SimpleTrader
טוב #BTC - אחרי שהפאניקה נרגעה, אפשר לדבר בקור רוח השורה התחתונה: כן, תמיד אפשר לרדת עוד. לא, אי אפשר לתזמן תחתית. כן, אזורים כאלה הם אזורים שבהם מתחילים לפעול, בחלקים. ארחיב: חשוב להבין: תמיד יהיו כאלה שיחכו ליותר נמוך. זה טבעי. אבל את התחתית האמיתית …
הערת אגב - מסתבר שבוע שעבר כן זיהנו את אזורי התחתית, ורק הפומו של אמצע שבוע גרם לי "לשכוח" את אזורי התחתית.
אז תאמת אני די רגוע שעלינו מהאזור הזה, ככה או ככה DCA לביטקוין לטווח הארוך.
טווח קצר למרות הבאונס, אנחנו בדוביות מוחלטת
אז תאמת אני די רגוע שעלינו מהאזור הזה, ככה או ככה DCA לביטקוין לטווח הארוך.
טווח קצר למרות הבאונס, אנחנו בדוביות מוחלטת
SimpleTrader
שעת סיפור: חלק ב - פוסט 3 מתוך 7 בואו נעשה ניסוי קטן. כנסו לאתר של כל ברוקר CFD חוקי באירופה או בבריטניה. גללו עד למטה, לאותיות הקטנות, או לפעמים ממש בראש העמוד. אתם תראו שם משהו שאי אפשר לפספס, ובכל זאת, המוח שלכם בוחר להתעלם ממנו. אתם תראו משפט כמו: "75%…
אני מקווה מאוד שאתם עוקבים אחרי הסדרה הזאת, כי בעיניי אין מצב שסוחר יכול לפספס סדרת פוסטים כזאת חשובה
שעת סיפור: חלק ב - פוסט 5 מתוך
בואו נחזור לכיסא המוגבה בחדר המסחר של City Index.
המקום שממנו טום הוגארד השקיף על שדה הקרב הפיננסי במשך עשור. הוא ראה שם מיליוני עסקאות, וראה את כל סוגי האנשים: מהמרים כפייתיים, משוגעים לדבר, וסתם אנשים שחיפשו ריגוש.
אבל הייתה קבוצה אחת ספציפית שגרמה לו לעצור ולחשוב מחדש על כל מה שידע על טבע האדם. הוא קורא לקבוצה הזו "הטיפוס שדומה לך" (The typical You).
האנשים האלה לא הפסידו כי הם לא ידעו מספיק. הם הפסידו כי הם ידעו יותר מדי תיאוריה, ומעט מדי על הרגש של עצמם. הם ניסו לכפות לוגיקה על כאוס רגשי. הברוקר יושב שם ורואה את האמת העירומה: הכלים הטכניים הם זהים לכולם. אם הספרים היו עובדים כמו שחושבים, כל ספרני העולם היו מיליונרים. אבל הם לא. המנצחים הם אלו שיודעים להפסיד, והאנשים החכמים האלה? הם פשוט חכמים מדי מכדי לוותר ולהפסיד כשצריך.
שעת סיפור: חלק ב - פוסט 5 מתוך
בואו נחזור לכיסא המוגבה בחדר המסחר של City Index.
המקום שממנו טום הוגארד השקיף על שדה הקרב הפיננסי במשך עשור. הוא ראה שם מיליוני עסקאות, וראה את כל סוגי האנשים: מהמרים כפייתיים, משוגעים לדבר, וסתם אנשים שחיפשו ריגוש.
אבל הייתה קבוצה אחת ספציפית שגרמה לו לעצור ולחשוב מחדש על כל מה שידע על טבע האדם. הוא קורא לקבוצה הזו "הטיפוס שדומה לך" (The typical You).
אלו לא היו אנשים שזרקו כסף באוויר בקלות דעת. אלו לא היו נהגי מוניות ששמעו טיפ ברדיו. אלו היו האליטה של החברה.
הוגארד מתאר בפירוט את הפרופיל שלהם: הוא ראה פרופסורים מפורסמים לכלכלה, עורכי דין מבריקים מהסיטי של לונדון, ומנתחי עיניים מהשורה הראשונה.
