בחוק האזרחות, היו כמה חברי קואליציה שהתעוררו בפעם הראשונה והבינו שבכל הנוגע לליבת הקיום שלנו כאן במזרח התיכון, הם מוכרחים להעדיף את הרוב הדמוקרטי והיהודי של המדינה, ולא את זהבה גלאון וחבריה. זה מה שהפחיד אותה כל כך. זה מה ששלח אותה לטעון בתחילת השבוע על גבי עיתון הארץ שאני "מסוכן" ומקדם חוק אזרחות גזעני.

ובכן, הנה התשובה שלי שפורסמה הבוקר במאמר תגובה (בעיתון הארץ ובאתר):
***

זהבה גלאון נגד המדינה היהודית


מאמרה של זהבה גלאון, "סמוטריץ' זה קל. אבל מה עם שמחה רוטמן?", שלח אותי לחיפוש מהיר אחר מעשה ימני מובהק שעשיתי בזמן האחרון וזיכה אותי בתואר הכבוד "לא פחות מסוכן" מצדה של גלאון.

לבושתי, קריאה זהירה של המאמר לימדה אותי שזכיתי מן ההפקר. עד כמה מן ההפקר? מתברר שהצעת חוק האזרחות (הוראת שעה) שהגשתי, ושזכתה לתמיכתם של חברי כנסת משמונה סיעות בכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, משמעותה אליבא דגלאון טרנספר ואפרטהייד, וכך גררתי אחרי, כמעט מבלי משים, כנסת שלמה לתמיכה בהצעת חוק טרנספריסטית־גזענית. אין ספק, בחור מסוכן אנוכי.

ובכן רבותי, קוראי "הארץ", הריני מבשר לכם שכנראה אינני מסוכן מספיק, או בפרפראזה על מילותיו האלמותיות של אריק איינשטיין, כתבו עלי בעיתון הרבה דברים, ואני בכלל לא ידעתי שאני כזה.

המילים "המחמירות" שבהצעת החוק שלי, שזיכו אותי בחמת זעמה של גלאון, היו: "העובדה שבן משפחתו של מבקש ההיתר... הוא בן זוגו, וכי לבני הזוג ילדים משותפים, לא תהווה כשלעצמה טעם הומניטרי מיוחד". אלא שהמילים האלה היו מעט מוכרות מדי. למעשה הן הופיעו בחוק האזרחות מאז התיקון האחרון שלו, בשנת 2007, ואישרו אותו פעם אחר פעם, שנה אחר שנה, כל המפלגות בכנסת במשך יותר מ–14 שנה.

כתבתי "כל המפלגות"? סליחה, טעיתי. היו מפלגות שהתנגדו לחוק תמיד, למן היום שבו נחקק בפעם הראשונה, ולאחר מכן גם לתיקונים שהוכנסו בו. בהתנגדות הקולנית והעקרונית לחוק האזרחות חברו להם יחדיו גלאון ועזמי בשארה. מי שכינה את החוק "אפרטהייד" היו מוחמד ברכה ואחמד טיבי.

כשח"כ גלאון עלתה אל הדוכן במארס 2007 כדי להתנגד לחוק, התפרץ בקריאת ביניים חבר הכנסת שי חרמש ממפלגת קדימה, ואמר לה: "תבטלי את חוק השבות, תעשי חוק הגירה אוניברסלי". תשובתה של גלאון היתה: "יכול להיות שצריך לחשוב על זה".

חוק האזרחות של 2007, על תכליותיו הביטחוניות והדמוגרפיות, קיבל את אצבעותיהם של יצחק הרצוג ממפלגת העבודה, יואל חסון ורונית תירוש מקדימה, ועוד רבים מחברי הכנסת. מאז, בהארכות החוזרות והנשנות של החוק, תמכו בו חברי כנסת כמעט מכל המפלגות. כלומר אם קידום החוק הזה הופך אותי לגזען בעיני גלאון, יהיה צורך להכניס למועדון האקסלוסיבי הזה יותר מ–100 חברי כנסת שתומכים בחוק האזרחות, ומתדיינים רק על פרטיו.

