היום העבירה הקואליציה תיקון לחוק היסוד שנועד לשריין את ההסכם הקואליציוני בין לפיד לבנט.

אני מבין את חוסר האמון בנפתלי בנט, ששיקר לבוחריו ובוודאי ישקר גם לשותפיו, אבל כאשר הקואליציה הקודמת עשתה זאת, ראשי הצועקים נגד המהלך היו לפיד ואנשיו.

חשבתי שנשארה עוד קצת בושה במפלגה שהבטיחה פוליטיקה אחרת וממשלת שינוי, אבל כנראה שחוסר אמינות זו תופעה מדבקת.

צפו:

פסק הדין הדוחה, באובייקטיביות כמובן, את עתירתו של חבר הכנסת משה ארבל.

תחת שקט מפתיע לראשונה בתולדות מדינת ישראל מבטלים הוראת ייצוג הולם לנשים.

בוועדה למינוי דיינים הייתה עד היום חובה למנות אישה מהממשלה. אתמול בהצעת התיקון לחוק, מבקשת "ממשלת השינוי" למנות את מתן כהנא וזאב אלקין. לכן מתקנת את החוק שיהיה אפשר למנות 2 גברים.

כדי לפצות על הפגיעה בנשים כביכול מתקנים את החוק כך שהכנסת תמנה שתי נשים לוועדה.
ככה גם נפטרים מהנשים "הלא ראויות" בממשלה וגם נפטרים מהחרדים בכנסת.

היכן כל גופי השמירה על הדמוקרטיה וארגוני הנשים?

האזינו לדברים שאמרתי ליעקב ברדוגו ואמיר בר-שלום.

הקריאות החדשות מצד השמאל והתקשורת בעד סגירת גלצ נותנות לי תקווה.

אולי כאשר 'יסתננו' כמה אנשי ימין לבג"ץ, השמאל ידרוש גם לסגור את בג"ץ.

צפו בדברים שאמרתי אתמול במליאה >>

אני רוצה לברך את חה"כ אביר קארה על בחירה פוליטית מוצלחת שהוא עשה.

אם הוא היה מצטרף לליכוד יש מצב שהוא כבר היה באזיקים.

למזלו הוא בחר להצטרף לימינה שחברה לשמאל, וכולם יסבירו לכם ש"זה לא אותו דבר".

צפו:

כותב אחד ושלל מגיביו גינו השבוע את חבר הכנסת יצחק פינדרוס מיהדות התורה על כך שבירך ברכות השחר מעל דוכן הכנסת. כתב האישום החריף למי שנושא תפילה בכנסת ישראל, לאחר לילה לבן, כאשר הוא מברך ברכות השחר, נבע מכך שכאשר ח"כ פינדרוס הגיע לברכת "שלא עשני אשה" התפרצה עליו חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ, שלא הייתה מסוגלת לשמוע זאת.

אין ספק שחלק מהדתיים היותר ליברליים מרגישים קושי עם הברכה הזו. אני אפילו מכיר כמה כאלה שלא מברכים אותה, או שנמנעים מכל הברכות הללו ומברכים במקומן "שעשני ישראל".

אותי כרגע לא מעניין הויכוח הפנים-דתי בנושא, אבל המחשבה לפיה יש להימנע מהתפילה הזו כי יש בכנסת ישראל אנשים שיראו בכך פרובוקציה או התנשאות, היא תודעת עבדים.

אמנם, עולם האסוציאציות שלי עשיר ומגוון, ואני לא מתנזר מלאזכר שירים, סרטים וספרים, גם בנאומים שלי וגם בכתיבתי. אבל כנסת ישראל תהיה מקום נורא ואיום אם יהיה לגיטימי להכניס בה אסוציאציות של שייקספיר וג'ורג' לוקאס אבל "הס מלהזכיר שם שמיים".

שלא לדבר על זה שההתייחסות לזעזוע של אנשי שמאל חילונים מטקסטים שבכל בוקר מיליוני יהודים יראי שמיים אומרים בבית הכנסת כמשהו לגיטימי, היא נמיכות קומה מטרידה.

