כאשר גדעון סער הודיע על התמודדותו ועל המצע שלו, שמחתי.
שמחתי כי הוא אמר שיפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

הוא ירד מזה, כמו שהוא ירד מהבטחות אחרות שלו בתחום המשפטי, כמו שימוע פומבי לשופטי העליון ועוד.

היום אמרתי לו בוועדת חוקה, אם תמנה יועץ משפטי לממשלה בלי פיצול מיידי ולוח זמנים, הוא לעולם לא יפוצל. אתה תהיה זה שינציח את המצב שבעצמך הבטחת לתקן.

גדעון, האם כנופיית שלטון החוק מאיימת גם עליך?

צפו>>
https://www.youtube.com/watch?v=UxVYqjRUYRQ

רפורמת הכשרות הולכת לפגוע קודם כל בעסקים הקטנים, במסעדות, פלאפלים וקיוסקים שמקבלים כשרות רבנות.

הרפורמה בהגדרה מייקרת להם את הכשרות.

הנקודה היא שכיום במדינת ישראל אין כפיה דתית בכשרות. מי שלא רוצה להיות כשר לא חייב.

אבל הרפורמה רוצה לפגוע איפה שיש בסך הכל פיקוח על אמת בפרסום, שבמובן הכי בסיסי עסק שכן רוצה תעודת "הכשר" הוא באמת כשר.

צפו>>

אתמול בסופו של ראיון לערוץ 20 בנושא החוק האנטי דמוקרטי של גדעון סער, לא יכולתי להישאר אדיש לראיון עם מנכ"ל יוזמות קרן אברהם.

כשהייתי בלוד בזמן ההתפרעויות ושאלו אותי כיצד הגיעה המשטרה לאזלת יד שכזו?
עניתי בשלוש מילים: "יוזמות קרן אברהם".

במשך למעלה משני עשורים, יוזמות קרן אברהם "מלמדים" את המשטרה כיצד להתמודד עם החברה הערבית וכיצד לנהל ערים מעורבות.

מנכ"ל הארגון שכל התיזה שלו קרסה והתפוצצה לכולנו בפנים בפרעות "שומר החומות" עמד אתמול בראיון טלוויזיוני והטיף שכולם אשמים באלימות בחברה הערבית.
כולם, חוץ מהמתפרעים.
כולם, חוץ מהמסיתים.
כולם, חוץ מהאנשים שהסבירו לנו כל השנים שהבעיה היא פערים חברתיים והיעדר שוויון, ולא לאומנות קיצונית ונורמות חברתיות מקולקלות של רצח ואלימות.

במקום להודות בכישלון התפיסתי שלו ושל ארגונו, ולבצע חשיבה מחודשת, הוא ממשיך לעמוד ולספר לכולם שהיהודים אשמים.

אין גבול?

צפו>>

למען האמת, כשקראתי את המאמר של שרת הפנים איילת שקד שפורסם היום באתר ערוץ 7 ("שוחטים את הציפור שביד", 21.10) כמעט והתחלתי לרחם עליה.

היא חוותה שבר, היא גילתה בליל ההצבעה שהאופוזיציה תצביע נגד, היא נפלה ברשת הספינים והקמפיינים שטוו לה פוליטיקאים ציניים מהאופוזיציה וחוק יסוד ההגירה בכלל לא נותן מענה לאלפי המחבלים שאוטוטו מגיעים לישראל על מגש הכסף שהכינו במפלגת הציונות הדתית ובליכוד, כשהיא הסכימה להעביר את החוק שלנו ורק סרבנותם של אידיאולוגים מנותקים שמעדיפים לשחוט ציפורים תמימות היא הבעיה.

ואז נזכרתי שאין מילה אחת של אמת בכל המאמר, ונרגעתי.

איילת שקד לא גילתה דבר בליל ההצבעה. הרבה לפני ליל ההצבעה היא קיימה משא ומתן מרתוני עם נציגי מרצ ורע"מ ועם איבתיסאם מרעאנה.

