🚨 אתם לא מודעים לסיכונים של המדד שקניתם.

כולם אומרים "מדד זה בטוח, 500 מניות מפוזרות". אבל תסתכלו על המשקל האמיתי: שבע מניות בלבד מחזיקות היום 33.9% מה-S&P 500. שבע מתוך 500. שליש מהמדד כולו. הפנסיה שלכם רכובה על שבע חברות.

כשהענקיות עולות, הן מקבלות עוד משקל. כשהן נופלות, אתם נופלים איתן. ואף אחד לא מספר לכם את זה בבנק.

הנאסדק נפל 78.4% בין 2000 ל-2002. ה-S&P נפל 55.3% ב-2008. ביפן חיכו 34 שנה כדי לחזור לשיא 1989.

וסיסקו? הייתה החברה הגדולה בעולם והתרסקה 88%. נוקיה שלטה בסלולר העולמי ואיבדה מעל 95% מהשווי.

המסר פשוט:

אין מניה שגדולה מכדי ליפול.

ואין מדד שמגן עליכם מריכוזיות.

אין באמור המלצה.

להצטרפות לערוץ הטלגרם:
https://t.me/SmartViewIl

ארבע חברות השקיעו ברבעון אחד יותר משהשקיעו בכל 2023. 🤯

אמזון, אלפבית, מיקרוסופט ומטא הוציאו כמעט 172 מיליארד דולר על השקעות הוניות ברבעון השני של 2026. בכל 2023 יחד הן הוציאו כ-155 מיליארד. זה לא שווי שוק ולא תחזית, אלא כסף שהחברות כבר דיווחו שהוציאו.

הקוריוז למשקיע: כשבונים תשתיות בקצב כזה, השאלה החשובה היא לא רק כמה AI מוכר, אלא תוך כמה זמן ההוצאה תחזור כתזרים. צמיחה ברווח החשבונאי לא תמיד מספרת את הסיפור של המזומן.

אין באמור המלצה.
להצטרפות לערוץ הטלגרם:
https://t.me/SmartViewIl

בתקשורת הישראלית משקרים 😠

בקורונה אמרו שיבוא "בייבי בום" 👶
סיפורי נביאים מפה ועד אלוהים 🏠

קצב גדילת האוכלוסיה והפרון הישראלי התרסק ב-50% 📉

ובלי הצמיחה של האוכלוסיה החרדית, הפריון היה יורד ל-0.3% אחוז 📊

רוב הירידה בהבאת הילדים היא יוקר המחייה וחוסר היציבות המדינתית 💸

אישה חילונית בשפל מדרגה להבאת ילדים

במידה וישראל לא תתעורר ולא תעבוד על יוקר המחיה גדילת האוכלוסיה תפסיק

הצטרפו לטלגרם

https://t.me/SmartViewIL

🎁 מתנה לחג: מיני קורס שוק ההון ללא עלות.

הכרות עם עולם ההשקעות, לימוד ניתוח פונדמנטלי וניתוח טכני - יפורסם השבוע בקבוצת הוואצפ.

רוצים להיכנס? שלחו לי הודעה קצרה לאימות וקבלו קישור לקבוצה:
@SmartYonatan

תקף לימי החג בלבד.
https://t.me/SmartViewIL

🛒 הקניות באשראי ממשיכות לגדול, רק לא באותו קצב.

נתוני המגמה שדווחו למאי–יולי מראים עלייה שנתית מחושבת של 2.2%, לעומת 5.7% בדיווח לאפריל–יוני. אלה חלונות של שלושה חודשים שחופפים זה לזה, לא ירידה של 3.5% בכמות הקניות.

מתחת לממוצע יש פער: ביגוד והנעלה עלו ב-12.3%, ואילו מזון ומשקאות ירדו ב-0.8% בדיווח האחרון. הכרטיס מראה כיצד הקצב השתנה, לא מה קרה לכל סל קניות.

https://t.me/SmartViewIL

🚨 קלוד בדרך לבורסה. המספרים שפורסמו מסבירים למה המשקיעים נרגשים, ולמה הם צריכים להיות זהירים.

