שמחתי לפגוש אתמול בוושינגטון את מקבילי בבית הנבחרים האמריקני, יו"ר ועדת המשפט, ג'ים ג'ורדן - ידיד אמת של ישראל.

שוחחנו על הרפורמה במערכת המשפט ועל נושאים הקרובים לליבת העשייה שלנו. בתחומי מערכת המשפט יש לנו הרבה דברים טובים ללמוד מארצות הברית, והערכים המשותפים שלנו ושל ארה"ב, הם הבסיס לקשרים העמוקים שבין המדינות.🇺🇲🇮🇱

חוק 'רבני ערים' - בואו נעשה סדר:

1. החוק מסדיר לראשונה בחקיקה ראשית את בחירתם של רבנים בכל הרמות - בערים, באזורים, ביישובים ובשכונות.

2. החוק מבוסס על התקנות הקיימות, בשינויים נקודתיים המחוייבים מכך שמדובר בחקיקה ראשית ולא בחקיקת משנה.

3. החוק מעניק דווקא פחות שליטה לשר הדתות בהליך בחירת רבני ערים מהמצב הקיים. הטענה כאילו מועצת הרבנות הראשית, בה יושב מכח תפקידו הרב הצבאי הראשי, וחברים בה הרב שמואל אליהו, הרב אליעזר שמחה וייס, הרב רצון ערוסי, הרב אריה שטרן, הרב יעקב שפירא ועוד, נמצאת בשליטת ש"ס היא טענה שעדיף היה שלא הייתה מושמעת.

4. בנוסף, הוטמעו תיקונים ושיפורים שעלו במהלך השנים במסגרת הפסיקה והניסיון:
- הוסדר באופן אחיד נושא העיסוק הנוסף עבור רבנים, בהתאם לכללים שנקבעו עד כה בתקנות.

- הוסדר נושא קיום הבחירות למשרת רב בתקופת בחירות לכנסת או לרשויות המקומיות.

- בוטל מנגנון ההארכה לכהונת רב שעבד באופן כמעט אוטומטי אך יצר תמריץ למניפולציה ולהפעלת לחצים, נקבע באופן גורף כי תקופת הכהונה תסתיים בגיל 75.

- מעמדם של רבני שכונות הוסדר לראשונה.

- מנגנון בחירת רבני ערים עודכן, כך שהוא יכלול את חברי מועצת הרבנות הראשית, במקום רבנים שהשר בוחר כרצונו.

- בניגוד לפייק שמופץ, אין שום הוראה שמתירה ניגודי עניינים או מינוי קרובי משפחה.
מדובר בכללים הרגילים של ניגודי עניינים שלא מתאימים לחקיקה ראשית.

- כל מנגנוני הבחירה, בכל רמות הכהונה, מאזנים באופן קפדני בין חשיבות אחידות שירותי הדת ומתן מעמד לרבנות הראשית, לבין צורכי הרשויות המקומיות ומאפייניהן הייחודיים.

עכשיו, אתם בטח שואלים את עצמכם "למה זה חוק חשוב כל כך"? ו"למה עכשיו"?
ובכן, כי התחייבנו לדאוג לכך שייבחרו רבנים לקהילות שמחכות לכך שנים!!

הליך הבחירה הנוכחי מלא מהמורות, ולא ניתן לקדם מינויים בגלל עתירות אינסופיות והליכים מסורבלים.

הגיע הזמן לתקן.

בתחילת שבוע הבא אכנס דיון מיוחד בוועדת החוקה בנושא פרשת פגאסוס.

בניגוד לנאמר בדוח מררי ובניגוד לדווחי הפרקליטות והמשטרה לוועדת החוקה - הפרקליטות אכן עשתה שימוש ב"מידע עודף" שהושג בניגוד לחוק באמצעות השתלת רוגלות בפרשת הרצח הכפול.

כזכור בדוח מררי נכתב כי: "פרקליטות המדינה ביצעה מטעמה עד כה עוד 23
בדיקות וגם בעניינן נמצא כי על אף שמידע כאמור התקבל, מידע עודף זה לא הופק ולא הועבר לצוות החקירה."

כמו כן ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, אמר בדיון בוועדת החוקה מיום 13.3 כי "לא היה שימוש ראייתי כלשהו לתוצרים העודפים מכל הבדיקות שעשינו".