תחשבו על האנשים האלה רגע. אלו אנשים שהמערכת הרגילה של החיים תגמלה אותם בנדיבות על האינטליגנציה שלהם. אם הם למדו למבחן, הם קיבלו 100. אם הם התכוננו למשפט, הם ניצחו. הם פיתרו בעיות מורכבות כל חייהם, והם הגיעו לשוק ההון עם אותה גישה בדיוק: "זה עוד אתגר אינטלקטואלי שאני אפתור באמצעות השכל שלי".
הם הגיעו "חמושים". הם לא באו בידיים ריקות. הם קנו את הספרים הנכונים, למדו את הניתוח הטכני לעומק, ידעו לחשב יחסי סיכון-סיכוי, ושרטטו קווים על הגרף בדיוק כמו המקצוענים. הם עשו את כל מה שהחברה לימדה אותם שצריך לעשות כדי להצליח.
והחלק הטראגי? הם מעולם לא ניצחו. אף פעם..
מנקודת המבט של הברוקר, זהו מחזה סוריאליסטי. אתה רואה אדם מבריק, אדם שמנתח עיניים למחייתו בדיוק של מילימטרים, מבצע טעויות של טירון ברגע שהכסף שלו מונח על השולחן. אתה רואה פרופסור לכלכלה שמבין את המקרו-כלכלה העולמית טוב מכולם, אבל לא מסוגל לחתוך הפסד של 500 פאונד כי האגו שלו לא נותן לו להודות שהוא טעה.
הברוקר לומד מזה שיעור אכזרי: בשוק ההון, האינטליגנציה שלך היא לא יתרון. לפעמים היא אפילו חיסרון.
למה? כי אנשים חכמים רגילים להיות צודקים. הם בנו את הזהות שלהם על היותם צודקים.
והשוק? השוק הוא מכונה להשפלת אנשים שצריכים להיות צודקים.
הוגארד ראה אותם נצמדים לניתוח הטכני כמו לגלגל הצלה בלב ים סוער. הם היו בטוחים שאם רק ימתחו את הקו בצורה מדויקת יותר, או ימצאו את האינדיקטור החסר, השוק יתנהג בהיגיון. אבל הגרף לא יודע שקראת את הספר. הגרף לא מתרשם מהדוקטורט שלך.
האנשים האלה לא הפסידו כי הם לא ידעו מספיק. הם הפסידו כי הם ידעו יותר מדי תיאוריה, ומעט מדי על הרגש של עצמם. הם ניסו לכפות לוגיקה על כאוס רגשי. הברוקר יושב שם ורואה את האמת העירומה: הכלים הטכניים הם זהים לכולם. אם הספרים היו עובדים כמו שחושבים, כל ספרני העולם היו מיליונרים. אבל הם לא. המנצחים הם אלו שיודעים להפסיד, והאנשים החכמים האלה? הם פשוט חכמים מדי מכדי לוותר ולהפסיד כשצריך.
❤4
SimpleTrader
ספריית תוכן - בגדול אין לי בעיה גם לעשות לייבים לימודיים, אבל זה מצריך היענות שלכם מתחילים עם הבסיס: מבנה שוק: חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5, חלק 6, חלק 7, חלק 8 שעת סיפור (חובה) - חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5, חלק 6, חלק 2, - פוסט 1, פוסט…
היי בשעה טובה נפתחה גם פה ספריית תוכן, היא תעודכן בהמשך הלילה.
בינתיים לחדשים שפה מוזמנים להעיף מבט
בינתיים לחדשים שפה מוזמנים להעיף מבט
🔥2
SimpleTrader pinned «ספריית תוכן - בגדול אין לי בעיה גם לעשות לייבים לימודיים, אבל זה מצריך היענות שלכם מתחילים עם הבסיס: מבנה שוק: חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5, חלק 6, חלק 7, חלק 8 שעת סיפור (חובה) - חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5, חלק 6, חלק 2, - פוסט 1, פוסט…»
חברים, תקשיבו עד הסוף, זה אחד הפוסטים החשובים שיהיו פה.
נתחיל מהאמת הפשוטה שרוב האנשים לא אוהבים לשמוע:
מסחר והשקעות זה לא תחביב ולא משחק. זה מקום שאמורים לייצר בו כסף לאורך זמן.
אם אתם מסתכלים שנה אחורה על התיק שלכם והוא אדום, זה נורת אזהרה, לא “תקופה רעה” (אלא אם יש לכם ניסיון ובדקתם את האסטרטגיה שלכם אז נקודתית הכל טוב)
אין דבר כזה לעבוד שנה שלמה על משהו שלא עובד ולהמשיך כאילו כלום.
