המשטרה והפרקליטות צריכות לעשות בדק בית כיצד עד עכשיו לא הוגשו כתבי אישום כלפי הפורעים בלוד.

אתם חושבים שכאשר נציגי הפורעים ישבו בממשלה ויקבלו את ראשות וועדת הפנים המצב ישתפר?
צפו:

מההסכמים הקואליציוניים רואים שבשני הנושאים המדיניים החזקים ביותר של הימין - גם המשילות בנגב וגם הסדרת ההתיישבות הצעירה, כניעה מוחלטת של הימין.

לא פלא שתמר זנדברג מספרת שועידת מרצ אישרה את הכניסה לממשלה פה אחד.
זו ממשלת שמאל על-מלא.
צפו:

אני תושב ההתיישבות הצעירה, לא קמתי לצעוק בגלל נטישתה על ידי הממשלה המוקמת.

אני לוחם בעד רפורמה במערכת המשפט, לא קמתי לצעוק בגלל זה. ראש הממשלה המיועד שיקר לכולם וגנב את קולות אזרחי ישראל.

לא קמתי לצעוק בגלל זה.
על שיתוף תומכי טרור בממשלת העם היהודי, אין מחילה ואין כפרה.

צפו:

מחר בעזרת ה' אשתתף בצעדת הדגלים בירושלים.

לא נרשה שמדינת ישראל תקבל תכתיבים מהחמאס כיצד להסתובב בעיר הבירה שלנו.

שמחתי לשמוע את אמירתו החשובה של השר לביטחון פנים עמר בר-לב ומקווה שתעמוד בעינה.

מקווה שנגלה מחר שמי שיצא מורתע מהמערכה האחרונה בעזה הוא החמאס ולא אנחנו. צפו:

במאמרה "ישראל מתפרקת בגלל שהסכסוך שולט בנו" שפורסם בניו יורק טיימס (20 במאי 2021) הציגה דליה שניידלין תיזה לפיה כל הפוליטיקה הישראלית בנויה סביב הסכסוך הישראלי ערבי, או כפי שהיא בוחרת לכנות זאת, "הכיבוש".

היא מתארת תמונה לפיה כל השינויים שהיא מעוניינת לראות בחברה הישראלית נבלמים בגלל קואליציה של הימין ושל המפלגות הדתיות והחרדיות, שמתגבשת סביב הרצון לתמוך בהמשך הכיבוש והאפליה כנגד אזרחי ישראל הערבים.
בנוסף טוענת שניידלין שגם המאבק כנגד השתלטותה של מערכת המשפט על ישראל, שבו אני ממלא לדעתה את תפקיד הצלבן והמסית המרכזי, הוא מתקפה מכוונת מימין על בית המשפט כדי שלא יפריע לכיבוש ולאפליית ערביי ישראל או כדי שישראל תירמס תחת שלטון דתי קיצוני של מדינת הלכה.

