והנה סיפור טוב להתחלה:
רק ביום ראשון סיפרנו לכם על מגרטה פיראטית שגדלה בקצב מהיר, ועל פניות שהעברנו למנהל האזרחי בדרישה לאכיפה, ללא כל מענה.
בעקבות פעילותנו המשפטית והרעש שלכם ברשתות החברתיות, הצלחנו לסדר מחדש את "סדרי העדיפויות" של המנהל האזרחי ובימים האחרונים המגרטה פונתה!
אז רק רצינו לומר תודה.
סיפורי הצלחה כאלו מראים כמה אתם שותפים למאבק לשמירת הקרקע והסביבה - גם בלייקים ושיתופים.
ההליכים המשפטיים שאנו מנהלים הולכים יד ביד עם האכפתיות שלכם, להגביר את המודעות ואת הלחץ והדרישה לאכיפה.
המשיכו לתת יד במערכה הזו, כי רק כך ננצח.
רק ביום ראשון סיפרנו לכם על מגרטה פיראטית שגדלה בקצב מהיר, ועל פניות שהעברנו למנהל האזרחי בדרישה לאכיפה, ללא כל מענה.
בעקבות פעילותנו המשפטית והרעש שלכם ברשתות החברתיות, הצלחנו לסדר מחדש את "סדרי העדיפויות" של המנהל האזרחי ובימים האחרונים המגרטה פונתה!
אז רק רצינו לומר תודה.
סיפורי הצלחה כאלו מראים כמה אתם שותפים למאבק לשמירת הקרקע והסביבה - גם בלייקים ושיתופים.
ההליכים המשפטיים שאנו מנהלים הולכים יד ביד עם האכפתיות שלכם, להגביר את המודעות ואת הלחץ והדרישה לאכיפה.
המשיכו לתת יד במערכה הזו, כי רק כך ננצח.
וזה הציוץ המקורי (שעלה גם ברשת ההיא שאין לנקוב בשמה)
https://twitter.com/TnuatRegavim/status/1348567089586565122?s=19
https://twitter.com/TnuatRegavim/status/1348567089586565122?s=19
Twitter
תנועת רגבים
תגידו מזל טוב למגרטה הפיראטית החדשה שמזהמת את נחל שילה. ¹סמוך ליישוב מעלה לבונה, עברייני סביבה מהכפר לובאן א שרקיה הקימו לאחרונה מגרטת רכבים פיראטית. מדי יום מתווספים גרוטאות רכב הגורמות נזק סביבתי אדיר. פנינו למנהל האזרחי בדרישה לאכיפה לפני כמה שבועות, כשבמקום…
כשבית המשפט העליון פוגע בשלטון החוק במדינת ישראל
שלשום התפרסם סקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ממנו משתקפת ירידה חדה באמון הציבור במערכות השלטון בישראל. אחד הנתונים הבולטים מלמד, כי רק 42% מהציבור נותנים אמון בבית המשפט העליון.
הפילוח לפי השקפה פוליטית, ממקד את הבעיה. 84% ממחנה השמאל נותן אמון בבית המשפט העליון, לעומת 38% בלבד ממחנה הימין.
איך זה קרה?
כבר 15 שנים שאנו זועקים, כי בית המשפט העליון מתנהל באופן מוטה. אלו לא רק "טענות" אלא נתונים מבוססים שהוצאנו בשלושה דוחות מעקב תקופתיים (דו"ח "הכל מדיד" מצ"ב)
ניתחנו מעל 110 עתירות שהוגשו לבג"ץ לאורך 18 שנים כנגד בניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון – משני צידי המתרס הפוליטי.
כלל העתירות עוסקות במבנים שהוקמו ללא היתר, בטענה כי המנהל האזרחי נמנע מלאכוף את החוק כנגדם.
כמחצית מהעתירות הוגשו בידי ארגוני שמאל, נגד ההתיישבות הישראלית, והיתר הוגשו בידי רגבים וארגונים ציוניים נוספים נגד בניה בלתי חוקית במגזר הערבי ביו"ש.
העתירות משני הצדדים עוסקות לרוב בסוגיות משפטיות זהות, ולכן חקרנו את המרכיבים הפרוצדוראליים של העתירות, המתקיימים בכל הליך עוד בטרם נבחנו הסוגיות העולות בו לעומקן, משום שאלה משקפים את נקודת המוצא ואת העמדה הבסיסית ממנה ודרכה ניגשים השופטים אל הסוגיה.
