הפרטת הכשרות בשם ערכי השוק החופשי תביא לתוצאה אחת: אף אחד לא יסמוך לא על תעודת הכשר של המדינה ולא על תעודת היהודי של המדינה.

באותה מידה משמעות הרפורמה בגיור היא וויתור על עם יהודי אחד בארץ ישראל.

צפו בדברים שאמרתי היום בכנס בשבע>>

זה לא יום טוב למשטרת ישראל

הבוקר התפרסמו נתונים לפיהם 80% מהתיקים שנפתחו בגין ירי ואחזקת אמל"ח בדרום נגנזים.

אתמול התפרסמו נתונים של תנועת אם תרצו וארגון לביא לפיהם גם אירועי זריקת אבנים ביהודה ושומרון מסתיימים ברוב המקרים בענישה מקלה.

היום דווח כי המשטרה עצרה וחקרה באזהרה יהודי בשכונת שמעון הצדיק שהגן על ביתו מפני פורץ והחרימה את נשקו.

אזלת היד של המשטרה חותרת תחת המשילות בנגב, ביהודה ושומרון ובירושלים.
אסור להשלים עם זה!

צפו>>

נהוג בקרב ספורטאים מצטיינים וידוענים לבטח אברי גוף.

רונאלדו מבטח את הרגלים שלו ב-90 מיליון דולר, ברוס ספרינגסטין מבטח את הקול שלו ב- 6 מליון דולר.

אני גיליתי שגם בקרבינו מסתובב אדם יקר מאין כמוהו: אלי אבידר. כי בשביל לבטח את האצבע שלו מדינת ישראל משלמת 8 מיליון שקלים!

צפו>>

ערוץ הכנסת עשו את זה טוב יותר!

למה שנהנה לבד? קחו!

בהתרגשות וענווה מקבל על עצמי את תפקיד נציג הכנסת בוועדה לבחירת שופטים

"הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה"

שיטת מינוי השופטים בישראל לא השתנתה מאז קום המדינה.

מתן זכות וטו הדדי לנציגי הציבור בוועדה היא צעד מבורך שהכניס גדעון סער ב-2007 אך למעט זאת דבר לא השתנה.

שיטת מינוי השופטים בישראל נותרה לא-דמוקרטית: יחסי הכוחות בוועדה למינוי שופטים נוטים לטובת נציגי הרשות השופטת שהם הרוב הקבוע בוועדה לעומת נציגי הרשות המבצעת והמחוקקת שמסתובבים עם תאריך תפוגה.

מנגד, הסוגיות בהן בית המשפט עוסק בהחלט השתנו: פעם היה לנו בית משפט שהתרחק כמו מאש מפוליטיקה, מסוגיות של ביטחון יחסי חוץ ומסוגיות של מדיניות. לעומת זאת כיום יש לנו בית משפט שכביכול נבחר באופן מקצועי אך בינו לבין מקצועיות אין דבר. הוא עוסק בשאלות ערכיות וקובע אילו חוקי יסוד עלינו לחוקק.

האזינו לדברים שאמרתי הבוקר לבן כספית וינון מגל>>

https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IHFKFI&c41t4nzVQ=FJF&share=app

ניצן הורוביץ רוצה להוסיף בחינם את כל המסתננים על הגב של המערכת הציבורית, לייצר עוד עומס, ואז לייקר לנו ב-40% לפחות את הרופא הפרטי.

אני אפילו לא מדבר על מה שזה יעשה לתמריצים להסתנן לישראל ולהישאר בה.

ושימו לב מי שותק על זה. האנשים שעד לא מזמן היו בצד הנכון במאבק נגד ההסתננות: גדעון סער, איילת שקד, צבי האוזר, יועז הנדל ויאיר לפיד.

בשביל כסא ובשביל הקמת ממשלת שנאה שווה להפוך את מדינת ישראל למדינת כל מסתנניה?

לציוץ>>
https://twitter.com/rothmar/status/1425314932086788105?s=20

עד שסוף סוף אימצתי גישה חיובית, ותראו לאן זה הביא אותי...

חיובי לקורונה.

תודה לכל המתקשרים על הדאגה והחיזוקים.

