מפגש שהתחיל לפני כשלושה שבועות ב-770 בניו יורק, הוביל להתוועדות י"ט כסלו בנתניה עם רב העיר נתניה הרב קלמן בר שליט"א ועם רב העיר לוד הרב שמעון מאיר ביטון ועם רבני ושליחי חב"ד.
לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו. לחיים לחיים!
לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו. לחיים לחיים!
חה"כ גבי לסקי לשמחה רוטמן: חשוף את שמות המועמדים לשיפוט איתם נפגשת; רוטמן בתגובה: אני נפגש עם המועמדים מתוך כבוד לחוק היסוד, לא אפרסם שמות המועמדים שנפגשו איתי מוזמנת לפנות אליהם ולשאול
חה"כ גבי לסקי פנתה השבוע (22.11) לחה"כ שמחה רוטמן בדרישה שיפרסם את שמות המועמדים לשיפוט בבי המשפט העליון איתם נפגש.
בתגובה השיב חה"כ שמחה רוטמן: "נפגשתי עם כל מועמד שביקש להיפגש, וכמוני למיטב ידיעתי גם חברי הוועדה האחרים. בנוגע לשמות המועמדים, איני נוהג לפרסם מיוזמתי, פרטים אודות אנשים שנפגשים איתי, אולם כמובן שאין לי שום התנגדות שתפני לכל המועמדים ותשאלי אותם עם מי הם נפגשו, ואני נותן את הסכמתי מראש לפרסום העובדה שנפגשתי עם מועמד זה או אחר."
עוד אמר חה"כ רוטמן: "כפי שציינת במכתבך, אכן, כל מועמד שלא התרשמתי ממנו בצורה בלתי אמצעית, סיכוייו להיבחר נמוכים יותר. יתרה מכך, איני מתכוון לקדם את מועמדתו של מועמד שלא נפגש עימי כיוון שאין תחליף להתרשמות בלתי אמצעית, ולא ניתן ללמוד בצורה מעמיקה על תפיסת עולמו של אדם מבלי לקיים עמו פגישה."
מצ"ב הפניה והתשובה
חה"כ גבי לסקי פנתה השבוע (22.11) לחה"כ שמחה רוטמן בדרישה שיפרסם את שמות המועמדים לשיפוט בבי המשפט העליון איתם נפגש.
בתגובה השיב חה"כ שמחה רוטמן: "נפגשתי עם כל מועמד שביקש להיפגש, וכמוני למיטב ידיעתי גם חברי הוועדה האחרים. בנוגע לשמות המועמדים, איני נוהג לפרסם מיוזמתי, פרטים אודות אנשים שנפגשים איתי, אולם כמובן שאין לי שום התנגדות שתפני לכל המועמדים ותשאלי אותם עם מי הם נפגשו, ואני נותן את הסכמתי מראש לפרסום העובדה שנפגשתי עם מועמד זה או אחר."
עוד אמר חה"כ רוטמן: "כפי שציינת במכתבך, אכן, כל מועמד שלא התרשמתי ממנו בצורה בלתי אמצעית, סיכוייו להיבחר נמוכים יותר. יתרה מכך, איני מתכוון לקדם את מועמדתו של מועמד שלא נפגש עימי כיוון שאין תחליף להתרשמות בלתי אמצעית, ולא ניתן ללמוד בצורה מעמיקה על תפיסת עולמו של אדם מבלי לקיים עמו פגישה."
מצ"ב הפניה והתשובה
"אין תקדים בעולם למצב שבו בית המשפט מכריז על מעמד על לחוקי יסוד ונוטל לעצמו סמכות של ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, ללא קיומו של מסמך חוקתי שלם וללא הוראה מפורשת" (רות גביזון)
מגדל הקלפים שבנה ברק בעניין בנק המזרחי ובכתיבתו האקדמית, היה מבוסס על ההנחה שכולם יודעים ומזהים את הכנסת כבעלת סמכות לקבוע חוקי יסוד במעמד חוקתי. אם לא כולם יודעים ואם לא כולם מזהים – התיאוריה קורסת. ברק אפוא התגייס להכחדתם של שרידי המחלוקת סביב תפישתו החוקתית ולחיסול "קיני ההתנגדות".
