחמת מעצמות". העולם עם אזורי מלחמה פעילים עולים, ברמה המדינית הסכמים או סטטוס קוו כמו מכסים נקרעים.
בהקשר הישראלי - מהרגע שטורקיה וארה"ב נכנסו ללוחמה פעילה במזרח התיכון, מדובר במלחמת מעצמות כשהעימות העליון בין ארה"ב לסין - כל השאר עימותי נגזרת.
כעת ארה"ב כעת בוחנת אופציות מדיניות מול איראן, רוסיה וסין. אינני מוצא ערך מוסף בלעקוב אחרי דיווחים או השערות שוטפות - אלא באקסיומה: העולם נכנס לחוסר יציבות, טראמפ הבין זאת וכנראה כשחקן בוחר להיות "סוכן כאוס". הוא זורק מילים לאוויר ולא עומד בהן, עם מדיניות משתנה ולא צפויה. דיווחים סותרים ומבלבלים, סנקציות חונקות ומלחמה על החות'ים לצד שיחות גרעין. זו גם טקטיקת מו"מ: יצירת חוסר ודאות. טראמפ לא עומד בהסכמים, כי העולם כולו לא עומד בהסכמים. ישראל כמובן, צריכה להיערך לכל תרחיש.
עבור ישראל: ישראל חייבת לקחת יוזמה, אך במקביל להיות מאוד זהירה ומחושבת תוך ביצוע תעדוף. לישראל יש את זירת סוריה, לבנון, יו"ש ועזה - מול איראן כאויבת בפועל וטורקיה כיריבה. הדבר הגרוע ביותר שישראל יכולה לעשות, הוא לפצל את צה"ל מבחינת משימות ורב זירתיות.
אלו רשימת האתגרים על השולחן של ישראל כתעדוף:
1. תקיפה באיראן.
2. עימות מול חיזבאללה או סוריה ביחד או לחוד ועיצוב הגבול הצפוני מול טורקיה.
3. העמקת השליטה הצבאית על רצועת עזה ויישום תכנית טראמפ.
מול שטף דיווחים שאינו נגמר - התעדוף יכול להשתנות מרגע לרגע. הבלתי צפוי הוא הצפוי בעידן מלחמת המעצמות.
אנחנו בימי המתנה, על כל המשתמע מכך.
סבלנות ותעדוף הם המפתח בקבלת החלטות.
התפקיד שלנו כציבור לצד שמירה על חוסן לאומי - לדרוש ממעצבי המדיניות והשיח בישראל שהשיח על "עצירת המלחמה" איננו מקובל. אנחנו בכאוס גלובלי שישראל חלק ממנו וחייבת להיות חזקה במרחב תוך יצירת שליטה והתפשטות במרחב.
הממשלה הוציאה צווי גיוס לעשרות אלפי חיילי מילואים. ישנם השוואות מול גיוס הענק של תחילת המלחמה (מעל 300 אלף מגוייסים) אך כשהמערכת יעילה וממוקדת, היא לא צריכה "מאות אלפים". מדובר בגיוס נרחב מאוד ביחס לאירועים. סביר להניח, שהיוזמה בדרך.
https://t.me/Topazram
רקע: מלחמת "חרבות ברזל" הקלאסית הסתיימה. כעת אנחנו במלחמה חדשה. אמנם אין שינוי רשמי של המלחמה בשיח והחברה שלנו - בפועל העולם השתנה.
המלחמה כבר איננה "מלחמה אזורית" אלא "מלחמת מעצמות". העולם עם אזורי מלחמה פעילים עולים, ברמה המדינית הסכמים או סטטוס קוו כמו מכסים נקרעים.
בהקשר הישראלי - מהרגע שטורקיה וארה"ב נכנסו ללוחמה פעילה במזרח התיכון, מדובר במלחמת מעצמות כשהעימות העליון בין ארה"ב לסין - כל השאר עימותי נגזרת.
כעת ארה"ב כעת בוחנת אופציות מדיניות מול איראן, רוסיה וסין. אינני מוצא ערך מוסף בלעקוב אחרי דיווחים או השערות שוטפות - אלא באקסיומה: העולם נכנס לחוסר יציבות, טראמפ הבין זאת וכנראה כשחקן בוחר להיות "סוכן כאוס". הוא זורק מילים לאוויר ולא עומד בהן, עם מדיניות משתנה ולא צפויה. דיווחים סותרים ומבלבלים, סנקציות חונקות ומלחמה על החות'ים לצד שיחות גרעין. זו גם טקטיקת מו"מ: יצירת חוסר ודאות. טראמפ לא עומד בהסכמים, כי העולם כולו לא עומד בהסכמים. ישראל כמובן, צריכה להיערך לכל תרחיש.
עבור ישראל: ישראל חייבת לקחת יוזמה, אך במקביל להיות מאוד זהירה ומחושבת תוך ביצוע תעדוף. לישראל יש את זירת סוריה, לבנון, יו"ש ועזה - מול איראן כאויבת בפועל וטורקיה כיריבה. הדבר הגרוע ביותר שישראל יכולה לעשות, הוא לפצל את צה"ל מבחינת משימות ורב זירתיות.
אלו רשימת האתגרים על השולחן של ישראל כתעדוף:
1. תקיפה באיראן.
2. עימות מול חיזבאללה או סוריה ביחד או לחוד ועיצוב הגבול הצפוני מול טורקיה.
3. העמקת השליטה הצבאית על רצועת עזה ויישום תכנית טראמפ.
מול שטף דיווחים שאינו נגמר - התעדוף יכול להשתנות מרגע לרגע. הבלתי צפוי הוא הצפוי בעידן מלחמת המעצמות.
אנחנו בימי המתנה, על כל המשתמע מכך.
סבלנות ותעדוף הם המפתח בקבלת החלטות.
התפקיד שלנו כציבור לצד שמירה על חוסן לאומי - לדרוש ממעצבי המדיניות והשיח בישראל שהשיח על "עצירת המלחמה" איננו מקובל. אנחנו בכאוס גלובלי שישראל חלק ממנו וחייבת להיות חזקה במרחב תוך יצירת שליטה והתפשטות במרחב.
הממשלה הוציאה צווי גיוס לעשרות אלפי חיילי מילואים. ישנם השוואות מול גיוס הענק של תחילת המלחמה (מעל 300 אלף מגוייסים) אך כשהמערכת יעילה וממוקדת, היא לא צריכה "מאות אלפים". מדובר בגיוס נרחב מאוד ביחס לאירועים. סביר להניח, שהיוזמה בדרך.
https://t.me/Topazram
👍165💯40❤22
כיבוש זו לא מילה גסה.
הדור שלנו, דור אוסלו וההתנתקות - גדל למורים שהכריחו אותנו להתפלל לשלום בטקסי הרבין פעם בשנה, גדל למבחני בגרויות מהנדסי היסטוריה ואזרחות, גדל לאנשי התרבות והארץ נהדרת שעשו "תתבייש לך" על כל חשיבה לאומית בריאה. הגנרלים שלנו דיברו על "מוסר המלחמה". המורים, הגנרלים, המרצים. כל המקומות של הקביעות והממלכתי הוא דור מדבר שעשה עלינו יד אחת ומכר אותנו.
כיבוש, יהדות, עבריות - לא מילים גסות. מי שצריך להתבייש אלו לא הכובשים, אלא הרופסים והכנועים. מי שצריך להתבייש אלו האנשים שאמרו לנו בגאווה ויוהרה "אם ירו קסאמים מעזה, נכנס בהם". מי שצריך להתבייש הם אלו שלא מבינים בין אויב לאוהב. מי שצריך להתבייש אלו אנשים עם חשיבה מקובעת, בינונית וחסרת מעוף שלא יודעת להשתנות. לא סתם הגנרלים ברובם המוחלט כישלון מחפיר במגזר הפרטי שמבוסס על עקרונות החדשנות. לא סתם מערכת החינוך הפרוגרסיבית-ממלכתית היא כושלת גם כלכלית וחברתית - מדובר באנשים חסרי מעוף שצריכים להתבייש.
ושכל הפנסיות התקציביות ילכו כפרה על מוכר מכולת אחד שעובד קשה וחי לפי ערכים נשגבים ומכובדים של תחרותיות - מאשר המונופול הבינוני והכושל הזה שמסתתר מאחורי טייטלים ריקניים של "מומחים ושומרי סף" אבל בפועל אנשים בינונים ואפורים שהכישרון היחיד שלהם לא להיות איום על המערכת כשראש קטן וצייתן הוא יתרון.
חסרי המעוף הבינוניים הם לא "פרוגרסיביים" מלשון "פרוגרס של קדמה". הם שמרנים. הם שמרנים של הגטו. הם אורתודוכסייה של הגטו. הם חסידים של היהודי המוכה והחלש, הגלותי הרופס, שהמטרה שלו היא להיות ילד הכאפות שנכנס לדיון על עצם זכותו.
הם לא מציעים לנו ארץ מובטחת.
אנחנו כובשים.
לא מביטים אחורה.
אנחנו הדור של יהושע בן נון עליו השלום שלא מביט אחור.
אנחנו הדור של דוד המלך עליו השלום שלא מפחד.
אנחנו הדור של מרדכי היהודי ומתתיהו כהן גדול עליהם הברכה, שלא משתחווה.
אנחנו הדור של תש"ח, שלא הולך על אמריקה - אלא מהשואה והגלות יוצר מלחמת עצמאות.
אנחנו כובשים.
אנחנו בני האומה העברית,
לעבר ישראל הגדולה -
ומעבר לכך.
https://t.me/Topazram
הדור שלנו, דור אוסלו וההתנתקות - גדל למורים שהכריחו אותנו להתפלל לשלום בטקסי הרבין פעם בשנה, גדל למבחני בגרויות מהנדסי היסטוריה ואזרחות, גדל לאנשי התרבות והארץ נהדרת שעשו "תתבייש לך" על כל חשיבה לאומית בריאה. הגנרלים שלנו דיברו על "מוסר המלחמה". המורים, הגנרלים, המרצים. כל המקומות של הקביעות והממלכתי הוא דור מדבר שעשה עלינו יד אחת ומכר אותנו.
כיבוש, יהדות, עבריות - לא מילים גסות. מי שצריך להתבייש אלו לא הכובשים, אלא הרופסים והכנועים. מי שצריך להתבייש אלו האנשים שאמרו לנו בגאווה ויוהרה "אם ירו קסאמים מעזה, נכנס בהם". מי שצריך להתבייש הם אלו שלא מבינים בין אויב לאוהב. מי שצריך להתבייש אלו אנשים עם חשיבה מקובעת, בינונית וחסרת מעוף שלא יודעת להשתנות. לא סתם הגנרלים ברובם המוחלט כישלון מחפיר במגזר הפרטי שמבוסס על עקרונות החדשנות. לא סתם מערכת החינוך הפרוגרסיבית-ממלכתית היא כושלת גם כלכלית וחברתית - מדובר באנשים חסרי מעוף שצריכים להתבייש.
ושכל הפנסיות התקציביות ילכו כפרה על מוכר מכולת אחד שעובד קשה וחי לפי ערכים נשגבים ומכובדים של תחרותיות - מאשר המונופול הבינוני והכושל הזה שמסתתר מאחורי טייטלים ריקניים של "מומחים ושומרי סף" אבל בפועל אנשים בינונים ואפורים שהכישרון היחיד שלהם לא להיות איום על המערכת כשראש קטן וצייתן הוא יתרון.
חסרי המעוף הבינוניים הם לא "פרוגרסיביים" מלשון "פרוגרס של קדמה". הם שמרנים. הם שמרנים של הגטו. הם אורתודוכסייה של הגטו. הם חסידים של היהודי המוכה והחלש, הגלותי הרופס, שהמטרה שלו היא להיות ילד הכאפות שנכנס לדיון על עצם זכותו.
הם לא מציעים לנו ארץ מובטחת.
אנחנו כובשים.
לא מביטים אחורה.
אנחנו הדור של יהושע בן נון עליו השלום שלא מביט אחור.
אנחנו הדור של דוד המלך עליו השלום שלא מפחד.
אנחנו הדור של מרדכי היהודי ומתתיהו כהן גדול עליהם הברכה, שלא משתחווה.
אנחנו הדור של תש"ח, שלא הולך על אמריקה - אלא מהשואה והגלות יוצר מלחמת עצמאות.
אנחנו כובשים.
אנחנו בני האומה העברית,
לעבר ישראל הגדולה -
ומעבר לכך.
https://t.me/Topazram
11❤402👍89💯49🔥44🫡13🙏9👏8🏆6😁2😎2🥰1
Forwarded from שלמה פילבר Shlomo Filber (שלמה פילבר)
אחרי הודעת טראמפ הערב יש שתי אפשרויות
האחת שטראמפ נכנע לחות'ים והאירנים, נטש את ישראל ו"זרק אותה תחת גלגלי האוטובוס" כפי שמזדרזים חלק מהפרשנים לחגוג בהתרסה.
השנייה שהוא משתמש בשיטות המו"מ שלו שכוללות כאוס ואי וודאות דווקא מול האירנים והחות'ים במטרה להגיע עם הישגים והצלחות מול הסעודים והקטרים בשבוע הבא.
אני מעריך כי האפשרות השנייה היא הנכונה.
- טראמפ עם עיניים על הכדור - לנצח במלחמת הסחר מול סין.
- לדידו הדרך לשם עוברת דרך ניתוק רוסיה ואירן מהברית עם סין, ובמקביל חיזוק הברית הודו- סעודיה -המפרציות.
- הוא מגיע שבוע הבאה לסגור דיל עם סעודיה, שדורשת מארה"ב כבר שנים ברית הגנה (גם מול החות'ים וגם מול אירן).
- אם יניח את דעתם, טראמפ יחזור עם צ'ק שמן של לפחות 500 מיליארד דולר השקעות סעודיות שיניעו את הכלכלה האמריקאית למרות מלחמת המכסים.
- שבוע הבא הוא רוצה ל"לסדור דיל" על הרחבת הסכמי אברהם עם סעודיה ואולי גם קאטר ומנסה לרצות אותם.
זו משימתו בשבועיים הקרובים ושהשאר (אוקראינה וישראל) יחכו.
אבל, כל זה לא על חשבון הברית עם ישראל.
- ישראל הייתה צריכה מארה"ב חימושים רבים ויד חופשית בעזה ובסוריה וקיבלה את שניהם בנדיבות.
- ישראל הודיעה כי תלחם ותגן מפני כל אויב שינסה לפגוע בה - החות'ים, חמאס ואירן - ארה"ב לא מונעת מאיתנו - בפעם האחרונה פעלנו היום בצהרים.
מה כן,
טראמפ מייצר "מרחב הכחשה" גם פנימי וגם בינלאומי, שטוען כי ישראל עצמאית לנהל את מלחמותיה, ולהגן על עצמה וארה"ב לא מנהלת את המלחמות שלנו. אבל הוא ייתן תמיכה במקרה שנותקף, גם אם זה יהיה אחרי שנתקוף באירן.
הנעלם הגדול הוא מה יקרה עם אירן?
על פניו המינימום האמריקאי לא מתקרב למכסימום האירני בויתורים והפערים גדולים. גם לא נראה שטראמפ - ה"גבר גבר" יתרפס פתאום בפני חמינאי, שרק לפני חצי שנה שלח מתנקש לרוצחו. אם יהיה הסכם האירנים הם שיתקפלו.
ובנתיים, בניסיון (אמיתי) להגיע להסכם הסכימו הצדדים לא לדון על הפסקת ייצור הטילים הבליסטים, אבל באורח פלא שרשרת הייצור שלהם נפגעת השבוע בסדרת פיצוצים מסתוריים.
אז גם אם ארה"ב לא תשלח לבסוף את מפציצי B52 עם פצצות חודרות בונקרים על הצנטרפוגות במעמקי האדמה - אלא תוציא את החומר המועשר בהסכם, עדיין ישראל יכולה להפציץ את שאר מתקני תוכנית הגרעין. ולא נראה שאחרי שטראמפ יקבל את מבוקשו מסעודיה, הוא יזיל דמעה על התקפה כזו.
שלא לדבר על כך שארה"ב של טראמפ תתייצב להגן על ישראל מפני התקפת נגד - לפחות כמו ממשל ביידן.
בקיצור לא הייתי מזדרז בהספדים על ירח הדבש בין טראמפ ונתניהו, להיפך.