אולם הודעת הפרקליטות השבוע (6.6) על משיכת הראיות בתיק הרצח הכפול של האחים שאפע וסלאח אבו-חוסיין מבאקה אל-גרבייה עקב השגת ראיות באמצעות רוגלה תוך חריגה מצו בית המשפט סותרים בבירור את הנטען בדוח מררי ואת מה שהפרקליטות דווחה לוועדת החוקה.

למעשה, כבר בדיונים הראשונים בעניין קראתי לחקירה עצמאית של האירועים בידי וועדת חקירה עם סמכויות.
הגילוי האחרון ומה שנחשף במסגרתו מעלה חשש ממשי למסירת מידע כוזב ולשיבוש עבודת וועדת החוקה בבדיקת הפרשה.

לא נשקוט.

מניו ג'רזי ועד וושינגטון; מסכם מסע הסברה על הרפורמה המשפטית בארה"ב;

בוושינגטון נפגשתי עם חברי הקונגרס הרפובליקנים, עמיתי יו"ר ועדת המשפט בבית הנבחרים ג'ים ג'ורדן איתו שוחחתי על עבודת הוועדות המקבילות בראשן אנו עומדים, ועם יו"ר השדולה הדו-מפלגתית לקידום יחסי ארה"ב עם ישראל "Israel Allies" בקונגרס, חבר הקונגרס דאג למבורן איתו סיכמתי על חיזוק הקשרים עם שדולת ארץ ישראל בכנסת בראשה אני עומד.

כמו כן השתתפתי בכינוס Americans for tax Reform בוושינגטון במהלכו נשאתי דברים בפני סנטורים, חברי קונגרס ונציגי ארגונים בדבר הרפורמה המשפטית בישראל.

קודם לכן התארחתי בשורה של כנסים של הקהילה היהודית בניו ג'רזי ובניו יורק שביקשו לשמוע על הרפורמה במערכת המשפט, ערכתי פגישות עם שורה של מנהיגים ומובילי דעת קהל בקהילה היהודית, התארחתי בבית הכנסת של הרב טראמפ Young Israel of Lawrence and Cedarhurst וכפי שפורסם, השתתפתי בפאנל של כנס ירושלים של קבוצת בשבע לצד פרופ' אלן דרשוביץ שעסק במערכת המשפט בישראל.

עם חזרתי לארץ נפעמתי והתרגשתי נוכח קבלת הפנים החמה שחיכתה לי בנתבג מצד תומכים רבים ברפורמה המשפטית.
רוב העם רוצה רפורמה משפטית ולכך נחתור להגיע בדרך הטובה ביותר. אני מסכם שבוע במהלכו קיבלתי תמיכה אדירה מידידנו מעבר לים. אני נחוש לממש את רצונם של 64 מנדטים שמשוועים להחזיר את הצדק למערכת המשפט.

שבת שלום🙏

הסיבה היחידה שיאיר לפיד יושב בכנסת ומעודד התקפות אלימות על חברי כנסת זה כי הוא יודע שהוא לעולם לא יהיה ראש ממשלה בישראל.
אין אף מדינה בעולם שהפסיקה להיות דמוקרטית בגלל שהוציאו את עורכי הדין מהוועדה לבחירת השופטים.
אני כן מכיר מדינות שהתדרדרו לדיקטטורה כשקבוצות אלימות הסתובבו ותקפו נבחרי ציבור ברחובות.

צפו בראיון לאראל סגל:

https://www.youtube.com/watch?v=CKe-DAklafE

בשבוע שעבר נחשף שבניגוד למידע שנמסר לוועדת החוקה ולדוח מררי נעשה שימשו במידע עודף שנוצר מהשימוש ברוגולות.
במבחן התוצאה ללא קשר לשאלת המניע, המסלול בו המדינה וגופי האכיפה הלכו עד היום לא הניב תוצאות רצויות.
שנה וחצי אחרי האירוע, אין מישהו שיכול לומר שאין אדם חף מפשע היושב בכלא על בסיס מידע שלא הושג כדין ע"י המערכת הזו, שאין תיק המתנהל על בסיס מידע זה ושמי שאחראי לכשלים הללו טופל במישור המשמעתי או הפלילי.
אזרחי ישראל לא יכולים להיות בשקט נפשי בשאלות הבסיסיות הללו ולכן ועדת חקירה עם סמכויות חקירה חייבת לקום
צפו בדברים שאמרתי בפתח הדיון הבוקר בנושא פרשת פגאסוס:
https://www.youtube.com/watch?v=dBxgBZzOT7s

אני שמח מאוד שוועדת החוקה בראשותי קיבלה כעת החלטה בתמיכת קואליציה ואופוזיציה לקרוא לממשלת ישראל לחקור את פרשת הפגאסוס.
אני קורא לממשלת ישראל להקים את הוועדה בהקדם האפשרי כדי שאזרחי ישראל ידעו שזכויותיהם לא נפגעות.

