🧨 הריב הגדול: אילון מאסק נגד דונלד טראמפ

📅 תקופת הסכסוך: השבועיים האחרונים, שיאו – 5 ביוני 2025

🤝 פעם הם היו חברים...

מאסק היה מיועציו הקרובים ביותר של טראמפ, תרם לו מאות מיליונים בבחירות 2024 🇺🇸💰

מונה לראש "המחלקה לייעול הממשל" – DOGE 🚀

הופיע תכופות בבית הלבן, שיבח את טראמפ ונהנה מיחסים צמודים איתו

כל זה – עד סוף מאי 2025...


💥 תחילת הקרע: "החוק הגדול והיפה"

טראמפ קידם חבילת חקיקה עצומה: הארכת קיצוצי מס + קיצוץ תקציבי הסביבה + ביטול זיכוי לרכב חשמלי

מאסק יצא נגדה בטוויטר: "תועבה דוחה" 😡

הוא קרא לבלום את החוק והאשים את טראמפ בהגדלת החוב בטריליונים 🧾

טראמפ שתק בהתחלה... אבל זה לא החזיק הרבה זמן


⚔️ חילופי מהלומות: מהציוץ הראשון ועד ה"Yes"

🎯 טראמפ תוקף:

> "מאסק מתנגד לחוק רק כי ביטלתי את מנדט הרכב החשמלי שהוא אוהב כל כך!"
"ביקשתי ממנו לעזוב את הממשל – הוא התחיל לעלות לי על העצבים..."
"אולי כדאי לבטל את כל הסובסידיות שלו בכלל..." 🪓

🛡 מאסק משיב:

> "Whatever."
"בלעדי, טראמפ היה מפסיד בבחירות."
"כפוי טובה, איפה טראמפ ההוא שדיבר נגד חוב לאומי?"
"האם הוא הוחלף בכפיל?" 🤖
ואז:
"Yes" – בתגובה לציוץ שקרא להדיח את טראמפ ולהחליפו בסגן שלו 🫢


🚨 השיא: פצצה מטלטלת

> 🧨 "הגיע הזמן להטיל את הפצצה הגדולה: טראמפ נמצא במסמכי אפשטיין. זו הסיבה שהם לא פורסמו. שיהיה לך יום נעים DJT."

(מאסק לא הביא הוכחות, אך הרשת התפוצצה)

📉 השלכות כלכליות:

🟥 מניית טסלה צנחה בלמעלה מ-14% ביום אחד – מחיקת מעל 💸 100 מיליארד דולר משווי החברה!

משקיעים בלחץ – מחשש לנקמה ממשלתית או פגיעה בחוזים של טסלה וספייסX עם נאס"א 🚀

באנון (מקורב טראמפ): "צריך לבדוק אם מאסק לא שוהה בלתי חוקי ולגרש אותו!" 🛂



---

⚠️ השלכות פוליטיות:

מאסק הוא התורם הרפובליקני הגדול ביותר – עכשיו הפך ליריב מבית 🪙

יש דיבור על הקמת מפלגה חדשה "ל־80% שבאמצע" – רעידת אדמה פוליטית 🏛

פרשנים מזהירים: זה עלול לפצל את הימין ולפגוע בטראמפ בבחירות אמצע הקדנציה
-
🧠 סיכום קצר:

הברית מאסק–טראמפ התפוצצה בשידור חי 📺

השניים לא חוסכים מילים – ממדיניות כלכלית ועד האשמות אפלות

ההשלכות רק מתחילות להתגלות – בבורסה, בפוליטיקה ובאווירה הציבורית הכללית 😵‍💫

שורה תחתונה? הכפפות הוסרו – וזה קרב שלא נראה כמותו בין נשיא מכהן לאיש העשיר בעולם
-

אתריום סקירה שבועית - נפרוץ את אזור 2750 נתמגנט לאזורי 3500 עד אז אין מה לגעת בו

ביטקוין?
פריצה של אזורי 107 תוביל אותנו לATH חדש ובעיניי גם ל115, המגמה שלו ברורה, מגמה סופר חיובית
לפני עסקה נוספת הייתי מחכה לפריצה של 107

