#MELI
סופר מעניינת תחכה לה מעל 2300
אם אתם רוצים הרפתקאה אפשר גם עם סטופ ב1880

הסיבה אגב שאני לא מעלה מניות יותר מדי בתקופה האחרונה, כי בתור סוחרים אנחנו צריכים לדעת מתי לא לסחור
וזאת תקופה מעולה, לחכות עם מזומן.

שעת סיפור: חלק ב - פוסט 7 מתוך 7

שנת 2009 הייתה שנה של כאוס בעולם הפיננסי, אבל עבור טום הוגארד היא הייתה שנה של שחרור. אחרי עשור בחדר המסחר של City Index, הוא פוטר במסגרת קיצוצים נרחבים בעקבות המשבר הכלכלי .

רוב האנשים היו נכנסים ללחץ, אבל הוגארד הרגיש אופוריה. הוא יצא מהדלת עם צ'ק פיצויים נאה ועם הנכס הכי גדול שאפשר לבקש:
עשר שנות ניסיון של התבוננות בטעויות של אחרים. הוא הרגיש מוכן יותר מאי פעם.

הלוגיקה שלו הייתה בלתי ניתנת לערעור: "ראיתי את כולם נכשלים. ראיתי את הרופאים והפרופסורים מפסידים את התחתונים. אני יודע בדיוק מה לא לעשות. אני מכיר את המלכודות של הברוקר, אני מכיר את הסטטיסטיקה של ה-75%, ואני יודע איך המערכת עובדת מבפנים."

הוא פתח חשבון מסחר, הפקיד את הכסף שלו, והתחיל לסחור.

וזה הרגע שבו הטרגדיה האנושית מגיעה לשיאה.

למרות עשר שנים של "זמן מסך", למרות שקרא מאות ספרים, למרות שהעביר הרצאות לאחרים על ניתוח טכני, הוגארד נפל מיד בחזרה לאותה תהום בדיוק.

הוא גילה לתדהמתו שהשדים הישנים לא נעלמו. הם רק חיכו בצללים. הוא היה סוחר טוב טכנית, הוא צדק ב-70% מהטריידים שלו .
אבל ההתנהגות שלו הייתה הרסנית. הוא היה לוקח רווחים קטנים מהר מדי מתוך פחד שהם ייעלמו, ומחזיק הפסדים גדולים מדי מתוך תקווה שהם יתהפכו .

הוא הבין באותם חודשים משהו שישנה את חייו: אי אפשר ללמוד שחייה בהתכתבות, ואי אפשר ללמוד אומץ מצפייה בפחדנים. העובדה שהוא ראה אלפי אנשים טועים, לא חיסנה אותו מפני הטעות בעצמו. הידע האינטלקטואלי על "איך ברוקר עובד" לא תורגם ליכולת רגשית לנהל סיכון בזמן אמת.

הוא היה "רווחי שולית", אבל הוא ידע שהוא חי בשקר. הוא ידע שהוא לא מממש אלפית מהפוטנציאל שלו. הוא הבין שהוא צריך לעשות משהו קיצוני. הוא לא היה צריך עוד קורס, עוד ספר או עוד אינדיקטור. הוא היה צריך לפרק את המוח שלו ולהרכיב אותו מחדש.

בקיץ 2009, הוא עשה את הצעד הלא הגיוני: הוא הפסיק לסחור. הוא ארז תיק, עזב את המסכים, ונסע ללכת בהרים של ספרד .
הוא חיפש תשובה, והוא לא ידע שהתשובה תחכה לו שם בדמותו של מפיק הוליוודי ולוחם Navy SEAL לשעבר, שילמדו אותו את השיעור הכי חשוב על סיכון ששום ברוקר בלונדון לא ידע ללמד.

אולי היום?
מחכים לפריצה

אתם רואים את הגרף של SPY?

זה בעצם האסון של כל סוחר, התנודתיות והתזוזות האלה הורגות אותנו, וגורמות לנו לחשוב שאולי אנחנו לא יודעים לסחור, ולכן סוחר יודע שעדיף לא לסחור עד שלא מקבלים נקודת החלטה, זה יכול לקחת כמה שעות, וזה יכול לקחת כמה שבועות כמו במקרה שלנו.

ולכן אני קרוב לארבעה שבועות, ניטרלי על השוק עם אלמנט דובי, (שוב למעט הראסל DJI) שהם נראים יותר טוב, אבל בכללי השוק הולך הרבה אחרי SPY ולכן אנחנו ממתינים לתנועה אגרסיבית לא כאילו תנועה.

אותו דבר נסדק - אנחנו בהתבססות מאז ספטמבר, חמישה חודשים שבהם הכסף בשוק לא זז, וזה מקום לטעויות ולכן אם תלכו אחורה יכול להיות שהחודשים האחרונים שלכם יהיו לא משהו במניות הטכנולוגיה.

מצרף לכם תזכורת מה זה דשדוש., טוב לא מוצא את הפוסט בנושא אולי אכתוב יותר מאוחר על זה

וכן מסחר זה משעמם, ולכן יש לי המון זמן פנוי
יהיו שבועות וימים בלי פעולה אחת בתיק

מעניין למה הויקס הטס

שמעו עלייה כזאת בשעה של מעל 11% בויקס לא הייתה לנו כמה חודשים, אני בודק מה הסיפור

#MU
עסקה לכמה שעות מעולה
8.5/10 מבחינתי

למחמירים אפשר ככה

מי שנכנס בכניסה הזאת יכול לקדם סטופ ל393

שעת סיפור: חלק ג - פוסט 1

ביחידה הקודמת ראינו את הבעיה. ביחידה הזו נצלול לפתרון המעשי שהוגארד קיבל מאותו לוחם Navy SEAL לשעבר בספרד.
​
​הבוקר בספרד היה קר, והשיחה בין טום למפיק ההוליוודי (שהתגלה כלוחם יחידת עלית לשעבר) עברה מהר מאוד מסרטים לחיים האמיתיים.