להלן נוסח ההחלטה:
בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט בדו"ח ועדת מררי ובמה שכונתה פרשת הפגסוס, שהחלו עוד בזמן כהונת הכנסת ה-24 והמשיכו בכנסת זו, נותרו מספר סימני שאלה גדולים ביותר, שללא חקירת עומק של מי שבידו סמכות חקירה, לא יוכלו לקבל מענה.
לצד החיזוק על ההכרה בתקלות העבר המערכתיות, וחידוד ההנחיות מכאן ולהבא על המותר והאסור בשימוש ברוגלות במסגרת חקירות משטרה והאזנות סתר, אין ספק שבמשך זמן לא קצר, משטרת ישראל עשתה שימוש בכלי ששאב מידע שאוחסן במכשירים סלולריים, ולא רק בהאזנה לתקשורת בין מחשבים או לשיחות טלפון.
אפיוני אותו מידע השתנו במהלך השנים, בהתאם להתאמות שבוצעו בכלים הטכנולוגיים.
הנושאים המרכזיים שלשמם נדרשות סמכויות חקירה הינם:
1. שאלת השימוש במידע האסור, בתוך המערך הטכנולוגי של משטרת ישראל ובגופי המודיעין, התביעה והחקירה.
2. המודעות ליכולותיהם של הכלים הללו בשלבי הרכש ובשלבי קבלת האישורים הפרטניים לשימוש בהם מאת בית המשפט.
אשר על כן אנו קוראים לממשלת ישראל לעשות שימוש בסמכותה על פי חוק ולהקים ועדת חקירה/ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט שתקבל סמכויות חקירה כפי שדורש החוק, כדי לברר את הטעון בירור.

"מה שאנו רואים זה לא הפגנות ומחאות. אלא איומים
באלימות, במרי אזרחי, בתקיפה פיזית של חברי
כנסת. זה המקום שאנחנו נמצאים בו.

ממשלה שכתוצאה מחששות כאלה נמנעת מלקדם את
המדיניות שהבטיחה לבוחריה – אין לה זכות קיום.

אני לא אסכים בשום פנים ואופן שהממשלה תאבד
את זכות הקיום שלה בכניעה לאיומים האלו".

מוזמנים לקרוא את הראיון שלי לעטרה גרמן במקור ראשון

https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/630555/

שונאי הדמוקרטיה מפחדים מספרים, כי ספרים גורמים לאנשים לחשוב בכוחות עצמם.

להסכים, לא להסכים, לרשום הערות בשוליים, לסמן במארקר משפטי מפתח ועוד...

בנוסף, קשה מאוד לשטוף את המוח בערוצי תעמולה ובסיסמאות בנות מילה אחת, כשאנשים חושבים בכוחות עצמם.

אז נתראה מחר במתחם שרונה בתל אביב.

שבוע טוב לכולם.

הציבור החכם שהרחיק את אהוד ברק מהחיים הפוליטיים, הוא אותו הציבור החכם שהכניס את לוין, את סמוטריץ ואותי לכנסת.

ברור שזה מבאס את החבר של אפשטיין.

שמחתי להגיע הערב לפתיחת שבוע הספר במתחם שרונה בתל אביב ולפגוש קהל גדול של קוראים.

היה קצת מצחיק שאלו הזועקים ״ד-מו-קרט-יה״ חשים איום מספרים ומנסים למנוע מאנשים לקרוא ולהעשיר את עולמם. אין כמו ספר בכדי לעודד פלורליזם ופתיחות מחשבתית, ואולי בעצם דווקא מזה הם מפחדים🤷🏻

בכל מקרה, שבוע ספר מהנה לכולם❤️

הוועדה המשותפת לוועדת החוקה בראשותי והוועדה לביטחון לאומי, סיירה אתמול בצפון לבחינת תופעת הפרוטקשן,
היה חשוב לשמוע מכלי ראשון את המציאות בשטח כשעלינו לספק את הכלים למציאות היומיומית של בעלי החוות. קואליציה ואופוזיציה מגויסים כולם לפתור את המשבר הזה ששנים רבות לא טופל ללא קשר באשמת מי. שמענו על ההתמודדות עם הפלישות, עם האיומים והמציאות הבלתי-נסבלת.
בעזה"ש נגיע לנוסח מוסכם להצ"ח ביום שלישי כשהמטרה של כולנו היא לתת מענה למציאות הבלתי אפשרית שחווים חקלאים ובעלי עסקים בנגב, בגליל כשהתופעה החמורה מתרחבת למקומות נוספים.