SPY - פריצה של 6024 זאת אומרת הגבוה של שישי תוביל אותנו לדעתי לשיא חדש, ולכן אם הייתי לוקח עסקה עליו זה רק אם פורצים, אם במהלך השבוע נרד קודם זה לא מעניין כי אנחנו בכל מקרה רוצים להכנס רק אם נפרוץ את השיא החדש, בכל אופן המגמה ברורה.
תזכרו SPY מייצג את כל השוק

על הזהב דיברנו כמה פעמים, כל עוד לא פורצים שוב את 3400 הוא משעמם הוא יתקע באותו טווח, ברגע שנפרוץ אותו יהיה שווה לקחת עסקה.

https://www.youtube.com/watch?v=WvwZO-qLGAM
העלתי גם מוקלט ליוטיוב מי שמעדיף, אשמח אם תשאירו לייק הודעה זה מאוד יעזור, אשמח שתשאירו פה גם פידבקים מה לשפר/להוסיף להוריד?
זאת סקירה ראשונה אז לא תהיה מושלמת, בכל אופן אתם מוזמנים להשאיר פה מניות שתרצו לנתח השבוע.

AMZN לטווח של שבועות בעיניי שווה קניה במחיר הנוכחי, אם הייתי שם סטופ זה ב197
אם אני רוצה אותו שמרני אז זה ב178.

תזכרו - אל תשימו כסף שאתם לא יכולים להפסיד בבורסה.
ואם אתם שמים כבר כסף נניח שיש לכם מאה אלף בחשבון, אל תכנסו ביותר מ5 אחוז בעסקה אחת (למעט חריגות)
לא המלצה בהצלחה

נ.ב - AMD בעיניי עדיין קנייה חזקה לא המלצה כמובן
סטופ 105 אם לא מעניין אתכם תנודות אז אפשר לשים אותו ב76

מנייה נוספת סופר מעניינת
CELH מנייה קטנה 10 מיליארד דולר
בעיניי יש אופציה יפה לדאבל.
לא המלצה כמובן

אני לא מכשף נשבע לכם

חברה תרצו סקירה על השפעת התקיפה הישראלית על איראן?

מנייה שאני מחזיק שאני מתכוון לחזק מחר בבוקר
ASML אחת החברות הטובות והמונופוליסטיות בעולם בפער

🇺🇸🇨🇳 הנשיא טראמפ - יש אישור להסכם סחר עם סין!

מניית בריאות שנראית מדהים

בעקבות ההתפתחויות ב24/7 האחרונות אני מכין לכם סקירה מקיפה תהיו בהיכון

תקציר - כרגע אין מה להבהל, וגם אחרי שתהיה תקיפה (תהיה) השוק יגיב כמה ימים בשליליות ואחרי זה יחזור כאילו לא קרה כלום (על פי מקרי עבר).
סקירה ארוכה יותר בתגובה לזה