הממצאים העלו תמונה עקבית ומטרידה:
• במדד של מספר הימים שנתן בית המשפט למדינה להגיב לעתירה, העלה פער של פי אחד וחצי לרעת עתירות הימין.
• בפרק ההמתנה מהגשת העתירה ועד לדיון הראשון בה, ישנו פער של שלושה חודשים לרעת עתירות הימין.
• מספר צווי הביניים שניתנו לעתירות השמאל, נמצא גבוה פי שבעה (!) מאשר בעתירות הימין.
• בעתירות הימין ישב/ה הנשיא/ה בראש ההרכב רק ב-21% מכלל העתירות, ואילו בעתירות השמאל ב-58% מהן (מה שמשקף את מידת חשיבותה של כל עתירה בעיני הנשיא/ה).
• שופטי בג"ץ הוציאו צו על תנאי ב-44% מעתירות השמאל בהן התבקש צו, מול עתירה אחת בלבד בעתירות הימין (1.7% מכלל הבקשות).
• עתירות השמאל זכו למספר דיונים יותר מכפול מזה שקיבלו עתירות הימין.
• אורך חיי העתירה, משקף אולי יותר מכל את החשיבות שבג"ץ מייחס לעתירה ולסוגיות הנידונות בה. עתירות השמאל נותרו פתוחות על שולחן בג"ץ במשך כ-33.3 חודשים בממוצע, ומשך חייה של עתירת ימין עמד על כ-16.7 חודשים בלבד.
בקיצור, הרבה פחות אנשי ימין נותנים אמון בבית המשפט העליון, כי הוא לא מקבל את יומו בבית המשפט.
הציבור מבין שלא החוק מנחה את פסיקות בג"ץ, אלא האמונות הפוליטיות של השופטים, ותוצאת העתירה ידועה מראש על פי הרכב השופטים שדן בה.
כשתוסיפו להטייה המתמשכת את 'ההפיכה השיפוטית' שביצע הנשיא אהרון ברק, במסגרתה מערכת המשפט פלשה עוד ועוד למרחב השמור לנבחרי ציבור בלבד, תוך נטילת סמכות מבלי לשאת באחריות – ועכשיו אפשר להבין כיצד מערכת המשפט הובילה לשפל באמון הציבור במערכת המשפט.
האמון הזה יחזור, כשיהיה איזון אמיתי של המערכת הדמוקרטית, וכשמערכת המשפט תשקף באופן אמיתי את כלל הציבור בישראל.
שלשום התפרסם סקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ממנו משתקפת ירידה חדה באמון הציבור במערכות השלטון בישראל. אחד הנתונים הבולטים מלמד, כי רק 42% מהציבור נותנים אמון בבית המשפט העליון.
הפילוח לפי השקפה פוליטית, ממקד את הבעיה. 84% ממחנה השמאל נותן אמון בבית המשפט העליון, לעומת 38% בלבד ממחנה הימין.
איך זה קרה?
כבר 15 שנים שאנו זועקים, כי בית המשפט העליון מתנהל באופן מוטה. אלו לא רק "טענות" אלא נתונים מבוססים שהוצאנו בשלושה דוחות מעקב תקופתיים (דו"ח "הכל מדיד" מצ"ב)
ניתחנו מעל 110 עתירות שהוגשו לבג"ץ לאורך 18 שנים כנגד בניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון – משני צידי המתרס הפוליטי.
כלל העתירות עוסקות במבנים שהוקמו ללא היתר, בטענה כי המנהל האזרחי נמנע מלאכוף את החוק כנגדם.
כמחצית מהעתירות הוגשו בידי ארגוני שמאל, נגד ההתיישבות הישראלית, והיתר הוגשו בידי רגבים וארגונים ציוניים נוספים נגד בניה בלתי חוקית במגזר הערבי ביו"ש.
העתירות משני הצדדים עוסקות לרוב בסוגיות משפטיות זהות, ולכן חקרנו את המרכיבים הפרוצדוראליים של העתירות, המתקיימים בכל הליך עוד בטרם נבחנו הסוגיות העולות בו לעומקן, משום שאלה משקפים את נקודת המוצא ואת העמדה הבסיסית ממנה ודרכה ניגשים השופטים אל הסוגיה.
הממצאים העלו תמונה עקבית ומטרידה:
• במדד של מספר הימים שנתן בית המשפט למדינה להגיב לעתירה, העלה פער של פי אחד וחצי לרעת עתירות הימין.
• בפרק ההמתנה מהגשת העתירה ועד לדיון הראשון בה, ישנו פער של שלושה חודשים לרעת עתירות הימין.