אני מקווה שההתגייסות שראינו בסיור תסייע בהעברת החוק בצורה הטובה ביותר, שתקל על המשטרה והפרקליטות לעשות עבודתן.
תודה רבה לצוות הוועדה ולחברי הוועדה שהשתתפו בסיור החשוב ולאנשי העסקים ובעלי החוות ששוחחו איתנו.

"אֶרֶץ, אַל תְּכַסִּי דָמם"

הערב עם משפחותיהם של אלישע אנטמן ועופר פיירמן הי״ד שנרצחו אתמול יחד עם הראל מסעוד ונחמן שמואל מורדוף הי״ד אתמול ליד עלי.

ההתיישבות בארץ ישראל היא זכותו הטבעית של העם היהודי והיא התשובה שלנו לטרור ולקמים עלינו להורגנו.

נמשיך לפעול למימוש חובתנו לחיזוק המשילות והריבונות של מדינת ישראל בכל מרחבי ארץ ישראל.

הפרסומים האחרונים בעניין תיק 4000 הם הוכחה נוספת, הוכחה מספר 4000 אם תרצו, לליקוי המאורות שהפך את מערכת המשפט למוטה פוליטית ולמזוהה עם מפלגות ומחנות פוליטיים.

זהו האיום הגדול ביותר על הדמוקרטיה בימינו.

חייבים לתקן את מערכת המשפט. וזה מה שנעשה, בעזרת ה'.

חברים, אסור להתבלבל!

כאשר מתרחש פיגוע חלילה וחס, או כאשר קבוצת ערבים מאום צפא יוצאת לפרוע בכבישים או לתקוף רועים, מי שאמור להגיב בצורה חזקה, נחושה ובלי למצמץ אלה כוחות הביטחון.

זו חובתנו לדרוש שכך ייעשה, וצריך לומר את האמת, שאחרי תקופה ארוכה שבה כוחות צה"ל סורסו מסיבות מדיניות או משפטיות, הדיסקט עוד לא התחלף.

וכאן הדרישה שלנו כנבחרי ציבור וגם כמתיישבים צריכה להיות ברורה וחדה:

תנו לצה"ל לנצח, ותדאגו שכל הדרגים, משר הביטחון והרמטכ"ל ועד אחרון החיילים בשטח מבין שהמשימה היא לנצח את הטרור.

לא להכיל, לא לייצר שקט מלאכותי שיתפוצץ לנו בפנים.

לנצח!

זו הדרישה שלנו תמיד מכל ממשלות ישראל, ועכשיו כשאנחנו הממשלה, זו הדרישה שלנו מעצמנו.

רק תגובה קשה ונחרצת לכל אירוע טרור, קטן כגדול, תהפוך את הטרור לבלתי משתלם.

את ההשתלטות על הכפר העויין אום צפא, היו צריכים לעשות חיילי צה"ל. הפורעים הערבים שחסמו כבישים באבנים ובבקבוקי תבערה והציתו רכבים של צה"ל, היו צריכים להיעצר. כנגדם היה צריך להפעיל את כל הכוח והעוצמה שיש למדינת ישראל להציע.

אסור שהמשימה הזו תבוצע על ידי אזרחים. גם בגלל שמאווירת אנרכיה כולם מפסידים וגם בגלל שזה נותן נשק בידיהם של אוייבי ישראל, מבית ומחוץ.

אסור שהמשימה תתבצע על ידי אזרחים גם אל מול החידלון שלנו כמדינה.

זוהי חובתה של ממשלת ישראל להפעיל אגרוף ברזל מול הטרור, ולעשות זאת עכשיו.

מחר בע״ה נפתח בוועדת החוקה את הדיונים על הצעת החוק לביטול עילת הסבירות, שחקיקתו תושלם בע"ה בכנס הנוכחי.