ראשית, כמובן שלכבוד הוא לי להיות מסומן כאחד התורמים למאבק החשוב ביותר בעד הדמוקרטיה הישראלית. המאבק שאותו התחלתי במסגרת התנועה למשילות ודמוקרטיה שהקמתי לפני כתשע שנים.
אבל, לצערי, איני יכול לקחת את כל הקרדיט, ורשימת התומכים והיוזמים של המאבק הזה תעיד כמאה עדים שהתיזה המרכזית של גב' שניידלין אינה מבוססת על דבר.
במאבק כנגד האקטיביזם השיפוטי הקיצוני של בית המשפט העליון בישראל וכנגד שוד הסמכויות מבית היוצר של היועץ המשפטי לממשלה ניתן היה למצוא את פרופ' רות גביזון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מראשוני האגודה לזכויות האזרח בישראל ונשיאתה וכלת פרס ישראל. קשה מאוד לסווג את פרופ' רות גביזון ז"ל, כמתנגדת לזכויות אדם או כמי שישב מהצד כשהשלטון הישראלי בשטחי יהודה ושומרון פגע לדעתה בזכויות הערבים.
לצידה ניתן למצוא את פרופ' דניאל פרידמן שהשתייכותו הפוליטית הייתה דווקא למפלגת שינוי האנטי-חרדית וכיהן כשר בממשלת אולמרט, שתכננה ויזמה נסיגה כוללת משטחי יהודה ושומרון.
גם השר חיים רמון, איש מפלגת העבודה ויו"ר הסתדרות העובדים, איש שמאל חילוני לא חשוד בתמיכה ב"כיבוש" או ברצונו להקים שלטון אפרטהייד.
לרשימה ארוכה זו ניתן להוסיף את נשיא מדינת ישראל, רובי ריבלין, שכאשר כיהן כיו"ר כנסת כינה את מערכת המשפט והכח המופרז שהפעילה כלפי נבחרי ציבור כ"כנופיית שלטון החוק".
לא בכדי אמון הציבור הישראלי במערכת המשפט צנח בשנים האחרונות בעשרות אחוזים.
ואם נידרש לעדות מעבר לים, מומלץ לקרוא מה אמר השופט פוזנר על גישתו המשפטית של אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון הישראלי שהציב את תכנית הפעולה שמערכת המשפט הישראלית פועלת על פיה מאז סוף שנות השמונים. כותרת מאמרו משנת 2007 "Enlightened Despot" בה הוא תומך באמירה שברק קבע שיא חדש של "היבריס שיפטי" ואף כינה אותו "שודד משפטי" (legal buccaneer), כך שהטיעון לפיו מי שנאבק כנגד גישה זו עושה זאת רק בשל ויכוח על ה"כיבוש" חוטא במידה רבה לאמת.
חשוב לדעת מעט עובדות על מערכת המשפט הישראלית. עובדות שאת חלקן כללתי בספרי "מפלגת בג"ץ" (2019) שעתיד לצאת לאור בקרוב גם בשפה האנגלית.
בית המשפט העליון הישראלי מרשה לעצמו, ללא כל בסיס בחוק או בחוקה, לפסול חוקים וחוקי יסוד. המקבילה לכך תהיה הרכב של בית המשפט העליון האמריקאי הפוסל תיקון לחוקה שהתקבל על פי כל הכללים.
בנוסף, בבית המשפט העליון הישראלי כל אדם, ללא כל קשר לנושא, רשאי להגיש עתירה ישירה כנגד כל מעשה של הממשלה או חוקים של הפרלמנט. בית המשפט ידון בכך, בהרכב שייקבע באופן בלעדי על ידו (אין צורך שכל שופטי בית המשפט ידונו בנושא) ויכריע בכך ללא כל ערכאת ערעור.
בית המשפט העליון הישראלי גם מרשה לעצמו לבדוק את שיקול הדעת לגופו של כל נושא משרה. הוא מתערב בהוראות הפתיחה באש, בהחלטות תקציביות, במינויים.
דמיינו סיטואציה של אזרח רגיל, שעותר לבית המשפט כי מינוי של מזכיר המדינה האמריקאי אינו ראוי בעיניו, וכי הנשיא פעל באופן לא סביר כאשר בחר למנות אותו.
כל זאת כאשר השופטים אינם ממונים על ידי נבחרי ציבור, אלא באמצעות ועדה שנבחרי הציבור נמצאים בה במיעוט ולשופטים המכהנים יש זכות וטו על המינויים החדשים.
האם מי שתומך במציאות זו, יכול לשייך את עצמו כתומך בדמוקרטיה ובהפרדת רשויות?
האם מי שמתנגד למציאות זו ופועל לשנותה, כשבעמדתו תומכים אנשי ימין ואנשי שמאל, זכאי שיתייחסו לטיעוניו באופן ענייני?
גם משרת היועץ המשפטי לממשלה בישראל אין לה אח ורע בעולם. ארגון ה-OECD מתח ביקורת על עצם קיומה של דמות המחזיקה כח כה רב והמליץ שישראל תפצל את התפקידים השונים המוחזקים בידי דמות בלתי נבחרת.
היועץ המשפטי שרוב תפקידיו אינם מעוגנים בחוק והוא שואב עוד ועוד כח מפסיקות של בית המשפט העליון, נותן עצות מחייבות לשרי הממשלה ולממשלה כולה, הוא מחזיק במונופול הייצוג של הממשלה ולא נדיר בכלל שהוא מציג בפני בית המשפט עמדה המנוגדת לעמדתו של השר הממונה או של ראש הממשלה, כאשר עמדתם של שרי הממשלה כלל אינה מיוצגת. בנוסף הוא מחזיק בסמכות להגיש כתבי אישום נגד נבחרי ציבור ושופטים, לפי שיקול דעתו הבלעדי.

