קו ישיר וברור מחבר בין היעדר המשילות והתגברות הפשיעה בחברה הערבית לבין הכספים הממשלתיים שזרמו באין מפריע לארגוני הפשיעה.

הצעד הכל כך פשוט והכל כך מתבקש של בצלאל סמוטריץ' הוא שינוי אסטרטגי במלחמה בפשיעה ובאלימות המתגברת במגזר הערבי.

כך פועל שר אוצר בממשלת ימין על מלא.

התחקירים של קלמן ליבסקינד על ניגודי העניינים של שופטי העליון מראים כי מערכת המשפט, שיודעת להעמיד את כולם על טוהר המידות ועל הימנעות מניגודי עניינים, מתעלמת מהכשלים שמתרחשים בחצר האחורית שלה.

עוד הוכחה לצורך הדחוף בתיקון המערכת, שכולם, מימין ומשמאל מכירים בו.

צפו בדברים שאמרתי הערב לנווה דרומי:

https://www.youtube.com/watch?v=4JRaezT4mWM

מכתבו של לוין למיארה מדגים פעם נוספת עד כמה זקוקה מערכת המשפט שלנו לתיקון.

כל אדם הגון עם תחושת צדק בסיסית מבין שעורכת הדין שמייצגת את הממשלה אמורה... לייצג את הממשלה.

גם אם הגענו למצב קיצוני שבקיצוניים, שמצפונה של היועצת לא מאפשר לה בשום פנים ואופן להגן על עמדת הממשלה, היועצת המשפטית לממשלה אמורה לדרוש, וזה אמור להיות האינטרס שלה, שעמדתו של שר המשפטים תקבל את הייצוג הטוב ביותר, ולדרוש מצידה שיהיה ייצוג חיצוני.

במקום זה, מוגשת לבית המשפט עמדה לעומתית ומתפלמסת, שבכלל מנוגדת לעמדת הממשלה.

ההליך המשפטי בישראל בנוי על שני צדדים שמתווכחים ביניהם ושופט מכריע.

האם הליך שבו לשר אין בכלל ייצוג, ראוי לשם "הליך משפטי" או שמדובר במשפט מבוים?

האם כך פועלת מערכת שמעוניינת בעשיית צדק?

האם מערכת המשפט פועלת עבור הצדק או שהיא נמצאת במאבק כוח על שלטון וכיבודים?

היה תענוג להיפגש ולנהל שיח שהיה גם ענייני ומקצועי, וגם מלב אל לב.

זו כנראה חולשה אנושית לבחור בדרך הקלה, לייצר דמוניזציה מוחלטת לצד שכנגד, זה מקל עלינו להחזיק בעמדות מבלי שניאלץ להקשיב לבר הפלוגתא שלנו וכך בנקל להרגיש צודקים ומוסריים.

מורכב יותר להתמודד עם עמדות שאינך מסכים להן להקשיב להכיל ולהבין את המשמעויות בתפיסת הצד השני.

אבל האמת היא שאין לנו אפשרות אחרת כי מאחורי רוב הכותרות, הסיסמאות וגם הצעקות , עומדים בני אדם, שהם בסוף בסוף, וגם כבר בהתחלה אחים שנועדו לחיות יחדיו.

אני מתחייב שדלתי תמיד תישאר פתוחה לשיח מכבד כי את המחלוקות , גם הקשות ביותר עלינו לפתור יחד.

https://www.inn.co.il/news/612440

שאלתי הבוקר את ניסים משעל על פי איזה חוק בית המשפט דן עכשיו בחוק היסוד בעניין הנבצרות ובחוק היסוד בעניין הסבירות?
ואיפה כתוב החוק הזה?

אני עדיין מחכה לתשובה…

האזינו לראיון המלא:

http://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JGDFKJ&c41t4nzVQ=GJL

שימו לב לתאריך. את הדברים האלה כתבתי לפני 5 שנים!

הרבה אנשים שואלים אותי בזמן האחרון;

אנו מבינים שצריך לתקן את מערכת המשפט אך למה זה כל כך חשוב ולמה זה כל כך דחוף??