אולם במישור העמוק יותר, ההתנגדות הקולנית של גלאון וחבריה במרצ לחוק האזרחות מעידה שאין להם כל רצון לקדם "שתי מדינות לשני עמים". המדינה הערבית שתקום על פי חזונה של גלאון, שהוצמד בשנים האחרונות גם לחזונו של בשארה ושל טיבי, תהיה נקייה מיהודים. והרי זו הסיבה שכל התנחלות בשטח, המיועד לשיטתם לאותה מדינת טרור, היא פשע אלים.

והמדינה היהודית? מה יהא עליה? היא תהיה פתוחה לא לעלייה ולקיבוץ גלויות, כפי שקבעה מגילת העצמאות, אלא למאות אלפי מאוזרחים חדשים, במסגרת מימוש "השיבה" הפלסטינית. כך קובעת הצעת החוק מטעם מכון זולת של גלאון, שהוגשה על ידי חבר הכנסת מוסי רז.

ביטול חוק השבות? "יכול להיות שצריך לחשוב על זה". אבל חלילה מלהכניס עיכוב קטן בגלגלי ההרס של המדינה היהודית היחידה בעולם.

כשבימין מבקשים להחיל ריבונות, גלאון וחבריה צועקים שניהפך למדינת אפרטהייד אם נבלע לתוכנו את שטחי יהודה ושומרון על הערבים המתגוררים בהם. במקום "אנחנו כאן, הם שם", עסקת החבילה שגלאון וחבריה מציעים למדינת ישראל היא לקבל בזרועות פתוחות את הערבים, אך בלי השטחים. הם שם, הם כאן, ואנחנו? לא שם ולא כאן. שתי מדינות לעם אחד. וזה לא העם היהודי.

בחוק האזרחות, היו כמה חברי קואליציה שהתעוררו בפעם הראשונה והבינו שבכל הנוגע לליבת הקיום שלנו כאן במזרח התיכון, הם מוכרחים להעדיף את הרוב הדמוקרטי והיהודי של המדינה, ולא את זהבה גלאון וחבריה. זה מה שמפחיד אותה כל כך. זה מה שהפך אותי למסוכן, לגזען, לתומך אפרטהייד וטרנספר ולשאר הכינויים שבארסנל הגידופים של השמאל הקיצוני.

אני מקווה שחברי הציונים בקואליציה, שהתעוררו הפעם, לא יחזרו לישון, ויבינו ששנאת נתניהו או תאוות השלטון אינן יכולות להצדיק את הרס מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי.

היום גלעד קריב הראה לכולנו איך נראית מתקפת תלת ממד משולבת נגד ישראל: בדה-לגיטימציה, דמוניזציה ודאבל סטנדרט

אזרחי ישראל מותקפים מידי יום בחיזמה, בית עומר, אפרת וכרמי צור וגלעד קריב לא קיים דיון על אף אחד מהאירועים הללו.

היום בזמן שהמשטרה עומדת בירושלים ואומרת "אין כניסה ליהודים" הוא השתמש בסמכותו לרעה וכינס דיון מיוחד על "אלימות מתנחלים".

זה בדיוק ההבדל בין ביקורת בונה ולגיטימית לבין מסע מתוזמר של דמוניזציה, דה-לגיטימציה ודאבל סטאנדרט כנגד המתיישבים ביהודה ושומרון.

צפו:

https://www.youtube.com/watch?v=0Et_B9ZLg5Y

בשבוע הבא ימנו בוועדה לבחירת שופטים 4 שופטים חדשים לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון חולה במחלה קשה. חוסר האמון בו שהולך ומתגבר, הוא רק הסימפטום של המחלה.

התיקון חייב לבוא באמצעות מינוי שופטים שמקבלים את הדין כנתון, ולא "ארכיטקטים של השינוי החברתי".

התיקון יקרה, בשבוע הבא או בעוד שנים, בהדרגתיות כפי שהתרחש בארה"ב, או במהפכה מהירה, כפי שהתרחש בהונגריה או בפולין.

כשאיילת שקד כיהנה כשרת משפטים, היא פעלה לשינוי הדרגתי.

