SimpleTrader
תקציר - כרגע אין מה להבהל, וגם אחרי שתהיה תקיפה (תהיה) השוק יגיב כמה ימים בשליליות ואחרי זה יחזור כאילו לא קרה כלום (על פי מקרי עבר). סקירה ארוכה יותר בתגובה לזה 🧨 סקירה ביטחונית וכלכלית – מתיחות במזרח התיכון והשפעתה על השווקים 🗞️ רקע ביטחוני עדכני 🇮🇷…
הרקע לזינוק הוא הדיווחים על פינוי השגרירות האמריקאית בעיראק (יצואנית הנפט השנייה בגודלה באופ"ק לאחר סעודיה) – צעד שהפתיע סוחרים רבים והמחיש את מידת הסיכון הגיאו-פוליטי באזור. אנליסטים ציינו שהשוק "לא ציפה לסיכון גיאופוליטי גדול כזה" ולכן הופתע מתרחיש של פינוי וחיכוך צבאי אפשרי. במקביל לאיום הישיר, הצהרת איראן שתפעל נגד בסיסים אמריקאיים והספקות שהעלה טראמפ לגבי הצלחת ההסכם הגרעיני – כל אלו חיזקו את ההערכות שאספקת הנפט מאיראן לא תחודש בקרוב (בשל הסנקציות) ואף עלולה להיפגע יותר אם יהיה עימות. למעשה, פרמיית הסיכון חזרה לתמחר אפשרות של הפרעות באספקה דרך מיצרי הורמוז, דרכם עוברת חלק ניכר מייצוא הנפט הגלובלי. יש לציין כי במקביל הגיעו חדשות חיוביות בתחום הסחר (התקדמות במו"מ ארה"ב-סין) והודעת אופ"ק+ על הגדלת תפוקה ביולי – גורמים שלרוב היו מרסנים את הנפט – אך בשל המתיחות הביטחונית הם נדחקו הצידה והנפט נשאר ברמתו הגבוהה.
זהב
הזהב, נכס החוף-בטוח הקלאסי, נהנה מביקוש יציב מצד משקיעים מבוהלים. מחיר הזהב בעולם כבר נמצא במגמת עלייה בחודשים האחרונים, ובמהלך היממה האחרונה נותר קרוב לרמות השיא שלו. למעשה, הזהב נסחר סביב $3,340 לאונקיה – עלייה קלה של כ-0.5% ביממה האחרונה – ובכך משקף את המשך הביקוש להגנה מפני אי-הוודאות. המשקיעים רוכשים זהב על רקע שני גורמי סיכון משולבים: גם החששות הגיאו-פוליטיים במזרח התיכון, וגם דאגות מקרו-כלכליות (כגון אינפלציה וסימני שאלה במדיניות הסחר הגלובלית). לדברי אנליסטים, המתכת היקרה שומרת על מעמדה כ"עוגן" בתקופות של אי-יציבות, ורמת המחיר הגבוהה הנוכחית (שיא של מספר שנים) מעידה על כך. מגמה דומה נרשמה באיגרות חוב ממשלתיות ובפרנק השוויצרי – עוד שני נכסים הידועים כמקלטי מבטחים – שעלו בערכם בעיצומה של הדרמה הגיאופוליטית (בהמשך לדפוסי מסחר דומים שראינו גם באירועים קודמים).
ניתוח: מה היינו מצפים לראות בשווקים – הגיון כלכלי-גיאופוליטי מול מציאות
התגובה הנוכחית בשווקים, אם כי מורגשת, הייתה עד כה מרוסנת יחסית. אולם, לפי ההיגיון הכלכלי-גיאופוליטי, הסלמה ביטחונית מהסוג הנוכחי אמורה לעורר תנועות חדות יותר בטווח הקצר במספר אפיקים:
מניות ואפיקי סיכון: באופן תאורטי, אירועי הסלמה צבאית מעלים את סיכון ההשקעה ומצופים להוביל לירידות משמעותיות יותר בשוקי המניות. משקיעים נוטים לממש רווחים בנכסים מסוכנים (כמו מניות, במיוחד בסקטורים רגישים כמו תעופה ותיירות) ולעבור לנכסים בטוחים. במדינות המעורבות ישירות בעימות – כגון ישראל במקרה של עימות עם איראן – הציפייה היא לירידות חדות בשוק המקומי ולבריחת הון קצרה (כפי שנצפה בהיסטוריה במקרי מלחמה ומבצעים צבאיים אזוריים). ירידות חדות במניות אכן התרחשו בעבר בעת הסלמות דומות, אך לעיתים קרובות היו קצרות טווח. עם זאת, בפועל בימים האחרונים הירידות היו מוגבלות (פחות מ-1% בארה"ב וכחצי אחוז בישראל), אולי משום שהמשקיעים ממתינים להתפתחויות נוספות ולבהירות לגבי היקף העימות. במילים אחרות, השוק כרגע "מניח" שלא בהכרח צפויה מלחמה רחבה – תרחיש של משבר קצר ומוגבל מתקבל כאפשרי ולכן התגובה מתונה. במקרה שהמצב יחמיר (למשל, עימות צבאי ישיר בין איראן לישראל/ארה"ב עם נפגעים ותמונות לחימה), היינו צפויים לראות ירידות חדות בהרבה במדדי המניות הגלובליים.