האחת שטראמפ נכנע לחות'ים והאירנים, נטש את ישראל ו"זרק אותה תחת גלגלי האוטובוס" כפי שמזדרזים חלק מהפרשנים לחגוג בהתרסה.
השנייה שהוא משתמש בשיטות המו"מ שלו שכוללות כאוס ואי וודאות דווקא מול האירנים והחות'ים במטרה להגיע עם הישגים והצלחות מול הסעודים והקטרים בשבוע הבא.
אני מעריך כי האפשרות השנייה היא הנכונה.
- טראמפ עם עיניים על הכדור - לנצח במלחמת הסחר מול סין.
- לדידו הדרך לשם עוברת דרך ניתוק רוסיה ואירן מהברית עם סין, ובמקביל חיזוק הברית הודו- סעודיה -המפרציות.
- הוא מגיע שבוע הבאה לסגור דיל עם סעודיה, שדורשת מארה"ב כבר שנים ברית הגנה (גם מול החות'ים וגם מול אירן).
- אם יניח את דעתם, טראמפ יחזור עם צ'ק שמן של לפחות 500 מיליארד דולר השקעות סעודיות שיניעו את הכלכלה האמריקאית למרות מלחמת המכסים.
- שבוע הבא הוא רוצה ל"לסדור דיל" על הרחבת הסכמי אברהם עם סעודיה ואולי גם קאטר ומנסה לרצות אותם.
זו משימתו בשבועיים הקרובים ושהשאר (אוקראינה וישראל) יחכו.
אבל, כל זה לא על חשבון הברית עם ישראל.
- ישראל הייתה צריכה מארה"ב חימושים רבים ויד חופשית בעזה ובסוריה וקיבלה את שניהם בנדיבות.
- ישראל הודיעה כי תלחם ותגן מפני כל אויב שינסה לפגוע בה - החות'ים, חמאס ואירן - ארה"ב לא מונעת מאיתנו - בפעם האחרונה פעלנו היום בצהרים.
מה כן,
טראמפ מייצר "מרחב הכחשה" גם פנימי וגם בינלאומי, שטוען כי ישראל עצמאית לנהל את מלחמותיה, ולהגן על עצמה וארה"ב לא מנהלת את המלחמות שלנו. אבל הוא ייתן תמיכה במקרה שנותקף, גם אם זה יהיה אחרי שנתקוף באירן.
הנעלם הגדול הוא מה יקרה עם אירן?
על פניו המינימום האמריקאי לא מתקרב למכסימום האירני בויתורים והפערים גדולים. גם לא נראה שטראמפ - ה"גבר גבר" יתרפס פתאום בפני חמינאי, שרק לפני חצי שנה שלח מתנקש לרוצחו. אם יהיה הסכם האירנים הם שיתקפלו.
ובנתיים, בניסיון (אמיתי) להגיע להסכם הסכימו הצדדים לא לדון על הפסקת ייצור הטילים הבליסטים, אבל באורח פלא שרשרת הייצור שלהם נפגעת השבוע בסדרת פיצוצים מסתוריים.
אז גם אם ארה"ב לא תשלח לבסוף את מפציצי B52 עם פצצות חודרות בונקרים על הצנטרפוגות במעמקי האדמה - אלא תוציא את החומר המועשר בהסכם, עדיין ישראל יכולה להפציץ את שאר מתקני תוכנית הגרעין. ולא נראה שאחרי שטראמפ יקבל את מבוקשו מסעודיה, הוא יזיל דמעה על התקפה כזו.
שלא לדבר על כך שארה"ב של טראמפ תתייצב להגן על ישראל מפני התקפת נגד - לפחות כמו ממשל ביידן.
בקיצור לא הייתי מזדרז בהספדים על ירח הדבש בין טראמפ ונתניהו, להיפך.
👍204💯35🙏20❤15🏆11🔥5✍1
חות'ים, איראן, סעודיה, טראמפ וישראל - הערכה
1. לא ישראל היא התמונה המלאה מול החות'ים. החות'ים הם איום על סעודיה שהייתה במלחמה ממושכת מולם, חיסלה מאות אלפי תימנים וחטפה מהחות'ים טילים בליסטיים על תעשיות נפט.
2. טראמפ בקרוב הולך לביקור במזרח התיכון. התפקיד של סעודיה הוא עכשיו לקנות מארה"ב נשק במאות מיליארדי דולרים ולהגיד "כן" לכל עסקה מדינית שארה"ב מציעה.
3. לארה"ב היסטורית לגבי איראן מדיניות ברורה: נוח לארה"ב שאיראן עם סטטוס גרעיני מסוים שסעודיה תהיה כנועה בפני ההגנה האמריקאית העולמית. לצערנו, ההתנגדות הערבית לתכנית טראמפ, לצד הפוזות הסעודיות לנורמליזציה עם ישראל - מוציאים את החשק מארה"ב לטפל באיראן. איראן היא איום על הערבים. מצרים, סעודיה וטורקיה עושות שרירים בזמן האחרון, כי ישראל כיסחה את הציר האיראני.
אך הסטטוס קוו הזה לא יכול להימשך לנצח, כי ישראל רואה באיראן איום קיומי, הפרוקסיז האיראנים יוצאים מתפקוד, איראן נשברת כלכלית. לא יכולה להיות מבחינת איראן סיטואציה של המשך סנקציות בלי להגיע לגרעין - לא יכולה להיות מבחינת ישראל סיטואציה של הורדת הסנקציות ותכנית גרעין. אמנם למחוק את תכנית הגרעין האיראנית יהיה קשה לישראל לבד - אבל להפיל את המשטר בטהרן, זו פעולה שבהחלט ישראל יכולה לעשות.
4. כפי שאני אומר: אנחנו בעידן שהסכמים נשברים. תראו כמה הסכמים, ועידות שלום, ועידות פיוס, ועידות חטופים, ועידות לעזה, ועידות ללבנון, ועידות בסוריה. כשיש שלום אין כל כך המון ועידות, כשיש כוונה לשלום אין כל כך המון פסטיבלים של יח"צ חובקי עולם.
5. נשיא ארה"ב ביחסו לישראל נמדד לפי 2 פונקציות:
1. המשך משלוחי נשק
2. קול וטו באו"ם
ישראל מעולם לא נזקקה "לסיוע אמריקאי" מהמקום הצבאי הישיר. לכן הברית עם ישראל משתלמת גם לארה"ב: היא לא כמו אירופה שזקוקה לסבסוד נאט"ו, היא לא כמו מצרים או ירדן שהערך הגולמי היחיד שלהם הוא שרידות.
נשיא אמריקאי טוב הוא נשיא שרואה בישראל לקוחה, לא "בעלת ברית" פרוקסי משונמכת. באוטופיה נשיא ארה"ב לא "אוהב אותנו" ולא "שונא אותנו". הוא פשוט אדיש אלינו.
מאז תחילת כהונתו, טראמפ סגר עסקאות נשק מעל 4 מיליארד דולר מול ישראל בסך חימושים שיכול למחוק מדינות ולהפיל משטרים מרכזיים, לצד תמיכה מלאה באו"ם. וזה מה שחשוב לנו כדי לנצח במלחמה.
https://t.me/Topazram
1. לא ישראל היא התמונה המלאה מול החות'ים. החות'ים הם איום על סעודיה שהייתה במלחמה ממושכת מולם, חיסלה מאות אלפי תימנים וחטפה מהחות'ים טילים בליסטיים על תעשיות נפט.
2. טראמפ בקרוב הולך לביקור במזרח התיכון. התפקיד של סעודיה הוא עכשיו לקנות מארה"ב נשק במאות מיליארדי דולרים ולהגיד "כן" לכל עסקה מדינית שארה"ב מציעה.
3. לארה"ב היסטורית לגבי איראן מדיניות ברורה: נוח לארה"ב שאיראן עם סטטוס גרעיני מסוים שסעודיה תהיה כנועה בפני ההגנה האמריקאית העולמית. לצערנו, ההתנגדות הערבית לתכנית טראמפ, לצד הפוזות הסעודיות לנורמליזציה עם ישראל - מוציאים את החשק מארה"ב לטפל באיראן. איראן היא איום על הערבים. מצרים, סעודיה וטורקיה עושות שרירים בזמן האחרון, כי ישראל כיסחה את הציר האיראני.
אך הסטטוס קוו הזה לא יכול להימשך לנצח, כי ישראל רואה באיראן איום קיומי, הפרוקסיז האיראנים יוצאים מתפקוד, איראן נשברת כלכלית. לא יכולה להיות מבחינת איראן סיטואציה של המשך סנקציות בלי להגיע לגרעין - לא יכולה להיות מבחינת ישראל סיטואציה של הורדת הסנקציות ותכנית גרעין. אמנם למחוק את תכנית הגרעין האיראנית יהיה קשה לישראל לבד - אבל להפיל את המשטר בטהרן, זו פעולה שבהחלט ישראל יכולה לעשות.
4. כפי שאני אומר: אנחנו בעידן שהסכמים נשברים. תראו כמה הסכמים, ועידות שלום, ועידות פיוס, ועידות חטופים, ועידות לעזה, ועידות ללבנון, ועידות בסוריה. כשיש שלום אין כל כך המון ועידות, כשיש כוונה לשלום אין כל כך המון פסטיבלים של יח"צ חובקי עולם.
5. נשיא ארה"ב ביחסו לישראל נמדד לפי 2 פונקציות:
1. המשך משלוחי נשק
2. קול וטו באו"ם
ישראל מעולם לא נזקקה "לסיוע אמריקאי" מהמקום הצבאי הישיר. לכן הברית עם ישראל משתלמת גם לארה"ב: היא לא כמו אירופה שזקוקה לסבסוד נאט"ו, היא לא כמו מצרים או ירדן שהערך הגולמי היחיד שלהם הוא שרידות.
נשיא אמריקאי טוב הוא נשיא שרואה בישראל לקוחה, לא "בעלת ברית" פרוקסי משונמכת. באוטופיה נשיא ארה"ב לא "אוהב אותנו" ולא "שונא אותנו". הוא פשוט אדיש אלינו.
מאז תחילת כהונתו, טראמפ סגר עסקאות נשק מעל 4 מיליארד דולר מול ישראל בסך חימושים שיכול למחוק מדינות ולהפיל משטרים מרכזיים, לצד תמיכה מלאה באו"ם. וזה מה שחשוב לנו כדי לנצח במלחמה.
https://t.me/Topazram
1💯180👍66❤40🙏16🔥10👌10
צרפת של מקרון, מארחת את נשיא סוריה ג'וליאני, לאחר הטבח בעלווים והרצחנות כלפי הדרוזים.
האינטרס הצרפתי והאירופאי מול סוריה הוא לייצר מצג שווא של משטר תקין, כדי לדחוף לשם מהגרים מוסלמים. ושאלפים יירצחו, העיקר האינטרס.
ללמדך - שכל הדיבורים על "זכויות אדם" במרחב הגיאופוליטי הם שטויות. זה הכל אינטרסים קרים והמוסר האירופאי המחליא נועד לשרת אינטרס.
כשצרפת רוצים מדינת אש"ף ביהודה ושומרון, זה אינטרס. לא "חמלה" או דיון.
לא יכול להיות "שכפ"ץ משפטי" והדיון על "הצבא המוסרי בעולם" הוא מטומטם. ואנשי העמותות הפרוגרסיביות במימון האירופאי לא "אבירי זכויות אדם", אלא אידיוטים שימושיים כדי לדפוק את ישראל.
https://t.me/Topazram
האינטרס הצרפתי והאירופאי מול סוריה הוא לייצר מצג שווא של משטר תקין, כדי לדחוף לשם מהגרים מוסלמים. ושאלפים יירצחו, העיקר האינטרס.
ללמדך - שכל הדיבורים על "זכויות אדם" במרחב הגיאופוליטי הם שטויות. זה הכל אינטרסים קרים והמוסר האירופאי המחליא נועד לשרת אינטרס.
כשצרפת רוצים מדינת אש"ף ביהודה ושומרון, זה אינטרס. לא "חמלה" או דיון.
לא יכול להיות "שכפ"ץ משפטי" והדיון על "הצבא המוסרי בעולם" הוא מטומטם. ואנשי העמותות הפרוגרסיביות במימון האירופאי לא "אבירי זכויות אדם", אלא אידיוטים שימושיים כדי לדפוק את ישראל.
https://t.me/Topazram
2👍272💯95❤27🔥8👌2
הודו-פקיסטן-איראן
אנחנו בתקופה של אירועים בלתי צפויים ועימות הודו-פקיסטן הוא איום ממשי על איראן.
רק בשנה שעברה, היו חילופי אש בין איראן לפקיסטן. מה קורה כאן?
1. כפי שמוצג במפה - פקיסטן חולקת גבול עם איראן ואפגינסטן. כל הציר המשולש הזה הוא הררי, עם גבולות קשים לאבטוח ומיעוטים מ-2 צדדי הגבול. (כמו שיש את קווי 67' וערבים מ-2 הצדדים, אותו דבר רק על פני אלפי קילומטרים הררים וקשים)
2. כעת ריכוז כוחות וקשב פקיסטני לעבר הגבול ההודי - הופך את גבולה מול איראן ואפגינסטן ליותר פרוץ ועם פחות כוחות וקשב זמינים.
לא צריך שהודו ופקיסטן יהיו במלחמה על סטרואידים, מספיק שכוננות גבוהה בגבול גוררת תזזת כוחות וגבול אחד יהיה פרוץ על חשבון השני עם פחות משאבים ואנרגיות לאבטחה ועצירת הברחות.
המשמעות היא "גבולות מחוררים" של סחר בנשק, סמים ונשים. מדובר בהון שארגוני טרור וארגוני פשיעה גוזרים מקומיים גוזרים, לצד אופוזיציה. רק שנה שעבר היו חילופי מהולמות צבאיות בין פקיסטן לאיראן על רקע הגבול הפרוץ.
3. האסון של מלחמה רב זירתית והמשמעות שלה בפקיסטן ואיראן - 2 המדינות על פני אלפי קילומטרים עם תנאים הרריים, מה שמקשה עליהן להעביר כוחות. להבדיל מעוטף עזה עד לגליל העליון - מלחמה רב זירתית היא אסון למדינות ענק במיוחד הרריות עם תשתיות מתפרקות.
4. איראן:
המשמעות של גבול פרוץ מול פקיסטן ברמה הצבאית היא קרע בין החזית המערבית של איראן - עיראק, מדינות ערב, ישראל וארה"ב - מול החזית בפקיסטן, מולה היו מהלומות צבאיות שנה שעברה.
המשמעות הפנימית עבור איראן היא חמורה יותר: גבול פרוץ משמעותו חיזוק הפריפריה האיראנית שמורכבת ממיעוטים. הברחת נשק למיעוט הבלוצ'י שבין איראן לפקיסטן ורוצה להתנתק מהשלטון המרכזי בטהרן - כולה להיות אסון לאיראן בשמירה על השלטון.
איראן תהיה חשופה יותר להפלת שלטונה מבית ע"י חיזוק האופוזיציה, או מבחוץ כשהכוחות שלה מפוצלים בין המערב למזרח.
בהצלחה לאומה ההודית המכובדת במאבקה ומלחמתה הצודקת מול פקיסטן והאסלאם הרדיקלי.
אנחנו בתקופה של אירועים בלתי צפויים ועימות הודו-פקיסטן הוא איום ממשי על איראן.
רק בשנה שעברה, היו חילופי אש בין איראן לפקיסטן. מה קורה כאן?
1. כפי שמוצג במפה - פקיסטן חולקת גבול עם איראן ואפגינסטן. כל הציר המשולש הזה הוא הררי, עם גבולות קשים לאבטוח ומיעוטים מ-2 צדדי הגבול. (כמו שיש את קווי 67' וערבים מ-2 הצדדים, אותו דבר רק על פני אלפי קילומטרים הררים וקשים)
2. כעת ריכוז כוחות וקשב פקיסטני לעבר הגבול ההודי - הופך את גבולה מול איראן ואפגינסטן ליותר פרוץ ועם פחות כוחות וקשב זמינים.
לא צריך שהודו ופקיסטן יהיו במלחמה על סטרואידים, מספיק שכוננות גבוהה בגבול גוררת תזזת כוחות וגבול אחד יהיה פרוץ על חשבון השני עם פחות משאבים ואנרגיות לאבטחה ועצירת הברחות.