עוקביי הנאמנים יודעים שלא חסכתי, וגם לא אחסוך ממנה בעתיד, ביקורת קשה ונוקבת, וגם כעס ותחושת בגידה, על כך שנטשה את המחנה הלאומי והקימה ממשלה עם תומכי טרור.
היא אחראית ישירה לכל פגיעה בהתיישבות, לכל ההידרדרות במשילות שמתרחשת בימים אלה, לשמעון הצדיק, לחומש, ללוד ולנוף הגליל.

אבל, מה ששלה, שלה.
כשעמדה בראש הוועדה לבחירת שופטים, בלי לשנות את השיטה, היא הצליחה להתחיל ולסובב את הספינה.

זה לא הרבה. זה לא הרבה בכלל. זה המון!

זה הרבה יותר מכל מה שעשו כל שרי המשפטים שלפניה ביחד.

שר המשפטים גדעון סער יצטרך בסופו של יום, להחליט אם הוא ממשיך בסיבוב הספינה או שהוא חלילה מסובב בחזרה.

הקברניט של הוועדה לבחירת שופטים הוא שר המשפטים.

אני מנסה להיות הצופה על הסולם, שרואה את היבשה.

במקום לכתוב מכתבים, הנשיאה חיות הייתה יכולה לפעול שביום שני ימונו שופטים שמכבדים את הכנסת בפסיקתם.

הדיאלוג בין בית משפט שמרני לבין פרלמנט מתנהל בחקיקה ובפסיקה שמכבדת את החקיקה.

הדיאלוג בין בית משפט אקטיביסטי לבין פרלמנט מתנהל בנאומים זועמים ובמכתבים נעלבים.

חבל מאוד!

ביום שני כולם יראו האם המפלגה שהבטיחה לנצח על בגץ והתעקשה על חברות בוועדה למינוי שופטים תביא למינוי שופטים שישמרו על מדינת ישראל כמדינה יהודית או שופטים שישלימו את המהפכה השיפוטית של אהרון ברק.

צפו בדברים שאמרתי הערב בהפגנת הימין ברחבת הבימה>>
https://fb.watch/bemrIycx0c/

אני ממש מודה למוטי קרפל על מתקפות הפוסטים כנגדי וכנגד מפלגתי. הם בהחלט מביאות לי הזדמנות לשתף את חשבון הנפש שלי, ואת הלקחים שאפשר ללמוד מאנשים כמוהו, מלאי אידיאולוגיה אך חסרי מוסר.

קראו:
***

אני ממש מודה לך על מתקפות הפוסטים כנגדי וכנגד מפלגתי. הם בהחלט מביאות לי הזדמנות לשתף את חשבון הנפש שלי, ואת הלקחים שאפשר ללמוד מאנשים כמוך, מלאי אידיאולוגיה אך חסרי מוסר.

גללתי אחורה אצלך בפיד, רק כדי לראות את הפוסט על כך שלכתחילה צריך שבן גביר וסמוטריץ ירוצו ביחד, ולא עם בנט, כדי למקסם את כמות הקולות של הגוש הימני. כי כך נוכל לשקר לאנשים, ולמשוך לימין קולות של אנשים שרק בטעות חושבים שסמוטריץ הוא קיצוני כמו בן גביר, אבל למעשה אחרי הבחירות שתי המפלגות תוכלנה לעבוד ביחד תוך רתימת קולות האנשים שסולדים מסמוטריץ לאידיאולוגיה הנכונה. (בחירות סבב א)

ואז נתקעתי בדרך עם הפוסטים הלוחמניים נגד סמוטריץ שמעז לטפול האשמות שווא על המשיח שלך, בנט, שבחיים לא יקים ממשלה שנותנת את השלטון לשמאל, אלא לכל היותר יצרף את יאיר לפיד לממשלתו הרחבה, כנספח, למען אחדות האומה. (בחירות סבב ד)

ואז את ההתפתלויות כשהתברר שאתה שימשת כלי בידיו של שקרן להטעות מצביעים תמימים. (אחרי בחירות סבב ד)

ואז את הפוסטים על כך שאתה לא מצליח לגייס קשב לביקורת על הממשלה הרעה הזו, כי היא פשוט לא עניינית. (אחרי הקמת הממשלה)

איבדת את זה מזמן. וזה עצוב מאוד.