אל תשכחו לשים מסכות וללכת להתחסן, ואם אתם בגיל לחיסון שלישי, זה הזמן!

אמר ריש לקיש: כל המעמיד דיין על הציבור שאינו הגון כאילו נוטע אשירה בישראל. שנאמר: "שפטים ושטרים תתן לך" (דברים טז, יח), וסמיך ליה [וסמוך לו] "לא תטע לך אשרה כל עץ" (דברים טז, כא). אמר רב אשי: ובמקום שיש תלמידי חכמים, כאילו נטעו אצל מזבח, שנאמר: "אצל מזבח ה' אלהיך".

אני חייב להודות שכשהתחלתי את השבוע הזה חשבתי שהפוסט לפני שבת יעסוק בתזמון המדהים שארגן לי פה הבוס הגדול.

יום שני השבוע, א' אלול, שבת פרשת שופטים.
יום ההולדת שלי.
פרשת הבר-מצווה שלי.
הפרשה בה מופיע הציווי למנות שופטים ושוטרים הגונים לעם ישראל.
בו ביום מתקיימת הישיבה הראשונה של הוועדה לבחירת שופטים, שרק הקב"ה יודע כמה נסים קטנים וגדולים נדרשו כדי שאהיה חבר בה.

ישיבה פרוצדורלית בעיקרה שנועדה להקמת וועדות המשנה שיראיינו את המועמדים.

לפני זה הדרכה בהנהלת בתי המשפט, על כל הליך המינוי, שבשנים האחרונות אין כמעט שום שלב שלו שלא זכה לביקורת חריפה ביותר שלי.
מאגר יהלום, שסוף סוף נרשם כדין.
וועדת השתיים, שלקחנו בתנועה למשילות ודמוקרטיה עד לעליון ובדיון נוסף.
הכללים על פגישות שופטים וחברי וועדה.
הקורס...

ועוד ועוד.

יש הרבה עבודה. הרבה לתקן במערכת. הרבה לעשות במסגרת האפשר.

וריש לקיש מזכיר לי.

למנות דיין שאינו הגון זה כמו לנטוע אשירה ליד המזבח.

זה אפילו קצת יותר גרוע.

עץ אפשר לעקור. אבל נראה אתכם מפטרים שופט לא הגון.

וחשבתי שבזה נגמר השבוע הציבורי שלי.
קצת חופש אחרי חודשים אינטנסיביים בכנסת.

פגישות עם חברים, קמפינג עם המשפחה בצפון, אוגוסט, אתם יודעים...

ואז, אולי כסוג של תזכורת: הקורונה, וחקירה אפידמיולוגית, ולחץ את מי הדבקתי ועם מי דיברתי ועל מי נשמתי.

וחום, ורעידות, וחולשה.

וזה צריך ללמד אתכם, שתמיד צריך לקרוא גם את ההפטרה, ולא רק את הפרשה.

"בָּנַיִךְ עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת."

הייתי צריך לראות את זה בא...

אחת השאלות ששאלו אותי הרבה מאוד מאז שנבחרתי לוועדה זה "נו, עכשיו הכל בסדר? עכשיו פתאום תתחיל לראות את היתרונות בממשלה הזו, ובמצב הזה, ובהרכב של הוועדה? נשמע גם ממך ש'דברים שרואים משם לא רואים מכאן'?".

אז אני לא מאמין בעצמי, עד יום מותי, ואני מקווה שנשאר לי עוד הרבה זמן לא להאמין בעצמי.

אבל בדיוק כמו בברכת המזון של אחינו בני עדות המזרח אני מבטיח להשתדל גם אחרי האוכל, השתיה, הבחירה והכניסה לתפקיד, לא לשכוח את חָרְבַּן בֵּיתְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ.

צריך להמשיך להתפלל, והרבה יותר חזק:

הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.

אמרתי שאני רוצה לכבות את האור בוועדה, כי שיטת המינוי צריכה להשתנות.
עם ישראל צריך לבחור את שופטיו בדרך דמוקרטית לא רק בגלל שזו הדרך בה כל מדינה נורמלית שמכבדת את עצמה עושה את זה, אלא כי רק בדרך כזו רוח השופטים ורוח העם תהיינה מתאימות.

