אי שם באוקטובר האחרון הייתי היחיד בוועדה לבחירת שופטים שהצביע נגד הסדר הפרישה של אתי כרייף במסגרת ההסכמות שהושגו בינה לבין הפרקליטות בפרשת 'מין תמורת מינוי'. היום יצאה הודעה רשמית של נציב תלונות הציבור המבקרת את התנהלות הפרקליטות בפרשה.

אמרתי אז ואני אומר גם היום: אסור שהוועדה לבחירת שופטים תהיה חותמת גומי והכשר להסדרים בין למברגר לבין כרייף. הכרעתו של נציב תלונות הציבור לפיה התבצעה חקירה כנגד שופטת מכהנת בניגוד להוראות חוק יסוד השפיטה, צריכה לזעזע את אמות הסיפים.
האינטרס לסגור את הפרשה בשקט אולי שירת את השופטת כרייף, אולי שירת את הפרקליטות, אולי שירת את הנהלת בתי המשפט אך לא שירת את הציבור!

התנגדתי אז ואמשיך להתנגד לכל ההסכמות החשאיות שמטרתן לאפשר לגופי התביעה והחקירה בישראל להתנהל ללא כל ביקורת. התנייה של סגירת תיק בפרישה מתפקיד בין אם מדובר בתפקיד שיפוטי ובין אם מדובר בכהונה כנבחר ציבור, משמשת בידי הפרקליטות כאמצעי לחיסול קריירות.

תפקידה של הפרקליטות הוא להעמיד לדין חשודים ולהותיר את ההכרעה בעיניינם לבית המשפט, ולא לשמש כיחידה לסיכול אנשי ציבור או להחליט מי יכהן ומי לא כהן כשופט במדינת ישראל.

מוזמנים להאזין לראיון שקיימתי בזמנו לאראל סגל שמפרט יותר על הסוגיה>>
https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IHKGDI&c41t4nzVQ=FJE

כשהמדינה מכניסה אנשים לבידוד במלונית היא לא עושה זאת לטובתם. היא עושה זאת לטובת הסביבה ולטובת כולנו.
הטלת האחריות על כתפי המבודד תגרום לכך שהממשלה תקבל החלטות חסרות אחריות מבחינה תקציבית בידיעה שהחשבון יוגש למישהו אחר.

צפו בדברים שאמרתי הבוקר בדיון בוועדת חוקה>>
https://fb.watch/a8iuU_LE00/

הנציב שוהם, בגאווה אין סופית, שאינה במקומה, החליט לבקר את הרב הראשי יצחק יוסף על התבטאויותיו נגד רפורמת הכשרות והגיור.
הוא אינו מבין את תפקיד הרבנות הראשית. הוא אינו מבין את תפקיד בתי הדין הרבניים.
הוא אינו מבין את תפקידו.

צפו בדברים שאמרתי הבוקר בוועדת חוקה>>

https://www.youtube.com/watch?v=u2i5XY5u6MA

תפקיד משטרת ישראל הוא לא לשמור על השקט. תפקיד המשטרה הוא לשמור על החוק.

המשטרה הגיעה למצב אבסורדי בו הדרך הטובה ביותר לשמור על השקט זה להרחיק את היהודים כי היהודים לא יתפרעו ויצאו למהומות.

זה מוביל לאפליה שמתרחשת על הר הבית באופן גורף. זה חייב להיפסק. בוודאי לא להיעשות בחסות משטרת ישראל.

צפו>>

בעוד כחצי שעה, אעלה לדבר במליאת הכנסת לפרק זמן של כשעה.

בתוכנית: שיעור דף יומי, התייחסות להצעת חוק העיריות (היטל שמירה) ונושאים שיעלו בטוויטר ובטלגרם על ידי קהל העוקבים.

המשכימים קום, יכולים לעקוב כבר מעכשיו ולהרוויח את השיעור של פינדרוס על פרשת השבוע.

https://twitter.com/KnessetT/status/1475695643985432576?t=NQqc5rZoRDgbmUcxVIDKEg&s=19

סדר בבלאגן: חוקי הפייסבוק.

חוקים שונים ששמותיהם נזרקים לאוויר ויש בלבול ביניהם: נשתדל לעשות סדר כרונולוגי.

חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד, הגיש בכנסת קודמת הצעת חוק שנועדה לייצר תמריץ לרשתות חברתיות להימנע מצנזורה ובוודאי מצנזורה מפלה.
מטרת ההצעה, שסייעתי במעט בניסוחה: להתמודד עם השתקה ופגיעה בחופש הביטוי של האזרחים. "חוק הרשתות החברתיות".
הצעה זו עלתה גם בכנסת זו, על ידי עמיחי שיקלי, שלמה קרעי וגלית דיסטל בה תמכו רבים לרבות עבדכם הנאמן. היא נפלה בהצבעה בחודש יולי השנה.

מאחר ואת ההסדר כולו, אי אפשר לקדם בקואליציה הזו ניסיתי לקדם חלק קטן אך משמעותי מאותה הצעה של עמית הלוי, וזה הסדרת מנגנוני ההסרה והערעור, כך שיהיו יותר שקופים כלפי המשתמשים ויהיו חייבים להינתן בתוך פרק זמן קצר.
המנגנונים האלה, שקיימים היום ופועלים בצורה לא טובה, המאפשרת למעשה לרשתות להתחבא מאחורי טענות עמומות כמו "הפרת כללי הקהילה" או "דיווחים שהתקבלו", צריכים להיות מוסדרים בחקיקה על מנת להגן על חופש הביטוי שלנו האזרחים, מפני הרשתות.

את ההצעה הזו, אני מנסה לקדם בהסכמה קואליציה ואופוזיציה יחד עם חה"כ אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו), ואתמול ראיתי שגם יועז הנדל רוצה לקדם משהו דומה לזה כהצעה ממשלתית.

כחלק מתמיכתי בהצעה זו סוכם על כך שההצעה תתמקד במתן אפשרות לאזרח לבקש מהרשתות להסיר תוכן שמסית לאלימות, מהווה הטרדה מינית או מידע רגיש בדומה לאופן הטיפול במוקד 105 ולא תעסוק במבחנים עמומים או בהסרת מידע בשל טענות לפייק ניוז וכדומה.

מצד שני מבקשת הצעת החוק לחייב את הרשתות לדווח גם למבקש הסרת המידע, וגם למפרסם המידע, את הנימוקים להסרה או לאי ההסרה ואת אפשרויות הערעור.
חשוב להדגיש שהחוק הזה לא מחייב הסרה או מאפשר הסרה של תוכן שהרשתות לא מסירות היום. כל מה שהחוק עושה הוא לחייב את הרשתות לנמק בתוך זמן סביר, לתת אפשרות לערער ולהעמיד מוקד אנושי כדי שאדם שפורסמה (למשל) תמונת עירום שלו, והוא מבקש להסיר אותה באופן מיידי, לא יצטרך להתמודד עם טופס אילם כשבכל דקה שעוברת, עוד אנשים נחשפים והפגיעה בו הולכת וגדלה.
שם הצעת החוק הזו: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירותים מקוונים).

חוק אחר שמקודם כרגע, של מאיר יצחק הלוי ואח' הצעת חוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט (הסרת תוכן), התשפ"ב-2021. חוק זה והחוק הממשלתי שככל הנראה יקודם יחד איתו, הם חוקים שמאפשרים הסרת תוכן, ואף מחייבים את הסרת התוכן. מייצרים הליכים חדשים של הסרת תוכן על ידי שופט וכד'.
הצעות חוק אלו מאוד בעייתיות, וזכו לביקורת סופר מוצדקת על ידי נתניהו ועל ידי חברי כנסת רבים אחרים. הם גם זוכים לביקורת קשה מארגונים חוץ פרלמנטריים, מימין ומשמאל, ובצדק רב.

כל מה שאני מבקש, זה לא לעשות סלט ולא לשפוך את התינוק עם המים.

1. חוק הרשתות החברתיות שנפל ביולי של גלית דיסטל ושות' - חוק טוב בגדול.

2. חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירותים מקוונים), של אלינה ברדץ' ושלי (קואליציה אופוזיציה) חוק טוב בגדול (אם כי חלקי)

3. חוק הסרת תוכן של מאיר יצחק הלוי ושות' - חוק צנזורה בעייתי מאוד.

שמחתי לעזור.

“Israel is the home of the Jewish people. You can’t leave people out of their home."