היום קיבלנו עוד תשובה:

אם לא נתקן את מערכת המשפט לא תהיה לנו משילות, לא תהיה לנו דמוקרטיה ולא תהיה לנו מדינה.

ככה פשוט.

https://www.makorrishon.co.il/opinion/36203/

עם פתיחת מושב הכנסת בכוונתי לקדם מחדש את חוק יסוד ההגירה

חוק יסוד ההגירה או בשמו המלא:
"חוק יסוד: כניסה הגירה ומעמד בישראל" כזכור הוגש בהצעת החוק בכנסת הקודמת על ידי נציגי כל הסיעות שכיום נמצאות בקואליציה וזכתה לתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

אירועי השבת האחרונה רק חיזקו את הצורך בקידום מהיר של הפתרונות להרחקת המסתננים מישראל. לצערנו כל צעדי ממשלות ישראל לדורותם והחוקים שקודמו על ידי הכנסת נפסלו על ידי בית המשפט העליון ומכאן הצורך בחוק יסוד: הגירה.

אני קורא לכל הסיעות הציוניות בכנסת שזהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל חשובה להן להצטרף ולתמוך בהצעת החוק.

https://mobile.srugim.co.il/article/836658

הגעתי היום לסיור חירום ביריחו המקראית על רקע כוונת אונסק"ו - ארגון "החינוך, התרבות והמדע" של האו"ם - להריז בעוד כעשרה ימים על תל יריחו כאתר מורשת פלסטיני.

שמעתי במקום, יחד עם שרת ההתיישבות אורית סטרוק ושר המורשת עמיחי אליהו והשרה לאיכות הסביבה עידית סילמן על ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית ביריחו העתיקה, ועל הרס אתרי ההיסטוריה על ידי הרשות הפלסטינית כחלק ממהלך כולל למחיקת ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל.

ביריחו נמצאים ארמונות החשמונאים מתקופת בית שני, בתי עלמין ומקוואות ועתיקות נוספות המעידות על חיי הכוהנים ביריחו שהייתה העיר השניה בגודלה ובחשיבותה אחרי ירושלים בתקופת בית שני.

אין מקום יותר טוב מזה כדי להבין את האיוולת הגדולה שבמחשבה של אונסק"ו להכריז על יריחו כאתר מורשת פלסטיני. אין ספק שארגון כמו אונסק"ו שהתפקיד שלו הוא לשמר את אתרי המורשת העולמיים, ואת התרבות המקומית של כל מקום, לא יכול לתת פרס לטרור הזה של השמדת היסטוריה והכחשת היסטוריה.

בכוונתנו לפעול במישור הבינלאומי במטרה למנוע את ההחלטה הזו ולהבהיר לעולם שלא נשתוק נוכח מאמצים לשכתוב ההיסטוריה ולמחיקת אתרי מורשת יהודיים בארץ ישראל.

הודעתי היום ליועצת המשפטית לכנסת כי בכוונתי לייצג את עצמי בדיון בבית המשפט העליון בעתירות על עילת הסבירות במטרה שאוכל להגיש בקשת פסלות של הנשיאה אסתר חיות מהדיון.

כל מי שקרא את נאומה של הנשיא חיות מינואר השנה יגיע למסקנה הברורה שדעתה של כבוד נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, "ננעלה" באופן מוחלט. נראה שגם טיעונים לגופו של עניין שיועלו על ידי הצדדים לא יישמעו כלל על ידה, בשל הפקפוק שכבר הפגינה במניעיהם של הטוענים, בטוהר כוונותיהם, ואף בייחוס לתומכי התוכנית לתיקון מערכת המשפט "רוע", כאילו אין מדובר בדיון לגיטימי שהוא נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית וכאילו אין סיבה כשרה לתמוך בשינוי, ואין מקום לויכוח אמיתי וכן על עוצמת המעורבות של בית המשפט העליון בפעולותיהן של הרשויות האחרות.

לאור חומרת התבטאויותיה של הנשיאה חיות והימנעותה מלפסול את עצמה ביוזמתה, ואף בעקבות עתירות שהוגשו בעניין, אין מנוס מהגשת בקשת הפסילה על ידי.

