אוטוטו מתחילים בגלי ישראל

בוקר טוב ושבוע טוב.

השופט עמית בפסק דין משבוע שעבר מזכיר שעל פי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, כדי לקיים הליך שיפוטי ראוי והוגן, הוטל על כל אחד ואחד מאיתנו, לגלות לצד השני על מסמכים *מזיקים* שיש ברשותו.

מדהים שבית המשפט דורש מצד להליך אזרחי יותר תום לב ממה שהוא דורש מהתביעה בהליך הפלילי.

ומי שרוצה את פסק הדין המלא רע"א 8761/20

ועוד קריאה חשובה לתחילת השבוע:
מאמרו של גיל ברינגר, הלא הוא "האדם הסביר" בגלובס.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001358017

חברים, התנועה למשילות ודמוקרטיה צריכה אתכם.
הכנו שאלון לחברי כנסת ולמפלגות המתמודדות על קולות הציבור. השאלון מבוסס על תוכנית עשרת הצעדים של התנועה.

בימים הקרובים נפנה לכולם, וגם נפרסם את התשובות. הפעולות הללו, שנראות פשוטות, דורשות הרבה עבודה והוצאות. גרפיקה, פרסום וכדו'.

הצטרפו כחברים בתנועה, כי רק בזכותכם התנועה למשילות תוכל לשדרג את הפעילות שלה בצורה משמעותית.

יותר מידע לציבור. יותר שקיפות בבתי המשפט. יותר אחריות של נבחרי הציבור, וכמובן: יותר משילות ודמוקרטיה.

בואו!

http://meshilut.org/join-us

‏שתי הערות קצרות על התוכנית הכלכלית של נתניהו וכץ.

1. ההבדל בין כלכלת בחירות לבין תוכנית כלכלית היא ההצבעה על המקןר התקציבי. כרגע זה נראה שממשכנים את העתיד של הצעירים ולא נוגעים במיליציות של הוועדים החזקים והפנסיות התקציביות השמנות.

2. אם קיבלתם כסף ואין לכם מה לעשות איתו ‏אל תייללו. תתרמו!

לקרוב משפחה שאין לו, לשכן שחסר לו, לארגון צדקה או לאקטיביסטים שמקדמים מטרה חשובה שאתם מאמינים בה.

ככה גם תתרמו למשק (זה גם נקרא להגדיל את הצריכה) וגם תעשו טוב.

אין מי שיודע לחלק את הכסף שלנו יותר טוב מאיתנו, האזרחים. אז הנה, קיבלתם הזדמנות. השתמשו בה בחוכמה!

‏ולמי שזה לא ברור.

ביקורת ציבורית על התוכנית, זה אחלה. חלק מדמוקרטיה.

דיון בכנסת (ורוב מוחלט של הצעדים זקוק לאישור בכנסת), והצבעה נגד. נפלא. חלק מדמוקרטיה.

חסימה של התוכנית על ידי מנדלבליט או על ידי פקידים אחרים, שחושבים שהם 'שומרי סף' או 'מבוגר אחראי' - שוד סמכויות לא לגיטימי.

מצטער שאני שולח אתכם שוב לטוויטר, אבל אני לא רוצה שתפספסו את האלוף במיל גיורא איילנד

‏שאלה:

אם נתניהו מביא את התוכנית שלו כחלק מתוכנית מסודרת, כדי שמנדלבליט יחסום אותה וזה יעזור לו בקמפיין.

האם כאשר מנדלבליט חוסם אותו, זה בעצם אומר שהוא משתתף בקמפיין של הליכוד?

כי נראה לי שאסור לעובדי מדינה בכירים לעשות את זה.

‏בג"ץ קובע שלמשטרה אסור לדרוש תעודת זהות מאנשים סתם ככה, בלי חשד סביר.

דעת מיעוט מעניינת של השופט שטיין, עם אמירה עקרונית מעניינת לא פחות:

"כאשר שוטר או בעל שררה אחר פונה לאזרח ודורש ממנו דבר-מה מבלי שדרישתו מגובה בסמכות מכוח דין, רשאי האזרח לענות לאותו בעל‏ שררה "לאו בעל דברים דידי את" ואחר כך להפנות לו את גבו וללכת לענייניו.

