מחר הולך להתקיים השימוע בעניין אונר״א בועדת החוץ של הקונגרס. השבוע, ארה״ב ומדינות נוספות הצטרפו להבנה שאונר״א מממנת טרור והשעו את העברות הכספים אליה.
רק היום התפרסם שעובדים מאונר״א נטלו חלק פעיל במתקפת ה-07.10. אותנו זה לא מפתיע. שנים שאנו צועקים שאונר״א לא דואגת לפליטים אלא משאירה אותם כאלה.

בימים אלו אני נמצא בפגישות בארה״ב בדיוק בנושאים אלו לחיזוק ההבנה שיש לגלות אפס סובלנות לתמיכה בטרור. מי שתומך לטרור הוא אויב, ויש לנהוג בו ככזה. אונר״א תומכת בטרור ואני מצפה שמדינות נוספות יבינו זאת ויפסיקו את המימון לאונר"א, באופן קבוע.

‏יש נקודה מאוד פשוטה שחלק מהאנשים (ובמיוחד אלה שמבלבלים את עצמם בטיעונים משפטיים מדומים) מפספסים.

המערכה הבינלאומית היא חלק בלתי נפרד מהמערכה הצבאית של חמאס.

הדרך *היחידה* של החמאס לנצח את ישראל במאבק המזוין שלו היא באמצעות כבילת הידים שלנו בהליכים באו"ם או בהפעלת לחץ מדיני על עסקה שתעצור את לוחמינו ותשאיר את חמאס פעיל ומוכן לפגיעות נוספות באזרחינו.

יש לאמירה הזו שתי מסקנות:

האחת: אסור בשום פנים ואופן לעצור את הלחימה.

השניה: מי שתומך בנקיטת ההליכים הבינלאומיים ב-ICJ נגדנו, מסייע באופן פעיל במאבק המזוין של החמאס נגדנו.

כמו שאפסנאי או פרקליט במחלקת הדין הבינלאומי של צה"ל הוא חלק מצה"ל והוא תומך בלחימה שלנו, כך, להבדיל אלף הבדלות, עופר כסיף, הפרקליט המתנדב במחלקת הדין הבינלאומי של החמאס ואיראן, הוא תומך בלחימה של החמאס נגדנו.

אין לעופר כסיף מקום בכנסת.

אידיאולוגיה חשובה, אך המציאות חשובה הרבה יותר. המשפט הזה, הוביל אותי לאורך כל המפגשים שעשיתי בארה״ב וגם כאן בשיחה עם סטודנטים ופרופסורים מאוניברסיטת ייל. על חברינו מכל רחבי העולם להבין את גודל השעה ולהביט למציאות בעיניים כדי שאירועי ה-07.10 לא יחזרו שנית.

הדגשתי שמי שמבקש להקים מדינה פלסטינית בין הים לבין הירדן לא מחובר למציאות. הוא לכוד באיזושהי תפיסה אידיאולוגית מנותקת של "פתרון שתי המדינות"

חזון המדינה פלסטינית פירושו השמדה של מדינת ישראל.

היום בישראל כולם מבינים, אם מדינת ישראל לא תשלוט, לכל הפחות ברמת השליטה הצבאית בעזה - ה-7/10 יחזור על עצמו שוב ושוב.

אנו חייבים להסביר בעולם את האמת הפשוטה, שהדיבורים על מדינה פלסטינית זה שם קוד למקפצה להשמדת ישראל.

בנוסף, אנו יודעים שבעידן הרשתות החברתיות ישנו אתגר בתחום ההסברה. השקר על האשמת ישראל בג'נוסייד קונה לו כנפיים ואנחנו רואים זאת הלכה למעשה ברחובות אירופה וארצות הברית.

התשובה לכך: להציף את האמת!
ישראל היא זו שנלחמת למען חפים מפשע. החמאס משתמש באזרחים כמגן אנושי.

מצאתי גם בייל וגם בניו-יורק ובוושינגטון יהודים ולא יהודים, ידידי ישראל, שמגוייסים לפעול למען ישראל ולמען העם היהודי בכח דרך אפשרית.

גם בשדה הקרב וגם בחזית ההסברה והדיפלומטיה העולמית, ביחד ננצח!

בסופו של דבר הדיון פה הוא לא משפטי.

‏הדיון הוא האם מדינת ישראל תחליט כיצד נתייחס למחבלי הנוח'בה הנתעבים על פי האינטרס הישראלי, או שאנחנו נשב על הגדר לנצח ובינתיים נזמין עוד לחץ מהחמאס.

‏אחרי ה-7/10 יש רק תשובה אחת לטרור.
‏הכרעה וניצחון!