לידיעה המלאה>>

https://www.kan.org.il/content/kan-news/local/515791/

״אין חולק על כך, כי החלטתו של שופט שלא לפסול את עצמו, מן הדין שתהיה נתונה לביקורת מידי רשות שיפוטית אחרת.
העיקר הוא, שלא יהא השופט עצמו פוסק אחרון בדבר פסלותו."

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט לנדוי ז"ל.

מחזק את ידי יו״ר הכנסת חה״כ אמיר אוחנה על דבריו החשובים.
במדינה דמוקרטית כל רשויות השלטון מחוייבות לחוק וראוי שכל הנוגעים בדבר יפעלו בהתאם.
שופטים בהתמנותם מצהירים אמונים למדינת ישראל *ולחוקיה*.
מי שקורא תיגר על הרעיון הבסיסי של שלטון העם באמצעות נציגיו
ומי שקורא תיגר על סמכותם וחובתם של נציגי העם לקבוע את החוק אינו יכול לדבר בשם הדמוקרטיה.

נשיאת העליון והמשנה לנשיאה מבקשים שתאמינו שמי שאמרה על הרפורמה ״ככל שתכנית השינויים שהוצגה תתממש, תיזכר שנת ה-75 כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית של המדינה פגיעה אנושה״, יכולה לדון בה כשופטת, ללא משוא פנים וגם ללא מראית עין של משוא פנים.

הדברים: "לא מבטאים עמדה מוקדמת"

יום אחד למדינת ישראל יהיה בית משפט עליון גבוה לצדק, שדן על פי חוק ומכבד את הציבור, וגם את האינטליגנציה של הציבור.

נמשיך לעבוד כדי שהיום הזה יגיע.

שבוע טוב.

להלן תשובתי שמסרתי כעת לבג״ץ בעניין העתירות לביטול חוק צמצום עילת הסבירות:

בית המשפט הנכבד נעדר סמכות לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.

המקום לנהל את הדיון בתכנית לתיקון מערכת המשפט בכללותה היא הכנסת וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ואכן, נשיאת בית המשפט העליון, הנהלת בתי המשפט ונשיאים קודמים של בית המשפט העליון, הוזמנו למסור עמדתם בפני ועדת חוקה חוק ומשפט ולמגינת הלב בחרו שלא לעשות כן. נדמה, אפוא, שניתן בעניין זה להחיל את דוקטרינת ההשתק, לרבות השתק שיפוטי.

בנוסף ביקשתי להדגיש ולהזכיר את תוכנה של הצהרת האמונים של שופטי ישראל: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים".
מאחר ואין חולק כי בית המשפט הנכבד נעדר כל הסמכה בחוק או בחוק יסוד לערוך ביקורת שיפוטית על חוק יסוד (שלא לדבר על פסילתו), הרי שכל ביקורת שכזו תעמוד בסתירה להצהרה דלעיל.

הגעתי לדיון בבית המשפט העליון בנושא החוק לצמצום עילת הסבירות. בקרוב אשא דברים בפני השופטים

מוזמנים לעקוב

דבריי בפני בית המשפט העליון ביחס לעתירה לביטול החוק לצמצום עילת הסבירות:

פרופ' חיים חנני, סגן נשיא הטכניון בשנות השישים המוקדמות יזם ניסוי. הוא פנה לתלמידיו ושאל אותם "לאיזה מידע אתם זקוקים כדי שתוכלו לתכנן צינור שיעביר דם מחיפה לאילת.

הסטודנטים החרוצים והמוכשרים הציפו אותו בשאלות.
מהו אורך הקו? מהי הטופוגרפיה? מהי צמיגות נוזל הדם וההרכב הכימי שלו. האם מדובר בדם עשיר בחמצן או בפחמן דו חמצני? מהי מהירות הזרימה והלחץ הצפוי בתוך הצינור? ועוד ועוד שאלות שמצאו את עצמן מיד לדפי הסרטוט ולסרגלי החישוב.

כשסיימו הסטודנטים את מלאכתם והגישו את עבודותיהם הודיע חנני לתלמידיו כי כולם נכשלו במבחן. והסביר "לא ביקשתי לבחון את היכולת שלכם לתכנן צינור דם, אלא לבחון את הרגישות המוסרית שלכם. איש מכם לא שאל מדוע צריך צינור להעברת דם מחיפה לאילת, של מי הדם הזה ומי שפך אותו?"