מי שמונחי יסוד ביהדות, תפילות ופסוקים מזעזעים אותו, מוזמן ללכת לטיפולי גמילה משנאה עצמית, אבל אין לי שום כוונה שהיא לאפשר לו להכתיב לי את גבולות השיח.

ולכן ידידיי, אני לא מתנצל, והגיע הזמן שגם אתם תפסיקו.

לפוסט המלא>>

https://www.facebook.com/110154721112530/posts/205015518293116/

לפי לוח הזמנים הנוכחי תקציב המדינה לשנת 2021 צפוי לעבור בקריאה שניה ושלישית רק ב-4 לנובמבר.

בינתיים יש עמותות, ארגוני חברה אזרחית וחינוך שמשוועים לתקציב לקראת פתיחת שנת הלימודים לאחר שנתיים של שיתוק.

מציע ש"ממשלת השינוי" תתרכז קודם בהעברת התקציב בהקדם ולאחר מכן תבנה תקציב מבוסס ערכים משותפים במידה ותצליח למצוא אותם.

צפו בדברים שאמרתי היום בוועדת חוקה:

מה שקורה בוועדת חוקה בראשות Gilad Kariv - גלעד קריב זה די מדהים.

מעבירים חוק יסוד שהוא למעשה שני חוקי יסוד (אחד מזיז את התאריך לאישור התקציב ואחד משנה את החוק הנורבגי) במספר שעות, לאחר שהליך שיתוף הציבור שעשתה הממשלה קוצר באישורו של מנדלבליט מ-21 יום ל-74 שעות כולל שישבת.

ואחר כך יספרו לנו שחוקי יסוד זה החוקה של מדינת ישראל.

לדעתי הזמן הכולל ששמעו ממומחים ומארגונים עומד על כעשר דקות.
אין לי טענות על נעימות הדיונים של יו"ר הוועדה, הוא בהחלט שומר שהדיונים יהיו נעימים, אבל אוסר על ארגונים לענות לשאלות ומונע כל אפשרות להעמיק ולחשוב מה ההסדר שטוב לישראל.

ככה מכוננים חוקה?

בתמונה: עדכון חי מהוועדה. אפילו השעות הקטנות של הלילה לא ירתיעו אותנו!

אנשים שונים שואלים אותי לאחרונה למה דווקא עכשיו אתם נזכרים שצריך לשנות את הוראת שעה חוק האזרחות?

ובכן היום בוועדת החוץ והביטחון קיבלנו תשובה לכך: אנשי שב"כ, משרד הפנים והמשפטים הציגו תמונה ברורה - מאז נחקק החוק ב- 2003 הוא עבר בחסות בגץ אינספור הרחבות: ב-2016 למשל נתנו 2000 היתרים לאנשים שבמשך שנים לא קיבלו, עוד אלפי פלסטינים קיבלו ביטוחי בריאות ורשיון נהיגה בחסות הקלות הוראת השעה מה שלא ניתן קודם לכן.

המצב הגיע לכדי אבסורד שגם אם החוק הוראת שעה לא יעבור היום ואני מקווה שהוא יפול - שום דבר לא ישתנה בשטח כי במצב הקיים אלפי פלסטינים נכנסים לכאן בחסות החוק.

אם ישנם מרכיבים ציוניים בקואליציה הזו אני קורא להם, לקחת רגע ולחשוב על המעשה הציוני שנכון לעשות: להעביר את הוראת השעה למשך חודשיים בלבד ובינתיים להתחיל לקדם את חוק יסוד: ההגירה.

צפו בדברים שאמרתי היום בוועדת חוץ וביטחון>>

לכל המעוניין להלן שו"ת בנושא הוראת השעה; מדוע חוק יסוד ההגירה לישראל עדיף על הארכת חוק האזרחות והכניסה לישראל הוראת שעה:

שאלה: חוק האזרחות הוראת שעה קיים כבר 17 שנה מדוע רק עכשיו אתם נזכרים לשנות אותו?

