הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
820 subscribers
1.32K photos
93 videos
1 file
891 links
ברוכים הבאים לערוץ הטלגרם הרשמי של הטכניון
מוזמנים לעקוב אחרינו:
הכנסו לאתר שלנו
https://www.technion.ac.il/
בפייסבוק
https://www.facebook.com/Technion.Israel
ביוטיוב
https://www.youtube.com/Technion
באינסטגרם
https://www.instagram.com/technion.israel
Download Telegram
כנס ההתנעה של מאגד LUCIA בהובלת הטכניון:
לקראת התמודדות יעילה יותר עם סרטן ריאות
https://www.technion.ac.il/?p=53186
בין מצב רגשי ומחלה – חיבור שאי אפשר להתעלם ממנו

האם מחשבות רגשות ומצבים רגשיים יכולים להשפיע על יכולתנו להתמודד עם מחלות? תחום מחקר חדש מגלה את הקשרים והמנגנונים העומדים בבסיסן של מחלות פסיכוסומטיות ואת הפוטנציאל לריפויין מתוך הבנת הקשר בין הנפשי לגופני. כתבה ב-Nature עוסקת בעבודתה של פרופ' אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט

https://www.nature.com/articles/d41586-023-00509-z
בסוף 2018 הוקם בטכניון "המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי" בראשות פרופ' אלון וולף, כיום דיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, והוועד האולימפי ישראלי. אחד הפרויקטים הראשונים במרכז מתקיים בהובלת ד"ר אריאל פישר העומדת בראש המעבדה לביומכניקה וטכנולוגיה לבישה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. מטרת הפרויקט: פיתוח שיפורים טכנולוגיים בגלישת רוח תחרותית. שחר צוברי, מאמן נבחרת הנשים בענף זה, מסביר: "על הגלשן עצמו יש מצלמות, חיישנים שמודדים מהירות, תאוצות, זוויות ואת מהירות וכיוון הרוח בשיוט. כל אלה אוספים ושולחים נתונים לתוכנות, שתוך כדי השיוט מנתחות את הנתונים ומסמנות לגולשים ולמאמנים מה הדרך הכי טובה של כל גולש לגלוש הכי מהר."

מולי אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד האולימפי, כבר מסמן יעדים לאולימפיאדת פריז ב-2024: "כשהתחלנו את שיתוף הפעולה עם הטכניון אמרנו להם: 'האולימפיאדה היא בשנת ה-100 שלכם, בואו תהיו חתומים בשנה הזאת על מדליה אולימפית'. אנחנו מודעים לזה שלא תמיד יש לנו את הספורטאים הכי גבוהים או הכי חזקים, אז הבנו שהיתרון שלנו יהיה בזכות המדע והמוח. עכשיו אנחנו מיישמים את זה לתוך הספורט."

https://www.mako.co.il/news-sport/sports_others-2023_q1/Article-a78600a1cb19681026.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=173113802
פורבס מפרסם את רשימת 30 הצעירים המבטיחים בישראל לשנת 2023, ובהם איתי מסד, רק בן 24, וכבר דוקטורנט בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך.
כילד בזיכרון יעקב היה איתי מסד סקרן מאוד, אך בבית הספר הוא לא מצא עניין ולא הסתדר עם המסגרת. מחלה של אביו גרמה לו להתעניין בביולוגיה, ואת הסקרנות רתם, כבר בגיל 14, ללימודים באוניברסיטה הפתוחה – תחילה בביולוגיה ואחר כך בכימיה. את התואר הראשון סיים בגיל 18, ובקרוב הוא צפוי להגיש את עבודת הדוקטורט בכימיה אורגנית ולהיות הדוקטור הצעיר ביותר בטכניון – זאת מבלי שניגש אפילו לבגרות אחת בחייו.
בחמש השנים האחרונות התפרסמו שבעה מאמרים אקדמיים שלו בכתבי עת מובילים, ביניהם גם Nature Synthesis. בקיץ הקרוב הוא צפוי לנסוע לפוסט דוקטורט באוניברסיטת קיימברידג' בתחום הננו־טכנולוגיה, בו יישם את הידע הבסיסי בהכנת מולקולות לשיטה חדשה של הפרדת חומרים, מה שייעל תהליכים שדורשים המון אנרגיה, כדוגמת זיקוק נפט.
גאים בך! כל הכבוד!!