• מספר צווי הביניים שניתנו לעתירות השמאל, נמצא גבוה פי שבעה (!) מאשר בעתירות הימין.
• בעתירות הימין ישב/ה הנשיא/ה בראש ההרכב רק ב-21% מכלל העתירות, ואילו בעתירות השמאל ב-58% מהן (מה שמשקף את מידת חשיבותה של כל עתירה בעיני הנשיא/ה).
• שופטי בג"ץ הוציאו צו על תנאי ב-44% מעתירות השמאל בהן התבקש צו, מול עתירה אחת בלבד בעתירות הימין (1.7% מכלל הבקשות).
• עתירות השמאל זכו למספר דיונים יותר מכפול מזה שקיבלו עתירות הימין.
• אורך חיי העתירה, משקף אולי יותר מכל את החשיבות שבג"ץ מייחס לעתירה ולסוגיות הנידונות בה. עתירות השמאל נותרו פתוחות על שולחן בג"ץ במשך כ-33.3 חודשים בממוצע, ומשך חייה של עתירת ימין עמד על כ-16.7 חודשים בלבד.
בקיצור, הרבה פחות אנשי ימין נותנים אמון בבית המשפט העליון, כי הוא לא מקבל את יומו בבית המשפט.
הציבור מבין שלא החוק מנחה את פסיקות בג"ץ, אלא האמונות הפוליטיות של השופטים, ותוצאת העתירה ידועה מראש על פי הרכב השופטים שדן בה.
כשתוסיפו להטייה המתמשכת את 'ההפיכה השיפוטית' שביצע הנשיא אהרון ברק, במסגרתה מערכת המשפט פלשה עוד ועוד למרחב השמור לנבחרי ציבור בלבד, תוך נטילת סמכות מבלי לשאת באחריות – ועכשיו אפשר להבין כיצד מערכת המשפט הובילה לשפל באמון הציבור במערכת המשפט.
האמון הזה יחזור, כשיהיה איזון אמיתי של המערכת הדמוקרטית, וכשמערכת המשפט תשקף באופן אמיתי את כלל הציבור בישראל.
כך נראה בית הקברות של מושב נבטים בנגב לאחר שחולל הלילה בידי פורעים בדואים.
לראות ולבכות.
לראות ולתלוש את השיער מזעם ומכאב.
אנטישמיות וחילול קברים במדינת ישראל, בשנת התשפ"א 2021.
במסע לילי מחריד בין המצבות המנופצות והמחוללות בבית העלמין, עוד מצבה ועוד מצבה מתגלות כמנופצות ומחוללות. זוועה.
התמונות המחרידות האלו, הן תוצאה של חוסר המשילות המתמשך של מדינת ישראל בנגב.
אין שום דרך יפה לומר את זה, אין שום דרך לטייח את היקף הבעיה.
חייבים להחזיר את המדינה לנגב.
לפני שיהיה מאוחר מדי.
לראות ולבכות.
לראות ולתלוש את השיער מזעם ומכאב.
אנטישמיות וחילול קברים במדינת ישראל, בשנת התשפ"א 2021.
במסע לילי מחריד בין המצבות המנופצות והמחוללות בבית העלמין, עוד מצבה ועוד מצבה מתגלות כמנופצות ומחוללות. זוועה.
התמונות המחרידות האלו, הן תוצאה של חוסר המשילות המתמשך של מדינת ישראל בנגב.
אין שום דרך יפה לומר את זה, אין שום דרך לטייח את היקף הבעיה.
חייבים להחזיר את המדינה לנגב.
לפני שיהיה מאוחר מדי.
נציגי מושב נבטים ואף אנחנו בתנועת רגבים הגשנו הבוקר תלונות במשטרה.
חוקרי מז"פ שהגיעו למקום החלו בעבודתם.
אנחנו נמשיך ונשב על הסיפור הזה, עד שהעבריינים יבואו על עונשם.
לפני זמן קצר איתרה משטרת ישראל שני חשודים, אחד תושב הפזורה והשני תושב הרשות הפלסטינית.
הקטין תושב הפזורה נעצר והועבר לחקירה, במשטרה אומרים כי במקביל נערכות פעולות לאיתור החשוד השני.
חוקרי מז"פ שהגיעו למקום החלו בעבודתם.
אנחנו נמשיך ונשב על הסיפור הזה, עד שהעבריינים יבואו על עונשם.
לפני זמן קצר איתרה משטרת ישראל שני חשודים, אחד תושב הפזורה והשני תושב הרשות הפלסטינית.
