שבת הגדול נקראת כך על שם ההפטרה שלה, בה נכתב:

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.

וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם.

העם בישראל זקוק לחיבור, בין הבנים לאבות ובין האבות לבנים.

רק כך נוכל להיות ערוכים לחג הפסח, בו נגאלנו ובו אנו עתידים להיגאל.

אליהו הנביא, שנמצא בכל ברית ובכל שולחן של ליל הסדר, יזכיר לכולנו את הברית ואת האחדות של עם ישראל.

שבת הגדול שלום לכולם.

שלום טמקא,
הראיון לעיתון הניו יורק סאן ממש לא היה "בפורום סגור" וחשוך אלא בוידאו שעלה לטובת הציבור כולו ליו טיוב.

כמו כן לא צריך להיות איש מודיעין כדי לומר שההפגנות הן מזמן לא נגד הרפורמה המשפטית ושהסרבנות בצבא פועלת לא רע לטובת גורמים עויינים ואוייבי ישראל.
אולי תמצאו נושאים חדשים לכתוב עליהם?

ואם כבר, קחו קישור לוידאו המלא>>
https://youtu.be/p_kSV1tMfJs

מי שחיפש עוד סיבה למה הרפורמה חייבת לעבור, קיבל אותה מהתחקיר של עד כאן.

ארגון קטן וקיצוני, שכמעט כולו ממימון ממשלתי זר, ומייצג אינטרסים אנטי-ישראלים, מפרפר בלי הפסקה את מערכת המשפט לטובת מחבלים עם דם על הידיים, ובכך כובל את ידי צה"ל.

שופטי בג"ץ פורסים להם שוב ושוב שטיח אדום.

הרפורמה המשפטית כבר נחלה הצלחה אדירה בכך שהציבור הישראלי הפך להיות מפוכח ולא ניתן יותר לבלבל אותו;
הציבור שראה כיצד פועלת אליטה חסרת בלמים, כבר לא יכול לחזור לישון.

צפו בדברים שאמרתי הערב בוועידת ערוץ 14:
https://www.youtube.com/watch?v=dncX0eiNsZo

העם צריך לקבל את היכולת לבחור את השופטים, והוא אמור לעשות זאת באמצעות נציגיו בכנסת.

זו אמירה פשוטה, שמקובלת בכל העולם.

יש קבוצה בישראל, קטנה ואלימה, שחושבת שלא. שרוצה שבישראל בחירת שופטים תהיה במועדון סגור של חבר שמביא חבר שמביא בן דוד.

בחרתם צד? יופי. עכשיו צריך לאזן.

למה לאזן? כדי למנוע השתלטות מוחלטת על בית המשפט על ידי המערכת הפוליטית ברגע נתון או בתקופת זמן קצרה.

יש מלא איזונים כאלה שכבר קיימים כיום.

בואו נתחיל:

1. שופטים ממונים לתקופות זמן ארוכות יותר מכהונה של כנסת אחת. בישראל הם ממונים עד גיל 70, וכך המינוי לא ישמש לאינטרסים פוליטיים קצרי טווח.

2. לא ניתן לפגוע בתנאי השכר שלהם כדי לעודד עזיבה של שופטים. בישראל יש הוראה מפורשת בחוק היסוד שמונעת הורדת שכר לשופטים בלבד.

3. הדחת שופט היא עניין כמעט בלתי אפשרי. הדבר נועד לייצר לכל שופט עצמאות מוגברת. בישראל הקושי להדיח נוצל לרעה הרבה יותר מפעם אחת, ובכל זאת בגלל החשיבות, איש לא הציע להפוך הדחת שופטים לקלה יותר.

4. הוראה מפורשת הקובעת שבביצוע תפקידי השיפוט אין על שופט אלא את מורא הדין. הוראה הקיימת בחוק כמובן.

5. שיפוט משמעתי של שופטים מתבצע על ידי שופטים בלבד.

יש עוד דוגמאות, אבל אלו בדרך כלל המאפיינים שנדרשים כדי לוודא עצמאות שיפוטית.