המשמעות היא "גבולות מחוררים" של סחר בנשק, סמים ונשים. מדובר בהון שארגוני טרור וארגוני פשיעה גוזרים מקומיים גוזרים, לצד אופוזיציה. רק שנה שעבר היו חילופי מהולמות צבאיות בין פקיסטן לאיראן על רקע הגבול הפרוץ.
3. האסון של מלחמה רב זירתית והמשמעות שלה בפקיסטן ואיראן - 2 המדינות על פני אלפי קילומטרים עם תנאים הרריים, מה שמקשה עליהן להעביר כוחות. להבדיל מעוטף עזה עד לגליל העליון - מלחמה רב זירתית היא אסון למדינות ענק במיוחד הרריות עם תשתיות מתפרקות.
4. איראן:
המשמעות של גבול פרוץ מול פקיסטן ברמה הצבאית היא קרע בין החזית המערבית של איראן - עיראק, מדינות ערב, ישראל וארה"ב - מול החזית בפקיסטן, מולה היו מהלומות צבאיות שנה שעברה.
המשמעות הפנימית עבור איראן היא חמורה יותר: גבול פרוץ משמעותו חיזוק הפריפריה האיראנית שמורכבת ממיעוטים. הברחת נשק למיעוט הבלוצ'י שבין איראן לפקיסטן ורוצה להתנתק מהשלטון המרכזי בטהרן - כולה להיות אסון לאיראן בשמירה על השלטון.
איראן תהיה חשופה יותר להפלת שלטונה מבית ע"י חיזוק האופוזיציה, או מבחוץ כשהכוחות שלה מפוצלים בין המערב למזרח.
בהצלחה לאומה ההודית המכובדת במאבקה ומלחמתה הצודקת מול פקיסטן והאסלאם הרדיקלי.
1👍247💯55❤43🙏6❤🔥2✍1
ישראל נוסע באיילון צפון. הוא לא אוהב את הכביש הזה. הוא מזכיר לו את הנסיעות שלו עם אביו, לבנק השקט.
הוא זוכר איך היה שומע את ההורים שלו מתווכחים. הפרסומות באיילון של הבנקים אגרסיביות. "קחו הלוואה עכשיו!" - עם תמונה של חופשה. ואמא שלו מרירה ומסתכלת על החברות שלה - צרפת, גרמניה ובריטניה, כמה הן שקטות. הן שלווה. הן האידיאל. אבל האמא לא ידיעה שגם האירופאים ממושכנים בבנק השקט, רק בסגנון אחר של דמוגרפיה קורסת וכניעה איטית.
ותמיד חיי הנוחות, השפע והאושר בפרסומות של בנק השקט.
הפרסומות לא מראות איך הבנק, מגיע אחר כך למימוש.
והשיח הציבורי? מי שלא לוקח הלוואה בבנק השקט לא מגניב. מי שלא עושה שופוני עם זיוף של שיח השלום והשקט - הוא שונא. "אתה לא רוצה לקחת הלוואה? אתה רוצה להיות עני! אנחנו רוצים שקט, עכשיו!" כולם מעלים לאיסטגרם שלהם תמונות של שקט, שלום וחמלה - אבל הם תודעתית מכורים לבנק השקט, חלקם במימון בנק השקט האירופאי העולמי ובשכר. לפעמים הפרסומות הסמויות של בנק השקט כל כך עוצמתיות, כמו יום הזיכרון לרבין ז"ל, שכל כולו מסרים לקחת הלוואות מבנק השקט. שידור ציבורי במימון הציבור, הפיקוד העליון במערכת הביטחון, מערכת המשפט אפילו - הם כולם יחד מונפול עם בנק השקט, לשעבוד הציבור הישראלי.
ישראל נזכר איך ראה את אבא שלו הולך לבנק כשהיה קטן. הבנקאי אמר לו שתמורת הלוואת הסכמי אוסלו, המשפחה תוכל לקנות שקט. ההורים מכרו את הקרקעות מאז בתהליך שלא הסתיים. פעם הבנק לוקח את יריחו, פעם את גוש קטיף. עוד הלוואה מתגלגלת לעוד הלוואה. פעם בנק השקט מציע עסקאות קטנות כמו עסקת שליט.
ישראל כועס. כבר לא ילד.
ומשלם את המחיר, של הלוואות הדור הקודם. זו האמת.
זה לא מכעס על הוריו. הוריו באמת לקחו הלוואות מבנק השקט, כי הם לא רצו שישראל יגדל הוא יהיה בצבא. הם פינטזו על "הלוואה אחת שתסיים הכל". הפרסומות של בנק השקט, הממסד של בנק השקט, כולם עשו יד אחת על חשבון המשפחה האומללה, שבנק השקט לקח לה הכל.
ישראל כועס איך משפחתו עברה מניפולציה אכזרית,
לקחת הלוואות מהעתיד,
בשביל עכשיו.
ועכשיו נגמר.
והמחר זה היום.
וישראל משלם.
עד שיום אחד
הבנק לקח הכל
כל החובות התפוצצו
לישראל לא נותר דבר
ודור המדבר
קורא לעוד הלוואות דמים.
ישראל קרא בקול גדול לאחיו שלו
לא להביט אחורה
להשתחרר מבנק השקט
מהנוחות שלו
הנוחות שהפכה לשעבוד -
וישראל והאחים שלו יותר חכמים, נבונים, ומוכשרים מאנשי בנק השקט.
הם דור העתיד,
הם דור הניצחון,
הם הכוח ששום דבר בעולם לא יעצור.
https://t.me/Topazram
הוא זוכר איך היה שומע את ההורים שלו מתווכחים. הפרסומות באיילון של הבנקים אגרסיביות. "קחו הלוואה עכשיו!" - עם תמונה של חופשה. ואמא שלו מרירה ומסתכלת על החברות שלה - צרפת, גרמניה ובריטניה, כמה הן שקטות. הן שלווה. הן האידיאל. אבל האמא לא ידיעה שגם האירופאים ממושכנים בבנק השקט, רק בסגנון אחר של דמוגרפיה קורסת וכניעה איטית.
ותמיד חיי הנוחות, השפע והאושר בפרסומות של בנק השקט.
הפרסומות לא מראות איך הבנק, מגיע אחר כך למימוש.
והשיח הציבורי? מי שלא לוקח הלוואה בבנק השקט לא מגניב. מי שלא עושה שופוני עם זיוף של שיח השלום והשקט - הוא שונא. "אתה לא רוצה לקחת הלוואה? אתה רוצה להיות עני! אנחנו רוצים שקט, עכשיו!" כולם מעלים לאיסטגרם שלהם תמונות של שקט, שלום וחמלה - אבל הם תודעתית מכורים לבנק השקט, חלקם במימון בנק השקט האירופאי העולמי ובשכר. לפעמים הפרסומות הסמויות של בנק השקט כל כך עוצמתיות, כמו יום הזיכרון לרבין ז"ל, שכל כולו מסרים לקחת הלוואות מבנק השקט. שידור ציבורי במימון הציבור, הפיקוד העליון במערכת הביטחון, מערכת המשפט אפילו - הם כולם יחד מונפול עם בנק השקט, לשעבוד הציבור הישראלי.
ישראל נזכר איך ראה את אבא שלו הולך לבנק כשהיה קטן. הבנקאי אמר לו שתמורת הלוואת הסכמי אוסלו, המשפחה תוכל לקנות שקט. ההורים מכרו את הקרקעות מאז בתהליך שלא הסתיים. פעם הבנק לוקח את יריחו, פעם את גוש קטיף. עוד הלוואה מתגלגלת לעוד הלוואה. פעם בנק השקט מציע עסקאות קטנות כמו עסקת שליט.
ישראל כועס. כבר לא ילד.
ומשלם את המחיר, של הלוואות הדור הקודם. זו האמת.
זה לא מכעס על הוריו. הוריו באמת לקחו הלוואות מבנק השקט, כי הם לא רצו שישראל יגדל הוא יהיה בצבא. הם פינטזו על "הלוואה אחת שתסיים הכל". הפרסומות של בנק השקט, הממסד של בנק השקט, כולם עשו יד אחת על חשבון המשפחה האומללה, שבנק השקט לקח לה הכל.
ישראל כועס איך משפחתו עברה מניפולציה אכזרית,
לקחת הלוואות מהעתיד,
בשביל עכשיו.
ועכשיו נגמר.
והמחר זה היום.
וישראל משלם.
עד שיום אחד
הבנק לקח הכל
כל החובות התפוצצו
לישראל לא נותר דבר
ודור המדבר
קורא לעוד הלוואות דמים.
ישראל קרא בקול גדול לאחיו שלו
לא להביט אחורה
להשתחרר מבנק השקט
מהנוחות שלו
הנוחות שהפכה לשעבוד -
וישראל והאחים שלו יותר חכמים, נבונים, ומוכשרים מאנשי בנק השקט.
הם דור העתיד,
הם דור הניצחון,
הם הכוח ששום דבר בעולם לא יעצור.
https://t.me/Topazram
11👍252❤77💯46👏27🏆18🙏10👌4😁1
Forwarded from Carmel News - חדשות
לאורך שנים התרגלנו לחשוב שהסיוע הצבאי מארצות הברית הוא כמו חמצן לביטחון של ישראל. התרגלנו לראות בו עוגן, ביטוח חיים מול איומים אזוריים. אבל בשנים האחרונות אני מתחיל לחשוב אחרת. אולי דווקא הגיע הזמן להיגמל מהסיוע הזה. לא מתוך כפיות טובה אלא מתוך בגרות.
קודם כל, יש פה עניין של עצמאות. מדינה לא באמת יכולה לקרוא לעצמה ריבונית כשהיא נשענת על מדינה אחרת לצרכים ביטחוניים בסיסיים. כל ממשל חדש בוושינגטון מביא איתו גישה שונה לישראל, וכולנו יודעים שלפעמים מדובר גם בלחצים לא פשוטים. כשאתה תלוי במישהו, אתה גם נתון למרותו. ולמה שישראל, מעצמה אזורית, תרצה להיות במצב כזה?
אבל זה לא רק עניין של ריבונות. יש גם פן כלכלי. הרבה אנשים לא יודעים, אבל חלק נכבד מהסיוע האמריקאי מחייב אותנו להשתמש בכסף הזה לקניית ציוד אמריקאי. כלומר, הכסף הזה לא באמת נכנס למשק הישראלי. הוא לא מחזק את התעשיות הביטחוניות שלנו, לא יוצר מקומות עבודה פה בבית, ולא דוחף את החדשנות הישראלית קדימה. אם ישראל תבחר להשקיע את אותם כספים בעצמה, היא לא רק תשמור על הידע כאן, אלא גם תוכל לפתח ולייצא בלי מגבלות אמריקאיות שמגבילות אותנו היום.
ובינינו, כולנו מרגישים את הלחץ. כל פעם שיש עימות, כל פעם שישראל פועלת לפי שיקוליה, נשמעים קולות אמריקאיים שמאיימים: אולי נצמצם את הסיוע, אולי נבחן מחדש את ההתחייבות. זה יוצר תלות. זה פוגע בחופש הפעולה המדיני והצבאי שלנו. מדינה חזקה לא יכולה להרשות לעצמה להישען על נדיבות של אחרים, גם אם הם בעלי ברית.
יש גם אלמנט תדמיתי. כל עוד אנחנו ממשיכים לקבל את הסיוע הזה, יש מי שרואים בנו סוג של מדינת חסות. זה לא המצב בפועל, אבל התדמית הזו קיימת. דווקא הפסקת הסיוע תוכל לשדר לעולם שאנחנו עומדים בזכות עצמנו, ושיש לנו את היכולת והאחריות לדאוג לביטחון שלנו בעצמנו.
ישראל של היום זה לא ישראל של 1967 או של 1973. זו מדינה עם כלכלה חזקה, עם צבא מהטובים בעולם, עם טכנולוגיה פורצת דרך. הגיע הזמן לעבור לשלב הבא. להיגמל. לא מתוך כפיות טובה, אלא מתוך גאווה.
קודם כל, יש פה עניין של עצמאות. מדינה לא באמת יכולה לקרוא לעצמה ריבונית כשהיא נשענת על מדינה אחרת לצרכים ביטחוניים בסיסיים. כל ממשל חדש בוושינגטון מביא איתו גישה שונה לישראל, וכולנו יודעים שלפעמים מדובר גם בלחצים לא פשוטים. כשאתה תלוי במישהו, אתה גם נתון למרותו. ולמה שישראל, מעצמה אזורית, תרצה להיות במצב כזה?
אבל זה לא רק עניין של ריבונות. יש גם פן כלכלי. הרבה אנשים לא יודעים, אבל חלק נכבד מהסיוע האמריקאי מחייב אותנו להשתמש בכסף הזה לקניית ציוד אמריקאי. כלומר, הכסף הזה לא באמת נכנס למשק הישראלי. הוא לא מחזק את התעשיות הביטחוניות שלנו, לא יוצר מקומות עבודה פה בבית, ולא דוחף את החדשנות הישראלית קדימה. אם ישראל תבחר להשקיע את אותם כספים בעצמה, היא לא רק תשמור על הידע כאן, אלא גם תוכל לפתח ולייצא בלי מגבלות אמריקאיות שמגבילות אותנו היום.
ובינינו, כולנו מרגישים את הלחץ. כל פעם שיש עימות, כל פעם שישראל פועלת לפי שיקוליה, נשמעים קולות אמריקאיים שמאיימים: אולי נצמצם את הסיוע, אולי נבחן מחדש את ההתחייבות. זה יוצר תלות. זה פוגע בחופש הפעולה המדיני והצבאי שלנו. מדינה חזקה לא יכולה להרשות לעצמה להישען על נדיבות של אחרים, גם אם הם בעלי ברית.
יש גם אלמנט תדמיתי. כל עוד אנחנו ממשיכים לקבל את הסיוע הזה, יש מי שרואים בנו סוג של מדינת חסות. זה לא המצב בפועל, אבל התדמית הזו קיימת. דווקא הפסקת הסיוע תוכל לשדר לעולם שאנחנו עומדים בזכות עצמנו, ושיש לנו את היכולת והאחריות לדאוג לביטחון שלנו בעצמנו.
ישראל של היום זה לא ישראל של 1967 או של 1973. זו מדינה עם כלכלה חזקה, עם צבא מהטובים בעולם, עם טכנולוגיה פורצת דרך. הגיע הזמן לעבור לשלב הבא. להיגמל. לא מתוך כפיות טובה, אלא מתוך גאווה.
3❤222💯137👍71🔥23🙏12✍3👏1😎1
2011 = 2023
שנת 2011 הייתה שנה של פיצוץ רגשי. מאות אלפים יצאו לרחובות בדרישה לשינוי חברתי, להורדת יוקר המחיה, לצד עסקת שליט שהפכה לרגע שיא של רגש קולקטיבי.
המדינה הקשיבה – לא בתבונה, אלא ברגש. לא באחריות, אלא בפופוליזם.
ב-2011 נזרעו הזרעים. ב-2023 קצרנו את התוצאה: רצינו את גלעד שליט עכשיו, רצינו צדק חברתי עכשיו – כך נולדה רפובליקת הפופוליזם הישראלית.
מאותו רגע, ישראל הבינה מסר ברור: מי שמדבר לרגש ישרוד, מי שמדבר בהיגיון יואשם שהוא "חסר לב".
בכלכלה: מאז 2011 כל כך הרבה שרי אוצר, כל כך מעט רפורמות אמיתיות, כל כך הרבה תוספות תקציב אין סופיות. כל הפרטה או קיצוצים הם "גזירה", כל התייעלות משרדית הם "גזירה" עם תקשורת פופוליסטית. ואם רוצים להעיף פקיד כושל הוא שומר סף. ואם תייעל קצבאות, ינפנפו בילדים רעבים. ואם תשאל למה מישהו עם פנסיה תקציבית יכול להשלים פול האוס עם קצבת זקנה וקצבת נכה ועוד תח"צ בחינם - תואשם ב-"אין לך לב".
בביטחון.
עסקת שליט שברה את קונספט ההרתעה והציבה עיקרון חדש: הרגשות, ההיסטריה, הפאניקה, "הילד של כולנו" מנצחים. הם הניצחון החדש. ההפסד הוא הניצחון. אסור לצאת למלחמות כי חיילים ימותו. כי החיילים הם לא לוחמים, הם ילדים.
2023 היא לא קריסה פתאומית.
היא שיאו של תהליך.
חשיבה רגשנית, ילדותית והיסטרית שנועדה לסרט של נטפליקס, בחשיבה אידיאליסטית ילדותית שגובלת בחוסר סלחנות קתולית.