נפט ואנרגיה: ההיגיון אומר שעימות במפרץ הפרסי, במיוחד אם יכלול את איראן (אחת מיצרניות הנפט הגדולות, למרות הסנקציות), אמור להקפיץ את מחירי הנפט באופן משמעותי. זאת בשל חשש מפגיעה בייצור הנפט או בחסימת נתיבי שיט (מיצר הורמוז). כבר כעת ראינו עלייה של ~4%, אך בתרחיש קיצוני יותר – למשל תקיפה איראנית של מכליות נפט, או תגובה אמריקאית בתוך איראן – העלייה יכולה היתה להיות דו-ספרתית באחוזים. במקרים היסטוריים קיצוניים (כמו אמברגו הנפט של 1973 או הפלישה לכווית ב-1990) מחירי הנפט אף הוכפלו ושולשו בתוך זמן קצר, עם השפעות מאקרו-כלכליות כבדות. כעת השוק מתמחר פרמיית סיכון אך במתינות יחסית, אולי בהנחה שאם יושג בכל זאת פתרון דיפלומטי חלקי – יתפוגג חלק מהחשש. לפי ההיגיון, ללא הסכם, המשך העימות וסיכון של ממש לתשתיות נפט היו מביאים לזינוק גבוה עוד יותר במחירי הנפט.
זהב ומקלטי ביטחון: באופן הגיוני, בכל תרחיש של הסלמה ביטחונית חדה, היינו מצפים לנהירה של משקיעים לנכסים בטוחים – וזה בדיוק מה שקורה חלקית. הזהב כבר קרוב לשיא, ובהחלט יתכן שהיה מזנק באחוזים נוספים אם האירועים היו מתדרדרים למלחמה גלויה. כך גם איגרות חוב של ממשלת ארה"ב או פרנק שוויצרי – הציפייה היא לעליית מחירם (וירידת תשואות האג"ח) ככל שהמשבר מחריף. בפועל הזהב עולה קלות, מה שמרמז שהשוק כן לוקח ביטוח, אך לא בפניקה – כלומר, יש ביקוש לזהב אך לא בהלת רכש.
זהב
הזהב, נכס החוף-בטוח הקלאסי, נהנה מביקוש יציב מצד משקיעים מבוהלים. מחיר הזהב בעולם כבר נמצא במגמת עלייה בחודשים האחרונים, ובמהלך היממה האחרונה נותר קרוב לרמות השיא שלו. למעשה, הזהב נסחר סביב $3,340 לאונקיה – עלייה קלה של כ-0.5% ביממה האחרונה – ובכך משקף את המשך הביקוש להגנה מפני אי-הוודאות. המשקיעים רוכשים זהב על רקע שני גורמי סיכון משולבים: גם החששות הגיאו-פוליטיים במזרח התיכון, וגם דאגות מקרו-כלכליות (כגון אינפלציה וסימני שאלה במדיניות הסחר הגלובלית). לדברי אנליסטים, המתכת היקרה שומרת על מעמדה כ"עוגן" בתקופות של אי-יציבות, ורמת המחיר הגבוהה הנוכחית (שיא של מספר שנים) מעידה על כך. מגמה דומה נרשמה באיגרות חוב ממשלתיות ובפרנק השוויצרי – עוד שני נכסים הידועים כמקלטי מבטחים – שעלו בערכם בעיצומה של הדרמה הגיאופוליטית (בהמשך לדפוסי מסחר דומים שראינו גם באירועים קודמים).
ניתוח: מה היינו מצפים לראות בשווקים – הגיון כלכלי-גיאופוליטי מול מציאות
התגובה הנוכחית בשווקים, אם כי מורגשת, הייתה עד כה מרוסנת יחסית. אולם, לפי ההיגיון הכלכלי-גיאופוליטי, הסלמה ביטחונית מהסוג הנוכחי אמורה לעורר תנועות חדות יותר בטווח הקצר במספר אפיקים:
מניות ואפיקי סיכון: באופן תאורטי, אירועי הסלמה צבאית מעלים את סיכון ההשקעה ומצופים להוביל לירידות משמעותיות יותר בשוקי המניות. משקיעים נוטים לממש רווחים בנכסים מסוכנים (כמו מניות, במיוחד בסקטורים רגישים כמו תעופה ותיירות) ולעבור לנכסים בטוחים. במדינות המעורבות ישירות בעימות – כגון ישראל במקרה של עימות עם איראן – הציפייה היא לירידות חדות בשוק המקומי ולבריחת הון קצרה (כפי שנצפה בהיסטוריה במקרי מלחמה ומבצעים צבאיים אזוריים). ירידות חדות במניות אכן התרחשו בעבר בעת הסלמות דומות, אך לעיתים קרובות היו קצרות טווח. עם זאת, בפועל בימים האחרונים הירידות היו מוגבלות (פחות מ-1% בארה"ב וכחצי אחוז בישראל), אולי משום שהמשקיעים ממתינים להתפתחויות נוספות ולבהירות לגבי היקף העימות. במילים אחרות, השוק כרגע "מניח" שלא בהכרח צפויה מלחמה רחבה – תרחיש של משבר קצר ומוגבל מתקבל כאפשרי ולכן התגובה מתונה. במקרה שהמצב יחמיר (למשל, עימות צבאי ישיר בין איראן לישראל/ארה"ב עם נפגעים ותמונות לחימה), היינו צפויים לראות ירידות חדות בהרבה במדדי המניות הגלובליים.