***

כבר בתחילת עבודת החקיקה היו כאלה שהתנגדו לעצם הרעיון של מינוי שופטים על ידי הקואליציה או על ידי פוליטיקאים.

המחלוקת הזו ברורה ומוכרת.

חלק מהאנשים בצד השני טוענים את הטענה הזו בתום לב, בגלל חששות מפוליטיזציה של בחירת השופטים.

חלק דווקא רוצים פוליטיזציה, אבל בתנאי שהיא לטובתם.

תזהו אותם בקלות. אלו האנשים שלא פצו פה כשאבי ניסנקורן מינה שופטים לבדו יחד עם השופטים בקצב מסחרר.

בגלל שאם אתה פוליטיקאי מהצד הנכון, אז מותר לך.

הם נגד פוליטיזציה רק כשהימין בשלטון.

אבל זו מחלוקת אחת.

סיכום ביניים: יש מחלוקת על עצם הרעיון של מינוי פוליטי של השופטים, אבל אין מחלוקת על כך שלא רוצים לאפשר לקואליציה מסויימת להשתלט לגמרי על בית המשפט.

בהקשר הזה הועלתה הטענה, כבר בהתחלה, שגם אם הקואליציה הנוכחית תכהן את מלוא תקופת כהונתה, היא תוכל למנות רק 4 מתוך 15 שופטים לבית המשפט העליון, וזה רחוק מהשתלטות על בית המשפט.

ואז, בשלב מאוחר יותר, עלתה טענה אחרת.
שקואליציה יכולה להגדיל את מספר השופטים בבית המשפט העליון (נניח מ-15 ל-30 שופטים) ואז למרות שהציבור בחר כנסת מתוך הנחה שהיא תבחר 2-3 שופטים, היא למעשה תייצר, בחוסר תום לב, השתלטות עויינת על בית המשפט.

זה תרחיש קיצון, שלא עולה באופן ישיר מהחוק, אבל בהחלט אפשרי תיאורטית.

כמובן שזו לא הייתה הכוונה של אף אחד, אבל כשמחוקקים חוק כדאי לחשוב גם על האופציות הרחוקות יותר לניצול לרעה.

ולכן, בוועדת החוקה סתמנו את הפרצה הזו, וקבענו שהמספר המקסימלי של שופטים שקואליציה נתונה תוכל למנות ללא שיתוף פעולה של האופוזיציה והשופטים יהיה 2.

כך נבטיח אפשרות גיוון, ונמנע סיטואציה של קואליציה אחת שהופכת את כל בית המשפט על ראשו.

הוויכוח סביב הסוגיה הזו ממחיש היטב שלמעשה יש כאן ויכוח בין מי שמעוניין לאפשר לעם להשפיע על הרכב בית המשפט, לבין מי שמעוניין בהמשך שליטה ללא מצרים של קבוצת אליטה קטנה.

והקטע הציני בו חבורת תומכי הדיקטטורה קוראים לעצמם "דמוקרטים" זה כבר אורוול במיטבו.

"רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך.

ומי מעכב?
שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות.

יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם."

הנוסח הזה של תפילה לאחר התפילה, מופיע במסכת ברכות בתור תפילתו של ר' אלכסנדרי.

שאור שבעיסה הוא כמובן בהקשר הזה, כינוי ליצר הרע.

מדובר למעשה בלחצים הפנימיים והחיצוניים שמונעים מאיתנו להתחבר לרצון הפנימי שקיים אצל כולנו.

אבל שאור שבעיסה הוא ביטוי מיוחד במינו. הוא משמש גם כהשאלה ליצר הרע, לדברים הרעים. אבל באותה מידה הוא משמש כביטוי לדברים טובים. לחלק המובחר, לכח החיים שמוציא לפועל את הפוטנציאל שבחיים.

"רבי יהושע בן לוי אומר גדול הוא השלום, שהשלום לארץ כשאור לעיסה"

ולמעשה, מדובר באותו דבר עצמו.

תהליך יצירת הלחם מערב בתוכו גם את השמרנות וגם את האקטיביזם.