בעקבות אותו ניסוי, הוקמה בטכניון מחלקה ללימודים הומניים, באתר המחלקה מופיע הסיפור ודאגתו של חנני ממצב בו ״סנדלרים עוסקים באטום״ במדינה, כיוון שהסטודנטים חסרי הכשרה הומניסטית ופוליטית הכרחית (״סרגלי חישוב מהלכים״)

העותרים, ולצערנו הרב, גם היועצת המשפטית לממשלה, מציעים בפני כבודכם טכניקות משפטיות שונות ומשונות, מן הגורן ומן היקב, מבנגלדש, מאוגנדה ומפקיסטן, כדי לפסול את התיקון לחוק יסוד: השפיטה.
והם מציפים את כבודכם בשאלות שונות ומשונות. האם ניתן לפסול מכח דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי, או על פי העיקרון של שימוש לרעה בחוקי יסוד, או בכלל על פי העקרונות של המשפט העברי שבאו לידי ביטוי בפסק הדין בעניין מס דירה שלישית.
אבל עצם העיסוק בשאלות הללו הוא כישלון במבחן. במידה מסויימת, אפילו התשובה הקצרה שהגשתי שעסקה בשאלת הסמכות, היא כבר כישלון במבחן.
כי כל אלה שאלות על אופן התכנון של הצינור בו יובל הדם, אולם איש לא שואל את עצמו מדוע צריך צינור שכזה?
הדם, על פי מקורותינו, אסור באכילה, כי הדם הוא הנפש.
בנמשל שלי היום, הדם הוא ציפור הנפש. ציפור הנפש של הדמוקרטיה הישראלית. זכות הבחירה של האזרח הישראלי.

מדוע צריך הליך משפטי או פסק דין שיפגע בציפור הנפש של הדמוקרטיה?
גם עם כל הטיעונים, המחוכמים, המתחכמים או המטופשים. מה ההצדקה ליטול ממדינת ישראל את המאפיין הבסיסי ביותר שלה כמדינה דמוקרטית?
את הבחירות החופשיות.
את היכולת של הציבור להביע את דעתו.
את היכולת של הציבור לשנות את החוקים שעל פיהם מתנהלים חייו.
את היכולת של הציבור לקבוע את ההסדרים שעל פיהם פועל השלטון של העם, על ידי העם, למען העם.

במשך שנים רבות, בתהליך הדרגתי של התחכמויות משפטיות, נטל לעצמו בית המשפט העליון הישראלי סמכויות שאין להן אח ורע בעולם.
בתחילתו של התהליך, הזהיר נשיא בית המשפט העליון משה לנדוי מפני הצעדים הללו:
"תנאי חיוני לפעולתם התקינה של בתי המשפט במדינה כמדינת ישראל — שבית המשפט יימנע מלעסוק בנושאים שבמדיניות, של בחירה בין השקפות עולם בענייני חברה, כלכלה ופוליטיקה השנויים במחלוקת ציבורית, כל אימת שהכנסת נתנה את דעתה על נושא מנושאים אלה והביעה את רצונה בדרך של חקיקת חוק חרות; ושכל ביטול של חוק חרות על־ידי בית משפט בעניינים כגון אלה יהפוך את בית המשפט לשותף בכיר במלאכת החקיקה ויעשה את השופטים בני־פלוגתא במחלוקות ציבוריות, כאשר חלק מן הציבור מוחא להם כף וחלקו האחר דוחה את פסיקתם כחד־צדדית ומוטעית מיסודה. כך יגיע בית המשפט לא רק לעימות עם הרוב בכנסת, אלא יאבד לו אוחו אמון של כלל הציבור, שהוא תנאי בל יעבור למעמדו הציבורי. כסבור הייתי שהמשטר החוקתי המקובל על כולנו הוא דמוקרטיה פרלמנטרית שבה העם, באמצעות נציגיו הנבחרים, מביע את רצונו כפוסק אחרון בעניינים שבמדיניות. אם הפרלמנט הנבחר אינו ממלא את תפקידו כראוי, לא תימצא תרופה בהשלטת משטר אוליגארכי של קבוצת אנשים, ויהיו חכמים ונבונים וישרים ככל שיהיו — שהם יהיו מוסמכים לבטל דברם של נציגי הציבור בענייני חקיקה, מבלי שיהיו חייבים לעמוד, מעת לעת, לדין הציבור בבחירות. הוא שאמרתי: בקשת תרופת פלא לחולייו של המשטר הקיים, חציית הקו האדום על־ידי בתי המשפט ושירות דוב להם."