לפי רויטרס, שעיינה בתשקיף של אנתרופיק, ההכנסות ב-2025 הגיעו לכמעט 4.6 מיליארד דולר, פי 12 משנה קודם. אבל באותה שנה החברה הפסידה יותר מ-8 מיליארד דולר מפעילותה. זה הסיפור האמיתי: הביקוש מזנק, ועלות המחשוב רצה איתו.

📈 בתמונה רואים איך קצב ההכנסות השנתי המדווח טיפס מכמיליארד דולר בתחילת 2025 ליותר מ-47 מיליארד במאי 2026. זה קצב מחושב לפי הפעילות באותו רגע, לא כסף שהחברה כבר הכניסה במשך שנה שלמה. הצמיחה מסחררת; השאלה היא כמה ממנה יהפוך לרווח.

ואם ראיתם כותרת על הפסד של כמעט 42 מיליארד דולר, אל תבלבלו אותו עם כסף שיצא מהקופה: כ-34 מיליארד ממנו הם חיוב חשבונאי שקשור למימון קודם.

חשוב לדייק גם כאן: אנתרופיק הגישה ביוני טיוטת תשקיף חסויה. הנתונים החדשים פורסמו על ידי עיתונאים שעיינו בתשקיף, ולא אומתו מול תשקיף פתוח לציבור. מחיר ההנפקה טרם נקבע, ומניית קלוד עדיין אינה נסחרת.

לא המלצת השקעה.
https://t.me/SmartViewIL

המדינה שאמורה לייצג קפיטליזם בעולם נשברה והפכה לבעלת מניות 🐐

הממשל האמריקאי קנה 9.9% מאינטל ב-8.9 מיליארד דולר.
לא הלוואה, לא מענק, בעלות.

ההיגיון די ברור סין שולטת ברוב המתכות הנדירות, וכששרשרת אספקה הופכת לנשק, מדינה לא נשארת ביציע.

אבל ברגע שהממשלה הופכת לשותפה, מקבלים שני דברים:

1. רצפה - הזרמות, רכש מובטח, גב פוליטי.
2. תקרה - כל החלטה עוברת פילטר פוליטי, לא רק עסקי.

המדינה לא קונה חברות כי הן רווחיות. היא קונה כי הן נחוצות.

וביום שביטחון לאומי יתנגש עם התשואה של בעלי המניות, ברור מי ינצח.

מניה עם ממשלה בבעלות היא כבר לא רק השקעה בדוחות היא השקעה בפוליטיקה

https://t.me/SmartViewIL
אין באמור המלצה

🚨 אמון הצרכנים השתפר באוגוסט. אז למה הקנייה הגדולה מתרחקת?

המדד עלה ממינוס 22 למינוס 20, אבל הכוונה לרכוש דברים גדולים כמו ריהוט או מוצרי חשמל ירדה ממינוס 25 למינוס 32.

הציבור קצת פחות פסימי לגבי הכלכלה; כשהכסף צריך לצאת מהכיס שלו, הזהירות דווקא גוברת. זה הפער שמדד אחד לא מגלה.

אין באמור המלצה לפעולה.
להצטרפות לערוץ 👇

https://t.me/SmartViewIL

📊 המדד נראה חזק. אבל מי באמת סוחב אותו?

ל-S&P 500 ולגרסה שלו במשקל שווה יש אותן חברות. ההבדל: במדד הרגיל הענקיות מקבלות יותר משקל. במשקל השווה כל חברה מתחילה בערך ב-0.2% בכל איזון רבעוני.

היחס בין הקרנות RSP ו-SPY ירד ל-0.274 בסגירת 29.9. בגרף שלנו, המבוסס על נתוני סוף חודש מאז 2003, זו הנקודה הנמוכה ביותר.

זה לא אומר שכל השוק יורד. זה אומר שהגרסה שנותנת פחות כוח לענקיות נחלשת מול המדד הרגיל. עלייה במדד לא בהכרח מספרת את הסיפור של רוב המניות.

הפער יכול להיסגר כשהשאר מדביקות את הענקיות, או כשהענקיות נחלשות. הגרף לא מבטיח איזה תרחיש יקרה.

