בזמן שישנתם, היום בג"צ ינהל דיון בביטול עוד חוקי יסוד (ממשלת החילופים והתקציב).
אגב, חוקים גרועים, וכעת אני יכול לומר גם משפט כמו "כשאבחר לכנסת, אפעל לבטל אותם", אבל כשם שלמועצת החלב אין סמכות לבטל חוקים גרועים, גם לבג"צ אין.
חייבים לעצור את שוד הסמכויות של בג"צ!
אגב, חוקים גרועים, וכעת אני יכול לומר גם משפט כמו "כשאבחר לכנסת, אפעל לבטל אותם", אבל כשם שלמועצת החלב אין סמכות לבטל חוקים גרועים, גם לבג"צ אין.
חייבים לעצור את שוד הסמכויות של בג"צ!
Forwarded from אברהם בלוך מעדכן
הרכב הנוכחים באולם המשפט בדיון הקרוב:
בנוסף לארבעת הנאשמים: 7 נציגים לפרקליטות; 7 נציגים לנתניהו; 2 נציגים לשאול אלוביץ'; 2 נציגים לאיריס אלוביץ'; 3 נציגים לנוני מוזס.
הדיון יתקיים ביום שני בשעה 9:00 בבית המשפט המחוזי בירושלים.
#משפט_נתניהו
בנוסף לארבעת הנאשמים: 7 נציגים לפרקליטות; 7 נציגים לנתניהו; 2 נציגים לשאול אלוביץ'; 2 נציגים לאיריס אלוביץ'; 3 נציגים לנוני מוזס.
הדיון יתקיים ביום שני בשעה 9:00 בבית המשפט המחוזי בירושלים.
#משפט_נתניהו
אני לא יודע אם זה נראה יותר כמו הרכב נוכחים באולם בית המשפט, או כמו רשימה לכנסת, אבל להערכתי רשימה לכנסת עם 7 נציגים לפרקליטות ו-7 נציגים לנתניהו, לא תביא שום בשורה לתיקון מערכת המשפט....
😉
😉
*כי יש לנו דרך ואחריות*
*רשימת הציונות הדתית מציגה מגוון של בני ובנות הציונות הדתית. אנשי עשיה מוכחים בתחומי ההתיישבות, המשפט, הרווחה, והזהות היהודית.*
*סימנה של הרשימה - האות ט׳*
*רשימת הציונות הדתית לכנסת ה-24 בראשות ח״כ בצלאל סמוטריץ׳*
1. בצלאל סמוטריץ'- יו"ר מפלגת הציונות הדתית. חבר ועדת הכספים. שר התחבורה וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני לשעבר. כשר התחבורה הוציא לפועל את מיזם נתיב פלוס בנתיבי איילון ובכביש החוף, בנוסף הביא לזירוז חשמול הרכבת בין תל אביב לירושלים. כח"כ הוביל את שדולת ארץ ישראל בכנסת ואת חוק ההסדרה לצד שורת חוקיים חברתיים. הוביל את המאבק להשארת שדה דב למען תושבי אילת.
2. מיכל וולדיגר- יו"ר עמותת "בת עמי" המפעילה אלפי מתנדבות ומתנדבים בשירות הלאומי-אזרחי. כיהנה כחברת מועצת העיר גבעת שמואל והחזיקה את תיק הרווחה ושימשה כיו״ר הועדה למלחמה בסמים ובאלכוהול. מובילה את הפעילות למען פגועי נפש בישראל והקימה את ארגון "אמונת"כ".
3. איתמר בן גביר- יו"ר מפלגת עוצמה יהודית. בעל משרד עו"ד. פעיל ימין ותיק למען ארץ ישראל, שנאבק במשך שנים ברדיפת פעילי ימין, מתיישבים וחרדים. היה שותף למספר נרחב של מיזמים למען ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. כמשפטן הביא לזיכוי מלא של נאשם בפרשת העינויים של נערי הגבעות ואף לתקדימים חשובים רבים. *חבר למפלגת הציונות הדתית במסגרת בלוק טכני.*
4. שמחה רוטמן- עו"ד. ייסד את התנועה למשילות ודמוקרטיה. בעל משרד עורכי דין "רוטמן-לב-בינה”. הוביל את השינוי בשיח הישראלי סביב הצורך ברפורמות במערכת המשפט. בשנה האחרונה הוציא את הספר ״מפלגת בג״ץ״ אשר חושף את המהפכה השיפוטית שחולל בית המשפט העליון. במסגרת עבודתו כעורך דין, ייצג את ההתיישבות בעתירות כנגד חוק ההסדרה.