תשובה: החוק לא קיים בצורתו הוא 17 שנה. בלחץ של בגץ לאורך השנים הוא כורסם שוב ושוב, אבל ממש לאחרונה ב-2016 כחלק מצוות שהוקם בעקבות עוד עתירה ניתנו 2000 אישורים חדשים לאנשים שקודם לכן לא קיבלו. בנוסף הממשלה תיקנה בלחץ של בגץ כללים שמעניקים ביטוח בריאות ל-13,000 איש.
רק בחודש האחרון בממשלה הנוכחית נפרץ עוד מחסום וכעת נותנים גם רשיונות נהיגה למבקשי איחוד המשפחות.

שאלה: איך הליכוד והציונות הדתית יצביעו על חוק למניעת איחוד משפחות כשיעלה במליאה?

תשובה: החוק נפל בוועדה המסדרת בגלל שהקואליציה לא הצליחה להעביר אותו וחששה להעביר אותו בדרך המלך באמצעות ועדת חוץ וביטחון ווועדת הפנים. הכישלון של הקואליציה ידוע מראש בגלל שהיא כוללת תומכי טרור ואנטי ציוניים. במקום להגיע להסכמות עם הציונות הדתית והליכוד על חוק יסוד ההגירה, בנט ושקד בוחרים לעשות מו"מ עם עיסאווי פריג' ומנסור עבאס. כך שלא מדובר באידיאולוגיה, אלא בפוליטיקה זולה שנועדה להנשים מלאכותית ממשלת הונאה.
הממשלה הנוכחית היא רעה ומסוכנת שלא מסוגלת לשמור על האינטרסים של מדינת ישראל. אם "נוותר רק במקרה הזה" היא תגרום לעוד הרבה נזקים בעתיד.

שאלה: חוק האזרחות והכניסה לישראל הוראת שעה הוא חוק ציוני שנועד לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית ולמנוע כניסה של מסתננים והתאזרחות של פלסטינים כיצד אפשר להתנגד לחוק כזה?

תשובה: נושא האזרחות והכניסה לישראל היא סוגיה חשובה במעלה. הוראת השעה שמטפלת בכך כיום היא לא חוק ציוני. היא מנומקת באופן ביטחוני בלבד והיא לא מצליחה אפילו לשמש פלסטר יעיל. החוק הזה כמעט ונפסל פעם אחר פעם בבג"ץ ובכל דיון יוצרים בו עוד ועוד בעיות וחורים. לכן אין מנוס וצריך לעשות טיפול שורש. כעת יש לנו בכנסת למעלה מ-61 חברי כנסת ימניים שיכולים להעביר חוק יסוד שהגשנו: חוק יסוד ההגירה שהוגש על ידי כל מפלגות המחנה הלאומי ונתמך בעבר על ידי שקד והאוזר.

שאלה: אם הציונות הדתית והליכוד יתנגדו הם פוגעים בביטחון המדינה ובגללם יכנסו לכאן מאות אלפי פלסטינים

תשובה: לא מאמינים ששקד תתנגד לחוק שהיא עצמה יזמה. יש חוק שאפשר לקרוא לו 'חוק שקד' שהגישו חברי כנסת מסיעת הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה וימינה ומסדיר את הכניסה לישראל אחת ולתמיד. בנוסף, גם אם החוק לא יעבור המצב בשטח לא באמת ישתנה. שקד תוכל לדחות בקשות באופן פרטני. ובכל מקרה בחסות החוק הנוכחי נכנסים לפה אלפי פלסטינים מידי שנה באישור שר הפנים. כמובן שאם בקואליציה חוששים מהתוצאה, ההצעה של האופוזיציה לתת ארכה של חודשיים ובמקביל לקדם את חוק היסוד יכולה לפטור את כל החששות.

שאלה: מה הסיכוי של החוק שהאופוזיציה מקדמת לעבור?