בשוק ההון, או שיש תהליך שעובד, או שעוצרים ולומדים מחדש.
ועכשיו סדר.
רוב האנשים עושים טעות בסיסית:
הם מתייחסים למסחר כאילו זה ההשקעה,
ולמעשה זה אמור להיות רק כלי עזר.
החלוקה הנכונה בעיניי:
80% תיק השקעות / 20% מסחר.
המסחר לא אמור “להציל” את התיק
הוא אמור להזין אותו.
הרווחים מהמסחר?
לא לבזבוזים, לא לאגו, חוזרים להשקעות.
אני עובד כך בעצמי, למרות שזה המקצוע שלי.
אם אני לא שם את רוב הכסף בהשקעות
אין שום סיבה שאתם תעשו אחרת.
דוגמה במספרים:
יש לכם 100,000.
רק 20,000 במסחר.
אם הסיכון הוא 0.5% לעסקה
ההפסד המקסימלי לעסקה הוא בערך 100 דולר.
כל מי שמסכן יותר מזה בלי להבין בדיוק למה
פשוט משחק באש ובקקה.
ולמה אני חופר על זה?
כי לאחרונה פנה אליי מישהו שהפסיד כ־40,000 ₪ בתיק.
לא בגלל שוק, לא בגלל “כוחות גדולים”
אלא בגלל חוסר ניהול סיכון ומשמעת, וכן בגלל שאני רואה את כל הבולשיט שרץ ברשתות החברתיות היום ומקווה שלפחות בתיבת נוח שלי האישית אוכל להדריך אנשים כמה שאפשר.
הפסד כזה הוא לא מחיר לימוד
הוא טעות שניתן למנוע.
עוד כלל שאנשים מתעלמים ממנו:
אם אין לכם שיטה שעובדת לאורך זמן, עם סטטיסטיקה ברורה
אין לכם שום יתרון בשוק.
ובמצב כזה?
מורידים סיכון ל־0.2% לעסקה, או עוצרים לגמרי.
ללמוד עם כסף קטן עדיף פי אלף מללמוד דרך כאב.
לגבי העסקאות שאני משתף כאן
אני עומד מאחוריהן, גם בניתוח וגם בניהול.
אבל אני יודע דבר אחד בוודאות:
לא כולם מנהלים עסקה כמו שצריך.
ולכן, כן יש לי אחריות.
בניגוד לרוב מה שאתם רואים ברשת, כואב לי על כל דולר שמישהו מפסיד בשוק הזה סתם בלי סיבה אמיתית.
המטרה שלי בקבוצה הזו היא לא שתעשו “מכה”,
ולא שתהיו גאונים לשבוע.
המטרה היא שתפתחו חשיבה של סוחרים ומשקיעים אמיתיים.
יש הבדל עצום בין מסחר להשקעו
ומי שלא מבין את ההבדל הזה,
משלם עליו בסוף.
מי שבאמת רוצה ללמוד, שואל, מתייעץ, בודק.
אני עוזר בשמחה, כל עוד זה רציני.
וכן, זאת אחת הסיבות שפתחתי קבוצה סגורה למי שבאמת מחפש לבנות תהליך, אמנם זה חצי תהליך אני מודה.
אבל ניהול תיק לאורך זמן זה חלק אינטגרלי מלהיות סוחר/משקיע, אני חייב לציין שהקבוצה הזאת זה בעיקר למי שרוצה לדעת לנהל יומן מסחר, איך רושמים
מה רושמים, איך מנתחים לאחור, בכל אופן מי שזה רלוונטי לו יודע איך להגיע אליי, זו לא המטרה של הפוסט לא ארחיב יותר.
אם הפוסט הזה גרם לכם לעצור רגע ולחשוב
עשיתי את שלי.
עד כאן החפירה להיום, יאללה ביתר
נתחיל מהאמת הפשוטה שרוב האנשים לא אוהבים לשמוע:
מסחר והשקעות זה לא תחביב ולא משחק. זה מקום שאמורים לייצר בו כסף לאורך זמן.
אם אתם מסתכלים שנה אחורה על התיק שלכם והוא אדום, זה נורת אזהרה, לא “תקופה רעה” (אלא אם יש לכם ניסיון ובדקתם את האסטרטגיה שלכם אז נקודתית הכל טוב)
אין דבר כזה לעבוד שנה שלמה על משהו שלא עובד ולהמשיך כאילו כלום.