5. אורית סטרוק- מראשי הישוב היהודי בחברון- עיר האבות. ח״כ לשעבר בכנסת ה-19. מנהלת שדולת ארץ ישראל בכנסת והובילה עשרות מאבקים ציבורים ופרלמנטריים למען ההתיישבות. מייסדת ומנהלת ארגון זכויות האדם ביש״ע והובילה מאבקים למען זכויות מפגיני הימין בהתנתקות, בעמונה ועוד. בפעילותה כחברת הכנסת ה-19 המשיכה לעסוק בנושאי זכויות אדם ובנושאי ארץ ישראל.
6. אבי מעוז- לשעבר מנכ''ל משרדי הפנים והשיכון. הוביל את מטה "שלח את עמי" לשחרור אסירי ציון מברית המועצות. ממקימי הקיבוץ מגדל עוז. שימש כיו"ר מנהלת המעבר של התעשייה הביטחונית לנגב וכיהן בשלל תפקידים במגזר הציבורי והפרטי. *חבר למפלגת הציונות הדתית במסגרת בלוק טכני.*
7. רחלי צינקין- עו"ד. בעלת תואר בפסיכולוגיה ובמשפטים. מ"מ יו"ר הנהלת המרכזים הקהילתיים של מזרח נתניה. הקימה מרכז לשיקום מתמודדות נפש דרך הקהילה במגזר החרדי בבני ברק. ניהלה את מיפקד הבית היהודי ואת הפריימריז במפלגה ב-2012. נטלה חלק בהקמת מוסדות חינוך בנתניה ומייעצת בהתנדבות בתחום המשפטי למעוטי יכולת ולעמותות המיגזר השלישי.
8. איינאו אוריאל סנבטו- יזם חברתי וחינוכי. הקים בשנת 2003 את השדולה למען יהודי אתיופיה בכנסת. קידום חוק שמטרת מתן ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי. שימש כמנכ''ל בעמותת "בני יצ'אלאל- עמותת יוצאי אתיופיה למען קידום הספורט בקהילה".
9. אליהו עטיה- מנהל פעילות "הפורום ההתיישבות הצעירה". הוביל בחודשים האחרונים את המאבק להסדרת ההתיישבות הצעירה. סמנכ''ל פיתוח של חברת הנדל"ן "באמונה".
10. יצחק וסלהוף- מנכ"ל ומייסד עמותת "אחיעד" ע"ש הרב אחיעד אטינגר הי"ד, הפועלת לסייע לתושבי דרום תל אביב. מתגורר בדרום תל אביב, נשוי למוריה ואב לשלושה. החל את פעילותו הציבורית בגיל צעיר במפלגת האיחוד הלאומי. למד בישיבת נתיב מאיר ובישיבת ההסדר בית שאן. מנכ"ל מפלגת עוצמה יהודית. *חבר למפלגת הציונות הדתית במסגרת בלוק טכני.*
*רשימת הציונות הדתית מציגה מגוון של בני ובנות הציונות הדתית. אנשי עשיה מוכחים בתחומי ההתיישבות, המשפט, הרווחה, והזהות היהודית.*
*סימנה של הרשימה - האות ט׳*
*רשימת הציונות הדתית לכנסת ה-24 בראשות ח״כ בצלאל סמוטריץ׳*
1. בצלאל סמוטריץ'- יו"ר מפלגת הציונות הדתית. חבר ועדת הכספים. שר התחבורה וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני לשעבר. כשר התחבורה הוציא לפועל את מיזם נתיב פלוס בנתיבי איילון ובכביש החוף, בנוסף הביא לזירוז חשמול הרכבת בין תל אביב לירושלים. כח"כ הוביל את שדולת ארץ ישראל בכנסת ואת חוק ההסדרה לצד שורת חוקיים חברתיים. הוביל את המאבק להשארת שדה דב למען תושבי אילת.