ההצבעה התקיימה ב-5 ביולי. שבועיים קודם לכן כבר התפרסם בכלי התקשורת כי "הושגה פשרה בין בנט לעבאס על חוק איחוד המשפחות". עוד קודם לכן התחייבה שקד ואיתה חבריה לקואליציה עם תומכי הטרור, באופן פומבי ובאופן שקט, על מתן רשיונות נהיגה, ביטוחי בריאות ואישורי שהייה בהיקף נרחב ועוד הקלות רבות שהפכו את חוק האזרחות המחורר, לחסר משמעות.

לכל אורך אותה תקופה ביקשנו, מעל כל במה, שתנהל איתנו משא ומתן שיבטיח את חסימת גבולות מדינת ישראל והודענו שלא נאפשר "להרדים" את אזרחי ישראל באמצעות העברת חוק פגום, רק כדי להתעורר בעוד שנה עם אלפי אישורים שניתנו "מתחת לשולחן" לדרישת מנסור עבאס וגבי לסקי.

חוק האזרחות (הוראת שעה) עבר סירוס אחר סירוס במשך 18 שנה, לדרישת שופטי בג"ץ והיועצים המשפטיים. חרב ביטולו על ידי בית המשפט העליון מונפת, ותחת איום זה "התנדבו" בעבר שרי הפנים השונים להעניק עוד ועוד הקלות, כדי למנוע קביעה של בית המשפט האוסרת על מניעת איחוד משפחות.

חוק יסוד ההגירה מעניק עוגן בחוק יסוד לאיסור על איחוד משפחות, ולכן בעצם קיומו הוא היה משנה את המאזן ומאפשר יד קשוחה המונעת כניסת "איחודי משפחות", דהיינו מימוש של זכות השיבה הפלסטינית, על כל הבעיות הלאומיות, הדמוגרפיות והביטחוניות שכרוכות במימוש שכזה.

מי שקורא את מאמרה של שקד, כמעט יכול לשכוח שהיא בחרה להרים את ידה להקמת קואליציה עם תומכי טרור ועם מפלגות הפועלות בגלוי ובאור יום, להרס מדינת ישראל כמדינה יהודית.

היא מבקשת מהקוראים שיתנו בה שוב את אמונם, יאמינו בתום כוונותיה ויסמכו עליה שהיא מעוניינת לעמוד בפרץ ולמנוע כניסת אלפי פלסטינים.

אבל כששאלתי אותה, האם לאחר העברת חוק האזרחות, בהנחה שהאופוזיציה תתמוך בחוק, היא תעניק, באמצעות הסמכות שהחוק מעניק לה, את האישורים שרע"מ ומרצ דרשו וידרשו ממנה, התשובה הייתה חיובית.

לצורך תמיכה בחוק האזרחות דרשתי שני תיקונים בלבד, שיבטיחו שאנו אכן ממשיכים את הסטטוס קוו. שקיפות ומכסות. דיווח חודשי לכנסת על מספר האישורים שניתנו וקביעה ברורה בחוק לפיה לא יהיה ניתן לתת בשנה הבאה יותר אישורים מהמספר הממוצע שניתן בשנים האחרונות.

ההתנגדות למכסות שכאלה, יחד עם האמירה הברורה שלאחר שחברי כנסת "אחראים" מהימין ייענו לקריאתה הנרגשת ויצביעו יחד איתה בעד חוק האזרחות, ייכנסו לחדרה ווליד טאהא ומנסור עבאס ויצאו עם אלפי אישורים חדשים לאיחודי משפחות, הובילו אותי למסקנה שאין כל טעם במשא ומתן.

מעולם לא חשבתי וממילא גם לא אמרתי שהצבעתי נגד חוק האזרחות המחורר של שקד הייתה טעות.
אמרתי במפורש, על דוכן הכנסת, למנסור עבאס, שכל הוראת שעה של חוק אזרחות שהוא יהיה מוכן להצביע בעדה, תזכה להתנגדותי. הסיבה מאוד פשוטה. בניגוד לחברי ימינה ובניגוד לאיילת שקד, מנסור עבאס פועל מבוקר ועד ערב למען האינטרסים של מצביעיו. הוא אינו מעוניין במדינה יהודית, ולכן הוא יתמוך רק בחוק אזרחות שיסייע לו במטרותיו.