בשוק ההון, או שיש תהליך שעובד, או שעוצרים ולומדים מחדש.
ועכשיו סדר.
רוב האנשים עושים טעות בסיסית:
הם מתייחסים למסחר כאילו זה ההשקעה,
ולמעשה זה אמור להיות רק כלי עזר.
החלוקה הנכונה בעיניי:
80% תיק השקעות / 20% מסחר.
המסחר לא אמור “להציל” את התיק
הוא אמור להזין אותו.
הרווחים מהמסחר?
לא לבזבוזים, לא לאגו, חוזרים להשקעות.
אני עובד כך בעצמי, למרות שזה המקצוע שלי.
אם אני לא שם את רוב הכסף בהשקעות
אין שום סיבה שאתם תעשו אחרת.
דוגמה במספרים:
יש לכם 100,000.
רק 20,000 במסחר.
אם הסיכון הוא 0.5% לעסקה
ההפסד המקסימלי לעסקה הוא בערך 100 דולר.
כל מי שמסכן יותר מזה בלי להבין בדיוק למה
פשוט משחק באש ובקקה.
ולמה אני חופר על זה?
כי לאחרונה פנה אליי מישהו שהפסיד כ־40,000 ₪ בתיק.
לא בגלל שוק, לא בגלל “כוחות גדולים”
אלא בגלל חוסר ניהול סיכון ומשמעת, וכן בגלל שאני רואה את כל הבולשיט שרץ ברשתות החברתיות היום ומקווה שלפחות בתיבת נוח שלי האישית אוכל להדריך אנשים כמה שאפשר.
הפסד כזה הוא לא מחיר לימוד
הוא טעות שניתן למנוע.
עוד כלל שאנשים מתעלמים ממנו:
אם אין לכם שיטה שעובדת לאורך זמן, עם סטטיסטיקה ברורה
אין לכם שום יתרון בשוק.
ובמצב כזה?
מורידים סיכון ל־0.2% לעסקה, או עוצרים לגמרי.
ללמוד עם כסף קטן עדיף פי אלף מללמוד דרך כאב.
לגבי העסקאות שאני משתף כאן
אני עומד מאחוריהן, גם בניתוח וגם בניהול.
אבל אני יודע דבר אחד בוודאות:
לא כולם מנהלים עסקה כמו שצריך.
ולכן, כן יש לי אחריות.
בניגוד לרוב מה שאתם רואים ברשת, כואב לי על כל דולר שמישהו מפסיד בשוק הזה סתם בלי סיבה אמיתית.
המטרה שלי בקבוצה הזו היא לא שתעשו “מכה”,
ולא שתהיו גאונים לשבוע.
המטרה היא שתפתחו חשיבה של סוחרים ומשקיעים אמיתיים.
יש הבדל עצום בין מסחר להשקעו
ומי שלא מבין את ההבדל הזה,
משלם עליו בסוף.
מי שבאמת רוצה ללמוד, שואל, מתייעץ, בודק.
אני עוזר בשמחה, כל עוד זה רציני.
וכן, זאת אחת הסיבות שפתחתי קבוצה סגורה למי שבאמת מחפש לבנות תהליך, אמנם זה חצי תהליך אני מודה.
אבל ניהול תיק לאורך זמן זה חלק אינטגרלי מלהיות סוחר/משקיע, אני חייב לציין שהקבוצה הזאת זה בעיקר למי שרוצה לדעת לנהל יומן מסחר, איך רושמים
מה רושמים, איך מנתחים לאחור, בכל אופן מי שזה רלוונטי לו יודע איך להגיע אליי, זו לא המטרה של הפוסט לא ארחיב יותר.
אם הפוסט הזה גרם לכם לעצור רגע ולחשוב
עשיתי את שלי.