נפט ואנרגיה: ההיגיון אומר שעימות במפרץ הפרסי, במיוחד אם יכלול את איראן (אחת מיצרניות הנפט הגדולות, למרות הסנקציות), אמור להקפיץ את מחירי הנפט באופן משמעותי. זאת בשל חשש מפגיעה בייצור הנפט או בחסימת נתיבי שיט (מיצר הורמוז). כבר כעת ראינו עלייה של ~4%, אך בתרחיש קיצוני יותר – למשל תקיפה איראנית של מכליות נפט, או תגובה אמריקאית בתוך איראן – העלייה יכולה היתה להיות דו-ספרתית באחוזים. במקרים היסטוריים קיצוניים (כמו אמברגו הנפט של 1973 או הפלישה לכווית ב-1990) מחירי הנפט אף הוכפלו ושולשו בתוך זמן קצר, עם השפעות מאקרו-כלכליות כבדות. כעת השוק מתמחר פרמיית סיכון אך במתינות יחסית, אולי בהנחה שאם יושג בכל זאת פתרון דיפלומטי חלקי – יתפוגג חלק מהחשש. לפי ההיגיון, ללא הסכם, המשך העימות וסיכון של ממש לתשתיות נפט היו מביאים לזינוק גבוה עוד יותר במחירי הנפט.
זהב ומקלטי ביטחון: באופן הגיוני, בכל תרחיש של הסלמה ביטחונית חדה, היינו מצפים לנהירה של משקיעים לנכסים בטוחים – וזה בדיוק מה שקורה חלקית. הזהב כבר קרוב לשיא, ובהחלט יתכן שהיה מזנק באחוזים נוספים אם האירועים היו מתדרדרים למלחמה גלויה. כך גם איגרות חוב של ממשלת ארה"ב או פרנק שוויצרי – הציפייה היא לעליית מחירם (וירידת תשואות האג"ח) ככל שהמשבר מחריף. בפועל הזהב עולה קלות, מה שמרמז שהשוק כן לוקח ביטוח, אך לא בפניקה – כלומר, יש ביקוש לזהב אך לא בהלת רכש.
SimpleTrader
תקציר - כרגע אין מה להבהל, וגם אחרי שתהיה תקיפה (תהיה) השוק יגיב כמה ימים בשליליות ואחרי זה יחזור כאילו לא קרה כלום (על פי מקרי עבר). סקירה ארוכה יותר בתגובה לזה 🧨 סקירה ביטחונית וכלכלית – מתיחות במזרח התיכון והשפעתה על השווקים 🗞️ רקע ביטחוני עדכני 🇮🇷…
אם מחר בבוקר תפרוץ מתקפה משמעותית, ניתן לשער שהזהב יחצה בקלות רף חדש (נניח $3,400 ואף יותר לאונקיה). מנגד, אם המתיחות תיפתר בדרכי שלום, ייתכן שנראה תיקון קל כלפי מטה במחיר הזהב כאשר המשקיעים יעברו בחזרה לנכסי סיכון.
אג"ח, מט"ח והקריפטו: היגיון דומה חל על שוק האג"ח הממשלתיות – צפי לעליית מחירי אג"ח בטוחות של ארה"ב וגרמניה (המשמעות היא ירידת תשואה), ועל מטבעות כמו דולר, ין יפני ופרנק שוויצרי שמתחזקים בעתות משבר. למעשה, בשוליים כבר רואים תנועה כזו: תשואות האג"ח האמריקאיות מעט ירדו בימים האחרונים, וסוחרי פורקס מדווחים על התחזקות מסוימת ביין היפני בשל המצב. לגבי מטבעות קריפטו, יש שטענו שהם יהיו "הזהב החדש", אך כרגע – כפי שהוזכר – ההיגיון המסורתי גובר: משקיעים במצב של אי ודאות מחפשים יציבות ונזילות, ואת זה הם מוצאים בזהב ובדולר, לא בביטקוין. אם ההסלמה תחריף, סביר יותר שנראה את הקריפטו נחלש (עקב בריחת משקיעים לסולידי) מאשר להפך. רק אם יתערער אמון עמוק במערכת הפיננסית (תסריט קיצון של מלחמה אזורית רחבה) ייתכן שיגדל הביקוש לקריפטו כמכשיר להעברת ערך חוץ-ממסדי, אך תרחיש זה רחוק בשלב זה.
לסיכום חלק זה, ההיגיון הכלכלי-גיאופוליטי מכתיב דפוס ברור: עימות צבאי = בריחה מסיכון. דפוס זה נתמך גם בנתוני עבר – לרוב נראה ירידות במניות, עליות בנפט ובזהב, וחזרה איטית לשגרה אם וכאשר מתברר שהאירוע חולף ללא השלכות ארוכות טווח. ואכן, היסטורית השווקים נטו להגיב בעוצמה בטווח המיידי אך לשוב לרגיעה יחסית מהר אם המשבר לא מסלים. כפי שציינו אסטרטגים, במקרים רבים "ההשפעה של אירועים גיאו-פוליטיים על שווקים היא זמנית – ירידות מתונות במניות וטיסה לאיכות באג"ח, כאשר השפעה ממושכת היא לא שכיחה". במקרה הנוכחי, עד כה, נראה שהשווקים נוהגים בדיוק לפי הספר: תגובת דרוך אך לא היסטרית, בהמתנה לראות האם האיומים יתורגמו למעשים או ייפתרו בזירה הדיפלומטית.