🧨 סקירה ביטחונית וכלכלית – מתיחות במזרח התיכון והשפעתה על השווקים
🗞️ רקע ביטחוני עדכני
🇮🇷 איראן איימה: "נפגע בבסיסי ארה"ב ובבעלות בריתה" אם לא יושג הסכם גרעין חדש.
🇺🇸 ארה"ב שוקלת פעולה צבאית, החלה לפנות משפחות חיילים מבסיסים במזרח התיכון.
🇮🇱 בישראל שוקלים תקיפה יזומה אם לא תושג בלימה לתוכנית הגרעין.
המצב מתוח – אך טרם התפתח לעימות ישיר.
💹 תגובת השווקים בזמן אמת
🇺🇸 שוקי המניות בארה"ב
📉 S&P 500 ירד ~0.3%
📉 NASDAQ ירד ~0.5%
⚠️ משקיעים עוברים ל"אחזקות זהירות", בעיקר מול סקטורים רגישים
🧭 מניות שיכולות להיות מושפעות:
🛡️ Lockheed Martin (LMT), Northrop Grumman (NOC) – מניות ביטחוניות
🛢️ ExxonMobil (XOM), Chevron (CVX) – חברות נפט
🛫 Delta (DAL), American Airlines (AAL) – תעופה נפגעת מאי-יציבות
💻 NVIDIA (NVDA), AMD (AMD) – עלולות להיפגע אם המשקיעים יוצאים ממניות טכנולוגיה
🇮🇱 בורסה בישראל
📉 ת"א-125 ו־ת"א-35 ירדו כ־0.4%–0.5%
💱 שקל נחלש קלות מול הדולר
מניות רלוונטיות בארץ:
🛡️ אלביט מערכות (ESLT) – נהנית לעיתים מהסלמות ביטחוניות
🏦 בנקים (פועלים, לאומי) – רגישים לבריחת הון זמנית
🏗️ שיכון ובינוי, אפריקה ישראל – חשופות לעיכובים בפרויקטים במצב חירום
🛒 שופרסל, רמי לוי – סקטור קמעונאי עלול לראות ירידה בביקוש
🪙 שוק הקריפטו
📉 לא שימש כמקלט – ביטקוין ואת'ריום בירידה קלה
✖️ שוק הקריפטו מתנהג כמו נכס סיכון
מטבעות מושפעים:
🪙 Bitcoin (BTC)
🪙 Ethereum (ETH)
🪙 Solana (SOL)
🪙 Chainlink (LINK) – עלול להיפגע מסנטימנט שלילי כללי
🛢️ שוק הנפט
📈 מחיר ברנט עלה ל־~$70 (עלייה של כ־4%)
📈 מחיר WTI הגיע ל־~$68.1
📦 החשש: פגיעה באספקה ממפרץ פרסי (בעיקר עיראק ואיראן)
ETFים רלוונטיים:
⛽ XLE – סקטור האנרגיה בארה"ב
🛢️ USO, BNO – תעודות סל על נפט גולמי
🪙 שוק הזהב
📈 עלה בכ־0.5% לרמה של ~$3,340 לאונקיה
🛡️ נחשב לחוף מבטחים קלאסי
נכסים רלוונטיים:
🪙 GLD – תעודת סל על זהב
🪙 GDX – קרן סל של כורי זהב
🪙 PHYS – זהב פיזי
🇨🇭 CHF, JPY – מטבעות מקלט
🧠 ניתוח – מה אמור לקרות (גם אם עוד לא קרה)
🔺 אם תתפרץ מלחמה או תקיפה ממשית – הצפי הוא:
📉 ירידות חדות במניות ובמטבעות קריפטו
📈 זינוק במחירי נפט, זהב, אג"ח ממשלתיות
📉 חולשה במטבעות של מדינות האזור (כולל שקל)
⏪ השוואה למקרי עבר דומים
🗓️ אירוע📉 מניות🛢️ נפט🪙 זהבאוקטובר 2024 – תקיפת טיליםירידה ~2% בת"א, ~1% בארה"ב↑ 2.4%↑ חזקינואר 2020 – סולימאניירידה קלה בארה"ב↑ >4%↑ שיא 7 שנים2023 – מלחמת עזהירידות בישראל, נפט ↑, התאוששות מהירה↑ ~4%↑ מתון
🧭 לסיכום
🔹 השווקים דרוכים – אך לא בפניקה.
🔹 הזהב והנפט מגיבים בעוצמה גבוהה יותר מהמניות.
🔹 המשקיעים ממתינים לראות – האם יקרה עימות צבאי או שיימשך הדיאלוג.
🔹 אם תפרוץ לחימה ממשית – הצפי הוא תנודתיות חריפה בהרבה בכל האפיקים.
🟡 מעקב מומלץ:
🗞️ כותרות בנושא הסכם הגרעין
💬 הצהרות רשמיות של ארה"ב, איראן וישראל
📊 תגובת מדדים: XLE, GLD, BTC, ESLT, LMT

סקירה ביטחונית וכלכלית – התפתחויות אחרונות במזרח התיכון והשפעתן על השווקים

התפתחויות ביטחוניות אחרונות (24 השעות האחרונות)

ביממה החולפת חלה עליית מדרגה במתיחות הביטחונית בין ישראל, איראן וארה"ב, על רקע המשא ומתן הגרעיני המתקיים ביניהן. להלן עיקרי ההתפתחויות:

איומים הדדיים בין איראן לארה"ב: שר ההגנה האיראני אזיז נסירזאדה הכריז כי איראן תפגע בבסיסי ארה"ב באזור אם ייכפה עליה עימות צבאי, במיוחד במקרה שהמו"מ הגרעיני ייכשל. במקביל, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חזר ואיים כי אם טהראן לא תגיע להסכם גרעין חדש – ארה"ב עשויה לנקוט בפעולה צבאית ישירה נגד איראן.

