בית משפט בבריטניה זיכה פעילים בתיק הפשיטה על מפעל אלביט.

שישה פעילים פרו-פלסטינים בריטים זוכו ​​מפריצה בנסיבות מחמירות בקשר לפשיטה על חברת הביטחון הישראלית אלביט מערכות בשנת 2024.

עם זאת, חבר המושבעים לא הצליח להגיע לפסק דין פה אחד בכמה אישומים אחרים, כולל נזק זדוני לרכוש.

לדברי התביעה, הנאשמים היו קשורים לארגון "פלסטין אקשן", שכעת אסורה, ארגנה את המחאה במפעל אלביט בבריסטול, דרום מערב אנגליה. המשפט החל בנובמבר והתקיים בבית המשפט של וולוויץ' בלונדון.

שלושה נאשמים - פאטמה זיינב רג'וואני, זואי רוג'רס וג'ורדן דוולין - זוכו ​​גם הם מהפרת סדר. באישומים דומים נגד שרלוט הד, סמואל קורנר וליאונה קמיו, חבר המושבעים לא הצליח להגיע לפסק דין לאחר יותר מ-36 שעות של דיונים.

יתר על כן, חבר המושבעים לא הצליח להגיע לפסק דין בנוגע לאישום של קורנר בגרימת חבלה גופנית חמורה לאחר שהכה סמלת משטרה בפטיש. לאחר פרסום פסקי הדין, הנאשמים התחבקו על ספסל הנאשמים ומחאו כפיים לתומכיהם באולם בית המשפט.

@SODIsraelChannel

מה שהגביר את החשש בלבנון הוא שגורמים רמי דרג בביירות קיבלו מידע המצביע על כך שנשיא סוריה, אחמד א-שרע, אמר במהלך פגישה סגורה עם בכירים בארגון הג'יהאדיסטי הסורי "היאת תחריר א-שאם" לפני מספר ימים: עכשיו הגיע תורו של חזבאללה, לא נשכח את נקמתנו

אי אפשר להפריד את דבריו של נשיא סוריה מהקשר רחב יותר של הכנות שמתבצעות בשטח על הגבול ומהרטוריקה של התגייסות המצביעה על כוונה מתוכננת מראש לנצל כל התפתחות אזורית ובמיוחד כל עימות עם איראן לפתיחת חזית חדשה עם לבנון בחזית המזרחית.

@SODIsraelChannel

הלב נחמץ שאברך חיובי נפל מאיגרא רמה לבירה עמיקתא, אולם הנאשם הביא את עצמו לשם

@SODIsraelChannel

The heart is soured that a positive young ultra-orthodox fell from a high echelon to a low echelon, but the defendant brought himself there.

גורמי ביטחון מזהים לאחרונה ישראלים שפונים באופן יזום לגורמים איראניים ומציעים לעבוד עבורם - תמורת כסף.

@SODIsraelChannel

Security officials have recently identified Israelis who proactively approach Iranian officials and offer to work for them - in exchange for money.

אני מתכוון שבתיאוריה זה גוף עצמאי. אבל אני חושב, אתם יודעים, שאני בחור חכם.

אני מכיר את הכלכלה טוב יותר כמעט מכולם.

אני מתחיל לקבל סקרים מצוינים על הכלכלה.

הסקרים על הכלכלה, הם לא מצוינים.

הם צריכים להיות מצוינים.

למה הם לא?

אני לא יודע.

@SODIsraelChannel

I mean in theory it’s an independent body. But I think, you know, I’m a smart guy.

I know the economy better than almost everybody.

האם אביו של נסראללה מזכ"ל #חיזבאללה🌟 שיתף פעולה עם ישראל?

אלה שאלות רגישות שנוגעות לשורשי האידיאולוגיה ולמנגנוני ההקצנה של ציר ההתנגדות.

@SODIsraelChannel

Did the father of #Hezbollah🌟 Secretary General Nasrallah collaborate with Israel?

And to the radicalization mechanisms of the resistance axis.

משרד הביטחון חתם על עסקה עם חברת Elbit Systems בשווי 400 מיליון שקלים (כ-130 מיליון דולרים) לאספקת מערכות מתקדמות למסוקים העתידיים של חיל האוויר.

העסקה כוללת אינטגרציה של טכנולוגיות ישראליות, כולל אוויוניקה, מערכות בקרה, אמצעי לוחמה אלקטרונית ומערכות נגד טילים ל-12 מסוקי Sikorsky CH-53K King Stallion חדשים, הידועים בישראל בשם פרח.

המשלוח הראשון של המסוקים צפוי עד סוף השנה במסגרת ההסכם שנחתם ב-2021 עם ארה"ב וחברת האם Lockheed Martin.

המסוקים החדשים יחליפו את צי ה-CH-53 Sea Stallion (יסעור) המיושן, שפעל במשך יותר מחצי מאה ובשנים האחרונות התמודד עם בעיות טכניות.

משרד הביטחון מציין שהמסוקים נמצאים בשלב ההרכבה במפעל הראשי בקונטיקט. לאחר סיום ההרכבה הם יועברו לקו מיוחד שבו התצורה האמריקאית תותאם למערכות הישראליות בהתאם לדרישות המבצעיות של חיל האוויר הישראלי.
אינטגרציה של טכנולוגיות ישראליות תשפר את תנאי תא הטייס, תאפשר טיסות בתנאים קשים ותספק נחיתה וניווט בטוחים יותר בשטח.
המסוקים החדשים יהוו מרכיב חשוב במודרניזציה של כוחות האוויר של ישראל ובהגברת המוכנות המבצעית של חיל האוויר.