אחת מבנות הפלוגתא החשובות שלו באותה עת הייתה פרופסור רות גביזון, משפטנית מוערכת ובשר מבשרה של האליטה המשפטית הישראלית. גביזון כתבה את המשפט שלעיל.
אהרן ברק, מצדו, הבהיר שגם אם פרשנותו לחוקי היסוד של 1992 הייתה שגויה – הרי שעצם העובדה שפירש כך, היא המהפכה החוקתית האמיתית: "אמת, עד לפסק הדין בעניין בנק המזרחי היה ניתן לטעון, כפי שטוענת גביזון, כי חוקי היסוד בדבר זכויות האדם לא חוללו כל מהפכה חוקתית... אולם, טענה זו אינה נכונה עוד לאחר פסק הדין בעניין בנק המזרחי" (אהרן ברק, "המהפכה החוקתית – בת מצווה").
יש להתעכב מעט על הטענה הזו, כיוון שהיא מדהימה בתעוזתה – שלא לומר בחוצפתה.
לפי ברק, גם אם פסק דין בנק המזרחי שגוי מיסודו ומפרש את כוונתם של חברי הכנסת באופן מעוות – עדיין, במעשה הטעות של בית המשפט נוצרה החוקה. בהרצאה שנשא באוניברסיטת חיפה דרש ברק מהסטודנטים: "אם מישהו מחו"ל ישאל, תגידו לו שיש לנו חוקה".
כאן המקום לציין כי מרבית החוקות בעולם כוללות שלושה חלקים עיקריים: חלק טכני יחסית של מבנה רשויות השלטון וחלוקת הסמכויות ביניהן; חלק שעוסק במאפייני הזהות של המדינה, בשפתה, בדגלה ובסמליה הממלכתיים, לצד היבטים לאומיים נוספים דוגמת חוק השבות; וחלק נוסף של מגילת זכויות, המבהיר באיזה זכויות אין לרשויות המדינה סמכות לפגוע, או שהפגיעה בהן מוגבלת.
מאפיין מרכזי בחוקות של מדינות העולם הוא הנוקשות שלהן. הליכי שינוי של חוקה אינם דומים להליכי חקיקה רגילים; יש מדינות ששינוי בחוקתן מחייב משאל עם, ובארצות הברית למשל שינוי בחוקה דורש אישרור בבתי הנבחרים של המדינות השונות, ורוב מיוחד בקונגרס הפדרלי.
ה-"חוקה" שיצר אהרן ברק אינה עומדת בקריטריונים אלה. כשבית המשפט הישראלי הכריז על מעמדם העליון של חוקי היסוד, לא היו בחוקה מאפייני זהות של המדינה ואפילו לא מגילת זכויות...
רצונו של ברק בכלי שיאפשר לו לבטל חקיקה של הכנסת הוביל אותו ואת בית המשפט העליון להתעלם מכל הפגמים הללו ולהכריז כי ניתנה חוקה לישראל.
*
הוויכוח שבפסק הדין בנק המזרחי עומד ביסודה של שיטת המשטר של מדינת ישראל. למרות שחלפו למעלה מ-20 שנים מאותו פסק דין שערורייתי, הדיונים הפוליטיים החריפים ביותר על אודות פסקת התגברות, שיטת מינוי השופטים, חוק הלאום, המסתננים ועוד – הם כולם תוצאה ישירה של פסק דין אחד, ארוך ומפותל, שניתן בשנת 1995.
מוזמנים לקרוא את הפרק מהספר "מפלגת בג"ץ" שהוקדש לפסק דין המזרחי, שהתפרסם השבוע באתר דיומא>>
https://dyoma.co.il/%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98/975-26-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%A7-%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%A7-%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99-%E2%80%93-%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%A6%D7%A8-%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%A7
מגדל הקלפים שבנה ברק בעניין בנק המזרחי ובכתיבתו האקדמית, היה מבוסס על ההנחה שכולם יודעים ומזהים את הכנסת כבעלת סמכות לקבוע חוקי יסוד במעמד חוקתי. אם לא כולם יודעים ואם לא כולם מזהים – התיאוריה קורסת. ברק אפוא התגייס להכחדתם של שרידי המחלוקת סביב תפישתו החוקתית ולחיסול "קיני ההתנגדות".