היערכות ארה"ב במפרץ: ארה"ב נקטה צעדי זהירות לאור החשש מהסלמה. מקורות מסרו כי השגרירות האמריקאית בבגדד מתכוננת לפינוי חלקי של אנשי סגל ומשפחותיהם בשל "סיכוני ביטחון גוברים" באזור. בפנטגון אישרו גם עזיבה וולונטרית של בני משפחות כוחות צבא אמריקאיים בכמה בסיסים במזרח התיכון (במיוחד בבחריין, مقر הצי האמריקאי החמישי) כאמצעי זהירות. גורם במשרד החוץ העיראקי אימת שמדובר ב"פינוי חלקי" מנימוק של מתיחות אזורית אפשרית.

עמדת ישראל: לפי דיווחים, גם בישראל לא שוללים פעולה יזומה. בכירים בירושלים התריעו כי ישראל עשויה לשקול מכה מונעת נגד מתקני גרעין באיראן, אם יסתמן שהמו"מ הגיע למבוי סתום ואין בלימת תוכנית הגרעין. זאת בהמשך לתיאום המדיני בין ראש הממשלה נתניהו לטראמפ בנושא האיראני (כפי שדווח, נערכה שיחת טלפון בין השניים לדון בהתפתחויות).


התפתחויות אלו מציבות את האזור בדריכות גבוהה. איומי איראן וארה"ב מלווים בשינוע כוחות וזהירות דיפלומטית, ומגבירים את החשש מהתנגשות ישירה בין הצדדים – דבר שמשליך מיידית גם על ציפיות המשקיעים בשווקים הגלובליים.

תגובות השווקים בזמן אמת

האירועים הביטחוניים במזרח התיכון התבטאו בתנודות בשווקים הפיננסיים בעולם ובאזור. נציג את תגובות השוק המרכזיות בזמן אמת, לפי סוגי נכסים:

שוקי המניות – ארה"ב וישראל

בבורסות וול סטריט נרשמה ירידה מתונה במדדים העיקריים בעקבות החדשות הביטחוניות. במהלך יום המסחר בארה"ב מחקו המדדים עליות קלות ועברו לטריטוריה שלילית, כאשר הדיווחים על פינוי אפשרי של השגרירות בעיראק והאיומים האיראניים הכניסו משקיעים למצב של זהירות. בסיכום יום רביעי (10 ביוני), ירד מדד S&P 500 בכ-0.34%- ובמדד הנאסד"ק נרשמה ירידה של כ-0.5%. הירידות מתרחשות למרות נתוני אינפלציה מתונים מהצפוי בארה"ב, מה שמדגיש שהפוקוס של המשקיעים הופנה למתיחות הגיאו-פוליטית ולא רק לנתונים הכלכליים.

בורסת תל אביב (אילוסטרציה). השוק הישראלי נוטה להגיב ברגישות לאיומים ביטחוניים משמעותיים. כך למשל באוגוסט 2024, על רקע חשש מפעולת תגמול איראנית, צנחו המדדים בת"א בלמעלה מ-2% ביום אחד. גם ביוני 2025 הנוכחי נרשם לחץ קל בשוק המקומי.

בבורסת תל אביב התגובה הייתה מתונה יחסית בשלב זה. המסחר ביום רביעי (11 ביוני) ננעל בירידות קלות במדדים המובילים: מדד ת"א-125 ירד בכ-0.4%-0.5%, בעוד שמדד ת"א-35 (המניות הגדולות) רשם ירידה דומה. המשקיעים בישראל עקבו בדריכות אחר ההתפתחויות, אם כי גורמים חיוביים כגון נתוני האינפלציה הנמוכים בארה"ב איזנו חלק מהלחץ. נציין כי בשוק הישראלי נצבר ניסיון בהתמודדות עם מצבי חירום, ולעיתים תגובת היתר הראשונית מתמתנת בהמשך. בשוק המט"ח, השקל נחלש קלות מול הדולר על רקע אי הוודאות, אך ללא תנודות חריגות (הרחק מהירידות החדות שנרשמו בתקופות של הסלמות חריפות יותר כמו בזמן מלחמת עזה בשנת 2023).