אבל הלוואי שנלמד מזה דבר אחד. בחזון שלך, שחלקת בזמנו עם משה פייגלין, היה מתחילת הדרך מאפיין נכלולי ביותר, שמזלזל באופן עמוק בציבור וברצונותיו. ואני מודה ומתוודה, שבתור נער ובתור בן 20, לא הבנתי לעומק את השקר שבתורתכם.

הטענה הייתה: "מנהיגות יהודית" רק נשים בראש הציבור והמדינה מישהו "אמוני", ולא משנה באיזה דרך, והמציאות תהיה אחרת.

בלי תהליך. בלי קירוב לבבות. בלי עבודה מקצועית ויסודית לתיקון המערכות.

בהתחלה מפלגה שכשלה, ואז חשבתם שאם תתפקדו לליכוד במאסה מאורגנת, תוכלו לקחת מפלגה ששייכת לעם ישראל, ולגנוב אותה לטובת התפיסות שלכם.

הטפתם למתפקדים שזה בסדר להתפקד לליכוד אבל בקריצה להצביע למפלגה אחרת.
כמו הליכודניקים החדשים, חשבתם שניתן לגנוב את עם ישראל.

זה התפוצץ לכם בפנים, כי הציבור הערכי ששכנעתם להתפקד לליכוד, לא נשאר נאמן לכם. הוא לא היה חייל שלכם אלא חייל של אידיאולוגיה. ואידיאולוגיה לא סובלת זיופים. היא לא סובלת שקרנים. חלקם הגדול של המתפקדים שפקדתם לליכוד, הפכו באמת לליכודניקים, ונתנו את קולותיהם, גם בפריימריז, לאנשים טובים ואידיאולוגים שיודעים לעשות את העבודה.

כל שופר צריך איזשהו משיח, אז זה היה פייגלין, אבל לאחר שנכשל כמה פעמים, נטשת אותו והלכת לשפרר משיחי שקר אחרים.

ועכשיו החזון שלך מתפוצץ בפנים של כולנו.

מי שמגיע לכס ראש הממשלה במרמה, עם שישה מנדטים, לא מוביל את מדינת ישראל לכיוון של מנהיגות יהודית. לתורה ולערכים האמוניים אין שום השפעה על ממשלתו, גם כשיש כיפה על ראשו.

אז גנבתם, ורימיתם, ושיקרתם ולקחתם קולות של אנשים תמימים, כדי להגיע ליום המיוחל של ראש ממשלה עם כיפה על הראש.

וכשהכל מתפוצץ, ומנסור עבאס מחזיק את מדינת ישראל, וחוזרים לימי אוסלו, ומעדיפים כסף על חיי אדם במשבר הקורונה וחברי "ממשלת האחדות" המדומיינת וההזויה שלך מפמפמים בכל הכח קמפיין אנטישמי נגד "תתי האדם", השכנים והחברים שלך, האשם הוא לא בך ובאידיאולוגיית השקר שאתה מפמפם לציבור כבר שלושה עשורים, אלא במי שמראה לך את המציאות.

לשקר, מוטי, אין רגליים. אבל כנראה שיש לו דובר נאמן.

בבקשה תמשיך. יש עוד כמה אנשים שלא הבינו את הטרגדיה, ועדיין חושבים שאפשר לבנות מנהיגות אמונית על בסיס שקרי.

כל פוסט שלך מבהיר להם את העצב ואת הגיחוך שבסיטואציה.

באתי לוועדה לבחירת שופטים כדי שבבית המשפט העליון ישבו שופטים שמרנים.

מקווה שאני לא היחיד.

מי שלא רצה להיות נתון לווטו של מועצת חכמי התורה, מצא עצמו נתון לווטו של מועצת חכמי השורא.

יש קואליציה אמתית בכנסת הזו של יותר מ-70 ח"כים ציוניים - ככה עבר חוק האזרחות. אבל בגלל שנאה לנתניהו חלקם חברו לרע"מ ולמרצ שמחזיקות אותם בגרון.

צפו>>

אותם "אנשי ימין" שהתקפלו ועשו ברית קואליציונית עם מרצ ורעמ בכנסת עושים ברית קואליציונית עם חיות בוועדה לבחירת שופטים. אם לא יהיה לנו בית משפט שמרני במדינת ישראל לא יהיה לנו בית משפט בכלל. לצערי.