@SODIsraelChannel

מצרי הורמוז יהיו שדה הרג וגיהינום לאמריקאים״. לדבריו, ארה״ב רק ״משחקת בהזזת כלי שיט״—רטוריקה שמחריפה את המתיחות הימית.

המפה מציגה את תנועת הספינות מהמפרץ הפרסי אל האוקיינוס ההודי, כשהריכוז העיקרי עובר דרך מיצר הורמוז. רוב המכליות שמעבירות נפט מהמפרץ לעולם חייבות לעבור דרך המעבר הצר הזה ולכן הוא נחשב נקודת לחץ אסטרטגית. כל פגיעה או איום במעבר הזה משפיעים מיד על מחירי האנרגיה והכלכלה הגלובלית.

@SODIsraelChannel

The Strait of Hormuz will be a killing field and hell for the Americans. He said the US was only “playing with moving ships”—rhetoric that exacerbates maritime tensions.

מיצר הורמוז הוא רצועת ים צרה בין איראן לעומאן, אך השפעתו על הכלכלה העולמית גדולה מזו של יבשות שלמות. דרך המיצר עובר כ־20 אחוז מצריכת הנפט העולמית וכ־30 אחוז מכלל הנפט המועבר בים. מדובר בכ־17 עד 18 מיליון חביות ביום, לא כולל גז טבעי נוזלי שמיוצא מקטאר דרך אותו נתיב.

רוב הנפט שמיוצא ממדינות המפרץ חייב לעבור דרך הורמוז:
* סעודיה - מייצאת דרך המיצר כ־6 עד 7 מיליון חביות ביום.
* עיראק - מעבירה דרכו כ־3 עד 4 מיליון חביות ביום.
* איחוד האמירויות - משתמשת בו להעברת כ־2 עד 2.5 מיליון חביות ביום.
* כווית - נשענת כמעט לחלוטין על הורמוז עבור יצוא הנפט שלה.
* קטאר - היא אחד היצואנים הגדולים בעולם של גז טבעי נוזלי, ורובו עובר דרך המיצר.

כלומר, המיצר איננו נקודת מעבר שולית, אלא צינור אנרגיה גלובלי פתוח. יציבותו מגדירה את יציבות שוק האנרגיה, ואת היכולת של מדינות, תעשיות וצבאות לתפקד.

הרגישות נובעת מכך שאין חלופה ימית אמיתית. עקיפת הורמוז מצריכה הפלגה ארוכה סביב אפריקה, שמעלה עלויות דלק, זמן, ביטוח ומחירי הובלה. פרויקטים של צינורות יבשתיים בסעודיה ובאיחוד האמירויות מפחיתים תלות מסוימת, אך מסוגלים להעביר רק חלק קטן מהכמויות של השוק העולמי. התוצאה היא תלות גלובלית כמעט מוחלטת במעבר ימי אחד.

פגיעה בזרימה דרך הורמוז אינה תקרית מקומית. היא פוגעת שרשרתית: בייצור תעשייתי, במחירי חשמל ותחבורה, בתקציבי מדינות מבוססות אנרגיה, ובשוקי המטבע והאג"ח העולמיים. הורמוז הוא העורק הראשי של מערכת אנרגטית אחת שמחברת בין שדות נפט במזרח התיכון לצרכנים באסיה, באירופה ובאמריקה.
סיכום קצר:
מיצר הורמוז הוא נקודת מפתח בכלכלה העולמית. השליטה בו משמעה שליטה בקצב וביציבות של שוק האנרגיה העולמי. תלות עולמית בנתיב צר אחד יוצרת פוטנציאל משבר גלובלי בכל רגע.

מיצר הורמוז: למה כל העולם עוקב אחרי תנועת כל אוניה במפרץ הפרסי

המפרץ הפרסי והכניסה למיצר הורמוז הם מרחב שבו הכלכלה פוגשת את הכוח הצבאי. הצי החמישי של ארצות הברית, משמרות החופים של איראן, הצי הסעודי, האמירתי והקטארי, לצד ספינות מסחר בינלאומיות – כולם פועלים בצפיפות גבוהה. כל מפגש ימי בין כלי שיט עלול להפוך לסימון כוח, אזהרה או עימות.

הנוכחות הימית אינה רק הגנה על סחורות. היא הצהרה פוליטית. כאשר ארצות הברית שולחת משחתת ללוות מכלית, היא מבהירה כי "חופש השיט הוא אינטרס אסטרטגי אמריקאי". כאשר איראן מצמצמת מרחק עם סירות מהירות החמושות בטילים נגד ספינות, היא מאותתת: "אנחנו לא כפופים לאיש".

הסיבה שכל העולם צופה בזמן אמת בתנועות האוניות קשורה לסיכון של הסלמה מיידית. שיבוש קטן במסלול ימי יכול לשנות את מחירי הדלק, להפעיל מערכות הגנה, להכניס מדינות למצב כוננות. השוק מבין שהסכסוך אינו תיאורטי. הוא מוחשי, מתמשך, ויכול להתפרץ בכל רגע.


סיכום קצר:
במפרץ, תנועה ימית היא הצהרה אסטרטגית. כל כלי שיט הוא מסר וכל מרחק או פנייה מייצרים משמעות פוליטית. לכן העולם עוקב – כי כל תזוזה יכולה להפוך לאירוע גלובלי.
(אסטרטגיה וגיאופוליטיקה)

@SODIsraelChannel