עד כאן החפירה להיום, יאללה ביתר
❤13🔥8👍1
SimpleTrader pinned «חברים, תקשיבו עד הסוף, זה אחד הפוסטים החשובים שיהיו פה. נתחיל מהאמת הפשוטה שרוב האנשים לא אוהבים לשמוע: מסחר והשקעות זה לא תחביב ולא משחק. זה מקום שאמורים לייצר בו כסף לאורך זמן. אם אתם מסתכלים שנה אחורה על התיק שלכם והוא אדום, זה נורת אזהרה, לא “תקופה רעה”…»
SimpleTrader
אני מקווה מאוד שאתם עוקבים אחרי הסדרה הזאת, כי בעיניי אין מצב שסוחר יכול לפספס סדרת פוסטים כזאת חשובה שעת סיפור: חלק ב - פוסט 5 מתוך בואו נחזור לכיסא המוגבה בחדר המסחר של City Index. המקום שממנו טום הוגארד השקיף על שדה הקרב הפיננסי במשך עשור. הוא ראה שם…
שעת סיפור: חלק ב- פוסט 6 מתוך 7
ישנו סוד אחד בחדר המסחר שמבדיל בצורה האכזרית ביותר בין "הבית" (הברוקר) לבין הלקוח. זה לא קשור ליכולת לחזות את העתיד, וזה לא קשור למידע פנים. זה קשור למילה אחת קטנה שרוב הסוחרים שונאים, אבל הברוקרים חיים לפיה: גידור (Hedging).
כשאתה יושב בצד של הברוקר, אתה רואה את ההבדל המנטלי התהומי בינו לבין הסוחר הפרטי.
תחשבו על התרחיש הבא: ברוקר CFD מחזיק פוזיציות נגדיות ללקוחות שלו. אם הלקוחות קונים זהב, והזהב עולה, הברוקר מפסיד.
עכשיו, תארו לעצמכם שיום אחד כל הלקוחות מחליטים לקנות זהב בטירוף.
החשיפה של הברוקר מזנקת. הוא נמצא בסיכון עצום.
מה עושה הברוקר?
ההבדל הוא לא בטכניקה. ההבדל הוא בגישה לסיכון. הברוקר מתייחס להפסד כאל עלות עסקית שצריך לנהל; הלקוח מתייחס להפסד כאל עלבון אישי שצריך להילחם בו.
וכשאתה נלחם בשוק כדי להוכיח שאתה צודק, השוק תמיד מנצח בנוק-אאוט.
ישנו סוד אחד בחדר המסחר שמבדיל בצורה האכזרית ביותר בין "הבית" (הברוקר) לבין הלקוח. זה לא קשור ליכולת לחזות את העתיד, וזה לא קשור למידע פנים. זה קשור למילה אחת קטנה שרוב הסוחרים שונאים, אבל הברוקרים חיים לפיה: גידור (Hedging).
כשאתה יושב בצד של הברוקר, אתה רואה את ההבדל המנטלי התהומי בינו לבין הסוחר הפרטי.
תחשבו על התרחיש הבא: ברוקר CFD מחזיק פוזיציות נגדיות ללקוחות שלו. אם הלקוחות קונים זהב, והזהב עולה, הברוקר מפסיד.
עכשיו, תארו לעצמכם שיום אחד כל הלקוחות מחליטים לקנות זהב בטירוף.
החשיפה של הברוקר מזנקת. הוא נמצא בסיכון עצום.
מה עושה הברוקר?
ההבדל הוא לא בטכניקה. ההבדל הוא בגישה לסיכון. הברוקר מתייחס להפסד כאל עלות עסקית שצריך לנהל; הלקוח מתייחס להפסד כאל עלבון אישי שצריך להילחם בו.
ההבדל הוא לא בטכניקה. ההבדל הוא בגישה לסיכון. הברוקר מתייחס להפסד כאל עלות עסקית שצריך לנהל; הלקוח מתייחס להפסד כאל עלבון אישי שצריך להילחם בו.
וכשאתה נלחם בשוק כדי להוכיח שאתה צודק, השוק תמיד מנצח בנוק-אאוט.
🔥1
השוק מאוד מעניין
נראה שהמון מניות הגיעו לעמדת שינוי כיוון כלפי מעלה
אם זה יקרה אנחנו נראה סוף סוף את הSPY פורץ את 700, ונקבל מיני ראלי
נראה שהמון מניות הגיעו לעמדת שינוי כיוון כלפי מעלה
אם זה יקרה אנחנו נראה סוף סוף את הSPY פורץ את 700, ונקבל מיני ראלי
הסיבה אגב שאני לא מעלה מניות יותר מדי בתקופה האחרונה, כי בתור סוחרים אנחנו צריכים לדעת מתי לא לסחור
וזאת תקופה מעולה, לחכות עם מזומן.
וזאת תקופה מעולה, לחכות עם מזומן.