הפופוליזם ניצח –
כי כבר ב-2011, הרגש גבר על השכל,
וההחלטות התחילו להתקבל לפי מי שצועק חזק יותר.
התקשורת,
העמותות,
הפוליטיקאים, הפקידים, השופטים -
האקדמיה, התרבות, היוצרים -
הכל, פשוט הכל אימפולסיבי, שכונה, מעכשיו לעכשיו. תרבות של כיבוי שריפות והיעדר אסטרטגיה.
מאז, ישראל לא פותרת בעיות אלא מנציחה אותן.
לא בחינוך, לא בבריאות, לא בביטחון – כי תמיד ימצאו את "הסיפור האנושי" שימנע רפורמה או התייעלות. כי יש מיליון ילדים רעבים, כי הפרטה היא "העובד הותיק שנזרק", כי עבודות לרכבת הקלה הם "פגיעה".
ישראל לא באמת מתנהלת - היא מגיבה.
לא לפי אסטרטגיה - אלא לפי דמעות.
לא לפי היגיון - לפי רגשות.
לא לפי חשיבה לטווח הארוך - אלא עכשיו.
ככה מקבלי ההחלטות מרמת הפוליטיקאי עד לפקיד - לא חושבים על הדורות הבאים. הם לא יחשבו על רכבת תחתית, מאותה סיבה שהם לא יחשבו על ניצחון: היעדר חשיבה על הדורות הבאים.
אסור לנו להיכנע לשיח רגשני.
אסור לנו להיות ה-2011 עבור בני הנוער והילדים היום.
אסור לנו לעצור את המלחמה.
אסור לנו להביט אחורה,
אסור לנו להיות דור המדבר, שרוצה לחזור למצרים גם אם יש אתגרים.
אנחנו דור הניצחון,
שמביט קדימה,
לארץ ישראל הגדולה שלנו.
https://t.me/Topazram
שנת 2011 הייתה שנה של פיצוץ רגשי. מאות אלפים יצאו לרחובות בדרישה לשינוי חברתי, להורדת יוקר המחיה, לצד עסקת שליט שהפכה לרגע שיא של רגש קולקטיבי.
המדינה הקשיבה – לא בתבונה, אלא ברגש. לא באחריות, אלא בפופוליזם.
ב-2011 נזרעו הזרעים. ב-2023 קצרנו את התוצאה: רצינו את גלעד שליט עכשיו, רצינו צדק חברתי עכשיו – כך נולדה רפובליקת הפופוליזם הישראלית.
מאותו רגע, ישראל הבינה מסר ברור: מי שמדבר לרגש ישרוד, מי שמדבר בהיגיון יואשם שהוא "חסר לב".
בכלכלה: מאז 2011 כל כך הרבה שרי אוצר, כל כך מעט רפורמות אמיתיות, כל כך הרבה תוספות תקציב אין סופיות. כל הפרטה או קיצוצים הם "גזירה", כל התייעלות משרדית הם "גזירה" עם תקשורת פופוליסטית. ואם רוצים להעיף פקיד כושל הוא שומר סף. ואם תייעל קצבאות, ינפנפו בילדים רעבים. ואם תשאל למה מישהו עם פנסיה תקציבית יכול להשלים פול האוס עם קצבת זקנה וקצבת נכה ועוד תח"צ בחינם - תואשם ב-"אין לך לב".
בביטחון.
עסקת שליט שברה את קונספט ההרתעה והציבה עיקרון חדש: הרגשות, ההיסטריה, הפאניקה, "הילד של כולנו" מנצחים. הם הניצחון החדש. ההפסד הוא הניצחון. אסור לצאת למלחמות כי חיילים ימותו. כי החיילים הם לא לוחמים, הם ילדים.
2023 היא לא קריסה פתאומית.
היא שיאו של תהליך.
חשיבה רגשנית, ילדותית והיסטרית שנועדה לסרט של נטפליקס, בחשיבה אידיאליסטית ילדותית שגובלת בחוסר סלחנות קתולית.
הפופוליזם ניצח –
כי כבר ב-2011, הרגש גבר על השכל,
וההחלטות התחילו להתקבל לפי מי שצועק חזק יותר.
התקשורת,
העמותות,
הפוליטיקאים, הפקידים, השופטים -
האקדמיה, התרבות, היוצרים -
הכל, פשוט הכל אימפולסיבי, שכונה, מעכשיו לעכשיו. תרבות של כיבוי שריפות והיעדר אסטרטגיה.
מאז, ישראל לא פותרת בעיות אלא מנציחה אותן.
לא בחינוך, לא בבריאות, לא בביטחון – כי תמיד ימצאו את "הסיפור האנושי" שימנע רפורמה או התייעלות. כי יש מיליון ילדים רעבים, כי הפרטה היא "העובד הותיק שנזרק", כי עבודות לרכבת הקלה הם "פגיעה".
ישראל לא באמת מתנהלת - היא מגיבה.
לא לפי אסטרטגיה - אלא לפי דמעות.
לא לפי היגיון - לפי רגשות.
לא לפי חשיבה לטווח הארוך - אלא עכשיו.
ככה מקבלי ההחלטות מרמת הפוליטיקאי עד לפקיד - לא חושבים על הדורות הבאים. הם לא יחשבו על רכבת תחתית, מאותה סיבה שהם לא יחשבו על ניצחון: היעדר חשיבה על הדורות הבאים.
אסור לנו להיכנע לשיח רגשני.
אסור לנו להיות ה-2011 עבור בני הנוער והילדים היום.
אסור לנו לעצור את המלחמה.
אסור לנו להביט אחורה,
אסור לנו להיות דור המדבר, שרוצה לחזור למצרים גם אם יש אתגרים.
אנחנו דור הניצחון,
שמביט קדימה,
לארץ ישראל הגדולה שלנו.
https://t.me/Topazram
4👍334💯116❤50🔥29👏15🫡7🙏4🥰1
טראמפ - ביקור בארצות ערב: סיכום ביניים
לאורך הימים האחרונים שתקתי, למרות הודעות וטלפונים. התשובה שלי נותרה אחידה: מה שחשוב אלו מעשים ריאליסטיים – לא הצהרות במסיבות עיתונאים.
בכל פעולה - היכולת להבחין בין מילים למעשים היא לא מותרות, היא הבדל בין אשליה לניצחון. גם מה שמכונה "מעשה" – תלוי ביכולת ביצועית ריאלית. בעולם המדיני, לא הכול נמדד כמו במגזר הפרטי – מתוגמלים על הצהרות, לא על תוצאות. לכן העולם הפוליטי, נגזרת של העולם התקשורתי וחברתי, די עלוב.
דוגמה לכך היא הסכסוך הישראלי-ערבי: מאהוד אולמרט שהיה מעומק ליבו מוכן לוותר על יו"ש - הפכת ממדינה שמדברת על סיפוחים ברמה הריאלית. כי הצד השני (הערבי) התלהב מהצהרות מדיניות, הלך לאו"ם והתלהב מקפוסים: בעוד ישראל בנתה ביו"ש. עושים סיפוחים עם סגירת מרפסות ובנייה - לא עם "הצהרות".
הצהרה יכולה להיות נאום, כותרת או אפילו עסקה חתומה – אם אין לה גיבוי ממשי.
מעשה הוא שינוי בשטח: מהלך צבאי, סנקציות, עצירת חימושים. פעולה שאי אפשר לערער עליה.
כלל ברזל: הצהרות תמיד יתנגשו במציאות - והמציאות תמיד תנצח. לכן, במבחן ההיסטוריה, המעשים חשובים מהדיבורים.
ועכשיו – טראמפ. מה נאמר, ומה באמת קרה:
ההצהרות:
טראמפ דיבר על חזון לשלום אזורי כולל, חייבים לעזור לעזה, נורמליזציה לסעודיה, החמיא לקטאר וכל מיני רודנים.
טראמפ במעשים מוכר נשק לישראל כמה שהיא רוצה, לא מתערב לה מול רצועת עזה.
טראמפ בחוזים חתומים מקבל הזרמת כסף לתוך ארה"ב.
אני לא יודע כמה עוקבים אחרי השיח האמריקאי. טראמפ נבחר בשם המצב הכלכלי ועל כך יכול ליפול.
הוא חייב להראות לקהל הבוחרים שלו שמדיניות ארה"ב עוברת ממדיניות אידיאולוגית למדיניות יצרנית.
קל לנו כישראלים לגלגל עיניים - אבל האמריקאי הממוצע הוא איש של מדינת עולם שלישי מבחינת שירותים ויכולת קנייה ריאלי עם שקיעה בחובות.
מי שעקבי בראיית טראמפ, זוכר בכהונה הקודמת שלו את ביקורו בצפון קוריאה. אנשים בהלם שהוא החמיא לנשיא סוריה.
מישהו זוכר שטראמפ נפגש עם הרודן הצפון קוריאני?
הכותרות היו אז יום היסטורי וקולות שבר.
כי בסוף הריאליזם מנצח, לא ההצהרות.
עכשיו בואו נראה את כל ההצהרות שהיו סביבם דרמה:
טראמפ "מזדהה עם העזתים" - וממשיך למכור נשק לישראל ומדבר על שליטה אמריקאית שמשמעותה בהכרח פינוי העזתים. כל מי שרציני ומדבר על מיגור שלטון חמאס יודע שמדובר בעוד הרס אדיר.
טראמפ "מוריד את הסנקציות מול סוריה" - אבל בפועל יצר סכסוך בין סעודיה לטורקיה על השליטה בה, כשארה"ב גוזרת קופון. סוריה גם ככה מדינה לא יציבה, בית קברות למעצמות וכל מי שמשקיע בה כסף שורף אותו היסטורית.
טראמפ מדבר על "טרליונים" בעסקאות בין מדינות ערב לארה"ב, עסקאות שיקח שנים להשלים - אבל מקבל גישה לשליטה במחיר הנפט העולמי עכשיו.
טראמפ מוכר דיבורים ומקבל מעשים. בן אדם שבאמת רוצה "מזרח תיכון חדש" לא מביא איתו אנשי עסקים אלא פקידים בכירים. הוא הגיע לגבות כסף מהערבים, לשמר את הנפט הערבי בציר האמריקאי ולא הסיני ולייצר חומת מגן מדינית נגד איראן כבלוק חוסם.
ומילה אחרונה: הימים האחרונים היו שפל חדש של העיתונות והתקשורת הישראלית בייצור הפחדה בעם.
כשאתם רואים תעשיות דיווחים, גידופים והפחדה - סימן שאתם לא לקוחות, אתם מוצר. ומישהו בעל אינטרס, רוצה שתרגישו כך.
https://t.me/Topazram
לאורך הימים האחרונים שתקתי, למרות הודעות וטלפונים. התשובה שלי נותרה אחידה: מה שחשוב אלו מעשים ריאליסטיים – לא הצהרות במסיבות עיתונאים.
בכל פעולה - היכולת להבחין בין מילים למעשים היא לא מותרות, היא הבדל בין אשליה לניצחון. גם מה שמכונה "מעשה" – תלוי ביכולת ביצועית ריאלית. בעולם המדיני, לא הכול נמדד כמו במגזר הפרטי – מתוגמלים על הצהרות, לא על תוצאות. לכן העולם הפוליטי, נגזרת של העולם התקשורתי וחברתי, די עלוב.
דוגמה לכך היא הסכסוך הישראלי-ערבי: מאהוד אולמרט שהיה מעומק ליבו מוכן לוותר על יו"ש - הפכת ממדינה שמדברת על סיפוחים ברמה הריאלית. כי הצד השני (הערבי) התלהב מהצהרות מדיניות, הלך לאו"ם והתלהב מקפוסים: בעוד ישראל בנתה ביו"ש. עושים סיפוחים עם סגירת מרפסות ובנייה - לא עם "הצהרות".
הצהרה יכולה להיות נאום, כותרת או אפילו עסקה חתומה – אם אין לה גיבוי ממשי.
מעשה הוא שינוי בשטח: מהלך צבאי, סנקציות, עצירת חימושים. פעולה שאי אפשר לערער עליה.
כלל ברזל: הצהרות תמיד יתנגשו במציאות - והמציאות תמיד תנצח. לכן, במבחן ההיסטוריה, המעשים חשובים מהדיבורים.
ועכשיו – טראמפ. מה נאמר, ומה באמת קרה:
ההצהרות:
טראמפ דיבר על חזון לשלום אזורי כולל, חייבים לעזור לעזה, נורמליזציה לסעודיה, החמיא לקטאר וכל מיני רודנים.
טראמפ במעשים מוכר נשק לישראל כמה שהיא רוצה, לא מתערב לה מול רצועת עזה.
טראמפ בחוזים חתומים מקבל הזרמת כסף לתוך ארה"ב.
אני לא יודע כמה עוקבים אחרי השיח האמריקאי. טראמפ נבחר בשם המצב הכלכלי ועל כך יכול ליפול.
הוא חייב להראות לקהל הבוחרים שלו שמדיניות ארה"ב עוברת ממדיניות אידיאולוגית למדיניות יצרנית.
קל לנו כישראלים לגלגל עיניים - אבל האמריקאי הממוצע הוא איש של מדינת עולם שלישי מבחינת שירותים ויכולת קנייה ריאלי עם שקיעה בחובות.
מי שעקבי בראיית טראמפ, זוכר בכהונה הקודמת שלו את ביקורו בצפון קוריאה. אנשים בהלם שהוא החמיא לנשיא סוריה.
מישהו זוכר שטראמפ נפגש עם הרודן הצפון קוריאני?
הכותרות היו אז יום היסטורי וקולות שבר.
כי בסוף הריאליזם מנצח, לא ההצהרות.
עכשיו בואו נראה את כל ההצהרות שהיו סביבם דרמה:
טראמפ "מזדהה עם העזתים" - וממשיך למכור נשק לישראל ומדבר על שליטה אמריקאית שמשמעותה בהכרח פינוי העזתים. כל מי שרציני ומדבר על מיגור שלטון חמאס יודע שמדובר בעוד הרס אדיר.
טראמפ "מוריד את הסנקציות מול סוריה" - אבל בפועל יצר סכסוך בין סעודיה לטורקיה על השליטה בה, כשארה"ב גוזרת קופון. סוריה גם ככה מדינה לא יציבה, בית קברות למעצמות וכל מי שמשקיע בה כסף שורף אותו היסטורית.
טראמפ מדבר על "טרליונים" בעסקאות בין מדינות ערב לארה"ב, עסקאות שיקח שנים להשלים - אבל מקבל גישה לשליטה במחיר הנפט העולמי עכשיו.
טראמפ מוכר דיבורים ומקבל מעשים. בן אדם שבאמת רוצה "מזרח תיכון חדש" לא מביא איתו אנשי עסקים אלא פקידים בכירים. הוא הגיע לגבות כסף מהערבים, לשמר את הנפט הערבי בציר האמריקאי ולא הסיני ולייצר חומת מגן מדינית נגד איראן כבלוק חוסם.
ומילה אחרונה: הימים האחרונים היו שפל חדש של העיתונות והתקשורת הישראלית בייצור הפחדה בעם.
כשאתם רואים תעשיות דיווחים, גידופים והפחדה - סימן שאתם לא לקוחות, אתם מוצר. ומישהו בעל אינטרס, רוצה שתרגישו כך.
https://t.me/Topazram
👍251💯77❤46👌21🙏9👏3
משהו על שוויון בנטל שרציתי לכתוב הרבה זמן.
בישראל יש יותר ממיליון עובדים במגזר הציבורי. זה מספר פסיכי שאומר שעל כל 2 אנשים בשוק הפרטי, יש עובד ציבורי. ייעול רק של 10% מהמגזר הציבורי שלכל הדעות מתנהל גרוע מאוד - היה מאפשר לגייס עשרות אלפי אנשי קבע ולא להפיל הכל על מערך המילואים הקלאסי.
גם בנושא המילואים. הבעיה של המילואים זה לא תמריצים. גם אם הממשלה תשפוך כסף זה לא יעזור. הבעיה שהמילואים שמים את החיים על "השתק" ויוצרים כשל רחב במרחב האישי והאינטימי שפשוט אי אפשר לכמת בכסף או תגמול. לעומת זאת - איש קבע חי את המלחמה כמקצוע. הצבא הוא המקצוע שלו. המשפחה שלו, הקהילה שלו, החיים שלו סביב הצבא.
האם הטענות נגד שיעור הגיוס מוצדקות? כן.