אחת מבנות הפלוגתא החשובות שלו באותה עת הייתה פרופסור רות גביזון, משפטנית מוערכת ובשר מבשרה של האליטה המשפטית הישראלית. גביזון כתבה את המשפט שלעיל.
אהרן ברק, מצדו, הבהיר שגם אם פרשנותו לחוקי היסוד של 1992 הייתה שגויה – הרי שעצם העובדה שפירש כך, היא המהפכה החוקתית האמיתית: "אמת, עד לפסק הדין בעניין בנק המזרחי היה ניתן לטעון, כפי שטוענת גביזון, כי חוקי היסוד בדבר זכויות האדם לא חוללו כל מהפכה חוקתית... אולם, טענה זו אינה נכונה עוד לאחר פסק הדין בעניין בנק המזרחי" (אהרן ברק, "המהפכה החוקתית – בת מצווה").
יש להתעכב מעט על הטענה הזו, כיוון שהיא מדהימה בתעוזתה – שלא לומר בחוצפתה.
לפי ברק, גם אם פסק דין בנק המזרחי שגוי מיסודו ומפרש את כוונתם של חברי הכנסת באופן מעוות – עדיין, במעשה הטעות של בית המשפט נוצרה החוקה. בהרצאה שנשא באוניברסיטת חיפה דרש ברק מהסטודנטים: "אם מישהו מחו"ל ישאל, תגידו לו שיש לנו חוקה".
כאן המקום לציין כי מרבית החוקות בעולם כוללות שלושה חלקים עיקריים: חלק טכני יחסית של מבנה רשויות השלטון וחלוקת הסמכויות ביניהן; חלק שעוסק במאפייני הזהות של המדינה, בשפתה, בדגלה ובסמליה הממלכתיים, לצד היבטים לאומיים נוספים דוגמת חוק השבות; וחלק נוסף של מגילת זכויות, המבהיר באיזה זכויות אין לרשויות המדינה סמכות לפגוע, או שהפגיעה בהן מוגבלת.
מאפיין מרכזי בחוקות של מדינות העולם הוא הנוקשות שלהן. הליכי שינוי של חוקה אינם דומים להליכי חקיקה רגילים; יש מדינות ששינוי בחוקתן מחייב משאל עם, ובארצות הברית למשל שינוי בחוקה דורש אישרור בבתי הנבחרים של המדינות השונות, ורוב מיוחד בקונגרס הפדרלי.
ה-"חוקה" שיצר אהרן ברק אינה עומדת בקריטריונים אלה. כשבית המשפט הישראלי הכריז על מעמדם העליון של חוקי היסוד, לא היו בחוקה מאפייני זהות של המדינה ואפילו לא מגילת זכויות...
רצונו של ברק בכלי שיאפשר לו לבטל חקיקה של הכנסת הוביל אותו ואת בית המשפט העליון להתעלם מכל הפגמים הללו ולהכריז כי ניתנה חוקה לישראל.
*
הוויכוח שבפסק הדין בנק המזרחי עומד ביסודה של שיטת המשטר של מדינת ישראל. למרות שחלפו למעלה מ-20 שנים מאותו פסק דין שערורייתי, הדיונים הפוליטיים החריפים ביותר על אודות פסקת התגברות, שיטת מינוי השופטים, חוק הלאום, המסתננים ועוד – הם כולם תוצאה ישירה של פסק דין אחד, ארוך ומפותל, שניתן בשנת 1995.
מוזמנים לקרוא את הפרק מהספר "מפלגת בג"ץ" שהוקדש לפסק דין המזרחי, שהתפרסם השבוע באתר דיומא>>
https://dyoma.co.il/%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98/975-26-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%A7-%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%A7-%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99-%E2%80%93-%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%A6%D7%A8-%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%A7
דְּיוֹמָא
26 שנים לפסק דין בנק המזרחי – ה-"חוקה" שיצר אהרן ברק
Forwarded from עמית סגל
ממשלת השינוי דורסת את שומרי הסף, מנדלבליט שכח להיות לוחמני, עמיר פרץ לא מתאים - אבל למרות הפיתוי, האופוזיציה לא צריכה לפעול למען חיזוק שלטון הפקידים.
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
כששאלנו היום את ילדי בית הספר אליאנס מי מהם ביקר בישראל , כמעט כולם הרימו את היד.
הקשר עם הקהילה היהודית הוא קריטי וחשוב. תפקידנו לעשות הכל כדי שיהודי צרפת ירגישו בטוחים בצרפת ושכמה שיותר יהודים בצרפת ירגישו מקובלים ואהובים בעליה לישראל!
צפו>>
הקשר עם הקהילה היהודית הוא קריטי וחשוב. תפקידנו לעשות הכל כדי שיהודי צרפת ירגישו בטוחים בצרפת ושכמה שיותר יהודים בצרפת ירגישו מקובלים ואהובים בעליה לישראל!
צפו>>
מסמך_מממ_משך_לימודים_בישיבות_28_10_21.pdf
312.9 KB
מאז שדיברתי בוועדה לשלום הילד על המעונות, ביקשו ממני רבים את המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
הוא כמובן נמצא באתר הכנסת, אבל למעוניינים, בבקשה.
הוא כמובן נמצא באתר הכנסת, אבל למעוניינים, בבקשה.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
פייסבוק וטוויטר חוסמות משתמשים ללא שקיפות וללא בקרה. גרוע מכך, במצבים של הפצת שיימינג כלפי נערים ונערות בהם דרושה עזרה ראשונה של ממש, אין למי לפנות.
הגיע הזמן שנחייב את הרשתות החברתית להפעיל מוקד למתן מענה 24/7 למקרים דחופים שלא יכולים לחכות עד שהבחור בדבלין יסיים את הקפה.
מהלך זה יהווה צעד ראשוני בדרך לדרישת שקיפות גם ביחס לחסימה על רקע פוליטי.
אני מוכן לתמוך בכל יוזמת חקיקה בנושא באופן חוצה אופוזיציה וקואליציה
צפו בדברים שאמרתי לדרור גלוברמן בקשת 12>>
הגיע הזמן שנחייב את הרשתות החברתית להפעיל מוקד למתן מענה 24/7 למקרים דחופים שלא יכולים לחכות עד שהבחור בדבלין יסיים את הקפה.
מהלך זה יהווה צעד ראשוני בדרך לדרישת שקיפות גם ביחס לחסימה על רקע פוליטי.
אני מוכן לתמוך בכל יוזמת חקיקה בנושא באופן חוצה אופוזיציה וקואליציה
צפו בדברים שאמרתי לדרור גלוברמן בקשת 12>>
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
איזה נוער נפלא יש לנו!
שמחתי לפגוש הבוקר את נציגי תנועת בני עקיבא העולמית בבולון שבצרפת.
שוחחתי עם החניכים המקומיים ושליחי התנועה שביקשו מאיתנו חברי הכנסת סיוע בכלים למען ההסברה הישראלית וליצירת ערוץ פתוח בשיח שבין הקהילות בתפוצות לישראל.
שליחת בני עקיבא העולמית ענהאל וייצמן סיפרה שהיא רואה בתנועת הנוער כלי חשוב ומרכזי בשלוש משימות: חיזוק הזהות היהודית, חיזוק הקשר עם ישראל והגברת המעורבות של הצעירים בחיי הקהילה.
הבטחתי שנעשה כל מאמץ לקדם את פעילות תנועות הנוער היהודיות מעבר לים ולפעול לחיזוק הקשר בין מדינת ישראל לקהילות היהודיות בחו"ל. ולשנה הבאה בירושלים.
צפו>>
שמחתי לפגוש הבוקר את נציגי תנועת בני עקיבא העולמית בבולון שבצרפת.
שוחחתי עם החניכים המקומיים ושליחי התנועה שביקשו מאיתנו חברי הכנסת סיוע בכלים למען ההסברה הישראלית וליצירת ערוץ פתוח בשיח שבין הקהילות בתפוצות לישראל.
שליחת בני עקיבא העולמית ענהאל וייצמן סיפרה שהיא רואה בתנועת הנוער כלי חשוב ומרכזי בשלוש משימות: חיזוק הזהות היהודית, חיזוק הקשר עם ישראל והגברת המעורבות של הצעירים בחיי הקהילה.
הבטחתי שנעשה כל מאמץ לקדם את פעילות תנועות הנוער היהודיות מעבר לים ולפעול לחיזוק הקשר בין מדינת ישראל לקהילות היהודיות בחו"ל. ולשנה הבאה בירושלים.