❤4
שעת סיפור: חלק ב - פוסט 7 מתוך 7
שנת 2009 הייתה שנה של כאוס בעולם הפיננסי, אבל עבור טום הוגארד היא הייתה שנה של שחרור. אחרי עשור בחדר המסחר של City Index, הוא פוטר במסגרת קיצוצים נרחבים בעקבות המשבר הכלכלי .
רוב האנשים היו נכנסים ללחץ, אבל הוגארד הרגיש אופוריה. הוא יצא מהדלת עם צ'ק פיצויים נאה ועם הנכס הכי גדול שאפשר לבקש:
עשר שנות ניסיון של התבוננות בטעויות של אחרים. הוא הרגיש מוכן יותר מאי פעם.
בקיץ 2009, הוא עשה את הצעד הלא הגיוני: הוא הפסיק לסחור. הוא ארז תיק, עזב את המסכים, ונסע ללכת בהרים של ספרד .
הוא חיפש תשובה, והוא לא ידע שהתשובה תחכה לו שם בדמותו של מפיק הוליוודי ולוחם Navy SEAL לשעבר, שילמדו אותו את השיעור הכי חשוב על סיכון ששום ברוקר בלונדון לא ידע ללמד.
שנת 2009 הייתה שנה של כאוס בעולם הפיננסי, אבל עבור טום הוגארד היא הייתה שנה של שחרור. אחרי עשור בחדר המסחר של City Index, הוא פוטר במסגרת קיצוצים נרחבים בעקבות המשבר הכלכלי .
רוב האנשים היו נכנסים ללחץ, אבל הוגארד הרגיש אופוריה. הוא יצא מהדלת עם צ'ק פיצויים נאה ועם הנכס הכי גדול שאפשר לבקש:
עשר שנות ניסיון של התבוננות בטעויות של אחרים. הוא הרגיש מוכן יותר מאי פעם.
הלוגיקה שלו הייתה בלתי ניתנת לערעור: "ראיתי את כולם נכשלים. ראיתי את הרופאים והפרופסורים מפסידים את התחתונים. אני יודע בדיוק מה לא לעשות. אני מכיר את המלכודות של הברוקר, אני מכיר את הסטטיסטיקה של ה-75%, ואני יודע איך המערכת עובדת מבפנים."
הוא פתח חשבון מסחר, הפקיד את הכסף שלו, והתחיל לסחור.
וזה הרגע שבו הטרגדיה האנושית מגיעה לשיאה.
למרות עשר שנים של "זמן מסך", למרות שקרא מאות ספרים, למרות שהעביר הרצאות לאחרים על ניתוח טכני, הוגארד נפל מיד בחזרה לאותה תהום בדיוק.
הוא גילה לתדהמתו שהשדים הישנים לא נעלמו. הם רק חיכו בצללים. הוא היה סוחר טוב טכנית, הוא צדק ב-70% מהטריידים שלו .
אבל ההתנהגות שלו הייתה הרסנית. הוא היה לוקח רווחים קטנים מהר מדי מתוך פחד שהם ייעלמו, ומחזיק הפסדים גדולים מדי מתוך תקווה שהם יתהפכו .
הוא הבין באותם חודשים משהו שישנה את חייו: אי אפשר ללמוד שחייה בהתכתבות, ואי אפשר ללמוד אומץ מצפייה בפחדנים. העובדה שהוא ראה אלפי אנשים טועים, לא חיסנה אותו מפני הטעות בעצמו. הידע האינטלקטואלי על "איך ברוקר עובד" לא תורגם ליכולת רגשית לנהל סיכון בזמן אמת.
הוא היה "רווחי שולית", אבל הוא ידע שהוא חי בשקר. הוא ידע שהוא לא מממש אלפית מהפוטנציאל שלו. הוא הבין שהוא צריך לעשות משהו קיצוני. הוא לא היה צריך עוד קורס, עוד ספר או עוד אינדיקטור. הוא היה צריך לפרק את המוח שלו ולהרכיב אותו מחדש.
בקיץ 2009, הוא עשה את הצעד הלא הגיוני: הוא הפסיק לסחור. הוא ארז תיק, עזב את המסכים, ונסע ללכת בהרים של ספרד .
הוא חיפש תשובה, והוא לא ידע שהתשובה תחכה לו שם בדמותו של מפיק הוליוודי ולוחם Navy SEAL לשעבר, שילמדו אותו את השיעור הכי חשוב על סיכון ששום ברוקר בלונדון לא ידע ללמד.
❤2