השאלה שטרם הצלחתי למצוא לה מענה היא מדוע איילת שקד מגוייסת למען מצביעי רע"מ ולמען תומכי מרצ?

אגב, למי שמעוניין בלינק למאמר של שקד באתר ערוץ 7

https://www.inn.co.il/news/529101

בנימה אישית, אני מרגיש ששנבל כתב גם את מה שעובר עליי.
זה רק עניין של זמן ושל זיהוי הסימנים, כמו שלבי האבל של קובלר-רוס.
מתחילים בהכחשה, עוברים לכעס, מיקוח, דיכאון והשלמה.
כל אחד עובר את זה בקצב שלו, ואין שום סיבה או צורך לכעוס על מי שלא נמצא איתך באותו שלב.

אנשי ימינה עברו לשמאל. צריך להשלים עם זה. השיח עם איילת שקד, שגם אני עוד מנסה לעשות, הוא חלק משלב ההכחשה, או אולי משלב המיקוח.

יכול להיות שאפילו הם עדיין בהכחשה על המעבר שלהם לעולם שכולו שמאל, אבל השכל אומר שהעניין אבוד.

אחרי שהקמת ממשלה עם תומכי טרור, אין באמת דרך חזרה.

חברים, אני מתכנן להבריז, והרבה.

בשבוע שעבר לא הייתי במליאה וקיבלתי הרבה פניות בסגנון: "איפה היית בהצבעות אתמול?" "למה לא ראינו אותך במליאה?"

נתחיל בהסבר הפשוט, הייתי מקוזז עם חברתי לוועדה לבחירת שופטים, חברת הכנסת אפרת רייטן.

בשבועות הקרובים, אני אשתדל לעשות זאת כמה שיותר. לפנות כמה שיותר מזמני לטובת בחירת השופטים. מסיבה מאוד פשוטה: אין משימה חשובה יותר.

אני אנסה לברר על כל מועמד כמה שיותר. לקרוא פסקי דין ומאמרים אקדמיים. להיפגש עם מועמדים ועם אנשים שמכירים אותם. לקבל פניות ציבור עם מחמאות או עם טענות ולברר אותן כמיטב יכולתי. (המגרסה אצלי במשרד לא עובדת, תפנו חופשי).

האופוזיציה מכירה בחשיבות העבודה על מינוי השופטים ולכן ראשי הסיעות אישרו לי את מה שמכונה בז'רגון הפרלמנטרי, קיזוז טבעי, עם אפרת.

מטבע הדברים, וכל זמן ששר המשפטים גדעון סער לא יקדם את הצעתו מלפני הבחירות לשימוע פומבי למועמדים לעליון, מרבית העבודה נעשית מאחורי הקלעים.
אני מאוד מקווה שנצליח להגיע להסכמות שיקדמו את בית המשפט למקום טוב יותר. זה לא סוד שאמון הציבור בבית המשפט צונח מזה שנים בגלל העיסוק של שופטיו בסוגיות פוליטיות ובגלל המינויים בשיטת חבר מביא חבר שמביא בן דוד שעיצבה במשך שנים את דמותו החד גונית של בית המשפט (או כמו שאהרן ברק אמר: "אז לא ראינו בזה בעיה")

אני מצידי מבטיח לעשות כל מאמץ. אני רק אדם אחד, מתוך תשעה חברים, אבל זה לא מונע ממני לנסות. "אולי יעשה ה' לנו, כי אין מעצור לה' להושיע, ברב או במעט".

אז כשתשמעו מדי פעם בשבועות הקרובים במליאה, בהצבעות השמיות: "שמחה רוטמן, אינו נוכח", תדעו איפה אני...

"אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים.."

המציאות הבטחונית על כביש 55 היא בלתי נסבלת.