השוואה למקרים היסטוריים דומים
על מנת להבין טוב יותר את ההשלכות האפשריות, נבחן בקצרה מקרים קודמים של הסלמה צבאית בין ישראל/ארה"ב לאיראן או שלוחיה, ואת השפעתם על השווקים. הטבלה להלן מסכמת מספר אירועים בולטים בעבר והשפעתם המיידית על שוקי המניות, הנפט והזהב:
אירוע והקשר ביטחוני תגובת שוקי המניות תגובת הנפט תגובת הזהב
יוני 2025 – מתיחות גרעינית:<br>איומי איראן על ארה"ב, חשש מפיצוץ המו"מ ירידות קלות: S&P 500 ~(-0.3%), Nasdaq ~(-0.5%); ת"א-125 ~(-0.45%). סקטור האנרגיה והביטחון בלט בעליות קלות. ↑ כ-4% ל-$70: חשש מפינוי בעיראק העלה את הברנט ל-$69.8. (שיא 2 חודשים). ↑ ~0.5% ל-$3,340 לאונקיה: ביקוש בטוח מתון. קרוב לשיא רב-שנתי.
אוקטובר 2024 – מתקפת טילים:<br>איראן יורה טילים בליסטיים לעבר ישראל (תגובה לפעולה נגד חזבאללה) ירידות משמעותיות: S&P 500 כ-(-0.9%), Nasdaq ~(-1.5%) באותו יום; בבורסות ת"א נפילה של ~2%. מניות ביטחוניות (לדוגמה: לוקהיד מרטין) עלו בכ-3%-4%. ↑ ~2.4%: הנפט זינק מעל $75 (שיא חודשי). חשש מפגיעה בהספקת הנפט באזור. ↑ ביקוש מקלט: זינוק בערך הזהב (ומרביתו נשמר בימים שלאחר מכן) – ראלי בחוזי זהב, לצד עלייה באג"ח ממשלתיות.
ינואר 2020 – חיסול סולימאני:<br>ארה"ב מחסלת את מפקד כוח קודס האיראני קאסם סולימאני בבגדד ירידות בבורסות: מניות בעולם ובמזה"ת צנחו מיד לאחר האירוע (לדוגמה, המדדים במפרץ נפלו, וול סטריט ירדה בכ-0.7% ביום שלאחר מכן). הירידה התמתנה כשנראה שהתגובה האיראנית מוגבלת. ↑ >4%: מחיר הנפט קפץ מיד לאחר החיסול – ברנט פרץ $70 לחבית. חשש ממתקפות נגד מתקני נפט גרר עליית מחירים נוספת בימים שאחרי. ↑ שיא של 7 שנים: הזהב טס לשיא ~7 שנים בעקבות הביקוש למקלט בטוח. המשקיעים "ברחו" לזהב, מה ששיקף את הפחד מהסלמה אזורית רחבה.
בטבלה: ▲/↓ מציינים כיוון תנועה; מספריםApprox מציינים שינוי ביום-יומיים שלאחר האירוע.
ניתוח ההשוואה ההיסטורית מראה דפוס עקבי למדי: בכל האירועים, בטווח המיידי השווקים הגיבו בפאניקה מתונה עד חריפה, אך לרוב ההשפעה ארכה זמן קצר. למשל, באירוע אוקטובר 2024 (תקיפת הטילים), הירידות במניות והזינוק במחירי הנפט והזהב נמשכו ימים ספורים בלבד, מאחר וההתנגשות לא התגלתה כפתיח למלחמה אזורית כוללת. ואכן, משקיעים רבים נקטו גישה "דרוכה" אך לא מכרו בהיקפים פאניים, מתוך המתנה לתגובת ישראל וארה"ב והבנה שאם התגובה מוגבלת – השווקים יתייצבו. כך בפועל קרה: ישראל הגיבה באופן נקודתי, והשווקים תיקנו חלק מהירידות.
גם בחיסול סולימאני בינואר 2020, ראינו תגובה ראשונית חריפה (נפט וذهب↑, מניות ↓), אך בהמשך התברר שאיראן הגבילה את תגובתה הצבאית (שיגרה טילים לעבר בסיסים אמריקאיים בעיראק ללא נפגעים רבים), והחששות ממלחמה כוללת שככו. בהתאם, בחלוף כשבועות ספורים חזרו רוב השווקים לרמות שלפני האירוע.