2. מיכל וולדיגר- יו"ר עמותת "בת עמי" המפעילה אלפי מתנדבות ומתנדבים בשירות הלאומי-אזרחי. כיהנה כחברת מועצת העיר גבעת שמואל והחזיקה את תיק הרווחה ושימשה כיו״ר הועדה למלחמה בסמים ובאלכוהול. מובילה את הפעילות למען פגועי נפש בישראל והקימה את ארגון "אמונת"כ".
3. איתמר בן גביר- יו"ר מפלגת עוצמה יהודית. בעל משרד עו"ד. פעיל ימין ותיק למען ארץ ישראל, שנאבק במשך שנים ברדיפת פעילי ימין, מתיישבים וחרדים. היה שותף למספר נרחב של מיזמים למען ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. כמשפטן הביא לזיכוי מלא של נאשם בפרשת העינויים של נערי הגבעות ואף לתקדימים חשובים רבים. *חבר למפלגת הציונות הדתית במסגרת בלוק טכני.*
4. שמחה רוטמן- עו"ד. ייסד את התנועה למשילות ודמוקרטיה. בעל משרד עורכי דין "רוטמן-לב-בינה”. הוביל את השינוי בשיח הישראלי סביב הצורך ברפורמות במערכת המשפט. בשנה האחרונה הוציא את הספר ״מפלגת בג״ץ״ אשר חושף את המהפכה השיפוטית שחולל בית המשפט העליון. במסגרת עבודתו כעורך דין, ייצג את ההתיישבות בעתירות כנגד חוק ההסדרה.
5. אורית סטרוק- מראשי הישוב היהודי בחברון- עיר האבות. ח״כ לשעבר בכנסת ה-19. מנהלת שדולת ארץ ישראל בכנסת והובילה עשרות מאבקים ציבורים ופרלמנטריים למען ההתיישבות. מייסדת ומנהלת ארגון זכויות האדם ביש״ע והובילה מאבקים למען זכויות מפגיני הימין בהתנתקות, בעמונה ועוד. בפעילותה כחברת הכנסת ה-19 המשיכה לעסוק בנושאי זכויות אדם ובנושאי ארץ ישראל.
6. אבי מעוז- לשעבר מנכ''ל משרדי הפנים והשיכון. הוביל את מטה "שלח את עמי" לשחרור אסירי ציון מברית המועצות. ממקימי הקיבוץ מגדל עוז. שימש כיו"ר מנהלת המעבר של התעשייה הביטחונית לנגב וכיהן בשלל תפקידים במגזר הציבורי והפרטי. *חבר למפלגת הציונות הדתית במסגרת בלוק טכני.*
7. רחלי צינקין- עו"ד. בעלת תואר בפסיכולוגיה ובמשפטים. מ"מ יו"ר הנהלת המרכזים הקהילתיים של מזרח נתניה. הקימה מרכז לשיקום מתמודדות נפש דרך הקהילה במגזר החרדי בבני ברק. ניהלה את מיפקד הבית היהודי ואת הפריימריז במפלגה ב-2012. נטלה חלק בהקמת מוסדות חינוך בנתניה ומייעצת בהתנדבות בתחום המשפטי למעוטי יכולת ולעמותות המיגזר השלישי.
8. איינאו אוריאל סנבטו- יזם חברתי וחינוכי. הקים בשנת 2003 את השדולה למען יהודי אתיופיה בכנסת. קידום חוק שמטרת מתן ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי. שימש כמנכ''ל בעמותת "בני יצ'אלאל- עמותת יוצאי אתיופיה למען קידום הספורט בקהילה".