ביום רביעי האחרון (21.10) חסמו שלושה ערבים מיו"ש רכב ישראלי בכביש, ניגשו לרכב והוציאו מתוכו בכח את תיקה של הנהגת. בנוסף אחד מהשודדים תלש מצווארה של הנהגת שרשרת. לאחר השוד הסתלקו השודדים מהמקום ללא בעיה.

באותו היום, בתקרית נוספת עלו שלושה ערבים לאוטובוס קו 80 מכפר סבא לקרני שומרון בתחנה הסמוכה למשתלה המצויה על כביש 55 .לאחר שעלו לאוטובוס, תקפו את נהג האוטובוס באמצעות גז פלפל.

הדוגמאות האלו הם רק "טעימה קטנה" מהמציאות הביטחונית הבלתי נסבלת על כביש 55 המחבר את קרני שומרון וקדומים לכפר סבא וישובי המרכז. בשבוע שעבר הגעתי לסיור במקום ונדהמתי לראות את הגדר המפרידה בין קלקיליה לשטח ישראל פרוצה במספר רב של מוקדים, כך שכל אדם המעוניין בכך יכול לחצות את הגדר ללא שום הפרעה, ולעבור מתחומי הרשות הפלסטינית אל תוך תחומי מדינת ישראל, ולהיפך.

מה שזעזע אותי יותר היא העובדה שכל זה נעשה תחת עינם הפקוחה של גופי הביטחון שמודעים לתופעה ולממדיה ואין עושים דבר על מנת להביא לסיומה.

היום הגשתי בקשה ליו"ר הוועדה לביטחון פנים בכנסת מירב בן ארי - Merav Ben Ari לכנס דיון דחוף בנושא.
כביש 55 הינו עורק התחבורה היחיד שמוביל עשרות אלפי אנשים אל תוך תחומי הקו הירוק, וממנו חזרה לישובי השומרון. הפקרת הכביש לעבריינות פלילית ולטרור לאומני פירושם פגיעה קשה ביותר באותם תושבים.

לא נרשה זאת!

לכתבה במקור ראשון>>
https://www.makorrishon.co.il/news/411703/

אמנם כחבר אופוזיציה איני בעל זכות הצבעה בוועדת חוקה אך אני שמח ומודה שבדיון ענייני ויסודי הצלחתי להכניס כמה וכמה שינויים לחוק ההסדרים.

כך למשל הסתייגות שהגשתי נכנסה בחוק ותביא לשיפור השקיפות במנגנון הממשלתי והתאגידים הציבוריים, (כמו הרשות לניירות ערך או "יד ושם"), ותאפשר פיקוח ציבורי על כספי ציבור.

דרך טובה לסיים את היום!

לכתבה >>
http://www.msn.com/he-il/money/other/התאגידים-הציבוריים-נכנסים-לפיקוח-יחויבו-לפרסם-דו-חות-כספיים-מדי-שנה/ar-AAPTTvY?li=BBqrFIa

מאז נבחרתי לכהן בתפקידי כחבר הוועדה לבחירת שופטים אני עושה ככל יכולתי לבחור את המועמדים הטובים ביותר, ומשקיע לצורך כך שעות רבות מאוד של לימוד, פגישות ובדיקות.

כחבר הוועדה חשוב לי מאוד להיפגש אישית עם כל מועמד לבית המשפט העליון שרוצה בכך, ולאפשר לכל מועמד להציג את תפיסת עולמו וכישוריו. הזמן המוקצה לראיון לכל מועמד במסגרת וועדת המשנה איננו מאפשר דיון מעמיק ופתוח בנושאים משפטיים, ובוודאי לא לצורך הצגת תפיסת עולם משפטית מלאה ומורכבת אשר כל מועמד לבית המשפט העליון מחזיק בה מטבע הדברים.

אולם, חלק מהמועמדים לבית המשפט העליון המכהנים כשופטים נמנעים להיפגש עם חברי הוועדה שאינם שופטים, למשל איתי, לאור חששם כי פגישה שכזו, או פרסום עצם קיומה יפגע במועמדותם.