אג"ח, מט"ח והקריפטו: היגיון דומה חל על שוק האג"ח הממשלתיות – צפי לעליית מחירי אג"ח בטוחות של ארה"ב וגרמניה (המשמעות היא ירידת תשואה), ועל מטבעות כמו דולר, ין יפני ופרנק שוויצרי שמתחזקים בעתות משבר. למעשה, בשוליים כבר רואים תנועה כזו: תשואות האג"ח האמריקאיות מעט ירדו בימים האחרונים, וסוחרי פורקס מדווחים על התחזקות מסוימת ביין היפני בשל המצב. לגבי מטבעות קריפטו, יש שטענו שהם יהיו "הזהב החדש", אך כרגע – כפי שהוזכר – ההיגיון המסורתי גובר: משקיעים במצב של אי ודאות מחפשים יציבות ונזילות, ואת זה הם מוצאים בזהב ובדולר, לא בביטקוין. אם ההסלמה תחריף, סביר יותר שנראה את הקריפטו נחלש (עקב בריחת משקיעים לסולידי) מאשר להפך. רק אם יתערער אמון עמוק במערכת הפיננסית (תסריט קיצון של מלחמה אזורית רחבה) ייתכן שיגדל הביקוש לקריפטו כמכשיר להעברת ערך חוץ-ממסדי, אך תרחיש זה רחוק בשלב זה.
לסיכום חלק זה, ההיגיון הכלכלי-גיאופוליטי מכתיב דפוס ברור: עימות צבאי = בריחה מסיכון. דפוס זה נתמך גם בנתוני עבר – לרוב נראה ירידות במניות, עליות בנפט ובזהב, וחזרה איטית לשגרה אם וכאשר מתברר שהאירוע חולף ללא השלכות ארוכות טווח. ואכן, היסטורית השווקים נטו להגיב בעוצמה בטווח המיידי אך לשוב לרגיעה יחסית מהר אם המשבר לא מסלים. כפי שציינו אסטרטגים, במקרים רבים "ההשפעה של אירועים גיאו-פוליטיים על שווקים היא זמנית – ירידות מתונות במניות וטיסה לאיכות באג"ח, כאשר השפעה ממושכת היא לא שכיחה". במקרה הנוכחי, עד כה, נראה שהשווקים נוהגים בדיוק לפי הספר: תגובת דרוך אך לא היסטרית, בהמתנה לראות האם האיומים יתורגמו למעשים או ייפתרו בזירה הדיפלומטית.
השוואה למקרים היסטוריים דומים
על מנת להבין טוב יותר את ההשלכות האפשריות, נבחן בקצרה מקרים קודמים של הסלמה צבאית בין ישראל/ארה"ב לאיראן או שלוחיה, ואת השפעתם על השווקים. הטבלה להלן מסכמת מספר אירועים בולטים בעבר והשפעתם המיידית על שוקי המניות, הנפט והזהב:
אירוע והקשר ביטחוני תגובת שוקי המניות תגובת הנפט תגובת הזהב
יוני 2025 – מתיחות גרעינית:<br>איומי איראן על ארה"ב, חשש מפיצוץ המו"מ ירידות קלות: S&P 500 ~(-0.3%), Nasdaq ~(-0.5%); ת"א-125 ~(-0.45%). סקטור האנרגיה והביטחון בלט בעליות קלות. ↑ כ-4% ל-$70: חשש מפינוי בעיראק העלה את הברנט ל-$69.8. (שיא 2 חודשים). ↑ ~0.5% ל-$3,340 לאונקיה: ביקוש בטוח מתון. קרוב לשיא רב-שנתי.
אוקטובר 2024 – מתקפת טילים:<br>איראן יורה טילים בליסטיים לעבר ישראל (תגובה לפעולה נגד חזבאללה) ירידות משמעותיות: S&P 500 כ-(-0.9%), Nasdaq ~(-1.5%) באותו יום; בבורסות ת"א נפילה של ~2%. מניות ביטחוניות (לדוגמה: לוקהיד מרטין) עלו בכ-3%-4%. ↑ ~2.4%: הנפט זינק מעל $75 (שיא חודשי). חשש מפגיעה בהספקת הנפט באזור. ↑ ביקוש מקלט: זינוק בערך הזהב (ומרביתו נשמר בימים שלאחר מכן) – ראלי בחוזי זהב, לצד עלייה באג"ח ממשלתיות.
ינואר 2020 – חיסול סולימאני:<br>ארה"ב מחסלת את מפקד כוח קודס האיראני קאסם סולימאני בבגדד ירידות בבורסות: מניות בעולם ובמזה"ת צנחו מיד לאחר האירוע (לדוגמה, המדדים במפרץ נפלו, וול סטריט ירדה בכ-0.7% ביום שלאחר מכן). הירידה התמתנה כשנראה שהתגובה האיראנית מוגבלת. ↑ >4%: מחיר הנפט קפץ מיד לאחר החיסול – ברנט פרץ $70 לחבית. חשש ממתקפות נגד מתקני נפט גרר עליית מחירים נוספת בימים שאחרי. ↑ שיא של 7 שנים: הזהב טס לשיא ~7 שנים בעקבות הביקוש למקלט בטוח. המשקיעים "ברחו" לזהב, מה ששיקף את הפחד מהסלמה אזורית רחבה.
בטבלה: ▲/↓ מציינים כיוון תנועה; מספריםApprox מציינים שינוי ביום-יומיים שלאחר האירוע.