שוק המטבעות הקריפטוגרפיים

שוק הקריפטו לא שימש כמפלט בטוח בעין הסערה – לפחות לא בטווח המיידי. למרות תזה רווחת שלפיה ביטקוין עשוי לשמש "זהב דיגיטלי" בעת משבר, בפועל המשקיעים לא נהרו למטבעות הקריפטו בעקבות המתיחות. ביממה האחרונה לא נרשמו זינוקים במחירי הביטקוין או את'ריום, ואף ניכרה מגמה מעורבת עם נטייה לירידות קלות, בדומה לנכסי סיכון אחרים. אירועים קודמים מלמדים שכאשר הסיכון הגיאופוליטי עולה, המטבעות הקריפטוגרפיים מתנהגים יותר כמו מניות טכנולוגיה (כלומר נכס בסיכון) מאשר כחוף מבטחים. למשל, באירוע תקיפת הטילים מאיראן באוקטובר 2024, צנחו ביטקוין, את'ריום וסולאנה באופן חד כאשר הסוחרים מיהרו לצמצם סיכונים לנוכח ההסלמה. גם כעת, היעדר תגובת "ראלי" בקריפטו מעיד שהשוק הזה מושפע יותר ממידת הנכונות לסיכון של המשקיעים, ולא נתפס כמקלט ביטחון משמעותי בזמן משבר.

שוק הנפט

מחירי הנפט הגיבו בצורה חדה לאיומים ולהסלמה הפוטנציאלית, בשל החשש מפגיעה בהיצעי הנפט במפרץ הפרסי. ביום רביעי זינק מחיר הנפט ביותר מ-4% והגיע לשיא של חודשיים. מחיר הנפט מסוג ברנט עלה לכ־70 דולר לחבית (69.8$), בעוד הנפט האמריקאי (WTI) טיפס לכ־68.1$ לחבית – הרמות הגבוהות ביותר מאז תחילת אפריל.

הרקע לזינוק הוא הדיווחים על פינוי השגרירות האמריקאית בעיראק (יצואנית הנפט השנייה בגודלה באופ"ק לאחר סעודיה) – צעד שהפתיע סוחרים רבים והמחיש את מידת הסיכון הגיאו-פוליטי באזור. אנליסטים ציינו שהשוק "לא ציפה לסיכון גיאופוליטי גדול כזה" ולכן הופתע מתרחיש של פינוי וחיכוך צבאי אפשרי. במקביל לאיום הישיר, הצהרת איראן שתפעל נגד בסיסים אמריקאיים והספקות שהעלה טראמפ לגבי הצלחת ההסכם הגרעיני – כל אלו חיזקו את ההערכות שאספקת הנפט מאיראן לא תחודש בקרוב (בשל הסנקציות) ואף עלולה להיפגע יותר אם יהיה עימות. למעשה, פרמיית הסיכון חזרה לתמחר אפשרות של הפרעות באספקה דרך מיצרי הורמוז, דרכם עוברת חלק ניכר מייצוא הנפט הגלובלי. יש לציין כי במקביל הגיעו חדשות חיוביות בתחום הסחר (התקדמות במו"מ ארה"ב-סין) והודעת אופ"ק+ על הגדלת תפוקה ביולי – גורמים שלרוב היו מרסנים את הנפט – אך בשל המתיחות הביטחונית הם נדחקו הצידה והנפט נשאר ברמתו הגבוהה.