פניתי בנושא לנשיאת העליון אסתר חיות שכן ברור לי כי מצב זה מעמיד חלק מהמועמדים המכהנים כשופטים, בעמדת נחיתות, ועשויה לפגוע בסיכוייהם להיבחר, וככלל מונע ממני לגבש תמונה מלאה על כלל המועמדים למשרה.

תשובתה של חיות מדהימה. לטענתה לגיטימי למנוע מחברי הוועדה, המכהנים מכח חוק יסוד השפיטה, לבצע את עבודתם מטעמים של "שמירה על עצמאותה של הרשות השופטית וחיזוק אמון הציבור בשופטיו". (אני בטוח שעכשיו אתם מאמינים יותר בבית המשפט).

אני הודעתי ומודיע בשנית, שמצדי כל מועמד שירצה להציג בפניי את עמדתו ואת תפיסת עולמו, מוזמן ויזכה לאוזן קשבת.

התכונות החשובות ביותר אצל שופט הן עצמאות וכבוד לחוק. הנחייתה של נשיאת העליון אינה מעודדת לא את התכונה הראשונה ולא את התכונה השנייה.

לכתבה>>
https://www.ynet.co.il/news/article/b1izymmit?utm_source=ynet.app.android&utm_term=60205700&utm_campaign=general&utm_medium=social

מדהים שמה שעובד בבתי משפט בכל העולם לא עובד בישראל.
הנסיון לחבל בעבודה לבחירת שופטים ולהפוך אותנו לחותמת גומי לא יצלח!
האזינו לעימות שלי מוקדם יותר היום עם המשנה לשעבר לפרקליט המדינה עו"ד יהודה שפר בתכנית של יעל דן בגלצ>>

https://www.youtube.com/watch?v=L8o4wOOh9t8

היום בדיון מיוחד בוועדת חוץ וביטחון שעסק בטיפול באלימות כלפי תושבים יהודים שאלתי מה הרצוי מבחינת המדדים להצלחה בטחונית?

אם הרצוי זה למנוע פגיעה בחיי אדם, אז אירוע כמו שאנחנו רואים אחת לשבוע בערך של ג'יפ של צה"ל שנרגם באבנים או בקת"בים במדד הנפגעים האירוע הזה מוגדר כהצלחה.

בעיני זה כישלון אדיר.

צפו>>

אם ביהמ"ש העליון היה מחיל היום בפסיקתו על הרכב ועדות הכנסת, את אותם מבחנים שהוא החיל באינספור מקרים אחרים כאשר התאים לו להתערב, היה ניתן פסק דין נגד הרכב הוועדות.

היום בית המשפט הראה בפעם המי יודע כמה שלאנשים לאומיים, ימניים, ערכיים, חרדים ודתיים - אין טעם לפנות אליו.

אני מקווה שצעד אחר צעד נשנה זאת.

צפו>>

אתמול בדיון מיוחד בוועדת הכלכלה בנושא דרישת המדינה מעשרות אלפי עסקים קטנים להחזיר את מענקי הקורונה אמרתי שיש דבר אחד בעולם שיותר חמור מלחלק כסף מהליקופטר.

וזה - לחלק כסף לא מהליקופטר.

כשמקימים מנגנון שיחלק את הכסף - 90% מהכסף הולך על המנגנון, כוח אדם ומשכורות לעובדי מדינה שגם ככה לא נפגעו מהמשבר, ומה שנשאר לעסקים זה 10%.

קראתי אתמול לאנשי רשות המסים בוועדה, במקום להטריד את העצמאיים, תנו להם לעבוד, להשתקם ולשקם את הכלכלה.

כי בסופו של דבר רק ככה הם יוציאו את כולנו מהמשבר.

צפו>>

הפרק ששודר היום בתכנית זמן אמת בכאן 11 הוא צפיית חובה לכל מי שרוצה לדעת כיצד פועלת מערכת ללא ביקורת או בקרה.