ניתוח ההשוואה ההיסטורית מראה דפוס עקבי למדי: בכל האירועים, בטווח המיידי השווקים הגיבו בפאניקה מתונה עד חריפה, אך לרוב ההשפעה ארכה זמן קצר. למשל, באירוע אוקטובר 2024 (תקיפת הטילים), הירידות במניות והזינוק במחירי הנפט והזהב נמשכו ימים ספורים בלבד, מאחר וההתנגשות לא התגלתה כפתיח למלחמה אזורית כוללת. ואכן, משקיעים רבים נקטו גישה "דרוכה" אך לא מכרו בהיקפים פאניים, מתוך המתנה לתגובת ישראל וארה"ב והבנה שאם התגובה מוגבלת – השווקים יתייצבו. כך בפועל קרה: ישראל הגיבה באופן נקודתי, והשווקים תיקנו חלק מהירידות.
גם בחיסול סולימאני בינואר 2020, ראינו תגובה ראשונית חריפה (נפט וذهب↑, מניות ↓), אך בהמשך התברר שאיראן הגבילה את תגובתה הצבאית (שיגרה טילים לעבר בסיסים אמריקאיים בעיראק ללא נפגעים רבים), והחששות ממלחמה כוללת שככו. בהתאם, בחלוף כשבועות ספורים חזרו רוב השווקים לרמות שלפני האירוע.
SimpleTrader
תקציר - כרגע אין מה להבהל, וגם אחרי שתהיה תקיפה (תהיה) השוק יגיב כמה ימים בשליליות ואחרי זה יחזור כאילו לא קרה כלום (על פי מקרי עבר). סקירה ארוכה יותר בתגובה לזה 🧨 סקירה ביטחונית וכלכלית – מתיחות במזרח התיכון והשפעתה על השווקים 🗞️ רקע ביטחוני עדכני 🇮🇷…
הזהב שמר על מקצת העלייה כ"פרמיית סיכון" מובנית, אך נרגע בהמשך. המניות בארה"ב אף חידשו שיאים זמן קצר לאחר מכן, כאשר המשקיעים הפנו מבט חזרה לכלכלה הגלובלית ולמדיניות הפדרל ריזרב.
ניסיון העבר מלמד שגם בהסלמות שישראל הייתה מעורבת בהן ישירות, כמו מבצעי לחימה מול חזבאללה או חמאס, השפעתן על השווקים העולמיים הייתה מוגבלת וזמנית, כל עוד הסכסוך נותר אזורי. לדוגמה, במהלך מלחמת עזה בשנת 2023 (שבה איראן תמכה עקיפות בחמאס), נרשמו בתחילה זינוק במחירי הנפט בכ-4% וירידות חדות בבורסת תל אביב יחד עם היחלשות השקל. אולם בתוך זמן לא רב התברר שהעימות תחום לזירה המקומית, ומחירי הנפט התמתנו חזרה. המשקיעים הגלובליים למדו להפריד בין אירוע אזורי – חמור ככל שיהיה – לבין סיכון מערכתי לכלכלה העולמית.
במבט כולל, ההשוואה ההיסטורית מאששת: אירועים ביטחוניים במזרח התיכון גורמים כמעט תמיד לתנועות קצרות-טווח חדות – "ברק" של פחד בשווקים – אך לרוב לא לשינוי כיוון ארוך טווח. השווקים כיום מנוסים יותר בהתמודדות עם כותרות מלחמתיות, ומובילי דעה בשוק מציינים שכל עוד לא מדובר במלחמה רחבה (למשל סגירת מיצרי נפט למשך חודשים), המשקיעים נוטים לקנות בירידה ולנצל את הפאניקה הזמנית כהזדמנות. במילים אחרות, השווקים מבדילים בין רעש לבין סכנה אמיתית למערכת. ההסלמה הנוכחית בין איראן, ישראל וארה"ב בהחלט יוצרת "רעש" משמעותי, אך אם תישאר ברמה של איומים בלבד או פעולות מוגבלות – סביר שהשפעתה על השווקים תהיה מוגבלת, בדומה למקרים הדומים בעבר.
עם זאת, יש לזכור שכל אירוע שונה במאפייניו. הסיכון הפעם טמון בכך שהוא מערב ישירות את תוכנית הגרעין האיראנית – נושא רגיש מאין כמותו – וכולל מעצמה כארה"ב ובת בריתה ישראל. תסריט קיצוני שבו השיחות נכשלות לחלוטין ומתרחשים צעדים צבאיים ממשיים (תקיפה ישראלית באיראן, מתקפת נגד איראנית על מטרות אמריקאיות או ישראליות) עלול להכניס תנודתיות קשה בהרבה: ירידות חדות בשווקים הגלובליים, זינוק מחירים נוסף באנרגיה ואפילו איום על צמיחה הכלכלית העולמית אם מחירי הנפט יישארו גבוהים זמן ממושך. במקרה כזה, ייתכן שהתגובה לא תהיה "אירוע חד-יומי" אלא מגמה שלילית שתימשך שבועות ואף יותר, במיוחד אם גם שוקי האשראי יושפעו.