גם בהתנגדות לתפיחה האינפלציונית של סמכויותיו התמנוניות של היועץ המשפטי לממשלה, שותפים אנשי שמאל ואנשי ימין.
אולם למרות הכל, נקודה אחת של אמת ניתן למצוא במאמרה של גב' שניידלין. ה"כיבוש" אכן שולט במפה הפוליטית בישראל בסוגיות הנוגעות לתיקון מערכת המשפט.
אנשים שכל שיקול ענייני היה מוביל אותם להתנגדות נחרצת לעודף הסמכויות של מערכת המשפט, מוצאים את עצמם תומכים בה בשל התקווה שמערכת זו תסייע לעמדתם הפוליטית השמאלית, שלמרות שהיא נהנית מתמיכה מזערית בציבור הישראלי, ממשיכה לשלוט בהיכלי בית המשפט העליון והאקדמיה המשפטית.
הרצון לכבוש את מדינת ישראל מידיו של העם בישראל, מאפשר לתומכי דמוקרטיה וזכויות אדם לשמש עבדים נרצעים של מערכת שמרכזת בידיה כח אדיר ולא דמוקרטי, שפעמים רבות פוגע הן בדמוקרטיה והן בזכויות האדם.

למאמר המקורי שפורסם ב"ניו יורק טיימס": https://www.nytimes.com/2021/05/20/opinion/Israel-palestine-netanyahu-gaza.html
למאמר התגובה שלי שפורסם היום ב-JPOST: https://www.jpost.com/opinion/israels-judicial-system-has-a-stranglehold-on-politics-opinion-671026

אתי אנקרי היא זמרת דתיה שאינה מעוניינת להופיע בפני גברים.

השבוע היא נאלצה לבטל הופעה למרות שהחוק לצידה בגלל שפקידי משרד המשפטים בגיבוי פסיקות שערורייתיות של בית המשפט, מתעלמים מהחוק ואוסרים אירועים בהפרדה גם כשהחוק מתיר ומאפשר.

מי ישמור על חופש הדת וחופש העיסוק של שומרי המצוות?

חוק איחוד משפחות.

קיבלתם מוקדם יותר את מנות הפייק המרוכז מבית היוצר של קואליציית בנט-לפיד-עבאס.

ועכשיו קצת אמת, למתעניינים:

אתמול פרסם יוסוף אל-באז, אימאם העיר לוד סרטון אלים במסגרתו נראה אזרח רוצח שני שוטרים, ולאחר מכן מצית אותם בעודם בחיים. מעל לסרטון כתב: "הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חוסר צדק".

מקרי האלימות מהחודש האחרון בעיר לוד מעידים שלא מן הנמנע כי אחד ממאמיניו של אל-באז עשוי לצאת לבצע מעשה טרור כנגד יהודים בעקבות הפוסט.

פניתי היום בדרישה מהשר לביטחון פנים, היועמ"ש ומנהל יחידת הסייבר בפרקליטות לפעול להסרת הפוסט באופן מיידי. מדובר בהסתה לאלימות על כל המשתמש בכך. בנוסף דרשתי להביא למעצרו ולהעמדתו לדין של אל-באז בגין הסתה לטרור והסתה לפגיעה בכוחות הביטחון.