האזינו לראיון הבוקר עם בן כספית וינון מגל ברדיו 103fm>>

שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר טען במאמרו "מה עומד מאחורי הדרישה למנות שופטים שמרניים?" (הארץ, 20.1) שהחלוקה בין שופטים בעלי נטייה שמרנית ובעלי נטייה ליברלית מיובאת מארה"ב בשנים האחרונות, היא משקפת "חלוקה פוליטית", ומהווה שיטה גרועה, המנוגדת למגמה הרווחת בעולם, המבקשת להרחיק את השפיטה מן הפוליטיקה.

אני חייב לומר שמעט הביך אותי לקרוא מאמר ארוך של שופט בדימוס, שכיהן גם כיועץ המשפטי לממשלה, שכמעט אף טענה עובדתית שבו אינה אמת.

אך החלטתי לראות בכך הזדמנות להתמודד אחת ולתמיד עם שאלה ששואלים רבות: מיהו השופט השמרן שמבין היטב את תפקידה ומעמדה של הרשות השופטת במדינה דמוקרטית?

מוזמנים לקרוא את מאמר התגובה שלי שפורסם הערב באתר מידה>>

https://mida.org.il/2022/02/20/פרשנים-נאמנים-של-החוק-או-ארכיטקטים-של-ה/

דבריי בוועדה לבחירת שופטים היום:

את הדברים שאני אומר כאן, אמרתי בשיחות אישיות כמעט לכל אחד ואחד מכם.

כל התמריצים הפוליטיים שלי היו אמורים לדחוף אותי להיות "טהרן". לדחות כל דיל שאינו מושלם. להציב אולטימטומים בלתי אפשריים ולדרוש הרבה. אני חבר אופוזיציה ויכול לשבת על היציע ולצעוק. לכאורה, אין לי סיבה להצביע בעד דיל שאינו ארבעה שופטים שמרנים.

למרות זאת, מהיום הראשון אמרתי לכל חברי הוועדה שדיברו איתי, שלטובת מדינת ישראל, ולטובת האמון הציבורי בבית המשפט העליון ובמערכת המשפט בכלל, נכון יותר להגיע לקונצנזוס, גם במחיר פשרות כואבות.
זה לא בריא למדינת ישראל ולבית המשפט העליון שהציבור הגדול אותו אני מייצג, ייצא מפה ללא כלום.
זה לא בריא לשופטים בבית המשפט העליון, להיבחר באופן שאינו פה אחד.

בתוך הוועדה אני אחד מתשעה, מחוץ לוועדה אתם המיעוט ואני הרוב. אתם יכולים לנצח אותי פה, אך ההפסד הוא של כולם.

הבעתי הסכמה כמה פעמים, לא למועמד אחד ולא לשניים. הבאתי רשימה גדולה ומגוונת של שופטים שמרנים וטובים שכל אחד מהם יכל להיות ברשימה היום והתוצאה הייתה יותר טובה. מתוך שלושים המועמדים שהוצגו, בשני הסבבים, ניתן בקלות למצוא 8 או 10 מועמדים שעונים, כל אחד בדרכו, להגדרת שמרן.

בחרתם לפסול את כולם, ולהתעקש שבית המשפט ימשיך להיות נחלה פרטית של קליקה סגורה, שממנה רק את הדומים ואת הקרובים לה.

ישפוט הציבור.

היום הייתה ישיבה חגיגית של ועדת חוקה לרגל חגיגת 30 שנה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

מי שקרא את הספר שלי "מפלגת בג"ץ" יודע שהמהפכה השיפוטית של אהרן ברק שבאה לאחר חוק היסוד, היא הכל, חוץ מסיבה למסיבה.

אז הכנתי את הנאום הכי חגיגי שיכולתי, ובאתי לחרב קצת את המסיבה

צפו>>

https://www.youtube.com/watch?v=LfKngvznCXg

"אמר רבי אלעזר בר אבינא: אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח."

מלחמה ומשיח. מלך וכהן משוח מלחמה. הם חלק מפרשת השבוע שעוסקת בבניית המקדש.