בשורה התחתונה: בשלב זה, השווקים מראים תגובה זהירה אך לא דרמטית להסלמה בין איראן לישראל/ארה"ב, בהמשך למסורת של תגובות זמניות לאירועים גיאו-פוליטיים. המפתח יהיה בהתפתחויות בימים הקרובים – הצלחת או כישלון המגעים הדיפלומטיים. המשקיעים ימשיכו לעקוב בדריכות: כל כותרת על הידרדרות למהלך צבאי תתבטא מיידית במסכי הבורסה (במגמת ירידות ונפילות תשואות אג"ח), בעוד שכותרת על התקרבות להסכם או הרגעת הרוחות עשויה להביא לתיקון חיובי מהיר – ירידת מחירי הנפט, התחזקות השקל הישראלי, ועליית המניות שנפגעו. לעת עתה, חוסר הוודאות שורר – והשוק מתמחר אותו בזהירות, אך בלי לאבד עשתונות. אנו ניצבים בנקודת מבחן שבה ההיסטוריה מלמדת ש"שקט יחסי לאחר סערה" הוא התרחיש הסביר, אך רק הזמן יגלה אם אכן זו תהיה התוצאה גם הפעם.
מקורות: סוכנויות ידיעות (רויטרס, AP), דיווחי שוק וניתוחים כלכליים עדכניים, נתוני מסחר מהבורסות (ת"א, וול סטריט), וסיקור אירועים דומים מהעבר וכאמור לעיל. (הנתונים והציטוטים המובאים מבוססים על פרסומים מה-24 שעות האחרונות וכן על מקרי עבר להמחשה).
ניסיון העבר מלמד שגם בהסלמות שישראל הייתה מעורבת בהן ישירות, כמו מבצעי לחימה מול חזבאללה או חמאס, השפעתן על השווקים העולמיים הייתה מוגבלת וזמנית, כל עוד הסכסוך נותר אזורי. לדוגמה, במהלך מלחמת עזה בשנת 2023 (שבה איראן תמכה עקיפות בחמאס), נרשמו בתחילה זינוק במחירי הנפט בכ-4% וירידות חדות בבורסת תל אביב יחד עם היחלשות השקל. אולם בתוך זמן לא רב התברר שהעימות תחום לזירה המקומית, ומחירי הנפט התמתנו חזרה. המשקיעים הגלובליים למדו להפריד בין אירוע אזורי – חמור ככל שיהיה – לבין סיכון מערכתי לכלכלה העולמית.
במבט כולל, ההשוואה ההיסטורית מאששת: אירועים ביטחוניים במזרח התיכון גורמים כמעט תמיד לתנועות קצרות-טווח חדות – "ברק" של פחד בשווקים – אך לרוב לא לשינוי כיוון ארוך טווח. השווקים כיום מנוסים יותר בהתמודדות עם כותרות מלחמתיות, ומובילי דעה בשוק מציינים שכל עוד לא מדובר במלחמה רחבה (למשל סגירת מיצרי נפט למשך חודשים), המשקיעים נוטים לקנות בירידה ולנצל את הפאניקה הזמנית כהזדמנות. במילים אחרות, השווקים מבדילים בין רעש לבין סכנה אמיתית למערכת. ההסלמה הנוכחית בין איראן, ישראל וארה"ב בהחלט יוצרת "רעש" משמעותי, אך אם תישאר ברמה של איומים בלבד או פעולות מוגבלות – סביר שהשפעתה על השווקים תהיה מוגבלת, בדומה למקרים הדומים בעבר.
עם זאת, יש לזכור שכל אירוע שונה במאפייניו. הסיכון הפעם טמון בכך שהוא מערב ישירות את תוכנית הגרעין האיראנית – נושא רגיש מאין כמותו – וכולל מעצמה כארה"ב ובת בריתה ישראל. תסריט קיצוני שבו השיחות נכשלות לחלוטין ומתרחשים צעדים צבאיים ממשיים (תקיפה ישראלית באיראן, מתקפת נגד איראנית על מטרות אמריקאיות או ישראליות) עלול להכניס תנודתיות קשה בהרבה: ירידות חדות בשווקים הגלובליים, זינוק מחירים נוסף באנרגיה ואפילו איום על צמיחה הכלכלית העולמית אם מחירי הנפט יישארו גבוהים זמן ממושך. במקרה כזה, ייתכן שהתגובה לא תהיה "אירוע חד-יומי" אלא מגמה שלילית שתימשך שבועות ואף יותר, במיוחד אם גם שוקי האשראי יושפעו.
בשורה התחתונה: בשלב זה, השווקים מראים תגובה זהירה אך לא דרמטית להסלמה בין איראן לישראל/ארה"ב, בהמשך למסורת של תגובות זמניות לאירועים גיאו-פוליטיים. המפתח יהיה בהתפתחויות בימים הקרובים – הצלחת או כישלון המגעים הדיפלומטיים. המשקיעים ימשיכו לעקוב בדריכות: כל כותרת על הידרדרות למהלך צבאי תתבטא מיידית במסכי הבורסה (במגמת ירידות ונפילות תשואות אג"ח), בעוד שכותרת על התקרבות להסכם או הרגעת הרוחות עשויה להביא לתיקון חיובי מהיר – ירידת מחירי הנפט, התחזקות השקל הישראלי, ועליית המניות שנפגעו. לעת עתה, חוסר הוודאות שורר – והשוק מתמחר אותו בזהירות, אך בלי לאבד עשתונות. אנו ניצבים בנקודת מבחן שבה ההיסטוריה מלמדת ש"שקט יחסי לאחר סערה" הוא התרחיש הסביר, אך רק הזמן יגלה אם אכן זו תהיה התוצאה גם הפעם.