נדרש שאור, שמרים, שיפעלו את פעולתם, יתסיסו ויקפיצו את העיזה כלפי מעלה.

אבל כידוע, כדי שהשמרים הללו יפעלו את פעולתם, נדרשים גם רוגע ומתינות. שלום ושלווה.

צריך לעזוב את העיסה לקצת זמן, לתת לה "לשקוט על השמרים".

רק כך, בשילוב נכון של התקדמות ומנוחה, העיסה תופחת. רק כך השאור שבעיסה מצליח להתפיח אותה ולייצר לחם.

אבל כל זה בכל ימות השנה.

בחג הפסח אנחנו נמנעים משאור. גם אסור להכניס אותו לתוך העיסה, וגם אסור לתת לעיסה לנוח.

בבהילו יצאנו ממצרים.

משיעבוד אי אפשר לצאת בתהליך רגיל.

כפי שכותב הרב רימון:
"החיפזון מבטא דבר שאיננו מתרחש בתהליך איטי והדרגתי. התהליך מסמל את הטבע, אך חיפזון מסמל את מה שמעבר לטבע. על כן, יציאת מצרים, שהיתה תהליך אלהי ועל-טבעי, נעשתה בחיפזון; בעקבות כך הקב"ה מדלג ופוסח על הבתים ולכן גם הכנת המצה נעשית בחיפזון...

זאת אומרת, החיפזון מלמד אותנו שיציאת עם ישראל ממצרים היא דבר עליון כל כך, שאיננו מתאים לכלים הטבעיים של העולם. יציאת עם ישראל לחירות היא יציאה שחייבת לבוא בחיפזון, כלומר, חייבת להיעשות בדרכים שמעל הטבע."

אבל, בניגוד לגאולה ממצרים, הגאולה העתידית מתאפשרת בשתי דרכים.

היא יכולה להתבצע בחיפזון: "זכו, אחישנה".
אבל היא יכולה להתבצע גם בדרך הטבע, בעיתה ובזמנה.

"כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל."

אנו יוצאים לחגוג את חג הפסח. ניקינו, ביטלנו וביערנו.

השאור שבעיסה כבר לא מעכב. נשאר רק שיעבוד מלכויות.

רצוננו לעשות רצונך.
יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם."

פסח כשר ושמח לכל בית ישראל.

לבקשתו של ליאו די,

לזכרן של לוסי מאיה ורינה הי״ד

🇮🇱
עם ישראל חי!

תרבחו ותסעדו🎉😋

דירוג האשראי של ישראל לא ירד, וההודעה של מודיס אומרת כמה דברים מאוד לא נעימים על המחאה, והנזקים שהיא גרמה, אז כרגיל עוברים למתקפה.

התועמלנות של "עיתונאים" שמזמן זנחו את עבודת העיתונאות ועברו להיות דוברי המחאה נגד ממשלת הימין לא תשנה את העובדות.

אותם "עיתונאים" מתעלמים מהטקסט המפורש של מודיס שאומר שגרירת ההסתדרות והצבא למחאה, הביאה לפגיעה ביציבות המשק.

אין להם מילת ביקורת על זה. כי הם לא עיתונאים אלא פעילי מחאה.

כנ"ל ההתעלמות שלהם מהפעם הקודמת שמודיס העבירו את התחזית מחיובית ליציבה. זה היה ב-2020 וחוסר היציבות הפוליטית ומערכות הבחירות הרבות הובילו לאותה הורדת תחזית.

לא תשמעו מאותם "עיתונאים" מילה של ביקורת על הגורמים באופוזיציה שמנסים לגרור את ישראל לבחירות נוספות, וזו אפילו מטרה מוצהרת שלהם.

כי כאמור, לא מדובר בעיתונאים אלא בתועמלנים.

הלאה.

הם כמובן שוכחים את האזכור לשסע החברתי שהתגלה, שבכלל לא קשור לאופן קידום הרפורמה אלא לעובדה שמפלגה מזינה את עצמה בתעמולת שנאה, עד כדי כך שחברי כנסת מתנצלים על זה שהם מחייכים בנוכחות ראש הממשלה.