נימוסין והליכות שבהן האזרח נתברך יכול שינחוהו לתת לאיש השררה תשובה אחרת ולהיענות לדרישתו, אך לא באלו קא עסקינן, אלא בהיעדר חובה שבדין.

היעדר חובה שבדין, משמעה חסינות מפעולות של אנשי שררה וחירות שלא ‏להיות מוטרד על ידיהם בשום דרך. חירות זו היא בגדר זכות שלילית: הזכות לא להיות מסומן ומוטרד על ידי שוטר או איש שררה אחר, והרציונל שלה הוא חופש כפשוטו – לא כבוד, ולא פרטיות".

קריאה מומלצת

בוקר טוב.

קריאה חשובה על חקירות נתניהו, ומה בעייתי בהן.

"חרף השימוש השגור אצלנו בביטוי זה, לפי מדדים בינלאומיים ישראל אינה מדינה מושחתת. כל כך לא מושחתת, עד שכדי לייצר "מלחמה בשחיתות" הורחבו לאורך השנים שוב ושוב עבירת השוחד והעבירה המעורפלת "מרמה והפרת אמונים""

https://www.israelhayom.co.il/opinion/843571

עולה עוד מעט אצל אבי רצון בבוקר, בגלי ישראל, יחד עם השופט בדימוס הרן פיינשטיין.

לינק לשידור החי: https://www.facebook.com/GaleyIsrael/videos/494641838190574/

המלצת קריאה להיום:

ניידים ונייחים של גדי טאוב, שיצא בהוצאת שיבולת.

בשנים האחרונות יצאו כמה וכמה ספרים שמנסים להראות לציבור הישראלי את בעיות השורש של החברה הישראלית.

ארז תדמור היה סנונית די ראשונה, עם "מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל" שניתח את הבעיות המבניות במערכת הפוליטית-ציבורית ואת התמריצים הבעייתיים של הפוליטיקאים שלנו.

אני תרמתי את חלקי הקטן, עם הספר "מפלגת בג"ץ" על מערכת המשפט וחנן עמיאור עם "הסדנה להנדסת תודעה" שמראה את כשלי התקשורת.

ספרים רבותי, ספרים זה לא הכל. מלבד ספרים יש כתיבה ענפה גם במדורי הדעות בעיתונים וגם בכיכר השוק המודרנית, ברשתות החברתיות.

אבל מרבית הכתיבה מתמקדת במענה לשאלת ה"איך". יש מעטים שמנסים להסביר את ה"למה". מה המניע שעומד בבסיס של האנשים והמערכות שפוגעים לנו בדמוקרטיה ומעמידים את עצמם כנגד הציבור, צרכיו, ערכיו ורצונותיו.

הספר של גדי מנסה לתת תשובה לזה. הוא מנסה להסביר את המאבק הזה כמאבק של ניידים ונייחים. בין האנשים שרואים את עצמם "אזרחי העולם" וקבוצת ההשתייכות שלהם היא עמיתיהם מעבר לים, לבין חסידי מדינת הלאום. בין אליטה גלובליסטית לבין ציבור לאומי, מסורתי המחובר בעבותות לעמו, למולדתו ולמורשתו.

תיזה אחרת שמתחרה עם התיזה של גדי, היא תיאוריית "ישראל הראשונה וישראל השנייה" של אבישי בין חיים, שגם היא זקוקה להקשבה, לדיוק ולחיכוך עם המציאות.

אני סוציולוג קטן מאוד, אבל כשרואים את המאבקים שמתנהלים בכל מקום בעולם, בין שמרנים לפרוגרסיביים, בין לאומיים לגלובליסטים. בין תומכי האיחוד האירופי לזועקי ה-Brexit, ניתן להבין הרבה אירועים ולתת להם הקשר ומשמעות, גם בישראל הקטנה.

קריאה מומלצת וחשובה, ואם אתם עוד לא מנויים לספריית שיבולת, ולכן לא קיבלתם, אתם יכולים לקנות את הספר ישירות באתר ההוצאה לאור.

Http://bit.ly/Smsm123