מקורות: סוכנויות ידיעות (רויטרס, AP), דיווחי שוק וניתוחים כלכליים עדכניים, נתוני מסחר מהבורסות (ת"א, וול סטריט), וסיקור אירועים דומים מהעבר וכאמור לעיל. (הנתונים והציטוטים המובאים מבוססים על פרסומים מה-24 שעות האחרונות וכן על מקרי עבר להמחשה).
המטרה שלי ללמד אתכם תוך כדי, אז מדי פעם תשימו לב.
כשאני נכנס למשל כמו אתמול לVIX המטרה העיקרית שלי היא לא להרוויח אלא לגדר את התיק, אם אני יכול לעשות מזה גם כסף זה מדהים, אבל אם לא הרווחתי כסף בעסקת גידור לא קרה שום דבר, המטרה להוות הגנה לעסקאות לונג שפתוחות.
במקרה שלנו מניח שכל מי שנכנס אתמול הרוויח, אבל שתדעו.
גידור = הגנה לתיק מעסקאות שפתוחות כבר.
אם לא היו לכם עסקאות פתוחות אז היה כן אפשר לפתוח טרייד על הVIX לדוגמא אבל, אם זה טרייד הסיכון שונה למה? כי בעסקה בודדת אנחנו נסכן פחות, בגידור אנחנו נפתח עסקה יותר גדולה.
אולי אעשה על זה סרטון נרחב אם יהיה ביקוש.
בכל אופן שבת שלום לכולם, שמרו על עצמכם.
כשאני נכנס למשל כמו אתמול לVIX המטרה העיקרית שלי היא לא להרוויח אלא לגדר את התיק, אם אני יכול לעשות מזה גם כסף זה מדהים, אבל אם לא הרווחתי כסף בעסקת גידור לא קרה שום דבר, המטרה להוות הגנה לעסקאות לונג שפתוחות.
במקרה שלנו מניח שכל מי שנכנס אתמול הרוויח, אבל שתדעו.
גידור = הגנה לתיק מעסקאות שפתוחות כבר.
אם לא היו לכם עסקאות פתוחות אז היה כן אפשר לפתוח טרייד על הVIX לדוגמא אבל, אם זה טרייד הסיכון שונה למה? כי בעסקה בודדת אנחנו נסכן פחות, בגידור אנחנו נפתח עסקה יותר גדולה.
אולי אעשה על זה סרטון נרחב אם יהיה ביקוש.
בכל אופן שבת שלום לכולם, שמרו על עצמכם.
❤2🔥1
🧨_השפעת_התקיפות_הישראליות_באיראן_על_שוקי_ההון.pdf
177.7 KB
סקירה כתובה בתגובה לפה אשלח מניות אופציונליות שעדיין הזדמנויות.
סקירה בספוטיפיי - ממליץhttps://open.spotify.com/episode/3pzgckfSZj4mzz6uMXlmC7?si=98d8051df7424b7d
לא לשכוח אנחנו בעיצומו של גל AI
🧠 טיפ:
"אם אתה לא בטוח מה לעשות, עשה מה שההיסטוריה לימדה אותנו: קנה את הפחד, ומכור את האופוריה."
סקירה בספוטיפיי - ממליץhttps://open.spotify.com/episode/3pzgckfSZj4mzz6uMXlmC7?si=98d8051df7424b7d
לא לשכוח אנחנו בעיצומו של גל AI
🧠 טיפ:
"אם אתה לא בטוח מה לעשות, עשה מה שההיסטוריה לימדה אותנו: קנה את הפחד, ומכור את האופוריה."
אהלן חברים סקירה שבועית מוקלטת https://www.youtube.com/watch?v=7t6WJgzG0Z8
הזמנתי מצלמה חדשה ומיקרופון לצערי נתקע לי בגלל המלחמה בכל מקרה זה ישתפר בהמשך מוזמנים לפרגן
הזמנתי מצלמה חדשה ומיקרופון לצערי נתקע לי בגלל המלחמה בכל מקרה זה ישתפר בהמשך מוזמנים לפרגן
YouTube
"מה קורה בשוק בעשר דקות, סקירה שבועית מקצועית"
🎯 סקירת שוק שבועית קצרה
בסרטון הזה אני משתף אתכם בניתוחים טכניים, תובנות מהשוק, חדשות בולטות, ודברים ששווה לשים לב אליהם בתקופה הקרובה 📊🔥
📌 הצהרה חשובה:
התוכן בסרטון אינו מהווה ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא!
אני לא יועץ השקעות מוסמך, וכל הפעולות שיתבצעו בעקבות…
בסרטון הזה אני משתף אתכם בניתוחים טכניים, תובנות מהשוק, חדשות בולטות, ודברים ששווה לשים לב אליהם בתקופה הקרובה 📊🔥
📌 הצהרה חשובה:
התוכן בסרטון אינו מהווה ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא!
אני לא יועץ השקעות מוסמך, וכל הפעולות שיתבצעו בעקבות…
SimpleTrader
לסוחרים בתבנית "קאפ אנד הנדל" יש במניית PLTR נקודת כניסה מעיינת מאוד ב126, היעד שלנו יהיה אזורי 150. סטופ שלנו 105. בתבנית הזאת אנחנו בעצם לוקחים את גובה "העיגול גדול" ומדביקים אותו לפריצה.
חברה לגבי PLTR שעולה אין מה להתרגש דיברנו על זה כבר לפני חודש המגמה ברורה