*הגרף מציג יחס מחירים, ללא דיבידנדים. ספטמבר כולל נתונים עד 29.9.*

https://t.me/SmartViewIL

📈 יותר מ-5% באג"ח ממשלת ארה"ב. אבל זה לא אומר אפס סיכון.

בנתוני 30.9, התשואה ל-10 שנים היא 5.29%, ול-30 שנים 5.64%. בתחילת השנה ה-10 שנים עמדה על 4.19%.

💡 תשואה גבוהה יותר לקונה חדש יכולה לבוא עם מחיר נמוך יותר למי שכבר מחזיק באג"ח. אם מוכרים לפני הפדיון, המחיר יכול לרדת כששיעורי הריבית עולים.

זו תשואה נומינלית בדולרים, לא תשואה נטו בשקלים. אינפלציה, מס ושינוי בשער הדולר עדיין משנים את התוצאה.

אינו המלצת השקעה.

https://t.me/SmartViewIL

🚨 זה מרגיש כמו פונזי: כולם מדברים על הבינה המלאכותית, אבל מי ישלם את החשבון?

אמזון בוחנת להעביר שבבי אנבידיה בכ־8 מיליארד דולר לחברה ייעודית, ואז לשכור אותם בחזרה. לפי הדיווח, החברה תגייס חוב ממשקיעים ותציע החזקה של עד 10% בה. אלה מגעים, לא עסקה שהושלמה.

💸 תעקבו אחרי הכסף: המשקיעים מממנים חברה שקונה את השבבים. אמזון ממשיכה להשתמש בהם ומשלמת שכירות. מאותו ציוד נוצרים נכס להשקעה, חוב ותשלומים עתידיים. החשבון לא נעלם. הוא עובר ידיים.

כאן מתחילה התחושה של משחק מימון: אמזון מתכננת השקעות הון של יותר מ־200 מיליארד דולר השנה, והמרוץ דורש עוד כסף מבחוץ. השאלה אינה כמה יפה נראה המבנה הפיננסי, אלא האם הלקוחות ישלמו מספיק כדי לכסות את השכירות, הריבית והשחיקה של השבבים.

⚠️ ההשוואה לפונזי היא הדעה שלנו על הסיכון, לא קביעה שבוצעה הונאה. אין בדיווח הוכחה שכסף של משקיעים חדשים משלם תשואה למשקיעים קודמים. החוב המתואר הוא של החברה הייעודית, לא של אנבידיה. אבל מימון לא הופך ציוד מתיישן למכונת כסף: בלי הכנסות שיכסו את העלויות, מישהו בשרשרת יישאר עם החשבון.

https://t.me/SmartViewIL

הצריכה עולה. פחות נשאר לחיסכון.

באוגוסט, ההכנסה הפנויה של האמריקאים עלתה ב־0.3%, אבל ההוצאה לצריכה קפצה ב־0.9%. שיעור החיסכון ירד מ־4.6% ביולי ל־4.1% באוגוסט, לפי נתוני BEA המעודכנים.

כלומר, מכל 100 דולר של הכנסה אחרי מס, נשארו בממוצע 4.1 דולרים לחיסכון. זה מדד של מה שנשאר מההכנסה, לא כמה כסף כבר נמצא בבנק, ולא המצב של כל משפחה.

למשקיעים, זו נקודה לבדיקה: צמיחה במכירות לא תמיד אומרת שהלקוח חזק יותר. חשוב לראות אם הרווח והמזומן צומחים איתה.

https://t.me/SmartViewIL

🔥 המניה שנפלה מ-95 מיליארד ל-39 - והסוד הוא בלקוחות

סרבראס $CRBS בונה שבבי ענק ל-AI. שבב אחד, בגודל של צלחת, והיא נחשבה לאיום אמיתי על נבידיה.

ביום ההנפקה השווי שלה קפץ ל-95 מיליארד דולר, היום הוא 39.

86% מההכנסות ב-2025 הגיעו משני לקוחות בלבד, שניהם מאבו דאבי.

ברבעון הראשון של 2026 לקוח אחד לבדו היה 63% מכל ההכנסות.

זה עסק או לקוח אחד עם חברה סביבו..