9. אליהו עטיה- מנהל פעילות "הפורום ההתיישבות הצעירה". הוביל בחודשים האחרונים את המאבק להסדרת ההתיישבות הצעירה. סמנכ''ל פיתוח של חברת הנדל"ן "באמונה".
10. יצחק וסלהוף- מנכ"ל ומייסד עמותת "אחיעד" ע"ש הרב אחיעד אטינגר הי"ד, הפועלת לסייע לתושבי דרום תל אביב. מתגורר בדרום תל אביב, נשוי למוריה ואב לשלושה. החל את פעילותו הציבורית בגיל צעיר במפלגת האיחוד הלאומי. למד בישיבת נתיב מאיר ובישיבת ההסדר בית שאן. מנכ"ל מפלגת עוצמה יהודית. *חבר למפלגת הציונות הדתית במסגרת בלוק טכני.*
Forwarded from עמית סגל
הידיעה על האירוע המשפטי החשוב בתולדות המדינה פורסמה ב"ידיעות אחרונות" בעמוד 9, לא רחוק ממודעות האבל. כל עמודי מודעות האבל הוקדשו לאדם אחד: יצחק רבין. התאריך היה עשרה בנובמבר 1995, שישה ימים לאחר רצח ראש הממשלה. העיתון דיווח בהרחבה על חקירת הרוצח עמיר, על מחדלי השב"כ בכיכר, ופרסם סקר ראשון לקראת בחירות 1996 (פרס 54%, נתניהו 23%). איש לא הקדיש את תשומת הלב הראויה להיתר שהעניקו לעצמם השופטים לפסול בפעם הראשונה חוק רגיל של הכנסת על סמך חוק יסוד.
ביום שלישי השבוע עסקו הכותרות הראשיות בהפרות החוק ההמוניות של החרדים, במירוץ בין מבצע החיסונים הישראלי למוטציה הבריטית; ובמאמצי החיבורים לקראת סגירת הרשימות. לא הבחנתי בשום דיווח על הדיון התקדימי בבג"צ: בפעם הראשונה מקום המדינה התקיים דיון מעשי, לאחר צו על תנאי, באפשרות לפסול חלקים מחוק יסוד.
הסעיפים המדוברים הם סעיף הרוטציה ודחיית התקציב, להלן: חוק גנץ ופשרת האוזר. זו חקיקה עקומה ופגומה ומיותרת. אבל היא אינה הנושא אלא התירוץ. מבעד לערפל השיעמום הציבורי - רוטציה הרי כבר לא תהיה ודחיית התקציב היא מעשה עשוי – דנו השופטים במהפכה חוקתית שלידה אהרן ברק הוא יריב לוין.
תזכורת: במהפכה החוקתית של 1995 הכריז בג"צ שלישראל יש חוקה, חוקי היסוד, ומכוחם החל לפסול חוקים רגילים. כל חבר כנסת שהתלונן על מחטף נתקל בתגובה מיתממת שלפיה המהלך דווקא מבצר את מעמד הכנסת, ולא מכרסם בו. כך, למשל, השיב הנשיא לשעבר ברק לטענות הנשיא לעתיד ריבלין, ב־2003: "בראש הפירמידה ניצבת הכנסת כרשות מכוננת. היא פועלת מעל הכנסת כרשות מחוקקת. בוודאי שהשופט אינו ניצב בראש פירמידה זו".
חברי הכנסת הפנימו באיחור את המסר: אם המילים "חוקי יסוד" הן כמו המילים "סטופ כדור הארץ" שהיינו אומרים במשחקים כילדים, הרי שסעיפים שחשובים לרוב בכנסת קיבלו את הכותרת "חוקי יסוד". הימין חוקק את חוק יסוד הלאום, ובכנסת האחרונה בוצרה הרוטציה בחוק יסוד הממשלה.
כעת, מבקשים השופטים לשמש כפרעונים, בוני פירמידות משלהם: פתאום, חוקי היסוד כבר אינם דבר קדוש. בדיון השבוע הם התפייטו על "שימוש לרעה בסמכותה המכוננת של הכנסת", כאילו לא בג"צ עצמו השתמש לרעה בסמכות הזו. בהתחלה הוא המציא חוקה, ועכשיו מסביר לנו שאסור להפקיר את כתיבת החוקה בידי הניאנדרטלים במשכן הסמוך.