והנה הגענו לימים שנבואותיו של לנדוי התגשמו. אמון הציבור בבית המשפט הלך ודעך, בגלל המעורבות הרבה של בית המשפט בענייני חברה, כלכלה ופוליטיקה.
אבל אמון הציבור בדמוקרטיה, נשאר.
בשלוש השנים האחרונות העם הלך לקלפי שוב ושוב, במטרה להגיע להכרעה, לממשלה יציבה. שוב ושוב יצא הציבור בהמוניו להצביע בבחירות באחוזי הצבעה מפתיעים ומרשימים, מהגבוהים בקרב המדינות הדמוקרטיות.
חמש פעמים הלכנו לבחירות. כי הציבור הישראלי מאמין בדמוקרטיה. מאמין בבחירות חופשיות. מאמין בחופש ביטוי. מאמין ביכולת לנסות להגיע להסכמה רחבה, בכל הנושאים.
והסכמה רחבה לתיקון מערכת המשפט היא הדבר שלו אנחנו זקוקים יותר מכל. הדרך לשם אינה קלה.

היא בוודאי תתארך אם תחליטו שהנושא מוטל לפיתחכם.
אל תתפתו להפוך לשותפים בכירים במלאכת החקיקה. אל תתפתו לקבל מחיאות כף מחלק מהציבור כשהחלק האחר ידחה את פסיקתכם כחד-צדדית וכמוטה, והיציאה מהמשבר החוקתי שישראל מצויה בו כבר שנים רבות רק תתארך ותסתבך.

וברור שאנחנו בכנסת לא נקיים מטעויות.
למען האמת, הפרלמנט סובל מחוליים, בדיוק כפי שכתב לנדוי.
ודיונים בכנסת נראים לא טוב, וחברי כנסת הם לא "מקצועיים", והם צריכים להגיע להסכמות ולדילים.
אבל דמוקרטיה זוהי השיטה הטובה ביותר, או הכי פחות גרועה, שמצא המין האנושי לפתור את הבעיות של קבלת החלטות משותפת על ידי מספר גדול של אנשים.
והיא גם הדרך שמקדמת יותר מכל דרך אחרת את זכויות הפרט ואת השוויון ואת חופש הביטוי.
מי שבנה על קבוצת אליטה אוליגרכית שתשמור לו על זכויותיו, גילה לאורך הדורות שאליטה היא מצויינת בשמירת הזכויות, שלה ושל החברים בה.
בקידום זכויות של אחרים, היא יותר חלשה.
ועדיין, תמיד בית המלוכה או היכל המשפט ייראה יותר יפה, מכובד ומסודר, מרצפת ייצור החוקים של הפרלמנט.
אבל זוהי הדמוקרטיה. כך נראים החיים עצמם. בניגוד לבית המשפט שפוסק את דינו וקם מכסאו, ומותיר את היישום ואת הריג'קטים לאנשים אחרים, נבחרי הציבור בכנסת ובממשלה נושאים באחריות הציבורית והפרלמנטרית. אם הם מינו אדם לא מתאים לתפקיד, הם אלה שיסבלו מתת-התפקוד שלו. אם הם קיבלו החלטה לא טובה, הם יהיו אלה שיצטרכו לעמוד בפני הציבור ולהסביר מדוע הם משנים אותה בתוך זמן קצר.

וגם בקידום הרפורמה, וגם בנושאים אחרים.
בהחלט יכול להיות שטעינו. בהחלט יכול להיות שעוד נטעה.
אבל אם אנחנו נטעה, אנחנו נהיה גם אלה שנוכל לתקן.
ואם נטעה ולא נתקן, יוכל הציבור שבחר בנו, להחליף אותנו, ואז מלאכת התיקון תהיה בידי אלה שיבואו אחרינו.