הצעת החוק לביטול עילת הסבירות, נכתבה ע"פ עקרונות שקבע שופט העליון נעם סולברג במאמר לפני מספר שנים.

ביטול עילת הסבירות היה גם חלק ממתווה הנשיא, חלק מההצעה של גדעון סער ועל אף שהוא לא נחתם במסמך על ידי הצדדים, הוא היה חלק מהנושאים שהיו בקונצנזוס בשיחות ההידברות על הרפורמה.

לפני שתראו מחר כל מיני שחקנים שיגיעו לוועדת החוקה כדי לעשות פרובוקציות מול המצלמות סיכמתי לכם 10 נקודות על עילת הסבירות שלא תשמעו בתקשורת לקראת הדיון מחר בוועדת החוקה:

1. ראשית, עילת הסבירות היא עילה שפותחה על ידי לא אחר מאשר אהרן ברק (תיראו מופתעים), באמצעות מנגנון מתוחכם ועמום, שפיתח את העילה המקורית האנגלית שנועדה למקרים מופרכים או בלתי הגיוניים, כך שתאפשר לבית המשפט להתערב גם במקרים שהם פשוט "לא ראויים" בעיני שופטי בית המשפט.

2. מכוח העילה החדשה בית המשפט בהובלת אהרון ברק החל להתערב במינויים (הליך חסר תקדים בעולם), בהגירה, בביטחון, בכלכלה, בזהות מקבלי פרס ישראל, ועוד כהנה וכהנה (תיראו מופתעים 2#).

3. אחד השימושים האבסורדיים בעילת הסבירות היה כשהיועמ"ש דאז מנדלבליט קבע כי אסור למנות לפרקליט מדינה זמני אף אדם שהוא לא איש שלומו עו"ד מומי למברגר, שכן כל מינוי אחר "חורג ממתחם הסבירות". אמתי לגמרי.

4. האמת היא שהביקורת על עילת הסבירות נאמרה כבר בזמן אמת. השופט לנדוי הזהיר שהעילה עלולה לפגוע בעיקרון הריסון השיפוטי (וכמובן צדק, כפי שהתברר).
פרופ' דותן כינה אותה "כלי בעייתי", טען כי היא "מתעצבת בהתאם לדעת השופטים", ואף קבע כי היא ייחודית ואין לה מקבילה באף מדינה מערבית.

5. רק לאחרונה שופט העליון נעם סולברג פרסם מאמר בכתב העת "השילוח" בו ביקר בחריפות את השימוש שעושה בית המשפט העליון בעילת הסבירות וטען כי יש לבטל את השימוש בעילה זו כלפי הדרג הנבחר.

6. אפילו פרופסור אמנון רייכמן, ממתנגדי הרפורמה הקולניים, סיפר בהגינותו כי תמיד הייתה לו "בעיה עם הכלליות והאמורפיות" של עילת הסבירות.

7. ועכשיו לחלק המעניין - גדעון סער (!!) גם הוא קידם במסגרת "תכנית סער לתיקון מערכת המשפט" הצעה כמעט זהה לזו של סולברג! בתכניתו מתואר במפורש כי באמצעות עילת הסבירות "שמים השופטים את שיקול הדעת וסל הערכים שלהם מעל זה של מי שהציבור בחר בהם", סער בעצמו הציע "להחריג את יישומה על החלטות נבחרי ציבור".

8. ומכאן לנוסח המוצע לדיון בוועדת החוקה. בדומה להצעת סער, ובהמשך למנגנון המאזן שסולברג הגה, ייקבע כלל קשיח שלפיו בתי המשפט לא יהיו מוסמכים לבחון סבירות של דרג נבחר כלל, בכל עניין שהוא. לעומת זאת בכל הנוגע לדרג מקצועי, העילה נותרת כפי שהיא נוהגת כיום!

9. כאן חשוב להדגיש שבניגוד לפייק ניוז שמנסים לפזר בימים האחרונים - הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה והשרים תמשיך להתקיים בלי בעיה רק שהיא אשכרה תתבסס על עילות הביקורת הקלאסיות שקיימות בפסיקה - שיקולים זרים, הפליה, ומידתיות.
כל טענה שבית המשפט לא יוכל לבקר יותר החלטות של חברי ממשלה - פשוט שקרית. יהיו בידיו שלל כלים אחרים ברורים בחקיקה מלבד העיקרון העמום של "סבירות".