תשובה: בפועל צריך שרק 8 חברי כנסת ציונים מהקואליציה יתעשתו ויצביעו באופן אידיאולוגי, בלי קואליציה ובלי אופוזיציה על חוק יסוד ההגירה לישראל שאם יעבור, לא נצטרך את הוראת השעה.

שאלה: 12 שנה נתניהו מאריך את חוק הוראת השעה, למה כשנפתלי בנט עושה זאת זה לא בסדר?

מאז שעבר חוק הלאום יש הזדמנות להסדיר את נושא ההגירה והכניסה של ישראל מתוך תפיסה לאומית, ולא רק מתוך תפיסה ביטחונית. כאמור, מאז 2016 חלה נסיגה משמעותית בחוק ונוצר צורך לקדם את חוק יסוד: ההגירה אחרי שנתיים של וואקום שלטוני יש סוף סוף כנסת וממשלה מתפקדות ולמעלה מ-61 חברי כנסת ימניים שבפועל תומכים בחוק. לכן הגיע הזמן לעשות את השינוי.

הפתרון: חוק יסוד ההגירה לישראל שהגיש חה"כ שמחה רוטמן שנועד להסדיר אחת ולתמיד את נהלי הכניסה לישראל ללא צורך בהוראת שעה שצריך לאשר בכל שנה.

הכנסת בעזרת ה' תכריע הערב בסוגיה כבדה מאוד: האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית או שמדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה.

אני אישית מקווה שכל הכנסת תעמוד מאחורי הדרישה לחוק יסוד הגירה ציוני, יהודי ולאומי.

צפו:

מה עשתה הוראת השעה של חוק האזרחות שבוטלה השבוע?; מדוע היה צריך לבטל אותה?

וכיצד חוק יסוד: כניסה הגירה ומעמד בישראל’, אמור לפתור את בעיות השורש של הכניסה לישראל?

מזמין אתכם לקרוא מאמר חדש שעושה קצת סדר שפורסם היום באתר מידה>>
https://bit.ly/3ynC9yW

אם בנט ושקד היו מביאים את חוק האזרחות ככתבו וכלשונו כמו שהם הבטיחו, חה"כ עמיחי שיקלי היה מצביע בעד והחוק היה עובר.

שעות לפני ההצבעה התברר ששקד שיקרה מעל בימת הכנסת.

כעת היא יכולה להכניס לכאן את מי שהיא רוצה, אך לפחות את השקר חשפנו.

צפו בדברים שאמרתי הבוקר באולפן ynet:

בג"ץ חוק הלאום, ננסה לעשות זאת קצר.

1. פסק הדין של בג"ץ לא היה צריך להיכתב בכלל. לשירות הציבור אתמצת לכם כיצד היה צריך להיראות פסק הדין: "העותרים מבקשים כי נורה על בטלותו של חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי מטענות שונות ומשונות, אולם בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על הכנסת ואין לו כל סמכות לעסוק בחוקי יסוד, העתירה נדחית. לפנים משורת הדין לא נטיל הוצאות על העותרים ונקווה שישתמשו בכסף כדי ללמוד אזרחות".

2. לגופו של פסק הדין, אני שמח שבית המשפט נתן שתי הערות חשובות. האחת היא שסמכותה של הכנסת בתור רשות מכוננת היא בלתי מוגבלת למעט חוקי יסוד שישללו את זהותה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. השנייה היא שגם במקרה התיאורטי בו הכנסת תחוקק חוק יסוד שאינו בסמכותה, זה לא אומר בהכרח שבית המשפט הוא הגוף לטפל בזה. שתי ההערות האלה הן חשובות. האמירה הראשונה בעצם אומרת שאי אפשר לקבוע בחוק יסוד משהו שאם היית רושם במצע לא היית יכול להתמודד בבחירות. האמירה השניה אומרת שאפילו במקרה קיצון שכזה, בית המשפט מבין שלא בטוח שהוא הגוף לדון בזה. הייתי רוצה יותר, אבל במובן הזה זה פסק דין שמרני.