אין, לא הייתה ולא תהיה מערכת שיכולה לזכות באמון הציבור כאשר היא פועלת להשתקת ביקורת בדרכים מפוקפקות, מעבירה מיידע על נפגעות תקיפה מינית או מיידע חסוי אחר מתיקי בית המשפט במטרה למנוע ביקורת.

כאשר התראיינתי לפרק לא יכולתי לדמיין שבעיתוי מדהים הוא ישודר באותו שבוע בו נשיאת העליון מחדשת הנחיה המונעת ממני לבצע את תפקידי בוועדה לבחירת שופטים כנציג הכנסת בגוף היחיד שיכול לשנות ולתקן את המערכת ולהשיב לה את אמון הציבור שכה לא חסר.

אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר ולצערי מערכת המשפט והעומדים בראשה בורחים מכך.

היום ביקשתי מיו"ר ועדת חוקה לכנס בהקדם האפשרי דיון בנושא ממצאי התחקיר המטלטל שנחפשו אתמול בתכנית "זמן אמת".

הנושא הזה עולה בחשיבותו עשרות מונים על יתר הנושאים שעל סדר יומה של הוועדה הן בהיבטים של הגנה על הפרטיות, הן בהיבטים של בקרה וביקורת על מערכת בתי המשפט ובמקרה הזה גם על נפגעות אונס ותקיפה מינית שפרטיהן האישיים יצאו לרשות הרבים מתוך גורמים בתוך המערכת.

מדינת ישראל סובלת מעודף רגולציה שפוגעת בציבור.
אם יש סיבה להקים רשות רגולציה זה כדי להביא לטיוב הליכי קביעת הרגולציה במדינה ישראל. בטח לא להחמיר אותה.

נוסח החוק כפי שאושר הערב להצבעה שניה ושלישית בוועדת חוקה יחמיר את המצב. הוא יצור רגולציה נוספת ויפגע במשילות.

אתמול, בעיצומו של הפיליבסטר נגד החוק בוועדת חוקה הבעתי את רחמיי הכנים על פורום קהלת ואחרים שחשבו שניתן לקדם ערכים של שוק חופשי וימין כלכלי בממשלת שמאל על מלא.

יו"ר הוועדה גלעד קריב לעומת זאת פעל ללא לאות לקידום עמדותיו ותפיסותיו ועל כך מגיע לו כל הכבוד. מעט מביך עבור חבר הכנסת צבי האוזר שישב והצביע כמו ילד טוב.

"חוק נתניהו אינו חוק פרסונלי".
את המשפט הזה כתבתי בבדיחות הדעת באחת הרשתות החברתיות, אולם למרבה התדהמה שמעתי מאוחר יותר אנשים חוזרים עליו בשיא הרצינות, ומבלי להיות מודעים לגיחוך שבכך.

ברור לכל שמטרת החוק ומטרת שר המשפטים גדעון סער שיוזם אותו היא לנסות ולמנוע מראש הממשלה לשעבר, מר בנימין נתניהו, לחזור אל כס ראש הממשלה.

אפשר לדבר רבות על כך שהצעת חוק המונעת מחבר כנסת להיבחר לראשות ממשלה בגלל כתב אישום פוגעת בחזקת החפות. שהיא מעניקה כח בל יתואר ליועץ המשפטי לממשלה ושוללת אותו מהכנסת ומחבריה. שאין להצעה שכזו אח ורע בעולם ושבדמוקרטיה מתוקנת לפקיד לא נבחר אין שוט שכזה מעל נבחרי הציבור.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס כתב בזמנו שמדובר במהות הדמוקרטיה, לא פחות.
"על בית המשפט לתת דעתו, בין השאר, גם למציאות החיים, הגורמת לכך שלעיתים הציבור מבקש להיות מיוצג על ידי אדם שאינו מופת להליכות נאות... זהו, אל נכון, מבחנו של הציבור, וזוהי, אל נכון, מהותה של הדמוקרטיה"

חוק שכזה הוא דוגמה, שאין מובהקת ממנה לרמיסת שלטון החוק, הדמוקרטיה וחזקת החפות, לטובת מטרות פוליטיות.