לציוץ המלא>>
https://x.com/rothmar/status/1753077992455274725?s=46&t=Du9vcuJ8-lKgxVfckUZ4MA

בשבוע האחרון יצאתי לסבב של הרצאות ושיחות בארצות הברית. הרציתי בפני סטודנטים ואנשי סגל באוניברסיטת ייל, בפני קבוצה מגוונת של אנשי תקשורת, משפיעני רשת, אנשי אקדמיה והייטק בניו יורק ובקהילה היהודית שבפאתי וושינגטון הבירה. נתחיל מהסוף ומהמסקנות:

עם ישראל חי ומאוחד מאי פעם, אבל גם מודאג מאוד, ממה שקורה בישראל וממה שקורה בארצות הברית.

***

השימוע שנערך בקונגרס לאוניברסיטאות העילית של ארה"ב חשף ברבים את מה שהיה סוד גלוי בשנים האחרונות. בקמפוסים בארצות הברית קם דור חדש שמקבל בשלווה אנטישמיות וקריאה להשמדת העם היהודי.
את הקריאות הברורות הללו להשמדת היהודים, מיעטו שם לקחת ברצינות.

במידה מסויימת, שני החלקים הגדולים של העם היהודי, זה שבישראל וזה שבארצות הברית, לקו באותו עיוורון מרצון. עיוורון שניתן להשוות אותו לזה של יהדות גרמניה שלפני ליל הבדולח.

הטענה ש"החמאס מורתע" הייתה זהה מבחינה קונספטואלית לטענה שהשמאל העולמי חובר לאוייבי ישראל בגלל "עוולות הכיבוש" או בגלל שהוא מזדהה עם החלשים והמותקפים.

ה-7/10 העיר את הנעורים. או לפחות חלק משמעותי מהם.
בישראל הבינו רבים לפתע פתאום שבעיני אנשי החמאס ותומכיהם (שזה בעצם אומר הרוב המוחלט של הפלסטינים בעזה וביהודה ושומרון) אין שום הבדל בין יצהר ואיתמר לבין כפר עזה וכיסופים או לבין תל אביב וראש העין.
בארצות הברית ההלם היה גדול פי כמה. ודווקא אצל היהודים הליברליים ההלם התעצם כאשר הם ראו את תנועת Me-too שידעה לחפש הטרדות מיניות בעברו של כל אדם עד לימי התיכון, שותקת אל מול מקרי אונס ברוטליים. את אבירי זכויות הילד שתולשים מודעות על ילדים חטופים. את מפגיני Black lives matter שפתאום גילו ברבים שחיי יהודים ממש לא מעניינים אף אחד.

ההתעוררות הזו מחייבת הערכה מחדש של המציאות. גם בארצות הברית וגם בישראל.
ההבנה שכשמישהו מאיים עליך שהוא רוצה להרוג אותך, אתה חייב לקחת אותו ברצינות. שאתה לא מחזק את האוייבים שלך אלא את האחים שלך. שאסור לתת לרוע להתחזק עד שיהיה מאוחר מדי.

בישיבה עם פרופסורים בכירים מייל, שרחוקים מתפיסת עולמי כרחוק מזרח ממערב, הם אמרו שהדרישה העיקרית שלהם מישראל היא שמדינת ישראל תהיה בטוחה.
לפני ה-7/10 הדרישה הזו נשכחה על ידי רבים. גם בישראל וגם בארה"ב. הרשינו לעצמנו ויכוחים מדרג שני, על סוגיות של דת ומדינה או על כספים קואליציוניים.

יש כאלה שעדיין מאוהבים במריבות האלה. אבל עם ישראל התקדם, או אם תרצו נסוג חזרה לשאלות הקיום הבסיסיות.

המסר שהיה חשוב לי להעביר הוא שגם בסוגיה המדינית, כדאי לחזור לתובנות הישנות והטובות, שהחזיקו את מדינת ישראל בחיים גם כשעברנו משברים גדולים מאוד.

ההתנגדות למדינה פלסטינית בין הים לירדן הייתה אבן יסוד בתפיסת השמאל והימין בישראל מקום המדינה ועד תחילת שנות ה-90. "פתרון שתי המדינות", שהוא שם קוד למדינת טרור שמטרתה היחידה הוא חיסול מדינת ישראל, היה נחלה של קבוצה קטנה ושולית בישראל. במהלך עקבי ושיטתי הוא הפך להיות הבון-טון בקרב הפוליטיקאים בארצות הברית ולמעשה גם בקרב היהודים הרבים בעלי ההשפעה על המערכת הפוליטית.