האם הממסד מרוויח מהמצב? גם כן.
ולצערי - מה שאני מזהה, שהמצב הקיים משרת את כולם:
- הרבנות מקבלת הגנה ממסדית מתמשכת.
- הממסד מקבל שק חבטות שתמיד אפשר להתחמק מהתייעלות.
- הפוליטיקאים מקבלים דיון אין סופי שהוא בעיקר תחרות צעקות.
- אפילו הציונות מקבלת תוכן ע"י "שוויון" ולא ע"י יצירה.
כמו שאי השירות מייצג גלותיות - השיח המיינסטרימי מייצג תודעת עוני של "שירות כנטל".
השירות חייב להיות נטל, לא יכול להיות תמריץ, לא יכול להיות מצב שחייל יהיה עשיר, לא הגיוני לעלות על הדעת שהמדינה לא תעשה קומיבנות הטבות ולא תעניק תגמול ככסף מזומן. יש רופאים, טייסים, מורים ועוד מיליון אנשים בשירות הציבורי: אבל כל מי שבן 18-21 חייב להיות עני. זו גישה מנותקת מהמציאות, שיש לה רק עוני, רוע ומרירות להציע לעוד חברה סוציאליסטית כושלת - כמו הקיבוץ וברית המועצות. האידיאל השוויוני מציע רק בינוניות, שנמוך, חוסר מקצועיות וחברה מאפשרת לממסד להיות שכונה.
מי שמעומק ליבו פגוע מאי גיוס החרדים, צריך גם להפנות אצבע כלפי הממסד: למה דובר צה"ל, ארגון ההסברה המיליונר של ישראל לא עשה קמפיין גיוס רציני אחד לקרבי? למה המגזר הציבורי לא מתייעל? למה תמיד הממסד לא יכול להציג התייעלות כלכלית וארגונית מרמת הכסף עד לכוח האדם בכל תחום?
אם מצב מסוים הוא מתמשך, סימן שמישהו גוזר עליו קופון. אם מצב מסוים הוא "בלתי פתיר" - אז הוא "ערך" בפני הממסד שיש לשמר. שיח אמיתי כלפי משרתי המילואים היה קודם כל שיח מבני אסטרטגי - ולא שיח של פוליטיקת זהויות.
כדי להיות דור ניצחון, עלינו קודם כל לא להסכים שהממסד יגזור עלינו קופון.
כדי להיות דור ניצחון, עלינו לחשוב אסטרטגיה.
כדי להיות דור ניצחון, עלינו להסתכל על חוקי המשחק, לא רק על השחקנים.
כדי להיות דור ניצחון, אנחנו לא יכולים להמשיך את השיח הכושל של דור המדבר.
כדי להיות דור ניצחון עלינו להפסיק לפחד מהעושר בשם השוויון. עלינו להפסיק לפחד לראות חיילים עשירים ואנשי קבע מתוגמלים היטב. מי שחושב שוויון, לא חושב ניצחון, חושב בינוניות.
זה לא חייב להיות קיצוני בין "צבא מקצועי" לצבא חובה ברוטלי. פשוט לתמרץ ולהתייעל.
כל כך הרבה שנים ישראל מדברת על "שוויון בנטל". האם אנחנו רוצים מדינה שהיא נטל, מדינה שהיא משונררת, מסכנה, עם תודעת קצבאות וטיפולי ת"ש - או מדינה שהיא גאווה, עשירה, יודעת להציע חיים טובים עם תודעת שפע וחירות.
זו דעתי, בכל אופן.
https://t.me/Topazram
בישראל יש יותר ממיליון עובדים במגזר הציבורי. זה מספר פסיכי שאומר שעל כל 2 אנשים בשוק הפרטי, יש עובד ציבורי. ייעול רק של 10% מהמגזר הציבורי שלכל הדעות מתנהל גרוע מאוד - היה מאפשר לגייס עשרות אלפי אנשי קבע ולא להפיל הכל על מערך המילואים הקלאסי.
גם בנושא המילואים. הבעיה של המילואים זה לא תמריצים. גם אם הממשלה תשפוך כסף זה לא יעזור. הבעיה שהמילואים שמים את החיים על "השתק" ויוצרים כשל רחב במרחב האישי והאינטימי שפשוט אי אפשר לכמת בכסף או תגמול. לעומת זאת - איש קבע חי את המלחמה כמקצוע. הצבא הוא המקצוע שלו. המשפחה שלו, הקהילה שלו, החיים שלו סביב הצבא.
האם הטענות נגד שיעור הגיוס מוצדקות? כן.
האם הממסד מרוויח מהמצב? גם כן.
ולצערי - מה שאני מזהה, שהמצב הקיים משרת את כולם:
- הרבנות מקבלת הגנה ממסדית מתמשכת.
- הממסד מקבל שק חבטות שתמיד אפשר להתחמק מהתייעלות.
- הפוליטיקאים מקבלים דיון אין סופי שהוא בעיקר תחרות צעקות.
- אפילו הציונות מקבלת תוכן ע"י "שוויון" ולא ע"י יצירה.
כמו שאי השירות מייצג גלותיות - השיח המיינסטרימי מייצג תודעת עוני של "שירות כנטל".
השירות חייב להיות נטל, לא יכול להיות תמריץ, לא יכול להיות מצב שחייל יהיה עשיר, לא הגיוני לעלות על הדעת שהמדינה לא תעשה קומיבנות הטבות ולא תעניק תגמול ככסף מזומן. יש רופאים, טייסים, מורים ועוד מיליון אנשים בשירות הציבורי: אבל כל מי שבן 18-21 חייב להיות עני. זו גישה מנותקת מהמציאות, שיש לה רק עוני, רוע ומרירות להציע לעוד חברה סוציאליסטית כושלת - כמו הקיבוץ וברית המועצות. האידיאל השוויוני מציע רק בינוניות, שנמוך, חוסר מקצועיות וחברה מאפשרת לממסד להיות שכונה.
מי שמעומק ליבו פגוע מאי גיוס החרדים, צריך גם להפנות אצבע כלפי הממסד: למה דובר צה"ל, ארגון ההסברה המיליונר של ישראל לא עשה קמפיין גיוס רציני אחד לקרבי? למה המגזר הציבורי לא מתייעל? למה תמיד הממסד לא יכול להציג התייעלות כלכלית וארגונית מרמת הכסף עד לכוח האדם בכל תחום?
אם מצב מסוים הוא מתמשך, סימן שמישהו גוזר עליו קופון. אם מצב מסוים הוא "בלתי פתיר" - אז הוא "ערך" בפני הממסד שיש לשמר. שיח אמיתי כלפי משרתי המילואים היה קודם כל שיח מבני אסטרטגי - ולא שיח של פוליטיקת זהויות.
כדי להיות דור ניצחון, עלינו קודם כל לא להסכים שהממסד יגזור עלינו קופון.
כדי להיות דור ניצחון, עלינו לחשוב אסטרטגיה.
כדי להיות דור ניצחון, עלינו להסתכל על חוקי המשחק, לא רק על השחקנים.
כדי להיות דור ניצחון, אנחנו לא יכולים להמשיך את השיח הכושל של דור המדבר.
כדי להיות דור ניצחון עלינו להפסיק לפחד מהעושר בשם השוויון. עלינו להפסיק לפחד לראות חיילים עשירים ואנשי קבע מתוגמלים היטב. מי שחושב שוויון, לא חושב ניצחון, חושב בינוניות.
זה לא חייב להיות קיצוני בין "צבא מקצועי" לצבא חובה ברוטלי. פשוט לתמרץ ולהתייעל.
כל כך הרבה שנים ישראל מדברת על "שוויון בנטל". האם אנחנו רוצים מדינה שהיא נטל, מדינה שהיא משונררת, מסכנה, עם תודעת קצבאות וטיפולי ת"ש - או מדינה שהיא גאווה, עשירה, יודעת להציע חיים טובים עם תודעת שפע וחירות.
זו דעתי, בכל אופן.
https://t.me/Topazram
👍182💯51❤29👏13🔥11👌3😈2
לכבוד הגנרל במיל' יאיר גולן:
דור המדבר קיבל ישראל מסיני עד ליריחו והוריש לנו חובות פנסיות תקציביות ומדינת "עוטף לעוטף". עידן היהודי הגלותי, הכנוע, המוכה מהגטו; הסתיים.
הלוחמים בשדה הקרב היום הם בעיקר בשכבת הגיל שנולדה לאוסלו וההתנתקות. הם עמדו בשמש בטקסי רבין ז"ל השנתיים ושרו שירי שלום.
עשינו כל מה "שהנאורות" ביקשה וקיבלנו שואה.
כל הבגרויות, האחר הוא אני, ארץ נהדרת, המוסרי בעולם -
כל מה שדור המדבר הרודני עשה, הקשבנו וכיבדנו.
שירתנו ושילמנו.
זה מסתיים.
לא נחיה תחת רודנות אנשי המדבר.
מי שלא טוב לו, יכול לחזור למצרים.
מי שלא טוב לו, יכול לחזור לגטו.
אנחנו דור הכניסה לארץ, אנחנו יהושע בן נון - אנחנו רוצים גירוש של האויב, אנחנו עושים משהו מאוד מיוחד.
עידן דור המדבר הסתיים, עכשיו זו שעת תהילתנו.
אנחנו יהושע בן נון, דוד המלך, מתתיהו כהן גדול ודור תש"ח. אל תזלזלו בבני דור הניצחון; האש בלבנו היא זו שתבנה את ישראל מחדש. גדולה יותר. התעורר ענק עברי קדום, מהסוג שלא ייכרע ולא ישתחווה.
אנחנו יוצאים מארץ מצרים בייבי, לעבר ישראל הגדולה שלנו.
בברכה.
https://t.me/Topazram
דור המדבר קיבל ישראל מסיני עד ליריחו והוריש לנו חובות פנסיות תקציביות ומדינת "עוטף לעוטף". עידן היהודי הגלותי, הכנוע, המוכה מהגטו; הסתיים.
הלוחמים בשדה הקרב היום הם בעיקר בשכבת הגיל שנולדה לאוסלו וההתנתקות. הם עמדו בשמש בטקסי רבין ז"ל השנתיים ושרו שירי שלום.
עשינו כל מה "שהנאורות" ביקשה וקיבלנו שואה.
כל הבגרויות, האחר הוא אני, ארץ נהדרת, המוסרי בעולם -
כל מה שדור המדבר הרודני עשה, הקשבנו וכיבדנו.
שירתנו ושילמנו.
זה מסתיים.
לא נחיה תחת רודנות אנשי המדבר.
מי שלא טוב לו, יכול לחזור למצרים.
מי שלא טוב לו, יכול לחזור לגטו.
אנחנו דור הכניסה לארץ, אנחנו יהושע בן נון - אנחנו רוצים גירוש של האויב, אנחנו עושים משהו מאוד מיוחד.
עידן דור המדבר הסתיים, עכשיו זו שעת תהילתנו.
אנחנו יהושע בן נון, דוד המלך, מתתיהו כהן גדול ודור תש"ח. אל תזלזלו בבני דור הניצחון; האש בלבנו היא זו שתבנה את ישראל מחדש. גדולה יותר. התעורר ענק עברי קדום, מהסוג שלא ייכרע ולא ישתחווה.
אנחנו יוצאים מארץ מצרים בייבי, לעבר ישראל הגדולה שלנו.
בברכה.
https://t.me/Topazram
❤487💯106👍66🔥26🙏15❤🔥7😎4🥰1👏1
חורבן אירופה
כשבריטניה, צרפת וליגת מדינות בתי האבות במאבק מול ישראל עלינו לזכור;
1. חורבן הדמוגרפיה האירופאית:
- המוסלמים לא צריכים להיות "רוב" כדי לפרק את אירופה והפוליטקאי האירופאי הפרוגרסיבי חייב את המוסלמים כבלוק.
מספיק שהם 5-15 אחוז מהאוכלוסייה ומרוכזים בערים הגדולות - והם גוש חוסם ברמה האלקטורלית וכל ממשלת מרכז-שמאל חייבת אותם, כשההשפעה שלהם על התרבות, התקשורת, האקדמיה וחיי הלילה בהכפלת כוח בשל ריכוז במטרופולינים על אוכלוסייה צעירה משמעותית מהאירופאי הממוצע.
מכאן הפרוגרסיביים תמיד יהיו קיצוניים יותר למחוזות האנטישמיות, שנאת ישראל והטמטום הסוציאליסטי באופן כללי.
- המשבר הדמוגרפי וקיטון האוכלוסין האירופאי הוא האיום הכלכלי מספר 1 על היבשת: המון קצבאות, פנסיות, בתי חולים וטיפול בקשישים מבוגרים; לצד דור צעיר בלי אחים ואחיות, בלי דודים ודודות, שמאוד מבוהל מהמציאות וכתוצאה מכך איננו יזמי.
כאן ניתן לקרוא את השלכות המיקרו והמאקרו על צרפת כדוגמה.
- שילוב מהגרים בשוק העבודה זה לא "מטה קסם" והדור השני של המהגרים לא יעיל כמו הוריו, אלא יותר חי על קצבאות בקיצון אחד, או לחלופין עבר תהליך אינטגרציה מלא ברמה התעסוקתית והפך למתחרה.
2. קריסת אירופה יכולה להתחיל ממדינה אחת. לא צריך שכל המדינות יהיו במשבר.
מספיק שמדינה גדולה כמו צרפת, איטליה, גרמניה או ספרד נכנסת למשבר כלכלי - והיא שואבת את כל האיחוד למטה.
האזורים השקטים והיציבים באירופה הם אשלייה. כשמדינות איבדו ריבונות לטובת מטבע משותף, גבולות פתוחים והגירה פנימית חופשית - גם המדינות "הטובות" איבדו את היכולת לקבל החלטות מול דמוגרפיה, כלכלה וחברה. לכן גם מדינות כמו פולין, צ'כיה, יוון ייפגעו קשות בשנמוך האיחוד האירופאי.
3. הדרך לתיקון, אם בכלל; אם מפלגות הימין האירופאיות יצליחו להתאפס על עצמן ולא רק מדי פעם "לנצח" אלא באמת לתקן ולשנות - אירופה כדי לתקן את הדמוגרפיה שלה תצטרך לעבור שינויים תרבותיים וחברתיים קשים מאוד, במיוחד אבדן של ידיים עובדות במשק המזדקן - לצד שאלות חוקתיות שיכולות לפרק מדינות. המון מהמוסלמים כבר דור 2-3 באירופה ואזרחים לכל דבר - הם כבר לא שוטפי כלים ושווארמה אלא המיעוט מספר 2 ביבשת הזו.
לא סתם הדיבורים על מלחמת אזרחים באירופה ריאליסטיים: אם הימין ירצה לתקן את היבשת הזו, הוא יצטרך כלים אגרסיביים מאוד. אפילו טראמפ, לורד המסתננים העולמי - בקצב הוצאת המהגרים מארה"ב כיום זה יהיה תהליך של שנים ארוכות בדרכי שלום ותרבות מערבית על כל הנגזרות הביצועיות שלה.
כאן זה המקום להזכיר שהאנושות במאה ה-20 הצליחה יפה מאוד עם הגבלת ילודה באיראן, סין ומקומות נוספים - אבל שום חברה אנושית ב-100 השנים האחרונות לא הצליחה לעלות שיעורי ילודה ע"י סובסידיות או הטבות.
מכאן:
משבר הדמוגרפיה האירופאי הוא המשתנה העליון בשינוי שאירופה עוברת. יותר מהגרים, יותר מוסלמים, יותר סוציאליזם, יותר קשישים = פירוק כלכלי וחברתי.
א) האינטרס הציוני העברי עליון על הרצון האירופאי. לא רק ממקום של מוסר, אלא ממקום של פרקטיקה קרה. אתה לא מוכר נכסים אסטרטגיים בשביל מעצמות שעם כל הכבוד להן בהווה; עתידן עוד 5-10-15 שנה מאוד לא ברור.
ב) ישראל צריכה להביט לעבר אסיה והודו בראשה, אפריקה המתעוררת וחלקים מדרום אמריקה. לא לעבר המערב הגוסס. העתיד שייך למדינות עם ילודה יציבה.
ג) לא צריך להיות מומחה למדעי המדינה או בכיר ביטחוני כדי להבין שאיפה שבונים יותר מסגדים מכנסיות ובתי כנסת - אין עתיד. לא רק שליהודים וישראלים אין זכות קיום במערב אירופה, גם לאירופאי עצמו בקושי יש זכות קיום. זו האמת.