אין דרך אחרת לתאר את ההשלכות הרות הגורל של פסילת חוק יסוד: מרגע שהושגה היכולת הגרעינית ישיגו השופטים והיועמ"שים שליטה מוחלטת בכל אירוע של ויכוח על פעולה מנהלית יום יומית. בקצה בג"צ יחליט, ולא העם. בג"צ יפסול את חוק היסוד ולא חוק היסוד יפסול את הפסיקה. בניגוד למהפכה החוקתית הראשונה שהשאירה לציבור את המפתח מכלאו באמצעות חקיקת יסוד, המהפכה הזו, לשיטתה, לא תותיר כל דרך חוקית לעם להחזיר לעצמו את ריבונותו. והכי גרוע – זה אפילו לא חדשות. תשומת הלב הציבורית משולה לידיעה ליד מודעות האבל של חללי הקורונה.
ביום שלישי השבוע עסקו הכותרות הראשיות בהפרות החוק ההמוניות של החרדים, במירוץ בין מבצע החיסונים הישראלי למוטציה הבריטית; ובמאמצי החיבורים לקראת סגירת הרשימות. לא הבחנתי בשום דיווח על הדיון התקדימי בבג"צ: בפעם הראשונה מקום המדינה התקיים דיון מעשי, לאחר צו על תנאי, באפשרות לפסול חלקים מחוק יסוד.
הסעיפים המדוברים הם סעיף הרוטציה ודחיית התקציב, להלן: חוק גנץ ופשרת האוזר. זו חקיקה עקומה ופגומה ומיותרת. אבל היא אינה הנושא אלא התירוץ. מבעד לערפל השיעמום הציבורי - רוטציה הרי כבר לא תהיה ודחיית התקציב היא מעשה עשוי – דנו השופטים במהפכה חוקתית שלידה אהרן ברק הוא יריב לוין.
תזכורת: במהפכה החוקתית של 1995 הכריז בג"צ שלישראל יש חוקה, חוקי היסוד, ומכוחם החל לפסול חוקים רגילים. כל חבר כנסת שהתלונן על מחטף נתקל בתגובה מיתממת שלפיה המהלך דווקא מבצר את מעמד הכנסת, ולא מכרסם בו. כך, למשל, השיב הנשיא לשעבר ברק לטענות הנשיא לעתיד ריבלין, ב־2003: "בראש הפירמידה ניצבת הכנסת כרשות מכוננת. היא פועלת מעל הכנסת כרשות מחוקקת. בוודאי שהשופט אינו ניצב בראש פירמידה זו".
חברי הכנסת הפנימו באיחור את המסר: אם המילים "חוקי יסוד" הן כמו המילים "סטופ כדור הארץ" שהיינו אומרים במשחקים כילדים, הרי שסעיפים שחשובים לרוב בכנסת קיבלו את הכותרת "חוקי יסוד". הימין חוקק את חוק יסוד הלאום, ובכנסת האחרונה בוצרה הרוטציה בחוק יסוד הממשלה.
כעת, מבקשים השופטים לשמש כפרעונים, בוני פירמידות משלהם: פתאום, חוקי היסוד כבר אינם דבר קדוש. בדיון השבוע הם התפייטו על "שימוש לרעה בסמכותה המכוננת של הכנסת", כאילו לא בג"צ עצמו השתמש לרעה בסמכות הזו. בהתחלה הוא המציא חוקה, ועכשיו מסביר לנו שאסור להפקיר את כתיבת החוקה בידי הניאנדרטלים במשכן הסמוך.