תרמה לזה מאוד אי הבהירות שמדינת ישראל שידרה. בשיח הפנים ישראלי ההתנגדות למדינה פלסטינית הייתה אבן יסוד של הימין ולמעשה של הרוב בישראל, אבל כלפי חוץ, גם ממשלות הימין בראשות נתניהו "פלירטטו" עם הרעיון ובוודאי שבכירי הממסד הצבאי והדיפלומטי של ישראל פעלו בתפיסת אוסלו, חלק על טייס אוטומטי, וחלק בכוונה תחילה ומתוך אמונה שזה הדבר הנכון.
נאום בר אילן של נתניהו, שהיה אולי הצעד הנכון בשעתו כדי להסיר לחץ מדיני בתקופת אובמה, לא בוטל מעולם. גם תוכנית טראמפ הזכירה את המדינה הפלסטינית בתור אופציה על השולחן.
וכשבישראל מגמגמים, גם ידידי ישראל ואוהביה שבעולם, לא יכולים להרשות לעצמם "לעקוף אותנו מימין", והם נאלצים לתמוך ברעיונות עיוועים שמוצגים על ידי אנשים שבשם האהבה לישראל מציעים לה גלולת רעל בדמות מדינה פלסטינית.

הרציתי בפני חדרים מלאים באנשים מעמדות שונות. אנשי שמאל ואנשי ימין. דתיים וחילוניים, וגם כאלה שאינם יהודים.
גם אלה שהעלו שאלות קשות, על האלטרנטיבה לחזון המדינה הפלסטינית, ועל שאלת המעמד האזרחי של ערביי יהודה ושומרון, הבינו שאסור שמדינת טרור פלסטינית תקום על חרבות מדינת ישראל, ושאירועי ה-7/10 מחייבים חשיבה מחדש על הנחות היסוד השגויות שהובילו אותנו להבליג אל מול ההתחמשות של הגרועים שבשונאינו.

והתקווה היא שהגיע זמן שינוי.

*מדינת ישראל צריכה לעבור ממגננה מדינית למתקפה*.
לייצר דה-לגיטימציה לשיח על מתן פרס לטרור בדמותה של מדינת חמאס חמש דקות מכפר סבא, או מכפר עזה.

מה שהיה קונצנזוס של מנחם בגין ושל יצחק רבין, צריך להיות קונצנזוס גם בדורנו. מדינה פלסטינית תעמיד את כל היהודים בישראל בסכנת מוות וכיליון. תאוות הרצח וההשמדה של אוייבינו לא נחלשה עם השנים. הויתורים והנסיגות רק שכנעו אותם שאנו חלשים. החובה עלינו היא לוודא שצה"ל מפריך את נאום קורי העכביש של נסראללה ומשרד החוץ מפריך את חזון המדינה הפלסטינית של מחלקת המדינה האמריקאית.

אם נצא למערכה הזו, נגלה שגם באוניברסיטאות ליגת הקיסוס וגם מעל דפי העיתונים הנחשבים של ארצות הברית, יש לנו בעלי ברית נאמנים, שרוצים בקיומה ובביטחונה של מדינת ישראל, כי גם הם מבינים שבלי ישראל חזקה, ליל הבדולח האמריקאי עומד מעבר לפינה.

הציונות התחילה בתור מסע שתדלנות בינלאומי של בנימין זאב הרצל. זה לא בלתי אפשרי לגייס שוב את העולם החופשי לצידנו.

אם תרצו, אין זו אגדה.

האינטרס הצבאי של מדינת ישראל בסוגיית החטופים חייב להיות חד וברור.

שכל תושבי עזה או במדינות האוייב סביבנו יבינו שסינואר עשה את טעות חייו כשהעז לחטוף ישראלים.
רק כך נצליח לשחרר את כל החטופים ונמנע את החטיפות הבאות.

הדיבורים על העסקה המתגבשת משדרים לכל העולם שאנחנו לא חותרים להישג הצבאי הזה.

זה הזמן להגביר עד להכרעה המוחלטת של האויב.

לציוץ בטוויטר>>
https://x.com/rothmar/status/1753833762775794166?s=46&t=Du9vcuJ8-lKgxVfckUZ4MA

התראיינתי היום לרדיו 104.5 עם גדי נס.

קישור לכתבה המלאה:
https://1045fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IJJIHJ&c41t4nzVQ=EFJJ

*היום בועדת החוקה בראשות חה״כ שמחה רוטמן - דיון בנושא הגבלות משטרת ישראל בעת פתיחה בחקירה בעניין הסתה לטרור:*

לשידור הועדה בשעה 09:00 >> https://www.knesset.tv/committees/theconstitutionlaw_justicecommittee/video/48233/.

יש אנשים בצבא שעדיין לא החליפו דיסקט. בזמן שכולנו מדברים שיח אחדות צה״ל והאלוף יהודה פוקס מתרגלים מלחמה במתנחלים על איזה תרחיש של חטיפת ערבי.