I invite you to read my latest interview to Gil Hoffman, published on JPOST today>>
https://www.jpost.com/israel-news/politics-and-diplomacy/article-690236

"An idea raised by Religious Zionist Party MK Simcha Rothman makes a lot more sense. He said Israel should let in zaka’ei shvut – people eligible to make aliyah under the Law of Return.

Implementing this idea would justify continuing to temporarily turn away non-Jews who want to visit the country while permitting in Jews, for whom Israel remains a haven.

It would not be discriminatory, just as the Law of Return is not discriminatory. It is merely a recognition of the role that Israel has played since its founding. And it would correct the mistake that Israel is currently making."

I invite you to read the latest of Martin Oliner, co-president of the Religious Zionists of America, published today on JPOST>>
https://m.jpost.com/diaspora/article-690316

לפני מספר ימים ניגשו אלפי סטודנטים לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין בישראל. בחלק השאלון המהותי נתקלו הסטודנטים בשאלה: "בשנת 2020 חוקקה כנסת ישראל חוק יסוד שהתקבל ברוב רגיל אשר כולל סעיפים שפוגעים בהוראות מסויימות בחוק יסוד: מבקר המדינה באופן שאינו מקיים את פסקת ההגבלה השיפוטית. מה הדין?"

אם ניגשתם למבחן ועניתם תשובה נכונה - הפסדתם נקודה. אם עניתם שבית המשפט יכול לפסול חוקי יסוד בלי שום הסמכה, ברכותיי! עברתם את המבחן.

יש כאן שתי בעיות: אחת היא העובדה שלשכת עורכי הדין, בעקיפין, באמצעות שאלה במבחן, מסייעת לבסס עמדה רדיקלית וחסרת בסיס לפיה לבית המשפט יש אפשרות לבטל כל חוק יסוד ולמעשה מציבה את הרשות השופטת לא רק מעל הרשות המחוקקת אלא אף מעל הרשות המכוננת.

הבעיה השנייה היא שהנבחנים שענו את התשובה הנכונה משפטית שהוסכמה על ידי המומחים למשפט חוקתי מהמחנה השמרני ומהמחנה האקטיביסטי כאחד הפסידו ניקוד וייתכן שלא זכו לרישיון המיוחל.

בכוונתי לבדוק את עניין הבחינות ואופן קביעת הציונים בהן ואבקש מיו"ר ועדת חוקה לקבוע בעניין דיון בקרוב.

ברוכים הבאים למשפטוקרטיה היחידה במזרח התיכון!

https://www.makorrishon.co.il/news/441731/

היום מכון זולת בראשות זהבה גלאון ביקש להסיע את מדינת ישראל אחורה בזמן ל-1984.
תחת הכותרת "תופעת הפייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם", ביקשו נציגיו להיכנס בנעליו של "מיניסטריון האמת" של אורוול ולדון בהקמתו של מנגנון שיקבע מה אמת ומה שקר.

בריאותו של מי שנחשף למידע שקרי ומפוקפק ביחס לקורונה אינה נפגעת. רק מי שבוחר להאמין לו או להעדיף אותו על פני המידע מהמקורות האמינים, הוא עצמו פוגע בבריאותו. זו טעות, אך זו זכותו.

העובדה שארגון זכויות אדם מבקש להגביל את חופש הביטוי שלנו ולהגדיל את כוחה של המדינה ולאפשר לה לקבוע מה מותר לומר ומה לא תמוהה כשלעצמה. המחשבה שאפשר לקחת גוף ממשלתי במדינה דמוקרטית מוכשר ככל שיהיה ולתת לו את הבעלות על האמת - סותרת במובן הכי עמוק שיש את המושג דמוקרטיה.

צפו>>
https://www.youtube.com/watch?v=O2Pr-D7n4Lc

אחרי אתמול אפשר להגיע למסקנה שאין מדינת ישראל יותר.
כל אחד לעצמו, והספר החדש "איך מגיפה מנצחת" הולך להיכתב בדמינו.
צפו>>

כל חוק יסוד חקיקה שיאפשר לביהמ"ש לבטל חוקים בשיקולים מהותיים ולהיכנס לוויכוח פוליטי עם נבחרי הציבור, יפגע ביכולתו של ביהמ"ש לבצע את תפקידו האמתי.