וַיַּעַשׂ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קֹדֶשׁ וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים טָהוֹר מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ.

בפרשת השבוע אנו מקבלים סיכום מדויק של הפעולות שהתבצעו על ידי משה לבניין המשכן ולהכנת כליו.

יש דמיון ושיתוף בין חלק מהרכיבים של שמן המשחה ושל קטורת הסמים אבל היה ביניהם הבדל משמעותי אחד.

את הקטורת היה צריך להכין ולחדש כל הזמן. בכל יום אנו אומרים את אופן פיטום הקטורת, את הכמויות ואת המידות, את החלוקה לימים, לשנים, לערב יום הכיפורים.

לעומת זאת, את שמן המשחה, הכין פעם אחת משה רבנו, ומאז לא הוכן שוב.

הגמרא מדברת על כך שהשמן הזה מעולם לא פחת, למרות שמאז שהוכן נמשחו בו כל כלי המקדש, את אהרון ואת בניו הכהנים, את חלק ממלכי ישראל, ועדיין הוא נשאר כפי שהיה, בכמותו ובאיכותו.

השאלה היא מדוע נדרש הנס הזה? מה מיוחד בשמן המשחה שאי אפשר להכין אותו בעצמנו במקדש, כפי שהוכן בעבר?

כבני אדם יש לנו את היכולת לשפר את העולם. בכל תחום אפשרי אנו לוקחים חומרי גלם פשוטים, והופכים אותם בשכלול בלתי פוסק לטובים יותר, שימושיים יותר, מוצלחים יותר.

כבני עם ישראל, ממלכת כהנים וגוי קדוש, אנו אמורים לקחת את היכולת האנושית הזו, ולהשתמש בה כדי לקדש את החומר.

להעלות את מעשי היום יום בדרגה, ולהפוך אותם לבעלי ערך רוחני וגבוה.

בעשיית הקטורת הדבר בא לידי ביטוי אפילו מוחשי יותר. לוקחים את החלבנה, שריחה רע, ובאמצעים אנושיים, הופכים אותה לחלק מתרכובת שריחה הטוב הולך למרחקים.

ואת היכולת הזו של עשיית הקטורת, אנו מקדישים לשמים, לריח ניחוח אשה לה'.

כל זה כאשר אנו מקדישים את יכולות הבניין והיצירה של האנושות.

אבל לעתים, נדרש מאיתנו לקדש לא רק את יכולת הבניין והיצירה, אלא גם את יכולת ההרס והחורבן. את המלחמה.

זה כבר מעבר לכוחות היומיומיים שלנו. זה בוודאי לא דבר שהיינו רוצים להפוך להרגל.

ולצורך כך יש לנו, בבית הגנזים, מעט שמן משחה שנוצר על ידי משה רבנו, שאיתו ניתן למשוח כהן, משוח מלחמה, או מלך שייצא לפנינו ויבוא לפנינו, ויילחם את מלחמות ה'.

המלחמה חייבת להיות קודש מוחלט. בלי מניעים זרים. בלי רצונות משל עצמנו.

ולכן, את קטורת הסמים, אפשר להכין בטהרה ואז להקדיש אותה לשמים.

אבל את שמן המשחה, חייבים להכין מלכתחילה באופן הכי קדוש, כאירוע חד פעמי, החורג מגדר המציאות הרגילה.

המלחמה אינה המשך המדיניות באמצעים אחרים. היא אירוע שאנו רואים אותו כמופרש ומנותק מסדר האירועים הרגיל והיומיומי.

מלחמות, אומר הקב"ה לאומות העולם שבאות לפניו, הם לא חלק מהמעשים שלכם.
"מלחמות, אני עשיתי, שנאמר "ה' איש מלחמה".

השבוע קיבלנו תזכורת נוספת שה' איש מלחמה. שבחזית הבינלאומית, המדינות שהתיימרו להבטיח את שלומו של העולם ושל בעלות בריתן, נטשו בשל אינטרסים, בשל פחד או פשוט בשל חולשה.
אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר.

אשור, או המעצמה שמחליפה אותה ככח העולמי, לא יושיע את אוקראינה. אשור בוודאי שלא יושיענו.

אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים, הנותן לנו כח לעשות חיל.
ה' איש מלחמה. ה' שמו.

