חברת SolarEdge העניקה בטכניון פרסים, מענקים ומלגות ע”ש גיא סלע ז”ל: “רצה לעשות את העולם למקום טוב יותר”
ב-3 בינואר 2022 התקיים בטכניון טקס הענקת פרס מחקר, מענק מחקר ומלגות בתחום האנרגיה, במסגרת הפרויקט לזכרו של גיא סלע ז"ל, תרומת חברת SolarEdge.
https://www.technion.ac.il/?p=48595

יעוץ גנטי בעידן הדיגיטלי – דיאלוג עם הציבור
סטודנטיות מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט פיתחו כלים דיגיטליים לשיפור רמת הידע וקבלת החלטות מושכלות בתהליכי ייעוץ גנטי. בעקבות הצלחת הניסוי הראשוני יחל בקרוב פיילוט נרחב בשרותי בריאות כללית
https://www.technion.ac.il/?p=48609

שלג בטכניון בשנת 1992.
אלפיס את בדרך? ⛄️❄️

*התמונה באדיבות הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע"ש יהושע נסיהו

"חברת H2Pro הופכת פטנט של מדענים מהטכניון למכונה שמסוגלת להפיק עשרות טון של מימן ביום, במחיר שבתקווה יאפשר לנו לוותר על השימוש בדלקים מאובנים." שיחה עם טלמון מרקו, היזם המוביל את H2Pro, שהוקמה על סמך מחקריהם של פרופ' אבנר רוטשילד ופרופ' גדעון גרדר מתוכנית האנרגיה בטכניון. לדבריו, "אנחנו חברה טכניונית. זה פיתוח של חוקרים מהטכניון, שהתחילו את המחקר ב-2012, וב-2019 פרסמו את הממצאים שלהם במגזין נייצ'ר. וזה אחד המאמרים החשובים שהתפרסמו במגזין, כי החוקרים הצליחו לחדש בטכנולוגיה שקיימת 200 שנה... תראה כמה אנחנו סובלים כאן בישראל בגלל פרויקט החשמול של הרכבת. אם הייתה לך רכבת מימן, לא הייתה בעיה כזו. גם בתעופה מימן הוא הפתרון: במטוס יש מגבלה של משקל והצפיפות האנרגטית של מימן היא בערך פי 100 מבטריות". גם ביל גייטס מושקע כיום בחברה באמצעות קרן Breakthrough Energy Ventures.

לקריאת הכתבה המלאה:
bit.ly/3KOiyPh

הווריאנט מתחיל בתוכנו
רוב המחקרים על התפתחות וריאנטים חדשים של קורונה מתמקדים בדינמיקה של התהליך ברמת האוכלוסייה. חוקרים בטכניון מציגים ממצאים חדשים על התפתחות הנגיף ברמת הפרט - בגופו של האדם החולה. להערכתם, ממצאים אלה יספקו הבנה עמוקה יותר של יכולת ההשתנות של הנגיף
https://www.technion.ac.il/?p=48631

תיקון גורלי
חוקרות מהטכניון פיתחו טכנולוגיה המתקנת תת-ייצוג של נשים במחקרים קליניים
https://www.technion.ac.il/?p=48662

ניוזלטר ינואר 2022
מה חדש בטכניון – ניוזלטר ינואר 2022
https://www.technion.ac.il/?p=48684

מגלים את גמא
ניסוי שתוכנן ונבנה בפקולטה לפיזיקה בטכניון ישוגר לתחנת החלל הבין-לאומית במסגרת משימת 'רקיע'. המערכת, המאתרת התפרצויות עתירות אנרגיה בגלקסיות רחוקות, פותחה בהובלת הפרופסורים אהוד בכר ושלומית טרם
https://www.technion.ac.il/?p=48689

"פרופ' רועי קישוני משחק שחמט עם חיידקים. הוא תמיד מנסה לדעת מה הצעד הבא שלהם, את האופן בו המוטציות שלהם ינסו לנצח את האנטיביוטיקה. הוא מהמדענים המבריקים והמוערכים ביותר הפועלים כיום בישראל. עבודתו מתמקדת בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה ובדרכים להתמודדות איתה ולמניעתה." מתוך נימוקי ועדת השיפוט של פרס מפעל הפיס לאמנויות ומדעים ע"ש לנדאו לשנת 2021 על הבחירה בפרופ' רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה.
בסרטון מספר פרופ' קישוני על יחסיו עם החיידקים, על הדרייב לגלות דברים חדשים, על המהפכה הצפויה במערכת הרפואה ואיך הצליח לשבור את שיא הצפיות ביוטיוב של סטטיק ובן אל תבורי.

לטובת הציבור: סטודנטים מהטכניון יעדכנו ערכים מדעיים וטכנולוגיים בוויקיפדיה
החממה החברתית בטכניון והמרכז לקידום הלמידה וההוראה חברו לעמותת "ויקימדיה" כדי לעודד כתיבת ערכי וויקיפדיה על ידי סטודנטים, זאת כדי לחלוק את הידע עם הציבור ולהרחיב את הידע החופשי בתחומי המדע וההנדסה
https://www.technion.ac.il/?p=48740

יום הסרטן הבינלאומי 2022 – להרוויח מהטיפול, לצמצם את השלכותיו השליליות
גרורות סרטניות, גורם התמותה העיקרי מסרטן, נוצרות לעתים דווקא בעקבות טיפול כימותרפי מוצלח. קבוצת מחקר בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ניתחה את התופעה האמורה והדגימה דרכי התערבות העשויות לבלום אותה
https://www.technion.ac.il/?p=48745