וכמו שאנחנו בכנסת יכולים לתקן את הטעויות שלנו ושל קודמינו בכנסת, גם אתם יכולים לתקן את הטעויות שלכם ושל קודמיכם בבית המשפט.
למען האמת, אם בית המשפט העליון היה קשוב לביקורת הציבורית ההולכת וגוברת, שהשמיעו רבים וטובים, מימין ומשמאל לאורך שנים רבות, לא היה כל צורך בתיקון באמצעות החוק.
אם בית המשפט היה מכבד את שיקול הדעת של הרשויות האחרות ובעיקר את שיקול הדעת של הציבור שבחר בהם, ומשתמש במגוון הכלים העומדים לרשותו כדי לתקן את העיוות המוסרי והדמוקרטי שבצמד המילים "הכל שפיט" לא היה צריך לתקן את חוקי היסוד.
למעשה, עצם קיום הדיון הזה מעיד שבית המשפט לא מכבד את שיקול הדעת של הציבור.
עצם המחשבה כאילו ניתן לקיים דיון משפטי, נקי וסטרילי, כשהשאלה הבסיסית העומדת לדיון היא האם בית המשפט פועל כשורה כיום? או פעל כשורה בעבר, מעידה על טשטוש ערכי.
האם אתם יכולים להיות אלה שישפטו בשאלה זו, ללא מורא, ללא משוא פנים, ללא שתהיו משוחדים בשל כך שאתם עוסקים בכבודכם, במעמדכם ובסמכויותיכם?
ברור לי שאתם חושבים שאתם פועלים כשורה, אבל אם אתם תהיו הפוסקים האחרונים גם בשאלה הזו, היכן האיזונים? היכן הבלמים?

המפתח לדיון היום הוא לא לתת את התשובות הנכונות אלא לשאול את השאלות הנכונות. והשאלה הנכונה היא האם התרופה לחוליי הדמוקרטיה היא "בהשלטת משטר אוליגארכי של קבוצת אנשים, ויהיו חכמים ונבונים וישרים ככל שיהיו?"
והתשובה היא לא. בא' רבתי.

במסורת ישראל לא היו מושיבים בסנהדרין אלא את מי שיודע לטהר את השרץ בק"ן טעמים.
אבל למרות שכל אלה שישבו בסנהדרין החזיקו ביכולת האינטלקטואלית המופלאה הזו, הם לא הוציאו מתחת ידיהם פסק דין שמטהר את השרץ. פסק הדין אמר בקול גדול שהשרץ טמא.
העותרים ולצערי גם היועצת המשפטית לממשלה מביאים לכם ק"ן טעמים, לטהר את מחשבת הפיגול ולדחוף אתכם לקבל הכרעה השוללת את עקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית שלנו, ומעמידה מעל העם את בית המשפט.
לפני ואחרי כל הטעמים, מדובר בשרץ.

במדינה דמוקרטית, העם הוא הריבון. אל תנסו לקחת לעם ישראל את הדמוקרטיה ואת האמון שלו בדמוקרטיה.
הצטרפו גם אתם למהלך לתיקון מערכת המשפט ולהשבת האמון הציבורי אליה. זהו אינו מהלך פוליטי. זהו מהלך הכרחי שאליו צריכות להיות שותפות כל רשויות השלטון.

העותרים מבקשים מכם לתכנן צינור שינקז את ציפור הנפש של הדמוקרטיה.
אני דורש מכם שתשאלו למה. שלא תהיו "סנדלרים שעוסקים באטום"
העותרים מבקשים מכם משפט ואני בשם רוב העם שבחר בנו דורש צדק.
קראנו בשבת את דברי הנביא "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט עד ייצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער"
העם הזה זעק במשך שנים לצדק, אל תכריחו אותו ואותנו לחכות עוד.

״לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר״

עם ישראל חיכה במשך שנים רבות לצדק. לא ניתן להכריח אותנו לחכות עוד.

דברים שאמרתי בפני 15 שופטי בית המשפט העליון: