הגעתי היום לנחם את משפחתו של רב סמל עקיבא יסינסקי הי״ד אשר נפל בעת מילוי תפקידו במהלך הקרבות הקשים ברצועת עזה. הוריו, אלכסנדר וגלינה, תיארו בפניי את בנם עקיבא ז״ל כעמוד התווך של המשפחה. עוד סיפרו על החוזק והדאגה שהוא הפגין כלפיהם ועל אהבתו הרבה למולדת ולארץ ישראל. אלמנתו, סיפרה שעקיבא עלה לארץ ישראל בגיל די צעיר לבדו תחילה ומאז כל פועלו היה למען המדינה ולמען עם ישראל כולו. היא הדגישה, שבכל החלטה שלקח במהלך דרכו, האמונה ליוותה אותו, גם בעת נפילתו על הגנת המולדת.

עקיבא יסינסקי ז״ל ראה את המדינה לנגד עיניו תמיד, וכך עשה עד נשימתו האחרונה.

יהי זכרו ברוך.

הגעתי היום לבית הסוהר ״דקל״ מתוקף תפקידי כיו״ר ועדת החוקה ומבקר רשמי.
ישנה חשיבות לבחון את תנאי העצורים המנהליים ולפקח על תקינותן של מערכות ה-VC שנידונו רבות בועדה. שמעתי את האסירים ובמיוחד את העצורים המנהליים אשר הציפו בפניי את תחושותיהם על כליאתם. גם בביקור זה התרשמתי מאוד מצוות שירות בתי הסוהר, ומהמחויבות שלהם לתפקיד הכל כך חשוב שהם מבצעים.

כלא דקל הוא כלא שיקומי והמאמצים של הצוות ניכרים באווירה, בתחושות העצורים ובהתנהלות מרכז החינוך של הכלא שם העצורים מקבלים כלים והזדמנות ללמוד. במיוחד בימים אלו, כשהמתח הביטחוני בשיאו, אנחנו בוועדה עושים מאמצים רבים לוודא שלצד ההקפדה על ביטחון המדינה שמחייבת התייחסות מיוחדת ונוקשה למחבלים הכלואים, לא ייפגעו האסירים והעצירים הפליליים הרגילים.
הסוהרים ומפקדי שב"ס עושים לילות כימים במסירות אין קץ כדי לוודא שאכן כך יהיה, ועומדים בחזית ביטחון המדינה.