הלוחם רצה להסביר לטום למה כל הידע הטכני שלו לא עזר לו ברגע האמת, והוא עשה את זה דרך סיפור על תהליך המיון האכזרי ל-Navy SEALs.

​הוא סיפר לטום על המחזור שלו בטירונות היחידה. היה שם בחור אחד שכולם סימנו כהבטחה הגדולה: "ספורטאי אול-סטאר" (All-Star athlete). הוא היה בנוי לתלפיות, חזק, מהיר, המודל המושלם של חייל-על. כולם היו בטוחים שהוא יעבור את ההכשרה בהליכה.

​לעומתו, היו שם כמה חבר'ה שנראו חסרי סיכוי. הלוחם תיאר אותם כ"נערי חווה כחושים מאיווה" (scrawny Iowa farmer boys), עם "ידיים כמו ספגטי". אם היית צריך להמר על מישהו שישרוד את הגיהינום הפיזי הזה, הם היו האחרונים ברשימה.

​אבל 12 שבועות לאחר מכן, המציאות טפחה על פניהם.

​הספורטאי המצטיין? הוא נשבר ופרש מזמן. הגוף המושלם שלו לא עזר לו כשהמוח אמר "די". לעומת זאת, נער החווה הכחוש עם ידי הספגטי? הוא עדיין עמד שם.

​המסר לטום היה חד וברור: כולם חושבים שהצלחה בתחומים קיצוניים (כמו לחימה או מסחר) היא עניין של "שרירים" (או אינטליגנציה/כסף במסחר). אבל הקרב האמיתי הוא אך ורק במוח. המוח הוא זה שמפעיל את הגוף. נער החווה שרד לא בגלל שהיה לו גוף טוב יותר, אלא בגלל שהמוח שלו היה "חסין לפרישה" (impervious to quitting).

​הוגארד הבין באותו רגע שהוא היה ה"ספורטאי המצטיין" של עולם המסחר. הוא הגיע עם הציוד הכי טוב, עם הרקע הכי "נכון" (ברוקר בסיטי), עם הידע הכי מקיף. הוא נראה כמו מישהו שחייב להצליח. אבל ברגע שהלחץ האמיתי הגיע ברגע שהשוק התחיל לירות אש חיה הוא נשבר בדיוק כמו הספורטאי ההוא.


​השאלה הגדולה שעמדה כעת באוויר ההרים הקריר הייתה:

איך מאמנים את המוח להיות כמו זה של נער החווה? איך בונים מוח שהוא "חסין לפרישה" מול הפסדים?

בגדול הגענו ליעד אפשר לקחת חצי מהעסקה ולקדם סטופ כניסה או משהו אחר
כרגע יש לנו RR3.
זאת אומרת כיסינו פה על 3 עסקאות שהפסדנו והרווחנו

פה למשל בכלל שהסטופ רחב יותר, אפשר לקדם סטופ כניסה ולחכות איתה

AMD
אפשר להכנס ב220 סטופ באזור ב211 לתת לה לסגור את הגאפ

NVDA אנחנו מחכה לה ב194.3

אתם מבינים איך עם ניהול סיכונים נכון
עסקה אחת מחסה על 4 הפסדים?

תהיו קשובים....

בואו נצלול רגע למה שקורה מתחת למנוע כשה-SPY מגרד את ה-700 מלמטה, כי אני רואה שחלקכם עדיין חושבים שזה שחור או לבן.

גופים מוסדיים הם לא חבורה של מהמרים בטלגרם. כשהם רואים את השוק נתקע ברמות האלה, הם לא רצים למכור הכל ולצאת לחופשה בתאילנד. הם עושים את מה שכל מי שיש לו מה להפסיד עושה: קונים הגנה.

תחשבו על זה כמו על ביטוח מקיף לרכב. אתה לא קונה אותו כי אתה מתכנן להיכנס בקיר היום בצהריים, אתה קונה אותו כדי שלא תצטרך למכור כליה אם מישהו יחתוך אותך ברמזור. בנקודות הקצה האלה, כשהאוויר נהיה דליל, השחקנים הגדולים מתחילים להעמיס ויקס (VIX) או פוטים.

עכשיו תראו את הקסם: מבחינתם, הכסף שהם זורקים על הויקס הוא "כסף פח". זה תקציב שיוצא מראש מתוך נקודת הנחה שהוא הולך להימחק.
אם השוק נותן פריצה מעל 700 וטס לירח? מצוין. התיק המרכזי שלהם עושה תשואת עתק, וההגנה שנקנתה בכמה גרושים פוקעת בשקט בבית הקברות של האופציות. זה מחיר העסק.

אבל, וזה האבל שבגללו הויקס קופץ פתאום בשיא אם השוק מקבל פיק ברכיים ב-700 ומתחיל ליזול חזרה ל-680? בזמן שחצי מהריטייל נכנסים לפאניקה ומוכרים בהפסד, המוסדיים יושבים רגל על רגל. למה? כי הויקס שלהם מתפוצץ למעלה ומכסה את כל הירידה בתיק, ולפעמים גם משאיר להם עודף לקנות את הירידות שלכם.

אל תחכו שהגשם יתחיל כדי לחפש מטריה. שחקן מקצועי קונה הגנות כשהכל נראה ורוד.