זהב

הזהב, נכס החוף-בטוח הקלאסי, נהנה מביקוש יציב מצד משקיעים מבוהלים. מחיר הזהב בעולם כבר נמצא במגמת עלייה בחודשים האחרונים, ובמהלך היממה האחרונה נותר קרוב לרמות השיא שלו. למעשה, הזהב נסחר סביב $3,340 לאונקיה – עלייה קלה של כ-0.5% ביממה האחרונה – ובכך משקף את המשך הביקוש להגנה מפני אי-הוודאות. המשקיעים רוכשים זהב על רקע שני גורמי סיכון משולבים: גם החששות הגיאו-פוליטיים במזרח התיכון, וגם דאגות מקרו-כלכליות (כגון אינפלציה וסימני שאלה במדיניות הסחר הגלובלית). לדברי אנליסטים, המתכת היקרה שומרת על מעמדה כ"עוגן" בתקופות של אי-יציבות, ורמת המחיר הגבוהה הנוכחית (שיא של מספר שנים) מעידה על כך. מגמה דומה נרשמה באיגרות חוב ממשלתיות ובפרנק השוויצרי – עוד שני נכסים הידועים כמקלטי מבטחים – שעלו בערכם בעיצומה של הדרמה הגיאופוליטית (בהמשך לדפוסי מסחר דומים שראינו גם באירועים קודמים).

ניתוח: מה היינו מצפים לראות בשווקים – הגיון כלכלי-גיאופוליטי מול מציאות

התגובה הנוכחית בשווקים, אם כי מורגשת, הייתה עד כה מרוסנת יחסית. אולם, לפי ההיגיון הכלכלי-גיאופוליטי, הסלמה ביטחונית מהסוג הנוכחי אמורה לעורר תנועות חדות יותר בטווח הקצר במספר אפיקים:

מניות ואפיקי סיכון: באופן תאורטי, אירועי הסלמה צבאית מעלים את סיכון ההשקעה ומצופים להוביל לירידות משמעותיות יותר בשוקי המניות. משקיעים נוטים לממש רווחים בנכסים מסוכנים (כמו מניות, במיוחד בסקטורים רגישים כמו תעופה ותיירות) ולעבור לנכסים בטוחים. במדינות המעורבות ישירות בעימות – כגון ישראל במקרה של עימות עם איראן – הציפייה היא לירידות חדות בשוק המקומי ולבריחת הון קצרה (כפי שנצפה בהיסטוריה במקרי מלחמה ומבצעים צבאיים אזוריים). ירידות חדות במניות אכן התרחשו בעבר בעת הסלמות דומות, אך לעיתים קרובות היו קצרות טווח. עם זאת, בפועל בימים האחרונים הירידות היו מוגבלות (פחות מ-1% בארה"ב וכחצי אחוז בישראל), אולי משום שהמשקיעים ממתינים להתפתחויות נוספות ולבהירות לגבי היקף העימות. במילים אחרות, השוק כרגע "מניח" שלא בהכרח צפויה מלחמה רחבה – תרחיש של משבר קצר ומוגבל מתקבל כאפשרי ולכן התגובה מתונה. במקרה שהמצב יחמיר (למשל, עימות צבאי ישיר בין איראן לישראל/ארה"ב עם נפגעים ותמונות לחימה), היינו צפויים לראות ירידות חדות בהרבה במדדי המניות הגלובליים.

נפט ואנרגיה: ההיגיון אומר שעימות במפרץ הפרסי, במיוחד אם יכלול את איראן (אחת מיצרניות הנפט הגדולות, למרות הסנקציות), אמור להקפיץ את מחירי הנפט באופן משמעותי. זאת בשל חשש מפגיעה בייצור הנפט או בחסימת נתיבי שיט (מיצר הורמוז). כבר כעת ראינו עלייה של ~4%, אך בתרחיש קיצוני יותר – למשל תקיפה איראנית של מכליות נפט, או תגובה אמריקאית בתוך איראן – העלייה יכולה היתה להיות דו-ספרתית באחוזים. במקרים היסטוריים קיצוניים (כמו אמברגו הנפט של 1973 או הפלישה לכווית ב-1990) מחירי הנפט אף הוכפלו ושולשו בתוך זמן קצר, עם השפעות מאקרו-כלכליות כבדות. כעת השוק מתמחר פרמיית סיכון אך במתינות יחסית, אולי בהנחה שאם יושג בכל זאת פתרון דיפלומטי חלקי – יתפוגג חלק מהחשש. לפי ההיגיון, ללא הסכם, המשך העימות וסיכון של ממש לתשתיות נפט היו מביאים לזינוק גבוה עוד יותר במחירי הנפט.