בנוסף, וזה הכי חשוב, "העיתונאים" כדרכם בונים איש קש. אין ספק שהיה עדיף הן לטובת הרפורמה במערכת המשפט והן לטובת החברה הישראלית, שהרפורמה הייתה מקודמת בהסכמה.
גם שר המשפטים יריב לוין וגם אני הקטן, אמרנו את זה לכל אורך הדרך. הבעיה הייתה שמפלגות האופוזיציה לא הסכימו להידבר.

גם כרגע, מפגינים נגד *מפלגות באופוזיציה* על עצם העובדה שהם מנהלים משא ומתן. אז מה עושים אותם "עיתונאים"? טוענים שאנחנו לא הסכמנו להידבר, למרות שהפרסומים על השעות הרבות שהושקעו על ידי בהידברות בבית הנשיא ובמקומות אחרים ידועים להם.

למה? כי כאמור, לא מדובר בעיתונאים אלא בתועמלנים.

את העובדה שחברת דירוג האשראי מודיס כתבה במפורש ששימור הדירוג הגבוה של ישראל נובע מהתקציב האחראי שהוביל שר האוצר סמוטריץ - לא מזכירים בתקשורת.

את העובדה שפעם אחרונה שמודיס העבירו את תחזית הדירוג מחיובי ליציב הייתה ב-2020 כשהיינו במשבר פוליטי של 3 מערכות בחירות וזה בדיוק לאן שהאופוזיציה והמחאה מנסה להוביל אותנו כרגע - לא מזכירים בתקשורת.

גם ההדהוד של השקר כאילו מדובר בהליך חקיקה חפוז, לא מוסיף כבוד לתקשורת הישראלית. את חוקת ארה"ב כולה כתבו בערך באותו זמן שבו התנהלו דיונים על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בישראל.

הגעתי הבוקר במיוחד לאולפן של גאולה אבן לחזור ולהגיד מה שבתקשורת מנסים להסתיר.
צפו:

https://www.youtube.com/watch?v=t5S8z78UQXE

בג"ץ לא יכול לפסול את הרפורמה, זה דבר שאסור לו לעשות.

המציאות שבה אנחנו נמצאים היום היא מציאות שבה בית המשפט העליון פועל כמפלגה פוליטית,.

הדבר הזה הוא התופעה שבגללה נדרשת הרפורמה, זו לא תוצאה של הרפורמה, זו הסיבה שבה נדרשת רפורמה, אמרו אותה אנשים באופוזיציה במשך שנים - יאיר לפיד, גדעון סער, זאב אלקין, מתן כהנא.

האזינו לראיון המלא שלי מהבוקר לגדי נס>>

https://1045fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IHHIDK&c41t4nzVQ=EFJJ

פעם אחר פעם הסכימו בכנסת על מתווה גיוס לחרדים קואליציה ואופוזיציה כולל תיקון שיאיר לפיד חתם עליו ובא בג"ץ ופסל את המתווה.
זה לא אירוע משפטי זה אירוע חברתי-ערכי שלבית המשפט העליון אין שום סמכות לעסוק בו. ולמרות זאת בג"ץ פעם אחר פעם בחר לדון בסוגיה וקלע אותנו למשבר פוליטי.
זאב אלקין, גדעון סער וחברי ישראל ביתנו מבינים זאת היטב. הבעיה היא שהם שינו פוזיציה.