https://forbes.co.il/rankings/2023under30/itai-massad/
נשים באוקיינוס
פרופ' דבי לינדל מהפקולטה לביולוגיה וחמש חוקרות נוספות הובילו מסע מחקר באוקיינוס השקט. ארבעת חברי הצוות הטכניוני חקרו את השינוי המרחבי באוכלוסיות הנגיפים באוקיינוס
https://www.technion.ac.il/?p=53234
גשר בין ביולוגיה ואלקטרוניקה
חוקרים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון פיתחו התקנים מתקדמים הממירים אותות ביולוגיים לאלקטרוניים ולהיפך
https://www.technion.ac.il/?p=53248
אחריות בחדשנות ובמחקר
ד"ר אריג' מואסי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה עוסקת במדעי הלמידה ובעיצוב סביבות למידה חדשניות
https://www.technion.ac.il/?p=53256
מאיטליה באהבה: “החיים כמדענית”
לכבוד יום האישה הבין-לאומי נחנכה בטכניון, בנוכחות שגריר איטליה, תערוכה ייחודית המוקירה נשים במדע
https://www.technion.ac.il/?p=53264
ניבוי בריא
אבחון וניבוי של מחלות על סמך דימות רב-מערכתי – בכך עוסקת המעבדה החדשה של ד"ר קתרין ונדורנה מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית
https://www.technion.ac.il/?p=53284
אירועים לכבוד יום האישה בטכניון

https://www.technion.ac.il/?p=53270
לא קונוונציונלית
דניאלה בר-לב, דוקטורנטית בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב, חוקרת את התחום המבטיח של אחסון מידע ב-DNA – גישה הצפויה להחליף בעתיד את התקני הזיכרון הסטנדרטים
https://www.technion.ac.il/?p=53242
מחקר: חלק ניכר מהחיידקים בים ובמקווי מים מתוקים נעזרים ב"אנטנות"
את המחקר, שפורסם בכתב העת Nature, ערכו פרופ' עודד בז'ה והדוקטורנט אריאל חזן מהפקולטה לביולוגיה. במחקר שנערך בכינרת, גילו החוקרים כי אנטנות קרטנואידיות נפוצות בקרב רודופסינים, בניגוד למה שסברו עד כה. ה"אנטנות" משפרות את ניצול אור השמש לטובת התא.
לכתבה בynet:
ynet.co.il/environment-science/article/h11vnemkh
15 דוקטורנטיות מצטיינות מהטכניון השתתפו בסדנת “מנהיגוֹת צעירות במדע”
ב-7-8 בפברואר השתתפו 15 דוקטורנטיות מצטיינות מהטכניון בסדנה להתפתחות מקצועית ואישית למדעניות בשלב הדוקטורט. סדנת "מנהיגות צעירות במדע" התקיימה בקיבוץ דליה בהנחייתן של חוקרת המוח ד"ר דנה גלילי מקיימברידג' וד"ר ג'ולי סרבוס - רופאה בוגרת הרווארד ואחת המנחות הבכירות בחברת hfp-consulting.
https://www.technion.ac.il/?p=53362
הבטחות וסיכונים מחזית הבינה המלאכותית
הכנס השנתי של Tech.AI, המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, נפתח בפאנל מומחים בהנחיית הילה קורח
https://www.technion.ac.il/?p=53382
מאז השלמת שיפוץ הקומה העליונה, המותאמת לאירוח אירועים וכנסים, התקיימו עשרות כנסים בהשתתפות מאות אורחים. כדי לעמוד בקצב החדש גויסו למרכז עובדים חדשים.
עם המבקרים המכובדים שאירחנו בשנה האחרונה נמנים מנכ"ל פייזר אלברט בורלא, שר החוץ של איחוד האמירויות השייח' עבדאללה בן זאיד ונשיא אוניברסיטת מוחמד השישי במרוקו הישאם אל הבטי – ביקורים שכבר הובילו לשיתופי פעולה חדשים ומרגשים.
הקהל הרחב מוזמן ליצור קשר וליהנות מחשיפה מרוכזת לתולדות הטכניון ולפועלו כיום.
לצפייה בסרטון הסיכום של שנת 2022
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
שנת שיא: יותר מ-15 אלף מבקרים בשנה במרכז המבקרים ע"ש פולק בטכניון
במרכז המחודש ביקרו אורחים מ-50 מדינות והתקיימו עשרות כנסים
מרכז המבקרים ע"ש דיויד וג'נט פולק יצא מתקופת המגפה בכוחות מחודשים ופעילותו בשנה האחרונה הייתה תוססת מתמיד עם שלל מבקרים, תיירים, דיפלומטים ואורחים מכובדים מרחבי העולם. לאחר ירידה במספר המבקרים בתקופת הקורונה ביקרו במרכז פולק יותר מ-15 אלף מבקרים – מספר שיא בתולדותיו.
בשנה זו קיים המרכז 11 כנסים, 213 ביקורים של אורחי כבוד ו-596 ביקורים של הקהל הרחב. האורחים הגיעו מכ-50 מדינות שונות ובהן טייוואן, קמבודיה, דנמרק, יפן, צ'ילה, שוודיה, פרו, ניגריה, דרום קוריאה, איחוד האמירויות, בחריין, סין, מרוקו, רואנדה ופורטוגל.
ד”ר שאדי פרח מהטכניון – לאקדמיה הגלובלית הצעירה
האקדמיה פועלת לטיפוח רשת בין-לאומית של חוקרים צעירים, וד"ר פרח הוא הישראלי היחיד שהתקבל השנה
https://www.technion.ac.il/?p=53420