ד) ישראל מעצמה אזורית ואם בריטניה תטיל עליה חרם אז שגופי המודיעין הישראלים יטילו על סוכנויות הביון שלה חרם נגדי - והבריטים יאספו גופות ברחובות. צרפת תמשיך לאבד נכסים במזרח התיכון; וכשהאירופאים מאבדים שליטה במזרח התיכון, המזרח התיכון מגיע לאירופה.
כאן זה המקום להזכיר שתרחיש של מלחמה בין רוסיה לאירופה הפך לריאלי. רוסיה גם לא חייבת מלחמה ישירה, היא פשוט יכולה לעודד טרור באירופה, שסע פוליטי או בדלנות.
ולסיום:
אנחנו בעידן המלחמות ועלינו לחשוב עשורים קדימה. גם אם יש מחירים עבור "עכשיו" - עלינו לחשוב על העתיד.
בטח שלא למכור את ישראל בשביל "אירופה" - יבשת שהצרות שלה רק הולכות וגדלות.
כל מי שיש לו רגליים ושכל צריך לעזוב את היבשת המתפוררת הזו.
העתיד נמצא במדינת היהודים. נקווה שבריטניה, צרפת וקנדה יחזרו למוטב, אך עלינו לראותן כמדינות כנועות.
https://t.me/Topazram
כשבריטניה, צרפת וליגת מדינות בתי האבות במאבק מול ישראל עלינו לזכור;
1. חורבן הדמוגרפיה האירופאית:
- המוסלמים לא צריכים להיות "רוב" כדי לפרק את אירופה והפוליטקאי האירופאי הפרוגרסיבי חייב את המוסלמים כבלוק.
מספיק שהם 5-15 אחוז מהאוכלוסייה ומרוכזים בערים הגדולות - והם גוש חוסם ברמה האלקטורלית וכל ממשלת מרכז-שמאל חייבת אותם, כשההשפעה שלהם על התרבות, התקשורת, האקדמיה וחיי הלילה בהכפלת כוח בשל ריכוז במטרופולינים על אוכלוסייה צעירה משמעותית מהאירופאי הממוצע.
מכאן הפרוגרסיביים תמיד יהיו קיצוניים יותר למחוזות האנטישמיות, שנאת ישראל והטמטום הסוציאליסטי באופן כללי.
- המשבר הדמוגרפי וקיטון האוכלוסין האירופאי הוא האיום הכלכלי מספר 1 על היבשת: המון קצבאות, פנסיות, בתי חולים וטיפול בקשישים מבוגרים; לצד דור צעיר בלי אחים ואחיות, בלי דודים ודודות, שמאוד מבוהל מהמציאות וכתוצאה מכך איננו יזמי.
כאן ניתן לקרוא את השלכות המיקרו והמאקרו על צרפת כדוגמה.
- שילוב מהגרים בשוק העבודה זה לא "מטה קסם" והדור השני של המהגרים לא יעיל כמו הוריו, אלא יותר חי על קצבאות בקיצון אחד, או לחלופין עבר תהליך אינטגרציה מלא ברמה התעסוקתית והפך למתחרה.
2. קריסת אירופה יכולה להתחיל ממדינה אחת. לא צריך שכל המדינות יהיו במשבר.
מספיק שמדינה גדולה כמו צרפת, איטליה, גרמניה או ספרד נכנסת למשבר כלכלי - והיא שואבת את כל האיחוד למטה.
האזורים השקטים והיציבים באירופה הם אשלייה. כשמדינות איבדו ריבונות לטובת מטבע משותף, גבולות פתוחים והגירה פנימית חופשית - גם המדינות "הטובות" איבדו את היכולת לקבל החלטות מול דמוגרפיה, כלכלה וחברה. לכן גם מדינות כמו פולין, צ'כיה, יוון ייפגעו קשות בשנמוך האיחוד האירופאי.
3. הדרך לתיקון, אם בכלל; אם מפלגות הימין האירופאיות יצליחו להתאפס על עצמן ולא רק מדי פעם "לנצח" אלא באמת לתקן ולשנות - אירופה כדי לתקן את הדמוגרפיה שלה תצטרך לעבור שינויים תרבותיים וחברתיים קשים מאוד, במיוחד אבדן של ידיים עובדות במשק המזדקן - לצד שאלות חוקתיות שיכולות לפרק מדינות. המון מהמוסלמים כבר דור 2-3 באירופה ואזרחים לכל דבר - הם כבר לא שוטפי כלים ושווארמה אלא המיעוט מספר 2 ביבשת הזו.
לא סתם הדיבורים על מלחמת אזרחים באירופה ריאליסטיים: אם הימין ירצה לתקן את היבשת הזו, הוא יצטרך כלים אגרסיביים מאוד. אפילו טראמפ, לורד המסתננים העולמי - בקצב הוצאת המהגרים מארה"ב כיום זה יהיה תהליך של שנים ארוכות בדרכי שלום ותרבות מערבית על כל הנגזרות הביצועיות שלה.
כאן זה המקום להזכיר שהאנושות במאה ה-20 הצליחה יפה מאוד עם הגבלת ילודה באיראן, סין ומקומות נוספים - אבל שום חברה אנושית ב-100 השנים האחרונות לא הצליחה לעלות שיעורי ילודה ע"י סובסידיות או הטבות.
מכאן:
משבר הדמוגרפיה האירופאי הוא המשתנה העליון בשינוי שאירופה עוברת. יותר מהגרים, יותר מוסלמים, יותר סוציאליזם, יותר קשישים = פירוק כלכלי וחברתי.
א) האינטרס הציוני העברי עליון על הרצון האירופאי. לא רק ממקום של מוסר, אלא ממקום של פרקטיקה קרה. אתה לא מוכר נכסים אסטרטגיים בשביל מעצמות שעם כל הכבוד להן בהווה; עתידן עוד 5-10-15 שנה מאוד לא ברור.
ב) ישראל צריכה להביט לעבר אסיה והודו בראשה, אפריקה המתעוררת וחלקים מדרום אמריקה. לא לעבר המערב הגוסס. העתיד שייך למדינות עם ילודה יציבה.
ג) לא צריך להיות מומחה למדעי המדינה או בכיר ביטחוני כדי להבין שאיפה שבונים יותר מסגדים מכנסיות ובתי כנסת - אין עתיד. לא רק שליהודים וישראלים אין זכות קיום במערב אירופה, גם לאירופאי עצמו בקושי יש זכות קיום. זו האמת.
ד) ישראל מעצמה אזורית ואם בריטניה תטיל עליה חרם אז שגופי המודיעין הישראלים יטילו על סוכנויות הביון שלה חרם נגדי - והבריטים יאספו גופות ברחובות. צרפת תמשיך לאבד נכסים במזרח התיכון; וכשהאירופאים מאבדים שליטה במזרח התיכון, המזרח התיכון מגיע לאירופה.
כאן זה המקום להזכיר שתרחיש של מלחמה בין רוסיה לאירופה הפך לריאלי. רוסיה גם לא חייבת מלחמה ישירה, היא פשוט יכולה לעודד טרור באירופה, שסע פוליטי או בדלנות.
ולסיום:
אנחנו בעידן המלחמות ועלינו לחשוב עשורים קדימה. גם אם יש מחירים עבור "עכשיו" - עלינו לחשוב על העתיד.
בטח שלא למכור את ישראל בשביל "אירופה" - יבשת שהצרות שלה רק הולכות וגדלות.
כל מי שיש לו רגליים ושכל צריך לעזוב את היבשת המתפוררת הזו.
העתיד נמצא במדינת היהודים. נקווה שבריטניה, צרפת וקנדה יחזרו למוטב, אך עלינו לראותן כמדינות כנועות.
https://t.me/Topazram
3👍295💯98❤42🔥28👌8🙏6😨1
"פריי פלסטיין"
"פלסטין" לא תקום. לעולם.
עזה תחרב, יותר מ-100 אלף עזבו אותה.
אחרי עזה נטפל ביריחו, רמאללה ועוד.
העם המומצא - יהיה אור לגויים ויסמל לעולם; אסלאמיזם ברברי לא אצלנו. הדין; גירוש. הפרדה בין ציווליזציה תרבותית לבין ציווליזציות רשע של שנאה ואלימות, תוך דיכוי חירות ומחשבת הפרט.
מאירופה ועד הודו האסלאמיזם מחולל צרות - של תרבות רצח ואונס.
לא נהיה לונדון
לא נהיה פריז
לא נחיה ליד אסלאמיסטיים.
לא נהיה שכנים שלהם.
אנחנו עושים 48 שוב עכשיו.
האסלאמיסטים עשו טעות ופתחו חזית מול העם העברי שרק מעצמות בסדר גודל של רומא העתיקה התעסקו איתו.
אנחנו צאצאי דוד המלך והמכבים
דור המדבר הולך
דור הניצחון בא
רוח המלכים והנביאים העתיקים קמה משינה עמוקה.
ואיתה,
התעורר ענק עברי עתיק-חדש.
https://t.me/Topazram
"פלסטין" לא תקום. לעולם.
עזה תחרב, יותר מ-100 אלף עזבו אותה.
אחרי עזה נטפל ביריחו, רמאללה ועוד.
העם המומצא - יהיה אור לגויים ויסמל לעולם; אסלאמיזם ברברי לא אצלנו. הדין; גירוש. הפרדה בין ציווליזציה תרבותית לבין ציווליזציות רשע של שנאה ואלימות, תוך דיכוי חירות ומחשבת הפרט.
מאירופה ועד הודו האסלאמיזם מחולל צרות - של תרבות רצח ואונס.
לא נהיה לונדון
לא נהיה פריז
לא נחיה ליד אסלאמיסטיים.
לא נהיה שכנים שלהם.
אנחנו עושים 48 שוב עכשיו.
האסלאמיסטים עשו טעות ופתחו חזית מול העם העברי שרק מעצמות בסדר גודל של רומא העתיקה התעסקו איתו.
אנחנו צאצאי דוד המלך והמכבים
דור המדבר הולך
דור הניצחון בא
רוח המלכים והנביאים העתיקים קמה משינה עמוקה.
ואיתה,
התעורר ענק עברי עתיק-חדש.
https://t.me/Topazram
70👍390❤151🔥66💯30🙏27🫡26🏆10👏8
האירופאים והמערב מורידים סנקציות מסוריה, ארץ המחבלים בחליפות עבור דרוזים ועלווים; אבל רוצים סנקציות על ישראל.
מי שלא רואה שהכל אינטרסים צרים - אידיוט שימושי. לאף אחד באמת לא "אכפת מהעזתים", הם משרתי אינטרס.
1. המערב בלחץ כי הוא יודע שחורבן רצועת עזה עם משמעותיות מרחיקות לכת - בראשן, הקץ "למדינה הפלסטינית". גם ברמה המעשית וגם הציבורית ישראלית.
2. עם חורבן רצועת עזה, הסיכוי להקמת "מדינה פלסטינית" קורס ולמעשה הסכמי אוסלו מתבטלים - ומה שנותר "מהמדינה הפלסטינית" אלו מובלעות ביו"ש, באופי הררי, ללא מוצא לים - שלא יכולות לייצר לעולם שלטון מרכזי יציב ולמעשה זו אותה תקלה של אפגניסטן. עזה הייתה אמורה להיות "יבשת אמריקה" ויהודה ושומרון הם "אלסקה". עזה היא עתודות הבנייה, הגז, הסחר, הים. בלי עזה, אין "מדינה פלסטינית". לעולמים.
3. ביטול חזון "המדינה הפלסטינית" יוביל לקץ סופי ההתערבות האירופאית הפסולה ליצירת שליטה במזרח התיכון. אירופה איבדה נכסים בכל אפריקה והמזרח התיכון בשנים האחרונות. לא סתם צרפת לחצה על ישראל להסכם גז רשלני מול לבנון. היא במאבק מאסף. מעצמה גוססת, מתה שמאבדת נכסים בקצב מסחרר לסין ומדינות נוספות.
4. הרוע הפרוגרסיבי: הפרוגרסיביים בכל העולם המערבי עשו קריירה מהצפת המדינות שלהם בפליטים ומהגרים. אבל מוזר שהתנועה הפרוגרסיבית הישראלית והעולמית לא עוזרות ומסייעות לעזתים לקבל מעמד פליטות ומעבר פתוח. ובכן - למהגרים מלוב יש תפקיד לערער את המערב ע"י כיבוש זוחל, לעזתים יש כבר תפקיד - לערער את ישראל במזרח התיכון. הפרוגרסיבים, משתמשים בעזתים כבשר תותחים עבור שאיפות פוליטיות ובראשם האלקטורט המוסלמי שהוא המיעוט מספר 2 באירופה וכל פוליטיקאי פרוגרסיבי חייב להיות כנוע אליו כבלוק.
5. המערב הוא הרע בסיפור, הפרוגרסיביים הם הרעים בסיפור. ומי שמאמין להם כאן - הוא אידיוט שימושי בשביל מחירי האנרגיה באירופה ופוליטיקאים אירופאים שכנועים בפני האלקטורט המוסלמי. הכל אינטרסים.
מוזמנים להקשיב לשיחתי הטובה עם יוסי דוידוב היקר ברדיו גלי ישראל - על צביעות אירופאית ופרוגרסיביות שימושית.
אף אחד לא יטיף לנו מוסר. מי שמרחם על ילדים רעבים עוזר להם למצוא מדינה שלישית. האירופאים לא מעוניינים "בחיי העזתים". הכל אינטרסים - והאינטרס של הדור שלנו לשחרר את אדמת מולדנו ההיסטורית, לעבר ישראל הגדולה שלנו וחוף נובה.
https://t.me/Topazram
מי שלא רואה שהכל אינטרסים צרים - אידיוט שימושי. לאף אחד באמת לא "אכפת מהעזתים", הם משרתי אינטרס.
1. המערב בלחץ כי הוא יודע שחורבן רצועת עזה עם משמעותיות מרחיקות לכת - בראשן, הקץ "למדינה הפלסטינית". גם ברמה המעשית וגם הציבורית ישראלית.
2. עם חורבן רצועת עזה, הסיכוי להקמת "מדינה פלסטינית" קורס ולמעשה הסכמי אוסלו מתבטלים - ומה שנותר "מהמדינה הפלסטינית" אלו מובלעות ביו"ש, באופי הררי, ללא מוצא לים - שלא יכולות לייצר לעולם שלטון מרכזי יציב ולמעשה זו אותה תקלה של אפגניסטן. עזה הייתה אמורה להיות "יבשת אמריקה" ויהודה ושומרון הם "אלסקה". עזה היא עתודות הבנייה, הגז, הסחר, הים. בלי עזה, אין "מדינה פלסטינית". לעולמים.
3. ביטול חזון "המדינה הפלסטינית" יוביל לקץ סופי ההתערבות האירופאית הפסולה ליצירת שליטה במזרח התיכון. אירופה איבדה נכסים בכל אפריקה והמזרח התיכון בשנים האחרונות. לא סתם צרפת לחצה על ישראל להסכם גז רשלני מול לבנון. היא במאבק מאסף. מעצמה גוססת, מתה שמאבדת נכסים בקצב מסחרר לסין ומדינות נוספות.
4. הרוע הפרוגרסיבי: הפרוגרסיביים בכל העולם המערבי עשו קריירה מהצפת המדינות שלהם בפליטים ומהגרים. אבל מוזר שהתנועה הפרוגרסיבית הישראלית והעולמית לא עוזרות ומסייעות לעזתים לקבל מעמד פליטות ומעבר פתוח. ובכן - למהגרים מלוב יש תפקיד לערער את המערב ע"י כיבוש זוחל, לעזתים יש כבר תפקיד - לערער את ישראל במזרח התיכון. הפרוגרסיבים, משתמשים בעזתים כבשר תותחים עבור שאיפות פוליטיות ובראשם האלקטורט המוסלמי שהוא המיעוט מספר 2 באירופה וכל פוליטיקאי פרוגרסיבי חייב להיות כנוע אליו כבלוק.
5. המערב הוא הרע בסיפור, הפרוגרסיביים הם הרעים בסיפור. ומי שמאמין להם כאן - הוא אידיוט שימושי בשביל מחירי האנרגיה באירופה ופוליטיקאים אירופאים שכנועים בפני האלקטורט המוסלמי. הכל אינטרסים.
מוזמנים להקשיב לשיחתי הטובה עם יוסי דוידוב היקר ברדיו גלי ישראל - על צביעות אירופאית ופרוגרסיביות שימושית.