צפו בראיון המלא הערב לעודד בן עמי וקרן מרציאנו:

https://www.youtube.com/watch?v=ZI39yqrMs-w

בנוסחיו הראשונים של חוק יסוד הלאום - "חוק יסוד מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי" - נכתב כי המשפט העברי יהיה מקור השראה למחוקק.
הצעה זו עולה מקריאה במגילת העצמאות ממנה עולה כי המשפט העברי צריך להיות מקור השראה למחוקק במדינת ישראל.
כיו"ר ועדת החוקה אני מזמין את מומחי המשפט העברי להגיע לוועדה ולהשמיע את עמדת המשפט העברי בכל עניין: דיני ממונות, משפט אזרחי ואפילו בנושא האזנות סתר, פגסוס ודיני הפרטיות.
דברים שאמרתי אתמול בפתיחת כנס לשכת עורכי הדין בשיתוף מכון משפטי ארץ בעניין: 'חוקי המדינה בפסיקת בתי הדין לממונות':

https://www.youtube.com/watch?v=oKJkSC7xrjA

השבוע לפני 75 שנה.
בדם ואש יהודה נפלה, וקמה.
כפר עציון נפל, ובד' אייר נשמע בקשר "מלכה נפלה"
בה' באייר הכריז בן גוריון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

את יום הזיכרון ואת יום העצמאות נציין תמיד ביחד.
בעזרת ה', ישראל חזקה יותר מכל חסרונותינו.

שבוע טוב וחודש טוב

I had the honor to speak today at the Board of Governors of the Jewish Agency convention, together with MK Oded Forer and president of the Cleveland Jewish Federation, Erika B. Rudin-Luria.

The dialogue with the Jewish Diaspora must stay above any internal political disagreements in Israel.

Unfortunately, there are some irresponsible parties who have dragged the IDF and the bereaved families, as well as the Remembrance Day and Independence Day, into the political fray in an attempt to undermine national unity.

There are others, in the same context, who wish to undermine the sacred connection between the Jewish Diaspora and the state of Israel and the Israeli people, by spreading disinformation against the Israeli Government and its various policies.

They will not succeed. disagreement is of course legitimate. But we wont let anyone devide us.
Despite those who try to silence anyone who doesn't think like them, the vast majority is interested in having a dialogue and this is the true anchor of democracy!

הגעתי היום לדבר בכנס חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית בתל אביב לצד חה"כ עודד פורר ומנכ"לית הפדרציות היהודיות של קליבלנד אריקה רודין לוריא.

השיח עם יהודי התפוצות חייב להיות תמיד מעל כל המחלוקות הפוליטיות הפנימיות בישראל.
לצערי ישנם גורמים חסרי אחריות, שגררו את צה"ל ואת המשפחות השכולות כמו גם את יום הזיכרון ויום העצמאות לתוך הויכוח הפוליטי תוך ניסיון לפגיעה באחדות עם ישראל.

יש כאלה, באותו הקשר, שמבקשים גם לפגוע בקשר בין יהדות התפוצות לבין מדינת ישראל והעם בישראל, תוך הפצת תעמולת כזב על הממשלה בישראל ועל צעדיה השונים.

זה לא יצליח להם. מותר שתהיה אי הסכמה. אסור שיהיה פירוד. וגם למרות גורמים שמנסים לסתום פיות לכל מי שלא חושב כמוהם, הרוב המכריע מעוניין לנהל שיח וזה העוגן האמתי של הדמוקרטיה!

השתתפתי הבוקר בפאנל על חוק השבות במסגרת אירוע GA של הפדרציות היהודיות שמתכנס בארץ לרגל שנת ה-75 למדינה.

לצערי ישנם גורמים שמנסים לייצר קרע בין מדינת ישראל ליהודי התפוצות לשווא. ביטול סעיף הנכד לא ישפיע בשום אופן על עליית יהודים מארה"ב.

בניגוד לטענות סעיף הנכד מעולם לא היה חלק מתכלית חוק השבות והתווסף רק בשנות ה-70' עקב פסיקת בעייתית של ביהמ"ש העליון.

גם אם במישור הסמלי תיקון חוק השבות עשוי לייצר בעיה עם יהודי התפוצות, ניתן ליישב דרך דיאלוג ולכן הגעתי הבוקר לכנס חרף ניסיונות מצד גורמים מסויימים לסתום פיות ולהתנגד לכל מי שלא חושב כמוהם.

המחאה וההפגנה היא נשמת אפה של הדמוקרטיה אולם מטרתה להשמיע קול מושתק ולא להשתיק קולם של 64 מנדטים שהצביעו בבחירות.