יוזמת החקיקה, והרעיון העומד מאחוריה, לא רק נוטשים את מהותה של הדמוקרטיה, אלא גם פוגעים אנושות בשלטון החוק, הדורש ש"כללי המשחק" יהיו קבועים וידועים מראש.
חקיקה פרסונלית ורטרואקטיבית, שלכל העוסקים בדבר ברור שהיא מכוונת לסיכול פוליטי ממוקד של אדם אחד, תהפוך את הכנסת ואת הליך החקיקה של חוקי היסוד לחוכא ואטלולא. הרעיון של חקיקה מאחורי "מסך בערות" נועד למנוע שרירותיות ועריצות. הכנסת אמנם מוסמכת, בשיטתנו המשפטית, לפעול כרצונה, וגם חוקקה בעבר חוקים רטרואקטיביים ופרסונליים, אבל חקיקתם תמיד גררה ביקורת מוצדקת.
והעצוב מכל שהחוק הזה בעיקר יפגע בכנסת. מדובר בסופו של דבר בחוק הצהרתי. שמאיים לכלות את התרבות הפוליטית בישראל לצרכים קצרי טווח וקצרי רואי.

כל מי שמכיר את המערכת הפרלמנטרית במדינת ישראל יודע שממשלה לא יכולה לקום ולתפקד ללא 61 חברי כנסת החפצים בקיומה. אם בסיטואציה עתידית כלשהי, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו - או כל ראש ממשלה אחר שכנגדו יהיה תלוי ועומד כתב אישום - יהיה מעוניין להיבחר או לכהן, כל שיידרש הוא שינוי של חוק היסוד והשבת המצב לקדמותו.

אותם ציניקנים המקדמים כיום את שינוי החקיקה, וטוענים שמדובר בחוק שאיננו פרסונלי, יהיו הראשונים שיקפצו בעתיד כשהכנסת תבקש לבטל את החוק הרע הזה, ויטענו שמדובר בפגיעה בכללי המשחק ובחקיקה פרסונלית.

הדיבורים האינסופיים של חברי הקואליציה על נתניהו, על ממשלותיו בעבר ועל הדרכים לחסימתו בעתיד, מעידים יותר מכל על ריקנות ועל מחסור בערכים ובאידיאולוגיה. הבור הריק, שאין בו מים, מתמלא מהר מאוד בנחשים ועקרבים, בשנאה ובקנאה.

אבל צריך לומר את האמת. חוק נתניהו באמת אינו חוק פרסונלי, בדיוק כפי שהמתקפות נגד נתניהו אינן מתקפות פרסונליות. כל מנהיג של הימין בישראל זכה לאותה מתקפה, לאותן מילים חריפות, לאותה האשמה בהסתה ובקיצוניות.

נתניהו, למרות כל הביקורת המוצדקת כלפיו, מייצג עבור שונאיו משמאל והעריקים מימין שהצטרפו אליהם, את כל הימין.

את השנאה כלפי הימין ראינו מתפרצת, ללא כל עידון וללא כל איזון, ביום הזיכרון לרצח יצחק רבין.
ראינו אותה מתפרצת ברשתות החברתיות. בהצהרות של זהבה גלאון על כך שיש לטפל בימין כמו שטיפלו אי-אז בפשיסטים. בנאומו של יאיר לפיד על כך שחברי הכנסת של הימין הם צאצאים אידיאולוגיים של יגאל עמיר. בהסתה כנגד הציבור החרדי מבית היוצר של מתן כהנא וימינה.

כמה אירוני שממשלה וקואליציה שרק שנאה היא הגורם המשותף בין חבריה, זוכה לכינוי "ממשלת אחדות", ושהחוק היחיד שסביבו היא יכולה להתאגד הוא חוק שנועד להדיר את האופוזיציה ואת העומד בראשה.

(מאמרי שפורסם הבוקר במוסף החדשות של עיתון כפר חב"ד)