אף אחד לא יטיף לנו מוסר. מי שמרחם על ילדים רעבים עוזר להם למצוא מדינה שלישית. האירופאים לא מעוניינים "בחיי העזתים". הכל אינטרסים - והאינטרס של הדור שלנו לשחרר את אדמת מולדנו ההיסטורית, לעבר ישראל הגדולה שלנו וחוף נובה.
https://t.me/Topazram
💯266👍90❤51🔥21
עזה נחרבת ויחד איתה הסכמי אוסלו ורעיון "המדינה הפלסטינית".
לא אידיאולוגיה, לא רגשות – פשוט עובדות שטח. וכל מי שמתעלם מהן, בונה על שיח העולם הישן. בעולם החדש, השקר של "המדינה הפלסטינית" מת עכשיו, בשטח.
הסכמי אוסלו, שחתמו על חלוקה בין שטחי A, B ו-C, לא רק שלא קידמו ריבונות "פלסטינית" – הם נעלו את הרש"פ ביהודה ושומרון בתוך מבוך של שליטה חלקית, תלות מוחלטת בישראל, והעדר יכולת ריבונית בסיסית. יהודה ושומרון היא שרשרת הרים בלי מוצא לים, ללא עיר גדולה מרכזית, בלי כלכלה רציפה, ובעיקר – עם שלטון שבטי מקומי ולא מערכת שלטונית אחת מתפקדת.
אי אפשר לקיים שלטון מרכזי משום סוג על שרשרת הרים ללא מוצא לים. זו אפגניסטן. רק בסיטואציות מאוד נדירות כמו שוויץ אפשר לקיים ריבונות בתנאים אלו.
אבל העזתים לא בתודעת שוויץ, אלא אפגניסטן.
לעומת יהודה ושומרון, רצועת עזה – היא הסיפור האמיתי. הליבה של "המדינה הפלסטינית".
עזה מישורית, דחוסה, עם רצף שלטוני, מוצא לים ועתודות גז. עזה היא התשתית האחת והיחידה למדינה "פלסטינית". לא יהודה, לא שומרון, לא רמאללה ולא חברון.
לכן אש"ף קרסה ברצועת עזה עם ההתנתקות ואחריה - סירבה לאהוד אולמרט למדינה "פלסטינית".
בלי עזה "למדינה הפלסטינית" אין זכות קיום. וחמאס, הוא עזה.
העיר "הפלסטינית" הכי גדולה ביו"ש היא חברון עם רבע מיליון תושבים, העיר "בירה" רמאללה היא פחות מ-70 אלף תושבים. מדמיינים פה את מודיעין שולטת בגוש דן. אמנם ביו"ש יש יותר שטח ויותר תושבים - אך להבדיל מעזה, השטח הררי והתושבים מבוזרים ומנותקים.
עזה נחרבת, ואיתה כל תקווה להקמת "מדינה פלסטינית". תם עידן הסכם אוסלו. לא רק חורבן פיזי, זה חורבן תפיסתי ואסטרטגי לנצח.
גם אם העולם ינסה "לשקם", אין תשתית למי לשקם. מאות מיליארדים, עשרות שנים, כוח אדם בינלאומי, וכמובן – בלי חמאס, כי לא יהיה שלום עם ארגון טרור חמוש. אבל בלי חמאס – אין שלטון. ובלי שלטון – אין עם. יש רק הרס מתמשך.
ומי שמפנטז על "איחוד פלסטיני"? ראו את קוריאה, את סין-טאיוואן, את גרמניה המזרחית והמערבית. איחוד דורש תרבות משותפת, כלכלה יציבה, ויכולת לוותר. אין ל"פלסטינים" אף אחד מהשלושה. להפך – אם הרשות תשלוט בעזה, חמאס ישאב את רמאללה.
והמציאות כבר דוחפת קדימה: מעל 100,000 עזתים כבר היגרו. בסוף רפיח תיפרץ. קו הגירה חדש ייפתח - והפליטים יזרמו לאירופה, כי זו התעשייה הכי מתפקדת במזרח התיכון. תעשיית הברחת בני האדם משגשגת בין מקסיקו לארה"ב, בין אפגניסטן לאיראן. בכל מקום שיש גבול עם צבאות מושחתים, יהיה סחר בבני אדם. ותודה לצבא המצרי.
הסכמי אוסלו קרסו. לא רק פוליטית אלא מעשית. אנחנו נכנסים לעידן חדש. עידן שבו ישראל לא "מפרידה" את עצמה מהשטח, אלא בונה בו עתיד. לא דו-קיום, לא שתי מדינות – אלא ריבונות יהודית אחת תוך הפעלת ריקון אוכלוסין לנתיני אויב - מתוך הבנה עמוקה של המציאות.
ההתתפכחות היא לא רק רגשית, לאומית או חברתית - אלא גם ריאליסטית: הגירת נתיני האויב - הפתרון המעשי והאופרטיבי היחיד.
האויב יהגר, אנחנו נבנה את חוף נובה.
https://t.me/Topazram
לא אידיאולוגיה, לא רגשות – פשוט עובדות שטח. וכל מי שמתעלם מהן, בונה על שיח העולם הישן. בעולם החדש, השקר של "המדינה הפלסטינית" מת עכשיו, בשטח.
הסכמי אוסלו, שחתמו על חלוקה בין שטחי A, B ו-C, לא רק שלא קידמו ריבונות "פלסטינית" – הם נעלו את הרש"פ ביהודה ושומרון בתוך מבוך של שליטה חלקית, תלות מוחלטת בישראל, והעדר יכולת ריבונית בסיסית. יהודה ושומרון היא שרשרת הרים בלי מוצא לים, ללא עיר גדולה מרכזית, בלי כלכלה רציפה, ובעיקר – עם שלטון שבטי מקומי ולא מערכת שלטונית אחת מתפקדת.
אי אפשר לקיים שלטון מרכזי משום סוג על שרשרת הרים ללא מוצא לים. זו אפגניסטן. רק בסיטואציות מאוד נדירות כמו שוויץ אפשר לקיים ריבונות בתנאים אלו.
אבל העזתים לא בתודעת שוויץ, אלא אפגניסטן.
לעומת יהודה ושומרון, רצועת עזה – היא הסיפור האמיתי. הליבה של "המדינה הפלסטינית".
עזה מישורית, דחוסה, עם רצף שלטוני, מוצא לים ועתודות גז. עזה היא התשתית האחת והיחידה למדינה "פלסטינית". לא יהודה, לא שומרון, לא רמאללה ולא חברון.
לכן אש"ף קרסה ברצועת עזה עם ההתנתקות ואחריה - סירבה לאהוד אולמרט למדינה "פלסטינית".
בלי עזה "למדינה הפלסטינית" אין זכות קיום. וחמאס, הוא עזה.
העיר "הפלסטינית" הכי גדולה ביו"ש היא חברון עם רבע מיליון תושבים, העיר "בירה" רמאללה היא פחות מ-70 אלף תושבים. מדמיינים פה את מודיעין שולטת בגוש דן. אמנם ביו"ש יש יותר שטח ויותר תושבים - אך להבדיל מעזה, השטח הררי והתושבים מבוזרים ומנותקים.
עזה נחרבת, ואיתה כל תקווה להקמת "מדינה פלסטינית". תם עידן הסכם אוסלו. לא רק חורבן פיזי, זה חורבן תפיסתי ואסטרטגי לנצח.
גם אם העולם ינסה "לשקם", אין תשתית למי לשקם. מאות מיליארדים, עשרות שנים, כוח אדם בינלאומי, וכמובן – בלי חמאס, כי לא יהיה שלום עם ארגון טרור חמוש. אבל בלי חמאס – אין שלטון. ובלי שלטון – אין עם. יש רק הרס מתמשך.
ומי שמפנטז על "איחוד פלסטיני"? ראו את קוריאה, את סין-טאיוואן, את גרמניה המזרחית והמערבית. איחוד דורש תרבות משותפת, כלכלה יציבה, ויכולת לוותר. אין ל"פלסטינים" אף אחד מהשלושה. להפך – אם הרשות תשלוט בעזה, חמאס ישאב את רמאללה.
והמציאות כבר דוחפת קדימה: מעל 100,000 עזתים כבר היגרו. בסוף רפיח תיפרץ. קו הגירה חדש ייפתח - והפליטים יזרמו לאירופה, כי זו התעשייה הכי מתפקדת במזרח התיכון. תעשיית הברחת בני האדם משגשגת בין מקסיקו לארה"ב, בין אפגניסטן לאיראן. בכל מקום שיש גבול עם צבאות מושחתים, יהיה סחר בבני אדם. ותודה לצבא המצרי.
הסכמי אוסלו קרסו. לא רק פוליטית אלא מעשית. אנחנו נכנסים לעידן חדש. עידן שבו ישראל לא "מפרידה" את עצמה מהשטח, אלא בונה בו עתיד. לא דו-קיום, לא שתי מדינות – אלא ריבונות יהודית אחת תוך הפעלת ריקון אוכלוסין לנתיני אויב - מתוך הבנה עמוקה של המציאות.
ההתתפכחות היא לא רק רגשית, לאומית או חברתית - אלא גם ריאליסטית: הגירת נתיני האויב - הפתרון המעשי והאופרטיבי היחיד.
האויב יהגר, אנחנו נבנה את חוף נובה.
https://t.me/Topazram
👍319💯71❤58🔥42🙏30👌8🥰3
כדי שהמוסלמים יהיו הכי חזקים פוליטית באירופה, הם לא צריכים להיות "רוב", אלא 5-10 אחוז, צעירים ובערים הגדולות. כדי שמערך יקרוס או ישגשג לא צריך 0 או 1 - אלא שינוי של 10-30 אחוז.
"המהגרים" בחלק נכבד כבר דור שני ושלישי, לא "שוטפי כלים" ובכל עמדות המפתח החברתיות בנוכחות מוכפלת בשל צעירותם - מחיי הלילה, התקשורת והקמפוסים.
כדי שערים בפריפריה האירופאית יקרסו, לא צריך "שכולן יגססו". מספיק ש-20, 30 אחוז מעיר מזדקנים משמעותית וכוח העבודה והצרכנות יורד משמעותית.
כדי שהאיחוד האירופאי יקרוס, לא צריך שכולו או רובו יהיה במשבר כלכלי - מספיק שכלכלת ענק כמו צרפת, איטליה או גרמניה עוברת קיטון ושואבת את כולן למטה.
להרחבה מעניינת של "חדשות מימון הנדל"ן" לחצו כאן.
ישראלים שחיים באירופה יושבים בקן צרעות כשהקיטון הדמוגרפי יהיה האיום החברתי, הכלכלי והלאומי מספר 1 של יבשת גוססת.
היום כל פוליטיקאי פרוגרסיבי/מרכז חייב חותמת אסלאמית.
היום כל פוליטיקאי באשר הוא - לא יכול לייעל מערכות מסואבות כמו פנסיות וקצבאות זקנה כשהאלקטורט בגיל ממוצע 45 ומעלה.
כששום כלכלה אירופאית לא באמת מסוגלת להיפרד מהמהגרים, וצריכה שטף של מהגרים חדשים אין סופי כדי לחיות.
שום תרבות לא הצליחה ב-100 השנים האחרונות לעודד ילודה באמצעות "תמריצים". במקסימום התמריצים הם סבסוד מהגרים מהמזרח התיכון ואפריקה.
ועוד היו אנשים בארצנו, שראו את אירופה כאידיאל תרבותי, כלכלי, לאומי וחברתי.
כנראה כשאין שורשים, גם העלים מתייבשים בסוף.
ישראל היא בהחלט נס בנושא הדמוגרפי ועלינו להודות על כך.
https://t.me/Topazram
"המהגרים" בחלק נכבד כבר דור שני ושלישי, לא "שוטפי כלים" ובכל עמדות המפתח החברתיות בנוכחות מוכפלת בשל צעירותם - מחיי הלילה, התקשורת והקמפוסים.
כדי שערים בפריפריה האירופאית יקרסו, לא צריך "שכולן יגססו". מספיק ש-20, 30 אחוז מעיר מזדקנים משמעותית וכוח העבודה והצרכנות יורד משמעותית.
כדי שהאיחוד האירופאי יקרוס, לא צריך שכולו או רובו יהיה במשבר כלכלי - מספיק שכלכלת ענק כמו צרפת, איטליה או גרמניה עוברת קיטון ושואבת את כולן למטה.
להרחבה מעניינת של "חדשות מימון הנדל"ן" לחצו כאן.
ישראלים שחיים באירופה יושבים בקן צרעות כשהקיטון הדמוגרפי יהיה האיום החברתי, הכלכלי והלאומי מספר 1 של יבשת גוססת.
היום כל פוליטיקאי פרוגרסיבי/מרכז חייב חותמת אסלאמית.
היום כל פוליטיקאי באשר הוא - לא יכול לייעל מערכות מסואבות כמו פנסיות וקצבאות זקנה כשהאלקטורט בגיל ממוצע 45 ומעלה.
כששום כלכלה אירופאית לא באמת מסוגלת להיפרד מהמהגרים, וצריכה שטף של מהגרים חדשים אין סופי כדי לחיות.
שום תרבות לא הצליחה ב-100 השנים האחרונות לעודד ילודה באמצעות "תמריצים". במקסימום התמריצים הם סבסוד מהגרים מהמזרח התיכון ואפריקה.
ועוד היו אנשים בארצנו, שראו את אירופה כאידיאל תרבותי, כלכלי, לאומי וחברתי.
כנראה כשאין שורשים, גם העלים מתייבשים בסוף.
ישראל היא בהחלט נס בנושא הדמוגרפי ועלינו להודות על כך.
https://t.me/Topazram
👍239💯77❤47🔥17🤯3🙏3😱2👌1
22 יישובים חדשים ביו"ש: כלכלה. נדל"ן. ריבונות. צורך לאומי.
המדינה אישרה 22 יישובים חדשים ביהודה ושומרון.
אבל מאחורי ההחלטה מסתתרת אמת גדולה יותר: לא בשם חזון ערטילאי, אלא בשם צורך לאומי וכלכלי.
באומת הטויטר והאולפנים אומרים: "זה פוליטי". ובכן, זה לא. מדובר בצורך לאומי.
ישראל רוצה נדל"ן.
מדובר בעתודות קרקע יקרות וחשובות עם ביקושים חשובים.
בואו נבחן - דמוגרפית וגיאוגרפית את 22 הישובים.
- דמוגרפיה:
כיום יהודה ושומרון כמחוז, עם דמוגרפיה חזקה ושיעורי ילודה גבוהים. יש כבר היום מעל חצי מיליון מתיישבים, עם קצב גידול של 2-4 אחוז בשנה. חצי מתושבי יו"ש ילדים.
לצורך השוואה - אם ההתיישבות הייתה מכריזה על עצמאות; עם 500 אלף תושבים בצמיחה - היום היא גדולה מאיסלנד ובקרוב תעקוף את מלטה. עוד 20 שנה לא מופרך שההתיישבות תעקוף את אוכלוסיית קפריסין ואסטוניה.
- גיאוגרפיה:
קרובים לגוש דן: תוך 30 דקות נסיעה ממרכז הארץ, 2 יישובים חשובים.
– חוות יאיר
– ענבר
יישובים שצופים על השרון, מחוברים לכביש 6 ולראש העין.
קרקעות שבשוק חופשי היו שוות מיליארדים. המדינה לא יכולה להתעלם מהן יותר.
קרובים לירושלים: 5 יישובים נוספים בפחות מ-40 דקות מעיר הבירה.
– עטרות אדר
– בית חורון צפון
– נופי פרת
– עיר התמרים
– קדם ערבה
לא מדובר ביישובים שוליים: אלא במרחב המיידי של ירושלים, העיר הגדולה בישראל. כבר היום ירושלים יקרה מאוד ולכן מדובר בהקמת יישובים חשובים מאוד.
ברמה הנדל"נית מדובר בעתודת קרקע עוטף מטרופולין חשובה.
חיבור בין אריאל לירושלים – 3 עמודי השדרה של מחוז השומרון לעולמים.
– אחיה
– עדי עד
– רחבעם
יישובים שישנו את מפת התחבורה, במיוחד עם הכפלת כביש 60.
זו כבר לא פריפריה. הם יהיו מרחק 40 דקות נסיעה מגוש דן ובערך שעה מירושלים עם הכפלת כביש 60, פרויקט הנבנה בימים אלו.