זהב ומקלטי ביטחון: באופן הגיוני, בכל תרחיש של הסלמה ביטחונית חדה, היינו מצפים לנהירה של משקיעים לנכסים בטוחים – וזה בדיוק מה שקורה חלקית. הזהב כבר קרוב לשיא, ובהחלט יתכן שהיה מזנק באחוזים נוספים אם האירועים היו מתדרדרים למלחמה גלויה. כך גם איגרות חוב של ממשלת ארה"ב או פרנק שוויצרי – הציפייה היא לעליית מחירם (וירידת תשואות האג"ח) ככל שהמשבר מחריף. בפועל הזהב עולה קלות, מה שמרמז שהשוק כן לוקח ביטוח, אך לא בפניקה – כלומר, יש ביקוש לזהב אך לא בהלת רכש.

אם מחר בבוקר תפרוץ מתקפה משמעותית, ניתן לשער שהזהב יחצה בקלות רף חדש (נניח $3,400 ואף יותר לאונקיה). מנגד, אם המתיחות תיפתר בדרכי שלום, ייתכן שנראה תיקון קל כלפי מטה במחיר הזהב כאשר המשקיעים יעברו בחזרה לנכסי סיכון.

אג"ח, מט"ח והקריפטו: היגיון דומה חל על שוק האג"ח הממשלתיות – צפי לעליית מחירי אג"ח בטוחות של ארה"ב וגרמניה (המשמעות היא ירידת תשואה), ועל מטבעות כמו דולר, ין יפני ופרנק שוויצרי שמתחזקים בעתות משבר. למעשה, בשוליים כבר רואים תנועה כזו: תשואות האג"ח האמריקאיות מעט ירדו בימים האחרונים, וסוחרי פורקס מדווחים על התחזקות מסוימת ביין היפני בשל המצב. לגבי מטבעות קריפטו, יש שטענו שהם יהיו "הזהב החדש", אך כרגע – כפי שהוזכר – ההיגיון המסורתי גובר: משקיעים במצב של אי ודאות מחפשים יציבות ונזילות, ואת זה הם מוצאים בזהב ובדולר, לא בביטקוין. אם ההסלמה תחריף, סביר יותר שנראה את הקריפטו נחלש (עקב בריחת משקיעים לסולידי) מאשר להפך. רק אם יתערער אמון עמוק במערכת הפיננסית (תסריט קיצון של מלחמה אזורית רחבה) ייתכן שיגדל הביקוש לקריפטו כמכשיר להעברת ערך חוץ-ממסדי, אך תרחיש זה רחוק בשלב זה.


לסיכום חלק זה, ההיגיון הכלכלי-גיאופוליטי מכתיב דפוס ברור: עימות צבאי = בריחה מסיכון. דפוס זה נתמך גם בנתוני עבר – לרוב נראה ירידות במניות, עליות בנפט ובזהב, וחזרה איטית לשגרה אם וכאשר מתברר שהאירוע חולף ללא השלכות ארוכות טווח. ואכן, היסטורית השווקים נטו להגיב בעוצמה בטווח המיידי אך לשוב לרגיעה יחסית מהר אם המשבר לא מסלים. כפי שציינו אסטרטגים, במקרים רבים "ההשפעה של אירועים גיאו-פוליטיים על שווקים היא זמנית – ירידות מתונות במניות וטיסה לאיכות באג"ח, כאשר השפעה ממושכת היא לא שכיחה". במקרה הנוכחי, עד כה, נראה שהשווקים נוהגים בדיוק לפי הספר: תגובת דרוך אך לא היסטרית, בהמתנה לראות האם האיומים יתורגמו למעשים או ייפתרו בזירה הדיפלומטית.