ברגע שבג"ץ החליט להתערב במהות, הוא איבד את הלגיטימציה הציבורית ואת היכולת לשמש בורר נייטרלי והדבר מנע ממנו להגן על הפרט או המיעוט במקרים שהדבר נדרש.

צפו בדברים שאמרתי הבוקר באוניברסיטת רייכמן בפאנל על חוק יסוד החקיקה>>

החלטת הנשיאה חיות להעביר בשידור ישיר הקראות פסקי דין והחלטות של בתי משפט השלום והמחוזיים (במסגרת פרוייקט ניסיוני בשנת 2022) הוא צעד פופוליסטי וחסר תוחלת.

עיקרון פומביות הדיון נועד לחשוף לציבור את ההליך השיפוטי ואופן פעולתו ולאפשר גם בקרה וביקורת על התנהלות השופטים. הקראת פסקי דין, על התיאטרליות שבה, משרתת רצון בתדמית וביחסי ציבור, אך לא מקדמת במאומה את פומביות הדיון.

לציוץ>>
https://twitter.com/rothmar/status/1478355333303185413

מי שהכניס לקואליציה תומכי טרור, מסר היום את מפתחות הכנסת לידי תנועת האחות של חמאס.

בצעד לא חוקי ולא דמוקרטי, ניר אורבך, יו"ר ועדת הכנסת והקואליציה כולה, שמו ללעג את תקנון הכנסת והפעילו סעיף של "סדרי דיון מיוחדים" הנועד למקרים "יוצאים מן הכלל" כדי להעביר במהירות את חוק החשמל ולסתום את הפה לאופוזיציה.

הכל כדי להשלים ללא הפרעות את העברת חוק החשמל ואת מסירת הבעלות על מדינת ישראל לידיו של מנסור עבאס.
***

תמונה אחת שווה 53 מיליארד מילים

*עופו להתפקד!*

א.גם אתם התעצבנתם ממה שראיתם היום בכנסת?
שמנסור עבאס וחבריו העבירו את חוק החשמל שיכשיר עשרות אלפי בתים ערבים בלתי חוקיים,
שממשלת ישראל מצביעה נגד הסדרת ההתיישבות הצעירה.
התעצבנתם כשראיתם את נפתלי בנט עומד בבריונות וצועק על אנשי המחנה הלאומי ואומר לאורית סטרוק- "עופי לי מהעיניים"?

אז אנחנו לא מתעצבנים. אנחנו מתפקדים.
אל מול החולשה ואובדן הדרך אנחנו מלאים תקווה ואמונה. אנחנו נמשיך לעשות ציונות ולקדם את מדינת ישראל יחד אתכם.

*ביום הזה אל תעמדו מהצד בואו תהיו שייכים*, יש למחנה הלאומי המאמין בית, תצטרפו גם אתם שנוכל לדאוג יחד למדינה היהודית.

ב. כשאתם מתפקדים אתם מחזקים את הציונות הדתית בכנסת, אתם נותנים כוח לנציגי המפלגה לפעול, אתם מצהירים בצורה ברורה לאיפה אתם שייכים, שאתם לא איבדתם את התקווה.
ההתפקדות נותנת גם לכם כח - אתם הופכים להיות חברי מפלגה ואתם אלו שתבחרו בפריימריז את ראש הרשימה ואת חבריה לכנסת.

ג.כמה זה עולה?
עלות דמי חבר שנתיים הינם:
40 ש"ח ליחיד ו- 70 ש"ח לזוג.
צעירים עד גיל 25:
25 ש"ח ליחיד ו- 45 ש"ח לזוג.
צעירים בגילאי 17 - 18: חינם.

יאללה עופו להתפקד!

https://mifkad.zionutdatit.org.il/?t=V2pKS04xRjNQVDA9

חה"כ עאידה תומא-סלימאן אמרה לי הבוקר במהלך עימות ברדיו ש"מעצר מנהלי זו חטיפה".
אמרתי לה שהיא צודקת, מדובר בחטיפה. כמו שאם נדע על מדען גרעין איראני שבלעדיו אין פצצה אנחנו נחטוף אותו, כנ"ל עם מחבל.
האזינו לעימות המלא הבוקר בתכנית של ניסים משעל וגיא פלג ברדיו 103fm>>
https://www.facebook.com/MKSimcha/videos/350439959842940/