נבנה משולש ביקושים: ירושלים-אריאל-גוש דן
חיזוק הנגב – 2 ישובים במרחק נגיעה ממטרופולין באר שבע.
– אפקה
– יונדב
מתוך 22 יישובים חדשים - 12 עם נוכחות מטרופולינית מובהקת כבר היום ברמה המיידית בהווה בין גוש דן, ירושלים ובאר שבע.
השאר חשובים אסטרטגית בצפון השומרון ובקעת הירדן עם הביקושים הדמוגרפיים.
יחד עם ילודה חזקה, גיאוגרפיה וחיזוק תשתיות - מדובר בהחלטה מאוד חשובה בהווה ולמען הדורות הבאים.
מעבר לחשיבות האסטרטגית בביטול מדינת אש"ף - מדובר בצורך כלכלי ולאומי.
ישר כוח.
https://t.me/Topazram
המדינה אישרה 22 יישובים חדשים ביהודה ושומרון.
אבל מאחורי ההחלטה מסתתרת אמת גדולה יותר: לא בשם חזון ערטילאי, אלא בשם צורך לאומי וכלכלי.
באומת הטויטר והאולפנים אומרים: "זה פוליטי". ובכן, זה לא. מדובר בצורך לאומי.
ישראל רוצה נדל"ן.
מדובר בעתודות קרקע יקרות וחשובות עם ביקושים חשובים.
בואו נבחן - דמוגרפית וגיאוגרפית את 22 הישובים.
- דמוגרפיה:
כיום יהודה ושומרון כמחוז, עם דמוגרפיה חזקה ושיעורי ילודה גבוהים. יש כבר היום מעל חצי מיליון מתיישבים, עם קצב גידול של 2-4 אחוז בשנה. חצי מתושבי יו"ש ילדים.
לצורך השוואה - אם ההתיישבות הייתה מכריזה על עצמאות; עם 500 אלף תושבים בצמיחה - היום היא גדולה מאיסלנד ובקרוב תעקוף את מלטה. עוד 20 שנה לא מופרך שההתיישבות תעקוף את אוכלוסיית קפריסין ואסטוניה.
- גיאוגרפיה:
קרובים לגוש דן: תוך 30 דקות נסיעה ממרכז הארץ, 2 יישובים חשובים.
– חוות יאיר
– ענבר
יישובים שצופים על השרון, מחוברים לכביש 6 ולראש העין.
קרקעות שבשוק חופשי היו שוות מיליארדים. המדינה לא יכולה להתעלם מהן יותר.
קרובים לירושלים: 5 יישובים נוספים בפחות מ-40 דקות מעיר הבירה.
– עטרות אדר
– בית חורון צפון
– נופי פרת
– עיר התמרים
– קדם ערבה
לא מדובר ביישובים שוליים: אלא במרחב המיידי של ירושלים, העיר הגדולה בישראל. כבר היום ירושלים יקרה מאוד ולכן מדובר בהקמת יישובים חשובים מאוד.
ברמה הנדל"נית מדובר בעתודת קרקע עוטף מטרופולין חשובה.
חיבור בין אריאל לירושלים – 3 עמודי השדרה של מחוז השומרון לעולמים.
– אחיה
– עדי עד
– רחבעם
יישובים שישנו את מפת התחבורה, במיוחד עם הכפלת כביש 60.
זו כבר לא פריפריה. הם יהיו מרחק 40 דקות נסיעה מגוש דן ובערך שעה מירושלים עם הכפלת כביש 60, פרויקט הנבנה בימים אלו.
נבנה משולש ביקושים: ירושלים-אריאל-גוש דן
חיזוק הנגב – 2 ישובים במרחק נגיעה ממטרופולין באר שבע.
– אפקה
– יונדב
מתוך 22 יישובים חדשים - 12 עם נוכחות מטרופולינית מובהקת כבר היום ברמה המיידית בהווה בין גוש דן, ירושלים ובאר שבע.
השאר חשובים אסטרטגית בצפון השומרון ובקעת הירדן עם הביקושים הדמוגרפיים.
יחד עם ילודה חזקה, גיאוגרפיה וחיזוק תשתיות - מדובר בהחלטה מאוד חשובה בהווה ולמען הדורות הבאים.
מעבר לחשיבות האסטרטגית בביטול מדינת אש"ף - מדובר בצורך כלכלי ולאומי.
ישר כוח.
https://t.me/Topazram
19❤280💯61👍37🔥17🙏12❤🔥6✍2😁2🥰1
אנחנו הדור של יהושע בן נון. אנחנו יוצאים מארץ מצרים, לא חוזרים אחורה ולא נלך בדרכי דור המדבר. לא נעבוד יותר עגל זהב ואלילים, לא נהיה עבדים לפרעונים. לא נהיה עבדים תודעתית כבני דור המדבר. אנחנו יוצאים מהרודנות לעבר חירות. לעבר ארץ מובטחת.
משה רבנו, איש התורה - היה גאה בנו. יהושע בן נון שנאבק בדיבת הארץ היה גאה בנו. דור תש"ח עם החלקאות וההתיישבות היה גאה בנו.
לא נתייאש ונקשיב לאבותינו מיהושע בן נון ועד תש"ח.
לא נתנצל אלא נהיה גאים בעצמנו.
ארץ מצרים, הגטו - זה נגמר.
חמאס וצרפת ילכו לעזאזל.
אנחנו נבנה את חוף נובה.
עזה היא רק ההתחלה.
לעבר ישראל הגדולה.
חג שמח חברים.
https://t.me/Topazram
משה רבנו, איש התורה - היה גאה בנו. יהושע בן נון שנאבק בדיבת הארץ היה גאה בנו. דור תש"ח עם החלקאות וההתיישבות היה גאה בנו.
לא נתייאש ונקשיב לאבותינו מיהושע בן נון ועד תש"ח.
לא נתנצל אלא נהיה גאים בעצמנו.
ארץ מצרים, הגטו - זה נגמר.
חמאס וצרפת ילכו לעזאזל.
אנחנו נבנה את חוף נובה.
עזה היא רק ההתחלה.
לעבר ישראל הגדולה.
חג שמח חברים.
https://t.me/Topazram
❤372👍69🔥32🙏25🏆19❤🔥9💯7😁2
חורבן עזה: למה הערבים בפאניקה ובחרדה, נורמליזציה, איראן ולמה ה"בכירים" אצלנו מתבלבלים
כשהסעודים קונים נשק באמריקה זה פרוטקשן. כשהם מתחנפים לצרפת זו פאניקה.
ובישראל? בכירים מבוהלים, כי הם באים מתרבות של קביעות ולא של הכרעה.
אבל כלל ברזל הוא: כשהיריב בהיסטריה אתה כנראה עושה משהו נכון. תמשיך. הוא יישבר.
1. בשבועות הקרובים יגיע גל של לחץ מדיני. צפוי, מתוזמן, מתואם.
הערבים יצעקו, האירופים יזהירו, והאמריקאים יתנדנדו.
זו הנקודה להבין מי נגד מי.
במו"מ, כשאתה רואה את הצד השני מאבד עשתונות, אתה לא נרגע. אתה מכה חזק יותר.
המצוקה בצד השני היא סימן ההכר שאתה מנצח.
2. ארצות ערב בפאניקה כי איראן על הגב שלהם, לא על שלנו. והם חייבות נורמליזציה עם ישראל ברקע חורבן עזה.
האיראנים ברמה הגרעינית וממקומו בלבד איום על ישראל. אך איראן כמדינה לא.
לעומת ישראל - מדינות המפרץ חיות על קו האש.
הצבא האיראני לא יודע לתפקד אלפי קילומטרים מהבית ועם חורבן טבעת החנק של חיזבאללה ואסד, איראן ללא גרעין עדיין אפקטיבית מול מדינות ערב בשל קרבה גיאוגרפית.
.
כטב"מים, טילי שיוט ואפילו איום פלישה ימית זה לא תרחיש, זו מציאות. החות'ם התהדרו בסגירת נתב"ג מול ישראל אך ב-2019 שיתקו מתקני נפט בסעודיה.
אם ישראל תחסל את הגרעין אך איראן תשרוד - השיעים ירכזו את חרבם על המדינות הסוניות. לא משנה אם משמרות המהפכה ישרדו או האיראן יקומו חילונים.
מסע הקניות אצל טראמפ לא היה סימן לעושר אלא לחרדה.
זו תרבות שצריכה לשלם פרוטקשן כדי לשרוד. הציוויליזציה הערבית מפחדת. בצדק.
3. פחד חדש: קו האש עבר מישראל למצרים, טורקיה וסעודיה
עזה עבור מצרים לא הייתה רק בעיה הומניטרית אלא מנוף שליטה.
הרצועה שימשה כמרחב חיץ, כקלף מיקוח מול ישראל וכבולם מול ההשפעה האיראנית: מצרים דרך סיני אפשרה לחמאס להתחמש ואיראן ירדה ממנה.
אבל כשהרצועה נחרבת והעזתים נעלמים, מצרים עומדת עירומה.
הגבול הדרומי שלה נפרץ תודעתית גיאופוליטית, והאיום האיראני שבעבר נדחק לעזה כעת מתקרב לקהיר.
גם הסעודים והטורקים מרגישים זאת היטב.
ההשפעה האיראנית מקיפה את שניהם.
טורקיה, סעודיה והמפרץ שנכנסו לסוריה - מפחדות מאיראן. בעימות מול החות'ים ב-2019 לא סגרו לסעודיה את נתב"ג - במתקפת כטב"מים הורידו חצי מתפוקת הנפט של סעודיה.
וזה השבר. אם ישראל תכריע את עזה ותפנה לגרעין, אך השלטון האיראני ישרוד; הערבים יישארו לבד מול טהרן.
4. חורבן רעיון "המדינה הפלסטינית".
העולם הסוני והמערב הפרוגרסיבי משקיעים את כל הכוח כדי להציל את רעיון המדינה "הפלסטינית".
אבל עזה חרבה. ערים נעלמו.
מרכבות גדעון מחזירות את הריבונות.
ובאולפנים בישראל עדיין מדקלמים: "אי אפשר לנצח רעיון"
צודקים. אבל אפשר לרוקן אותו מאוכלוסייה, מאדמה, מתשתית ואז אין לו לאן לשוב.
הפתרון לרצועת עזה הוא אחד: הגירה.
התוצאה: לא תקום עוד "מדינה פלסטינית". גם אם כל העולם יכיר בה", אין לה התכנות מעשית עם חורבן עזה. לחצו כאן להרחבה על מות הסכמי אוסלו.
5. ארצות ערב חייבות נורמליזציה עם ישראל.
לא סתם המחבל מסוריה רוצה שלום ולבנון רוצה נורמליזציה שוב ושוב; בלי נורמליזציה עם ישראל, העולם הערבי יהיה חשוף לאיראן.
העולם הערבי חייב לבחור: חיי עזתים ולהיות בסכנה מאיראן - או נורמליזציה עם ישראל כדי לשרוד.
ההיסטוריה נכתבת עכשיו.
לא בשדרות האו"ם, אלא בין הריסות עזה, בגב ההר של יהודה ושומרון, ובטווח הקרוב של טהרן.
מי שמבין את זה יודע מה צריך לעשות: ללחוץ על הגז. הסכמי אברהם באו אחרי איומי סיפוח, הנורמליזציה תבוא אחרי נכבה.
https://t.me/Topazram
כשהסעודים קונים נשק באמריקה זה פרוטקשן. כשהם מתחנפים לצרפת זו פאניקה.
ובישראל? בכירים מבוהלים, כי הם באים מתרבות של קביעות ולא של הכרעה.
אבל כלל ברזל הוא: כשהיריב בהיסטריה אתה כנראה עושה משהו נכון. תמשיך. הוא יישבר.
1. בשבועות הקרובים יגיע גל של לחץ מדיני. צפוי, מתוזמן, מתואם.
הערבים יצעקו, האירופים יזהירו, והאמריקאים יתנדנדו.
זו הנקודה להבין מי נגד מי.
במו"מ, כשאתה רואה את הצד השני מאבד עשתונות, אתה לא נרגע. אתה מכה חזק יותר.
המצוקה בצד השני היא סימן ההכר שאתה מנצח.
2. ארצות ערב בפאניקה כי איראן על הגב שלהם, לא על שלנו. והם חייבות נורמליזציה עם ישראל ברקע חורבן עזה.
האיראנים ברמה הגרעינית וממקומו בלבד איום על ישראל. אך איראן כמדינה לא.
לעומת ישראל - מדינות המפרץ חיות על קו האש.
הצבא האיראני לא יודע לתפקד אלפי קילומטרים מהבית ועם חורבן טבעת החנק של חיזבאללה ואסד, איראן ללא גרעין עדיין אפקטיבית מול מדינות ערב בשל קרבה גיאוגרפית.
.
כטב"מים, טילי שיוט ואפילו איום פלישה ימית זה לא תרחיש, זו מציאות. החות'ם התהדרו בסגירת נתב"ג מול ישראל אך ב-2019 שיתקו מתקני נפט בסעודיה.
אם ישראל תחסל את הגרעין אך איראן תשרוד - השיעים ירכזו את חרבם על המדינות הסוניות. לא משנה אם משמרות המהפכה ישרדו או האיראן יקומו חילונים.
מסע הקניות אצל טראמפ לא היה סימן לעושר אלא לחרדה.
זו תרבות שצריכה לשלם פרוטקשן כדי לשרוד. הציוויליזציה הערבית מפחדת. בצדק.
3. פחד חדש: קו האש עבר מישראל למצרים, טורקיה וסעודיה
עזה עבור מצרים לא הייתה רק בעיה הומניטרית אלא מנוף שליטה.
הרצועה שימשה כמרחב חיץ, כקלף מיקוח מול ישראל וכבולם מול ההשפעה האיראנית: מצרים דרך סיני אפשרה לחמאס להתחמש ואיראן ירדה ממנה.
אבל כשהרצועה נחרבת והעזתים נעלמים, מצרים עומדת עירומה.
הגבול הדרומי שלה נפרץ תודעתית גיאופוליטית, והאיום האיראני שבעבר נדחק לעזה כעת מתקרב לקהיר.
גם הסעודים והטורקים מרגישים זאת היטב.
ההשפעה האיראנית מקיפה את שניהם.
טורקיה, סעודיה והמפרץ שנכנסו לסוריה - מפחדות מאיראן. בעימות מול החות'ים ב-2019 לא סגרו לסעודיה את נתב"ג - במתקפת כטב"מים הורידו חצי מתפוקת הנפט של סעודיה.
וזה השבר. אם ישראל תכריע את עזה ותפנה לגרעין, אך השלטון האיראני ישרוד; הערבים יישארו לבד מול טהרן.
4. חורבן רעיון "המדינה הפלסטינית".
העולם הסוני והמערב הפרוגרסיבי משקיעים את כל הכוח כדי להציל את רעיון המדינה "הפלסטינית".
אבל עזה חרבה. ערים נעלמו.
מרכבות גדעון מחזירות את הריבונות.
ובאולפנים בישראל עדיין מדקלמים: "אי אפשר לנצח רעיון"
צודקים. אבל אפשר לרוקן אותו מאוכלוסייה, מאדמה, מתשתית ואז אין לו לאן לשוב.
הפתרון לרצועת עזה הוא אחד: הגירה.
התוצאה: לא תקום עוד "מדינה פלסטינית". גם אם כל העולם יכיר בה", אין לה התכנות מעשית עם חורבן עזה. לחצו כאן להרחבה על מות הסכמי אוסלו.
5. ארצות ערב חייבות נורמליזציה עם ישראל.
לא סתם המחבל מסוריה רוצה שלום ולבנון רוצה נורמליזציה שוב ושוב; בלי נורמליזציה עם ישראל, העולם הערבי יהיה חשוף לאיראן.
העולם הערבי חייב לבחור: חיי עזתים ולהיות בסכנה מאיראן - או נורמליזציה עם ישראל כדי לשרוד.
ההיסטוריה נכתבת עכשיו.
לא בשדרות האו"ם, אלא בין הריסות עזה, בגב ההר של יהודה ושומרון, ובטווח הקרוב של טהרן.
מי שמבין את זה יודע מה צריך לעשות: ללחוץ על הגז. הסכמי אברהם באו אחרי איומי סיפוח, הנורמליזציה תבוא אחרי נכבה.
https://t.me/Topazram
105❤298👍96💯49👏20🙏13🔥11❤🔥3