ועכשיו מגיעה הבעיה: הלקוחה הגדולה החדשה, OpenAI, לכאורה כבר בוחנת את נבידיה למרות שסם אלטמן ניסה להרגיע את השוק.

בנוסף משקיעים מוקדמים יכולים סוף סוף למכור, והמנכ"ל והמנהל הטכנולוגי כבר מכרו מניות.

כשחברה תלויה בלקוח אחד או שניים, כל שמועה ומקרה שווה מיליארדים.

אין באמור המלצה.
📲 להצטרפות לערוץ הטלגרם:
https://t.me/SmartViewIL

🧠 לפני שהבועה נשברת, המשקיע שלא משתתף בה נראה כמו הבעיה.

בתקופת הדוט־קום שאלו גם על באפט: "הוא איבד את זה?". זו לא אגדה שנכתבה בדיעבד; BBC שאל את השאלה הזאת במרץ 2000.

בדקנו חלון אחיד: מ־1 ביולי 1998 עד 10 במרץ 2000, נאסד"ק קומפוזיט עלה כ־164%, בזמן שמניית ברקשייר A ירדה כ־47%. אלה שינויי מחירי סגירה, לא תשואה כוללת. 📈📉

מי שהסתכל רק על התוצאה האחרונה ראה גאון בכל מניית אינטרנט וזקן מבולבל בכל מי שלא קנה.

ואז נאסד"ק איבד כ־78% מהשיא עד 9 באוקטובר 2002.

הלקח אינו "כל מניה זולה תנצח". וגם לא "כל מה שעלה חייב לקרוס מחר".

הלקח הוא שהמחיר יכול להתנתק מהעסק להרבה זמן. גם תזה נכונה לא עוזרת אם מינוף, לחץ או צורך בכסף מכריחים אותך לצאת לפני שהיא מתממשת. ⏳

משקיע ערך צריך שני דברים: עסק שמצדיק את המחיר, ומבנה השקעה שמאפשר לו להמתין. בלי הראשון זו תקווה. בלי השני זו תזה שלא שורדת.

ההיסטוריה אינה לוח זמנים לשוק של היום. היא תזכורת לא להתבלבל בין עלייה במחיר לבין הוכחה שאתה צודק. 🎯

https://t.me/SmartViewIL

כולם אומרים SpaceX ורואים טילים.
אבל הטילים הם החלק שמפסיד❌

ברבעון השני, חטיבת הטילים הפסידה 542 מיליון דולר מפעילות.
סטארלינק הרוויחה 1.66 מיליארד.
וה-AI? הפסד תפעולי של 1.26 מיליארד.

כלומר סטארלינק כמעט מכסה את שני האחרים.
בסך הכול נשאר הפסד של 143 מיליון.

החברה שהשוק מתמחר כחלל וטילים,
עובדת כמו חברת אינטרנט שמממנת הימור על חלל ועל AI.

אין באמור המלצה.
https://t.me/SmartViewIL

🧠 וורן באפט הבין שמשהו בטסקו לא עובד. הטעות הייתה הזמן שלקח לו לפעול.

בסוף 2012 לברקשייר היו 415 מיליון מניות של רשת הסופרמרקטים, שעלו לה 2.3 מיליארד דולר. ב־2013 באפט כבר הסתייג מההנהלה ומכר חלק. הוא עדיין חיכה עם השאר.

ב־2014 נתח השוק ירד, המרווחים נשחקו ובעיות חשבונאיות צפו. ברקשייר יצאה מההשקעה עם הפסד של 444 מיליון דולר אחרי מס. במכתב לבעלי המניות באפט הודה שההתמהמהות הייתה טעות יקרה.

הלקח אינו למכור בכל ירידה. הוא להבדיל בין מחיר שנפל לבין עסק שהשתנה. סבלנות מועילה כשהתזה מחזיקה; כשהעובדות מפריכות אותה, סבלנות עלולה להפוך לתירוץ. לפני הקנייה כדאי לכתוב מה יגרום לך לשנות את דעתך. אחרת קל להזיז את הקו בכל פעם שהחדשות מחמירות. 🎯

https://t.me/SmartViewIL