משתפים פה פעולה עם איזשהו שקר שיש אלימות מתנחלים, כאילו מחר בבוקר ערבי יחטף על ידי מתנחלים, כאילו שזה האירוע ביהודה ושומרון!

היום בועדת החוקה בראשות חה״כ שמחה רוטמן - דיון בשיוויון במדיניות אכיפת החוק על מחאה החוסמת מעברי גבול:

לשידור הועדה בשעה 09:00>>
https://www.knesset.tv/committees/theconstitutionlaw_justicecommittee/video/48233/

למדינת ישראל יש צבא. אנחנו לא צבא שיש לו מדינה.

‏כשמוציאים צו שטח צבאי סגור בתוך שטח מדינת ישראל כדי למנוע הפגנות, צה"ל ומשרד הביטחון חייבים לתת תשובות לכנסת. שר הביטחון ⁦ יואב גלנט מזלזל בחובה הבסיסית ביותר של מערכת ביטחון במדינה דמוקרטית.

‏הכנסת לא תעבור בשתיקה על רמיסתה.

לציוץ המלא>>
https://x.com/rothmar/status/1754769991600103865?s=46&t=Du9vcuJ8-lKgxVfckUZ4MA

משרד הביטחון החליט לעשות דין לעצמו.

בועדת החוקה ביקשתי לדון באמצעי האכיפה שמפעילה המשטרה ומפעיל צה"ל כנגד המפגינים. כשמוציאים צו שטח צבאי סגור בתוך שטח מדינת ישראל, המינימום הנדרש זה שמשרד הביטחון יגיע לדיון ויספק על כך תשובות.

הגיע הזמן ששר הביטחון יואב גלנט יבין שזה לא צבא שיש לו מדינה.

הצעת החוק שיזמתי למניעת הייצוג של הסנגוריה הציבורית את האסירים הביטחוניים אשר השתתפו במתקפה על מדינת ישראל ב-07.10 עברה היום בקריאה טרומית במליאת הכנסת.

אחד המושגים והביטויים המשפטיים העתיקים של העם היהודי הוא ״הרצחת וגם ירשת״. נכון להיום, אנחנו למעשה מאפשרים לרוצחים לרשת את נרצחיהם בכך שאנחנו חייבים לממן את ההגנה על הרוצחים. עלינו לוודא שהמפעל החברתי הכל כך חשוב של הסנגוריה הציבורית לא יזוהם על ידי הגנה על מחבלי הנוחבה.

אם יש משהו שמחבל ביכולת להשיג שלום באזור זה אונר״א, ארגון שכל מטרתו הוא ליבוי הסכסוך. יש לקבוע בארה״ב, בקנדה, בישראל ובכל מדינה שמכבדת את עצמה שכל העברת כספים שתהיה לאונר״א יתייחסו אליה כהעברת כספים לארגון טרור.

לפני שאנחנו דורשים את הדרישות הללו כלפיי חוץ, עלינו לדרוש אותן מעצמנו פנימה, יש בתי ספר של אונר״א שפועלים בתוך מזרח ירושלים. לכן, עלינו ליישם זאת בהקדם ולאחר מכן נוכל לדרוש זאת משאר מדינות העולם.

‏יוֹצִיאֵם, מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק.
יוֹדוּ לה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו, לִבְנֵי אָדָם.
כִּי-שִׁבַּר, דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ.

כל הכבוד לחיילים הגיבורים שחילצו מרפיח את שני החטופים פרננדו סימון מרמן ולואיס הר.

ביחד ננצח!

כל מי שרוצה ביטחון צריך להגיד לא למדינה פלסטינית. כל קריאה להקמת מדינה שכזו, פירושה קריאה להקמת מדינת טרור ובעיתוי הנוכחי מדובר גם בפרס שאין כמותו לטרור ולמחבלי החמאס הנפשעים שביצעו את טבח ה-7/10.

יש אנשים שלא הסיקו מסקנות מה-07/10.

כשרואים את האחוז האדיר של תמיכה של תושבי הרשות הפלסטינית באירועי ה-07/10, להמשיך ולדבר על לתת להם מדינה פלסטינית שתהפוך להיות מדינת טרור, זה לא איוולת, זה כבר רֶשע.

אין סתירה בין לימוד תורה לבין שירות בצבא.

‏יש לי דז׳ה-וו מהעיסוק בנושא כי מדינת ישראל ניהלה בדיוק את הדיון הזה ומנהלת אותו כבר כמה עשורים.

‏חוק טל, חוק שהיה מוסכם על כולם, בוטל על ידי בג״ץ, מה ששלח את כולנו למריבות אינסופיות.

‏חייבים להחליט אם רוצים פתרונות או מחפשים לריב.