אין דרך אחרת לתאר את ההשלכות הרות הגורל של פסילת חוק יסוד: מרגע שהושגה היכולת הגרעינית ישיגו השופטים והיועמ"שים שליטה מוחלטת בכל אירוע של ויכוח על פעולה מנהלית יום יומית. בקצה בג"צ יחליט, ולא העם. בג"צ יפסול את חוק היסוד ולא חוק היסוד יפסול את הפסיקה. בניגוד למהפכה החוקתית הראשונה שהשאירה לציבור את המפתח מכלאו באמצעות חקיקת יסוד, המהפכה הזו, לשיטתה, לא תותיר כל דרך חוקית לעם להחזיר לעצמו את ריבונותו. והכי גרוע – זה אפילו לא חדשות. תשומת הלב הציבורית משולה לידיעה ליד מודעות האבל של חללי הקורונה.
שבוע "חייבים בית משפט עליון חזק, כי זה הדבר היחיד שמגן עלינו מבית הדין הבינלאומי בהאג" טוב לכולם.
מת לדעת איזה ספין חדש תוציא מפלגת בג"ץ השבוע כדי להצדיק את המשך השלטון שלה.
מת לדעת איזה ספין חדש תוציא מפלגת בג"ץ השבוע כדי להצדיק את המשך השלטון שלה.
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
שש שנים לפטירתו של אורי אורבך ז״ל. הציונות הדתית מתגעגעת.
❤1
החלטת בג״ץ בעניין וועדת הבדיקה למח"ש, מוכיחה את הצורך הדחוף בהפרדת תפקידו של היועמ״ש. היועמ״ש היה עסוק בלהתנגד להקמת הוועדה שתחקור את פעילות הפרקליטות שתחת אחריותו. כתוצאה מכך בוזו החלטותיו של בית המשפט. שר המשפטים לא הגיב לגופו של עניין למרות החלטות חוזרות ונשנות והעתירה התקבלה, בהיעדר מענה.
שוב אנו מגלים שהאמירות על שלטון החוק והחובה לציית להחלטות בית המשפט הם דקלומים חלולים כאשר היועמ"ש נוגע בדבר ומעשיו והחלטותיו הם אלה שעומדים לבחינה.
רק פיצול תפקידי היועמ"ש והפסקת מונופול הייצוג שמעמיד את היועץ בניגוד עניינים תמידי יפתרו את הבעיה.
שוב אנו מגלים שהאמירות על שלטון החוק והחובה לציית להחלטות בית המשפט הם דקלומים חלולים כאשר היועמ"ש נוגע בדבר ומעשיו והחלטותיו הם אלה שעומדים לבחינה.
רק פיצול תפקידי היועמ"ש והפסקת מונופול הייצוג שמעמיד את היועץ בניגוד עניינים תמידי יפתרו את הבעיה.
כתבה בערוץ 7: עו"ד שמחה רוטמן: החלטת בג״ץ מוכיחה את הצורך הדחוף בהפרדת תפקידו של היועמ״ש
http://ch7.io/hdbid
http://ch7.io/hdbid
ערוץ 7
עו"ד שמחה רוטמן: החלטת בג״ץ מוכיחה את הצורך הדחוף בהפרדת תפקידו של היועמ״ש - ערוץ 7
כתבה בערוץ 7: שמחה רוטמן: מערכת המשפט זקוקה לטיפול עומק, הזהות היהודית של ישראל נמצאת תחת מתקפה
http://ch7.io/abYiw
http://ch7.io/abYiw
ערוץ 7
שמחה רוטמן: מערכת המשפט זקוקה לטיפול עומק, הזהות היהודית של ישראל נמצאת תחת מתקפה
מועמד מפלגת 'הציונות הדתית', עו"ד שמחה רוטמן, רואה ברפורמות הנדרשות במערכת המשפט הכרח לקידום ערכיה המותקפים של הציונות הדתית.
אני יודע שרבים כאן נמצאים לא רק בשביל לקבל ראיונות שלי כמועמד, אלא גם כדי להתעדכן בחומרים משפטיים מעניינים, כמו שהיה פעם מזמן... 😉
קריאה מומלצת, פרוטוקול הדיון בתיקי נתניהו שמלמד הרבה מאוד על מערכת המשפט בישראל.
קריאה מומלצת, פרוטוקול הדיון בתיקי נתניהו שמלמד הרבה מאוד על מערכת המשפט בישראל.