כבר ידענו מספיק פגיעה בנפש ואף רצח של שני יהודים בלוד. אסור לאפשר עוד הסתה!

סתם בשביל שתבינו כמה שטחי השיח של אנשי מפלגת "שמאלה".

במצע שלנו יש הצעה לקביעת נורמות ההגירה והשבות של מדינת ישראל בחוק יסוד. גם כדי להימנע מהריטואל המביך הזה כל שנה, וגם כדי לקבע את עקרונות היסוד של ההגירה לישראל מפני התערבות בג"ץ.

הוראת השעה המביכה שהכנסת מאריכה כל שנה כבר
זמן רב בגלל חשש להתעמת עם בג"ץ היא איוולת, שגם עלולה לא להחזיק מעמד בעידן האקטיביסטי של בג"ץ הנוכחי.

אני יודע שהאוייב של הטוב הוא הטוב מאוד, ויש אילוצים קואליציוניים, ולכן למרות שרעיונות דומים כבר הסתובבו בממשלה הקודמת קודמת (בסביבות שנת 2018) הם נקברו בגלל התנגדויות שונות.

הטענה המטורללת של ימינה היא שאני צריך להיות חותמת גומי לחוק רע ודיעבדי, שאני לא מאמין בו, כדי לשמר להם את שלמות הקואליציה הנכלולית שלהם, במקום לטפל בבעיה בשורשה כפי שהתחייבתי לבוחרים שלי (וגם הם התחייבו, אבל מי סופר כבר את ההתחייבויות שהם הפרו).

הם אשכרה חושבים שכולם מטומטמים.

היום הגשתי יחד עם חברי כנסת מכל סיעות המחנה הלאומי, בצלאל סמוטריץ' , אמיר אוחנה, עמיחי שיקלי, יצחק פינדרוס, אוריאל בוסו וינון אזולאי הצעת חוק יסוד: ההגירה לישראל.

כזכור, שרת הפנים איילת שקד - התחייבה לקדם את חוק היסוד במקום הארכות חוזרות ונשנות של הוראת השעה של חוק הכניסה לישראל שנשחק שוב ושוב על ידי בגץ והערכאות הנמוכות.

הצעת החוק תקבע לראשונה בחקיקת יסוד את הקווים הכללים בנוגע לכניסה לישראל, למי יהיו נתונות הסמכויות לאסור כניסה לישראל, הדרך בה ניתן יהיה לאסור כניסה לישראל, וכן הדרך בה ניתן יהיה לשלול את אזרחותו של תושב ישראל או אזרח ישראלי.

חוק היסוד נותן מענה להארכה המבוקשת ואם יעבור, לא יהיה צורך בהוראת שעה. שקד, שנכנסה לתפקידה כשרת הפנים על קולו של מנסור עבאס ורשת ביטחון של הרשימה המשותפת מיד נסוגה לחקיקת הוראת שעה הנשחקת שוב ושוב על ידי בתי המשפט ומאפשרת ״שיבה שקטה״.

הגיע הזמן שתחום ההגירה בישראל יוסדר באופן רציני ויסודי. יש רוב מוחלט בכנסת לעשות את השינוי ההיסטורי — כעת נדע אם "אנשי הימין" בקואליציה באו לקדם מדיניות ימין או שמאל.

צפו בדווח הערב של דפנה ליאל - Daphna Liel :

חוק יסוד ההגירה שהגשתי בסוף השבוע שעבר בתמיכת כל מפלגות המחנה הלאומי זכה לתמיכה גם של צביקה האוזר ואיילת שקד. זו ההצעה הנגדית שלנו מול חוק הוראת השעה שעוסק רק בנושא הבטחוני ומתעלם מהנושא הלאומי.
הוראת השעה שמקדמת איילת שקד היא לא טובה ובנויה טלאי על טלאי.
לא נרשה שיקבעו לנו תאריכים עם אקדח צמוד לרקה כדי לשמר קואליציה תומכת טרור.