מחקרים מובילים בתארים מתקדמים
מהתחדשות איברים בהידרה ועד ניטור חומרים מסוכנים בים - מחקרים מגוונים הוצגו ביום המחקר למשתלמים ע"ש ג'ייקובס בטכניון
https://www.technion.ac.il/?p=48771

"המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי (RBNI) טמן את הזרעים להפיכתה של ישראל למעצמת ננוטכנולוגיה, עם השקעה לאומית מצטברת של יותר מ-350 מיליון דולר בעשר השנים הראשונות, חינוך אלפי מסטרנטים ודוקטורנטים, הקמת חברות הזנק והעברה נרחבת של טכנולוגיה לתעשייה." כך אומר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון בכתבה נרחבת על המכון. לדברי ראש RBNI פרופ' גדי איזנשטיין, "אנחנו מתרגמים את המצוינות המדעית במדע הבסיסי לאפליקציות בתעשייה ובכך תורמים תרומה מכרעת לכלכלה הישראלית.

https://www.themarker.com/labels/science-industry/1.10582509

מיקרו, אבל בגדול
חוקרים בטכניון פיתחו פלטפורמה גמישה של מיקרו-מחטים חכמות לאבחון מחלות מהיר, רציף וללא כאב
https://www.technion.ac.il/?p=48801

ארגז הכלים למלחמה בחלבוני ALS
חוקרות בטכניון גילו חלבונים בגופנו המסוגלים למנוע תהליכים הגורמים למחלות נוירודגנרטיביות
https://www.technion.ac.il/?p=48838

לכבוד היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע: מחווה למצוינות
שירה לוי, דוקטורנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, זכתה באות המצוינות של מועדון רוטרי חיפה. "כבר מגיל צעיר ידעתי שהמדע מסקרן אותי," היא מספרת. "בבית הספר היסודי השתתפתי בתוכנית המחוננים באשדוד, שם נחשפתי לראשונה ליופי שבמדע, ובתיכון השתתפתי במגמת ביוטכנולוגיה, וכך ביקרתי לראשונה במעבדות מחקר באוניברסיטת בן גוריון. ידעתי שאני רוצה לעשות משהו שיחולל שינוי לטובה בעולם, ומבחינתי הבחירה בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון הייתה ברורה."
כיום, במחקר הדוקטורט, עוסקת שירה לוי בפיתוח בשר מתורבת – בשר ללא שחיטה. "כטבעונית, הבחירה שלי בתחום הזה באה מתשוקה גדולה מאוד ומאמונה שלמה בנושא ובחשיבותו. זה נושא מאוד מורכב שיש בו עוד המון מה לחקור, ואני מאמינה בלב שלם שזה העתיד ונרגשת להיות חלק מההתהוות שלו."

לקריאת הכתבה המלאה:
https://bit.ly/3oKrf3S

מדרווין לברירה זוויגית
אתמול , 12 בפברואר, חגגנו את יום הולדתו של סר צ'ארלס דרווין, מהדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המדע, שנולד ב-1809. ספרו 'מוצא המינים', שפורסם ב-1859, הציג תשובה מהפכנית לאחת השאלות הבסיסיות שהעסיקו חוקרי טבע במשך מאות שנים: כיצד נוצרים מינים חדשים בטבע?
https://www.technion.ac.il/?p=48941

ללא רמזורים בשמיים
במכון לחקר התחבורה שבפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית חוקרים כיצד תיראה התחבורה בעתיד שבו ינועו מאות ואלפי כלי טיס אוויריים במרחב העירוני בכל רגע נתון בצורה יעילה ומבוקרת
https://www.technion.ac.il/?p=48957

רוצים רובוטים שיסדרו לכם את הבית? הנה צעד שעשינו בכיוון.

ללמד רובוטים לזהות חפצים באמצעות ראייה, להרים אותם ולהניח במקומות אחרים זאת בעייה לא פשוטה בכלל. בתים הם מאוד שונים אחד מהשני וגם החפצים שנמצאים בהם מאוד מגוונים, ורובוטים מאוד מתקשים להתמודד עם בעיות כאלו. לא סתם הרובוט הביתי המתוחכם ביותר היום מסוגל רק לטאטא ואולי לשטוף את הרצפה, אבל לא מטפל בשום חפץ.

בעולם המחקר מקובל היום ללמד רובוטים לבצע משימות בסימולציה, ורק אחר כך לבדוק אותם בעולם האמיתי. למה? כי הזמן שלוקח לרובוט ללמוד, והנזק הפוטנציאלי שיכול להיגרם במהלך הלימוד – לרובוט, לחפצים, ולסביבה שלו - הם גדולים מדי.

גל ליבוביץ וגיא יעקב ממעבדות המחקר של אינטל, בשיתוף פעולה עם ד"ר אביב תמר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי בטכניון, פיתחו אלגוריתם בינה מלאכותית חדשני שמאפשר לרובוט להעביר ביעילות יכולת שנלמדה בסימולציה לעולם האמיתי. הרובוט לומד באמצעות reinforcement learning שיטה של ניסוי וטעייה, להרים עצמים בגדלים, צבעים ומיקומים שונים ולהניח אותם בקופסה.

להמשך קריאה:
https://www.facebook.com/149494148401387/posts/5547502155267199/

עוד שבוע זה קורה! 🙌🙌
יום פתוח לתואר ראשון בטכניון.
מצורף לוח זמנים.
להרשמה:
techlead.technion.ac.il/1degree2022