השוואה למקרים היסטוריים דומים

על מנת להבין טוב יותר את ההשלכות האפשריות, נבחן בקצרה מקרים קודמים של הסלמה צבאית בין ישראל/ארה"ב לאיראן או שלוחיה, ואת השפעתם על השווקים. הטבלה להלן מסכמת מספר אירועים בולטים בעבר והשפעתם המיידית על שוקי המניות, הנפט והזהב:

אירוע והקשר ביטחוני תגובת שוקי המניות תגובת הנפט תגובת הזהב

יוני 2025 – מתיחות גרעינית:<br>איומי איראן על ארה"ב, חשש מפיצוץ המו"מ ירידות קלות: S&P 500 ~(-0.3%), Nasdaq ~(-0.5%); ת"א-125 ~(-0.45%). סקטור האנרגיה והביטחון בלט בעליות קלות. ↑ כ-4% ל-$70: חשש מפינוי בעיראק העלה את הברנט ל-$69.8. (שיא 2 חודשים). ↑ ~0.5% ל-$3,340 לאונקיה: ביקוש בטוח מתון. קרוב לשיא רב-שנתי.
אוקטובר 2024 – מתקפת טילים:<br>איראן יורה טילים בליסטיים לעבר ישראל (תגובה לפעולה נגד חזבאללה) ירידות משמעותיות: S&P 500 כ-(-0.9%), Nasdaq ~(-1.5%) באותו יום; בבורסות ת"א נפילה של ~2%. מניות ביטחוניות (לדוגמה: לוקהיד מרטין) עלו בכ-3%-4%. ↑ ~2.4%: הנפט זינק מעל $75 (שיא חודשי). חשש מפגיעה בהספקת הנפט באזור. ↑ ביקוש מקלט: זינוק בערך הזהב (ומרביתו נשמר בימים שלאחר מכן) – ראלי בחוזי זהב, לצד עלייה באג"ח ממשלתיות.
ינואר 2020 – חיסול סולימאני:<br>ארה"ב מחסלת את מפקד כוח קודס האיראני קאסם סולימאני בבגדד ירידות בבורסות: מניות בעולם ובמזה"ת צנחו מיד לאחר האירוע (לדוגמה, המדדים במפרץ נפלו, וול סטריט ירדה בכ-0.7% ביום שלאחר מכן). הירידה התמתנה כשנראה שהתגובה האיראנית מוגבלת. ↑ >4%: מחיר הנפט קפץ מיד לאחר החיסול – ברנט פרץ $70 לחבית. חשש ממתקפות נגד מתקני נפט גרר עליית מחירים נוספת בימים שאחרי. ↑ שיא של 7 שנים: הזהב טס לשיא ~7 שנים בעקבות הביקוש למקלט בטוח. המשקיעים "ברחו" לזהב, מה ששיקף את הפחד מהסלמה אזורית רחבה.


בטבלה: ▲/↓ מציינים כיוון תנועה; מספריםApprox מציינים שינוי ביום-יומיים שלאחר האירוע.

ניתוח ההשוואה ההיסטורית מראה דפוס עקבי למדי: בכל האירועים, בטווח המיידי השווקים הגיבו בפאניקה מתונה עד חריפה, אך לרוב ההשפעה ארכה זמן קצר. למשל, באירוע אוקטובר 2024 (תקיפת הטילים), הירידות במניות והזינוק במחירי הנפט והזהב נמשכו ימים ספורים בלבד, מאחר וההתנגשות לא התגלתה כפתיח למלחמה אזורית כוללת. ואכן, משקיעים רבים נקטו גישה "דרוכה" אך לא מכרו בהיקפים פאניים, מתוך המתנה לתגובת ישראל וארה"ב והבנה שאם התגובה מוגבלת – השווקים יתייצבו. כך בפועל קרה: ישראל הגיבה באופן נקודתי, והשווקים תיקנו חלק מהירידות.

גם בחיסול סולימאני בינואר 2020, ראינו תגובה ראשונית חריפה (נפט וذهب↑, מניות ↓), אך בהמשך התברר שאיראן הגבילה את תגובתה הצבאית (שיגרה טילים לעבר בסיסים אמריקאיים בעיראק ללא נפגעים רבים), והחששות ממלחמה כוללת שככו. בהתאם, בחלוף כשבועות ספורים חזרו רוב השווקים לרמות שלפני האירוע.