3. את מה שקיבלנו בפתיח של פסק הדין, הפסדנו קצת באמירה על "הפרשנות המקיימת". בעצם בית המשפט החליט שהוא אמור לתת פרשנות מראש לחוק, כדי להבהיר לכל הגורמים כיצד לפעול. אני מתנגד לכך עקרונית, כי בית משפט אמור לפרש חוקים כשיש יישום ספיציפי ומחלוקת על מקרה ולא בתיאוריה. פרשנות עתידית ללא מקרה ספיציפי היא חקיקה שיפוטית, ואינה לגיטימית.

4. ועדיין בשורה התחתונה, הפרשנות שנתן בג"ץ או לפחות רוב שופטיו, לחוק היסוד נראית לי די משקפת את עמדותיהם של רוב חברי הכנסת שחוקקו את החוק. וממילא בכל מקרה שיגיע לבית המשפט, המאבק הפרשני ימשיך כי הפרשנות המקיימת הזו, אינה מהווה מעשה בית דין ואינה משנה את המציאות המשפטית.

5. ואחת קטנה לפני פיזור, העובדה שהשופט קרא נתן פסק דין משלו, וההבדלים בין פסקי הדין השונים בשאלות הפרשנויות השונות של החוק הן הוכחה נוספת שבית המשפט שלנו הוא גוף פוליטי, עם מחנאות, מיעוט ורוב, והשופט שדן בסוגיות מדיניות וערכים, הוא פוליטיקאי בגלימה. הגרעין של מדינת ישראל, כיהודית ודמוקרטית, מחייב בחירות דמוקרטיות שישקפו את עמדות הציבור. זה אומר שלציבור חייבת להיות השפעה על זהות הפוליטיקאים שלו. עם גלימה או בלי גלימה. אם השופטים עושים פוליטיקה, תנו לנו לבחור אותם.

בפסיקת בג"ץ על חוק הפונדקאות נחשפנו לשתי בעיות עומק:

1. השמאל בישראל (שלא עיכל שהוא השלטון) - כאשר הוא לא מצליח לשנות את חוק הפונדקאות כראות עיניו באמצעות חבריו בקואליציה ממפלגת רע"מ, מגלגל את ההחלטה לפתחו של ה"אח הגדול", בג"ץ, ומבקש ממנו לקבל את ההחלטה בשבילו. ולא משנה שעל הדרך נרמס עיקרון הפרדת הרשויות ומעמדה של הכנסת כרשות המחוקקת.
2. לממשלה הזו אין רוב להעביר שום החלטה. היא תמיד מאוימת על ידי הסיעות האנטי ציוניות

אותם חברי כנסת שיצאו נגד החוק הנורבגי בטענה שהוא חוק הג'ובים והעבירו שבוע שעבר חוק ג'ובים מורחב, מבקשים כעת להכניס לחוק יסוד הממשלה סעיף שימנע ממני כחבר כנסת להתנגד לתקציב המדינה, אחרת אני ממנה את יאיר לפיד לראש הממשלה.

צפו בדברים שאמרתי הבוקר בוועדת חוקה>>

הוועדה המסדרת קיבלה היום שורת החלטות שדורסות את תפקיד הכנסת כרשות המפקחת על הממשלה.

בוועדת חוקה שאמורה לפקח על שר המשפטים מינו רוב לא פרופורציונאלי לחברי מפלגתו של שר המשפטים, בוועדת כספים שאמורה לפקח על שר האוצר מינו רוב לא פרופורציונאלי לחברי מפלגתו של שר האוצר.

הסיבה היחידה שקואליציית סילמן-עבאס מרשה לעצמה לרמוס כל נורמה של מנהל תקין ודמוקרטיה היא שהם יודעים שבגץ יכשיר כל שרץ שהקואליציה הדורסנית תייצר. השותפה השקטה בהסכם הקואליציוני היא מפלגת בגץ בראשות אסתר חיות.

האזינו לדברים שאמרתי לרדיו קול ברמה>>

https://bit.ly/2Tajvf2