זו פרשת השבוע שלנו, ושל העולם כולו.

שבת שלום.

נוחת הבוקר בחזרה מכמה ימים עמוסים בארה"ב. השתתפתי בכנס השמרנות CPAC 2022 באורלנדו שבפלורידה.

בכנס נפגשתי עם שורה של אנשי קונגרס וסנאטורים ועם מנהיגי ארגונים מובילים בעולם הימין השמרני.

השתתפתי בפאנל שנשא את הכותרת "לשנה הבאה בירושלים" ועסק ביחסי ישראל וארה"ב, וזכיתי לבלות את השבת יחד עם ארגון השמרנים היהודים הצעירים, שהרימו אירוע מיוחד יחד עם השגריר דייויד פרידמן, מרק לוין ורבים רבים אחרים.

חיזוק התפיסה השמרנית בישראל ובעולם מתנהל בכל החזיתות.
כמובן שלהיות שמרן בישראל ולהיות שמרן בארה"ב זה עניין שונה, אך המתקפות על התפיסות הבסיסיות ביותר של חיינו מתואמות באופן בין לאומי. הארגונים שדוחפים תפיסות פרוגרסיביות בישראל מקבלים חיזוק, כח, השפעה וגם כסף רב, מארגונים פרוגרסיביים וגם ממדינות זרות.
את ההתמודדות ניתן וצריך לבצע בשיתוף פעולה עם חברינו מעבר לים, מארה"ב, מאנגליה, מקוריאה ומכל מקום אחר בו השמרנות הופכת לכח משפיע

המתקפה של ארגון הגג של הארגונים היהודיים בבריטניה (Board of Deputies) על יו"ר המפלגה שלי, חה"כ בצלאל סמוטריץ היא רק דוגמא לכך שעמדות לאומיות של הציבור המאמין בישראל עוברות דה-לגיטימציה בהליך מזורז, כדרכו של השמאל הפרוגרסיבי העולמי.

אני מברך את הנשיא הרצוג שהשמיע קול צלול בנושא והבהיר שאת "תרבות הביטול" "Cancel Culture" שמנסה לרמוס כל מי שלא מיישר קו עם התפיסות העדכניות של הפרוגרסיבים, יש לגנות ולבטל.

העמדות של ישראל המאמינה אינן רק "לגיטימיות", הן נכונות, הן אמיתיות והן אלה שאמורות להוביל את מדינת ישראל, מאז ולתמיד.

אנחת ישר לתוך הדיונים בוועדת חוץ וביטחון על חוק האזרחות, שמזכיר לכולנו ששמירה על מדינת הלאום של העם היהודי זה לא עניין של העבר הרחוק.

מדובר במאבק מתמשך שאסור למצמץ בו. כדי שתהיה לנו מדינה יהודית!

הכנסת אוטוטו יוצאת לפגרה ונראה שגלעד קריב מנצל זאת כדי להתחמק מאחריותו כיו"ר ועדת חוקה לאשר את תקנות חוק החרם ולהביא סוף סוף לרפורמות הדרושות ביחסה של המדינה לארגוני החרם.

במדינות רבות קידמו חקיקה נגד BDS.

בישראל, ממשלת עשר מעלות ימינה של נפתלי בנט, איילת שקד, זאב אלקין ואביגדור ליברמן - לא זזה.

שרת הכלכלה עשתה הצגה שלמה עם בן אנד ג'ריז אבל כנראה שלדאוג שגלעד קריב לא תוקע את התקנות בוועדה, גדול עליה ועל שאר הקואליציה.

"הצטיידות המשטרה בתוכנת פגסוס לטובת האזנות סתר לא קיבלה את אישור היועץ המשפטי לממשלה"

כך אמרה נציגת היועץ המשפטי לממשלה בתשובה לשאלתי הבוקר בוועדת חוקה.

המשטרה והפרקליטות הקימו צוות שחבריו מעורבים בהפעלת כלי ריגול כנגד אזרחים, כדי שיחקרו האם הם פעלו כשורה.

המסקנות לא יהיו שוות את הנייר עליו הן כתובות. רק בדיקה חיצונית ובלתי תלויה תחשוף את האמת.

צפו>>