10. לסיכום, מדובר בהצעה מתבקשת ומתונה, עיקרה הוסכם זה מכבר על רוב גורמי האופוזיציה הנוכחית. הצעה כמעט זהה אף קודמה על ידי גדעון סער. והכי חשוב - היא לא תמנע מבית המשפט להמשיך ולבקר החלטות של דרג מקצועי או נבחר.

מזמין אתכם לצפות בדיון מחר בוועדה ולהחליט בעצמכם - מי אומר הערות ענייניות ומי בא במטרה לעשות פרובוקציות והצגה למצלמות בשירות קמפיין לא-ענייני, לא-מקצועי ונעדר יושרה פוליטית ואינטלקטואלית בסיסית.

בתמונה: צילומסך מהמצע של תקווה חדשה זמן קצר לפני שהם משום מה החליטו למחוק מהאינטרנט.

נתראה מחר!

דברים שאמרתי בדברי הפתיחה לדיון בוועדת החוקה בנושא עילת הסבירות:

אני נרגש שאנשים שפוצצו את השיחות בבית הנשיא מדברים על חשיבות השיחות בבית הנשיא. אני מבין שנחשף קלונה של האופוזיציה ושכעת הציבור יודע שכל מטרת השיח בבית הנשיא הייתה לייצר פיצוצים ומחאות.

הציבור איננו מטומטם ולא יפול לשקרים שלכם.

״יש שני מקומות בציבוריות הישראלית שהסתכלו בשנים האחרונות על הפוליטיקאים ואמרו לעצמם, "הם חבר'ה נחמדים, אבל למשול – זה גדול עליהם. הם פוליטיים מדי, חפיפניקים מדי, מושחתים מדי ועסוקים רק בפריימריז הקרובים במקום בטובת האומה.

שני הגופים הם: בית המשפט העליון של אהרון ברק וממשיכיו, מייסדי אסכולת "האקטיביזם השיפוטי", ואגף התקציבים באוצר בתקופה שבה ניהלו אותו אהרון פוגל ואחריו אורי יוגב.
יש עשרות – אם לא מאות – דוגמאות שונות לתהליך ההשתלטות - ויש כאלו שיגידו ההשתלטות העוינת – של שני הגופים האלה תחילה על השיח הפוליטי ולאחר מכן על עולם קבלת ההחלטות.
הנה דוגמא אחת, לא ידועה במיוחד, לא מתוקשרת במיוחד, בג"ץ מספר 8397/06 ווסר נגד שר הבטחון. בבג"ץ הזה פוסקת נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש שהיא מחייבת את המדינה למגן את מוסדות החינוך בישובי עוטף עזה בשיטה הקרויה "המיגון המלא", ולא בשיטת "המרחבים המוגנים." טכנית מדובר ב-800 מבנים בעוטף עזה שבית המשפט הורה למדינה לבנות להם גג מוגן בגלל הקסאמים.

זה נשמע הדבר הכי הגיוני בעולם. מדובר בגני ילדים ובתי ספר, ואם ייפול עליהם קסאם ולא יהיה להם גג מוגן, ילדים עלולים למות. איך אפשר בעצם לא לפסוק כך?

אני לא אומר שזה לא נכון או כן נכון, אני רוצה רק להסב את תשומת לבכם לעובדה אחת: הפסיקה הזו מתערבת באופן ישיר בשני נושאים: בתפיסת הבטחון של מדינת ישראל, ובתקציב המדינה. בית המשפט אמר בעצם, קחו כסף מתקציב המדינה, תעבירו אותו ממה שנראה לכם חשוב, למה שנראה לנו חשוב. אנחנו לא יודעים מה תכננתם לעשות איתו, אבל אנחנו כן יודעים להגיד לכם מה הדבר הכי נכון לעשות איתו. אנחנו יודעים מה צריך להיות סדר העדיפויות!״

אלו דברים שאמר חה״כ יאיר לפיד. העובדה שזה היה דבר שטריוויאלי לומר ב 2014 ו-2016 אך ששאני אומר זאת בוועדת החוקה היום חברי ״יש עתיד״ משתיקים אותי בבריונות חושפת מי חשובה לו דמוקרטיה ומי שרק רוצה לשרוף את המדינה.

לא ניכנע לבריונות והשתקה. ננהל את הדיונים לעומק כפי שראוי!