וכשהמפתחות בידיים של העם, כל השאר זה כבר עניין של מי שבחר בעם הזה מכל העמים.

מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן.

גילוי נאות: הייתי המתמחה במשרד המשפטים שהכין מסמך ב-2009 לצורך הקמת הוועדה.

מאז סיימתי את ההתמחות. עשיתי מבחני לשכה. עבדתי ברשם העמותות. עברתי לשוק הפרטי. הקמתי משרד ואת התנועה למשילות, נבחרתי כח"כ ולחבר בוועדה לבחירת שופטים. נולדו לי 3 ילדים. ועדיין הוועדה שהוקמה בראשות שופט, שיועדה להגיש המלצות בתוך 90 יום - טרם עשתה זאת!

וברצינות, אין אף גורם ממשלתי שהיה יכול להרשות לעצמו התנהגות שכזו. שופטים ומשפטנים בשירות המדינה יודעים שאין שום גורם שהוא שיכול להפעיל עליהם ביקורת אפקטיבית.

השופטים שבאו בטענות על עיכובים של שעות או ימים בהחלטות ממשלה או של פקיד זה או אחר, הם אותם השופטים שישבו שנים רבות על החלטות בתיק אזרחי או פלילי, ולפעמים כשאנשים נמקים בכלא על לא עוול בכפם או חיים בעוני ובמצוקה כי פסק הדין בושש לבוא.

העומס והסחבת אינם פונקציה של כח אדם, מספר המשפטנים בשירות המדינה הולך וגדל כל העת.

התגובות שניתנו לאבישי גרינצייג הן תגובות שכל אדם בר דעת היה מתבייש לתת, ורק תרבות ארגונית שזרם העומק המרכזי שבה הוא "למה מי אתם?" יכול לייצר תגובה שכזו.

אותה תרבות ארגונית אפשרה למנדלבליט להגיד שיש מניעה משפטית למנות כל פרקליט מדינה שאינו מומי למברגר או לקדם את חברו גיל לימון בלי לחשוש.

גדעון סער, יש לך הרבה מה לשנות במשרד הזה!

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001381728

שמח לבשר שבתחילת השנה החדשה אעבור עם משפחתי לעיר לוד.

לפני מספר שבועות, בדיון של שדולת ארץ ישראל בכנסת, חנה אשתי שמעה את ראש העיר יאיר רביבו שאמר כי מאז ההתפרעויות מאות משפחות עזבו את העיר. "למה שלא נעבור לגור בלוד?" היא אמרה לי ולמחרת התחלנו לחפש דירה בעיר לשנה הקרובה.

רובכם וודאי יודעים על הקשר האישי המיוחד שנוצר ביני לבין תושבי לוד במהלך הפרעות, אך למעשה מדובר בתופעה רחבה יותר ויפיפיה של ערבות הדדית בין תושבי יהודה ושומרון לבין אחיהם בערים המעורבות.

מאז שהתפרסמה הכתבה שמעתי על עוד ועוד משפחות שבאו להצטרף לעיר ולגרעין המיוחד שצמח בה.

הערים המעורבות הן אתגר חשוב של הציונות בזמננו. היכן שנשרפו בתי כנסת וספרי קודש יש לבנות עוד בתי מדרש ועוד בתי כנסת. בכל מקום שמשפחות עוזבות עלינו להיות שם ולהבטיח את אחיזתנו!

לכתבה במקור ראשון>>
https://www.makorrishon.co.il/news/387137/

נתחיל בווידוי קטן: אני סחי. מעולם לא עשיתי פעולה לא חוקית בשום הקשר של סם אי פעם לכן איני מדבר מחוויה אישית.

ברמה הנורמטיבית, אני סבור שעל מדינה להתעסק כמה שפחות באיסור של מה שרע ומזיק. הגנה על צעירים מנזקי הקנאביס היא בהחלט מטרה נעלה. אך היא באחריות המשפחה, הקהילה והחברה, ורק כמפלט אחרון, המדינה.

כשם שאני זה שאחראי לשמור שילדיי לא ישתכרו, למרות שיש לי אלכוהול בבית, כך אני לא רואה הכרח שבשם השמירה על הצעירים, המדינה תאסור באופן גורף שימוש בקנביס.
המדינה בהחלט יכולה לדרוש סימון ברור והגבלת גיל במכירה, ולסייע בהסברת הנזקים והנגשת המידע הרלוונטי, אך איני רואה צורך ביותר מזה.

כשם שאני לא רואה טעם במעורבות המדינה במיסוי 'חינוכי' על משקאות ממותקים, אני לא רואה צורך ב'חינוך' שכזה בתחום הקנביס.

בתמונה: ככה זה היה נראה אם הייתי משתתף היום בדיון של הוועדה המיוחדת להתמכרויות בכנסת ולא דרך הזום

בעוד השריפה משתוללת בהרי ירושלים פרסמה משטרת ישראל הודעה תמוהה: תיק החקירה בעניין הצתת בניין מגורים בחיפה במהלך ההתפרעויות בערים המעורבות לפני כשלושה חודשים שהביא לפינויים של 26 דיירים לבתי החולים ול-60 פצועים קל נסגר. זאת למרות תיעוד מצלמות האבטחה כי שני צעירים הציתו את הבניין בכוונה תחילה.

אזלת היד של משטרת ישראל באה לידי ביטוי בשנים של התרשלות בהתייחסות לכל אירוע שריפה כאירוע נקודתי, במקום להבין כי מדובר בתופעה בעלת ממדים ארציים של טרור הצתות מכוון.

פניתי היום לשר לבטחון פנים עמר בר-לב - Omer Barlev בדרישה שייתן עדיפות עליונה לטיפול באירועי שריפה והצתות ויקצה לכך התייחסות וטיפול בהתאם.

בנוסף ביקשתי הבהרה כיצד קרה שתיק חקירת הצתת בית המגורים בחיפה, נסגר.

לכתבה>>
https://go.bhol.co.il/ne5iZt

האתגר החדש של ההתיישבות בימנו יוצא מגבולות יהודה ושומרון.

אנו מגלים בחודשים האחרונים שגם באיזורים כמו הנגב והגליל, עכו, לוד וירושלים המושג הפשוט של התיישבות יהודים בארץ ישראל הפך לפרובוקציה.

אם במעבר שלי ומשפחתי ללוד יש אמירה שאנחנו לא מוכנים לקבל את הנחת המוצא הזו, אני מוכן לקבל את הביקורת הפוליטית.

צפו בדברים שאמרתי ליעקב אילון >>>

אתמול דווח כי משטרת ישראל החרימה נשקים חוקיים של תושבי שכונת רמת אשכול בלוד ששימשו אותם להגנה עצמית במהלך ההתפרעויות בערים המעורבות.

מהלך זה משקף התנהלות בעייתית של משטרת ישראל במספר היבטים: במקום להכיר באירועים שבוצעו על רקע לאומני המשטרה מתעקשת לטפל בעניין כאילו מדובר בסכסוך בין שכנים; בעוד המשטרה מחרימה מספר רב של כלי נשק חוקיים מיהודים שהגיעו לעיר כמו גם מתושבי העיר היהודים - המשטרה לא טרחה לאסוף ולו כלי נשק בלתי חוקי אחד מתוך אלפי הנשקים המוחזקים בעיר בניגוד לחוק; במקום להגן על זכות ההגנה העצמית של תושבי לוד היהודים - המשטרה מעדיפה להתייחס אליהם כאל שותפים לפשע.

פניתי לשר לבטחון פנים עומר בר-לב שיתערב באופן מיידי להשבת הנשקים החוקיים לבעליהם.

הצעד הזה הכרחי במיוחד לאור העובדה שבזמן המהומות בעיר הנשק האישי היווה מענה ראשוני ומציל חיים לתוקפנות והאלימות ברחובות. הנשק הזה במידה רבה הביא לסיום המהומות במספר נמוך יחסית של נפגעים בנפש.

לכתבה שפורסמה הבוקר במקור ראשון:

https://www.makorrishon.co.il/news/388441/