האזינו לראיון שלי הבוקר לבן כספית וינון מגל>>
https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IGJKIE&c41t4nzVQ=FJF&share=app

תמיד היה ויכוח האם "ביביזם" היא מילת גנאי או שבח.

בינתיים התפתחה תופעה של "בנטיזם קיצוני" - אנשים שפעם דיברו בהיגיון ופתאום מכשירים כל שרץ למען ממשלת שמאל.

אם יש לבנט ושקד רוב שיעבירו את חוק הוראת שעה עם רע"מ.

אין סיבה שאהיה גלגל רזרבי של קואליציית תומכי הטרור שדוהרת לתהום.

האזינו לדברים שאמרתי הבוקר לארז תדמור בגלי ישראל >>

עכשיו כשגילינו שמנסור עבאס הוא גם ראש הממשלה וגם יו"ר הכנסת, ביקשתי ממנו שיאשר לנפתלי בנט ועידית סילמן לקדם את הצעת חוק יסוד ההגירה לישראל צפו:

לנאום המלא: https://www.youtube.com/watch?v=eJbTLZ-0PaU

"מחלוקת נטושה בין הנשיא שמגר לבין הנשיא ברק ובין שניהם לשופט חשין, בשאלות עקרוניות של סמכויות הרשות המחוקקת ומעמדה. למחלוקת זו חשיבות רבה מבחינת המשפט הקונסטיטוציוני.  עם זאת, אינני סבור שההכרעה בכל השאלות הללו דרושה לצורך העניין שלפנינו."

הפסקה הקצרה והיבשה הזו היא בעיני מורשת אדירה של ענק משפט כמו השופט טל.

היא מופיעה בסופו של פסק דין ארוך ומייגע, אחד הארוכים בתולדות בית המשפט העליון, פסק דין בנק המזרחי. פסק הדין שבו ביסס נשיא העליון את ההפיכה השיפוטית שלו.

לאחר מאות דפים, כתב השופט טל, בחדות ובקצרה, שפסק הדין הוא כולו אמרת אגב, שאינה נדרשת להכרעה במקרה הנדון, וממילא בפסק דין חסר השלכות מעשיות (אוביטר בלע"ז). כל מטרתו של פסק הדין הייתה לבנות יש מאין, סמכות לבג"ץ לבטל חוקים.

לצערנו, מאז ברק עיצב את עולם המשפט הישראלי בצלמו וכדמותו, בכוחנות ובאגרסיביות, ושופטים כמו השופט טל היו למיעוט נכחד.

יהי זכרו ברוך.

(תמונה: ליאור מזרחי)

עדיין לא השתכנעתם?
קחו דקה וקצת ותדעו מדוע חוק יסוד ההגירה לישראל שהגשתי יחד עם כל סיעות המחנה הלאומי עדיף על הוראת השעה שמבקשת הקואליציה לקדם תוך כניעה לתכתיבים של מנסור עבאס.
צפו:

היום הגעתי לביקור נוסף ביישוב אביתר.
פגשתי גם את שולי מועלם ושמענו מאנשי תנועת ההתיישבות נחלה, על חשיבותו של היישוב.

אביתר צריך לגדול ולפרוח.

נפתלי בנט חייב להסיר את חרב הפינוי מהיישוב המדהים הזה.

כשרואים את כל "ההקלות" שהממשלה הזו עומדת לתת לאיחודי משפחות בלחצם של רע"מ, מראענה והשמאל הקיצוני, מבינים שאסור להשאיר את החורים בהוראת השעה, וחייבים לקבוע כללים ברורים וקשיחים בחוק יסוד.

תקראו את מה שפרופ' טליה איינהורן כותבת הבוקר בישראל היום:

https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/2513694/