צפו>>
חברים, מילה אישית.
הקמת הממשלה הזו לימדה אותנו לקח אחד.
אין דבר יותר מסוכן לימין ולמדינת ישראל מאשר נבחרי ציבור שלא מחוייבים לציבור שלהם.
אנשים שבמשך שנים סיפרו לנו שרק הם הימין האמיתי, הלכו והקימו ממשלה עם מפלגת תומכי טרור, ועם השמאל הקיצוני, והשאירו את ציבור המצביעים שלהם מאחור.
יש הרבה לקחים שצריכים להפיק מהאירוע, אבל אחד מהם זה לייצר חיבור אמיתי בין הציבור לבין נציגיו.
אסור שנגיע למצב בו לציבור יאבד האמון בנבחריו.
במקום שבו נהרס האמון על ידי שקרים וגניבת קולות, הצטרפו אליי ולחבריי במפלגת הציונות הדתית ובואו נבנה באמת מפלגה שתחזיר את ישראל לימין.
אז אל תתעצבנו!
תתפקדו!
https://mifkad.zionutdatit.org.il/?t=V2pKS04xRjNQVDA9
הקמת הממשלה הזו לימדה אותנו לקח אחד.
אין דבר יותר מסוכן לימין ולמדינת ישראל מאשר נבחרי ציבור שלא מחוייבים לציבור שלהם.
אנשים שבמשך שנים סיפרו לנו שרק הם הימין האמיתי, הלכו והקימו ממשלה עם מפלגת תומכי טרור, ועם השמאל הקיצוני, והשאירו את ציבור המצביעים שלהם מאחור.
יש הרבה לקחים שצריכים להפיק מהאירוע, אבל אחד מהם זה לייצר חיבור אמיתי בין הציבור לבין נציגיו.
אסור שנגיע למצב בו לציבור יאבד האמון בנבחריו.
במקום שבו נהרס האמון על ידי שקרים וגניבת קולות, הצטרפו אליי ולחבריי במפלגת הציונות הדתית ובואו נבנה באמת מפלגה שתחזיר את ישראל לימין.
אז אל תתעצבנו!
תתפקדו!
https://mifkad.zionutdatit.org.il/?t=V2pKS04xRjNQVDA9
היה לי חשוב היום להשתתף גם מהבידוד דרך הזום בדיון בוועדת חוקה כדי לומר דבר מאוד חשוב: שעריה של מדינת ישראל צריכים להיות תמיד פתוחים ליהודי התפוצות גם בנסיבות הקורונה.
במהלך הביקור שלי בצרפת, התחוור לי כיצד עולים רבים חשים שחטפו ממדינת ישראל סטירת לחי משנאמר להם כי אינם יכולים להיכנס לארץ, ביתו הלאומי של העם היהודי בנסיבות הקורונה.
ציוויו של חוק הלאום ושל מגילת העצמאות הוא לשמור את מדינת ישראל פתוחה לעליה ולקשר עם יהדות התפוצות.
בנוסף, קראתי להנגיש את הנחיות הקורונה לעולים בשפותיהם השונות. לעתים ההנחיות לא ברורות לדוברי עברית, אז קל וחומר למי שעברית אינה שפת האם שלו.
צפו>>
https://www.youtube.com/watch?v=wu43JGYTN7A
במהלך הביקור שלי בצרפת, התחוור לי כיצד עולים רבים חשים שחטפו ממדינת ישראל סטירת לחי משנאמר להם כי אינם יכולים להיכנס לארץ, ביתו הלאומי של העם היהודי בנסיבות הקורונה.
ציוויו של חוק הלאום ושל מגילת העצמאות הוא לשמור את מדינת ישראל פתוחה לעליה ולקשר עם יהדות התפוצות.
בנוסף, קראתי להנגיש את הנחיות הקורונה לעולים בשפותיהם השונות. לעתים ההנחיות לא ברורות לדוברי עברית, אז קל וחומר למי שעברית אינה שפת האם שלו.
צפו>>
https://www.youtube.com/watch?v=wu43JGYTN7A
YouTube
MK Simcha Rothman: Israel should be open to Aliya even during COVID