הקטין תושב הפזורה נעצר והועבר לחקירה, במשטרה אומרים כי במקביל נערכות פעולות לאיתור החשוד השני.
ידעתם שמושב נבטים כולו אשכרה מוקף בגדר ובתעלה נגד טנקים?!
אחרי שצעירים בדואים חיללו הלילה קברים בבית העלמין במושב, הגשנו תלונה במשטרה וחשוד אחד נעצר.
אביתר דוד, רכז הפעילות שלנו בנגב, מביא לכם מהשטח, טעימה מרה מהמציאות הרוויה עבריינות והפקרות, זו שהובילה לאירוע האנטישמי בבית הקברות.
אחרי שצעירים בדואים חיללו הלילה קברים בבית העלמין במושב, הגשנו תלונה במשטרה וחשוד אחד נעצר.
אביתר דוד, רכז הפעילות שלנו בנגב, מביא לכם מהשטח, טעימה מרה מהמציאות הרוויה עבריינות והפקרות, זו שהובילה לאירוע האנטישמי בבית הקברות.
שיא החוצפה: משפחה ערבית פלשה לאתר ארכיאולוגי בצפון השומרון והפכו אותו לבית מגורים.
הנה הסיפור: סמוך ליישוב חרמש שבצפון השומרון, קיים אתר ארכיאולוגי מוכרז בשם 'חורבת פארסין', המשמר את השם המקראי 'פרש' (מצאצאי מנשה) ואת השם התלמודי 'כפר פרשאי'.
באתר זה התגלו לאורך השנים שרידי יישוב גדול מתקופת הברזל, התגלו בו שרידים כמו מקווה טהרה מערות קבורה ומערכות תת קרקעיות מימי בית שני, וכן מבנים מרשימים מהתקופה העות'מאנית. אתר מרשים זה הצטרף לאחרונה לשורה של אתרי עתיקות הסובלים מפגיעה והרס.
לפני כחודשיים וחצי פלש ערבי לאתר ונכנס לגור באחד המבנים עם בני משפחתו, תוך ביצוע של עבודות בניה במקום, ופגיעה בממצאים עתיקים הגודשים את האתר.
תנועת רגבים פנתה למנהל האזרחי בדרישה לסילוק הפולש ועצירת העבודות הבלתי חוקיות במקום. במנהל השיבו לנו כי סיירו במקום, ומסרו לידי הפולש "צו הפסקת הרס עתיקות".
לאור העובדה כי הפולשים נותרו בשטח, תוך שהם ממשיכים לפגוע בעתיקות במקום, פנינו בשנית בדרישה לביצוע אכיפה מיידית. פקחי המנהל הגיעו למקום והחרימו חלק מציוד הבניה ועצים שניטעו בשטח, אך לא פינו את הפולש ומשפחתו מהאתר.
אנו מברכים על פעולות האכיפה הראשוניות, אך ברור שלא מספיק להדביק צו וללכת - צריך לוודא שהוא אכן נאכף.
הדרך להשבת שלטון החוק וההרתעה עוד ארוכה. יש לסלק מיידית את הפולשים מהמתחם, ולמצות את חומרת הדין עם הפולשים ובכך להעביר מסר מרתיע לעבריינים נוספים.
הנה הסיפור: סמוך ליישוב חרמש שבצפון השומרון, קיים אתר ארכיאולוגי מוכרז בשם 'חורבת פארסין', המשמר את השם המקראי 'פרש' (מצאצאי מנשה) ואת השם התלמודי 'כפר פרשאי'.
באתר זה התגלו לאורך השנים שרידי יישוב גדול מתקופת הברזל, התגלו בו שרידים כמו מקווה טהרה מערות קבורה ומערכות תת קרקעיות מימי בית שני, וכן מבנים מרשימים מהתקופה העות'מאנית. אתר מרשים זה הצטרף לאחרונה לשורה של אתרי עתיקות הסובלים מפגיעה והרס.
לפני כחודשיים וחצי פלש ערבי לאתר ונכנס לגור באחד המבנים עם בני משפחתו, תוך ביצוע של עבודות בניה במקום, ופגיעה בממצאים עתיקים הגודשים את האתר.
תנועת רגבים פנתה למנהל האזרחי בדרישה לסילוק הפולש ועצירת העבודות הבלתי חוקיות במקום. במנהל השיבו לנו כי סיירו במקום, ומסרו לידי הפולש "צו הפסקת הרס עתיקות".
לאור העובדה כי הפולשים נותרו בשטח, תוך שהם ממשיכים לפגוע בעתיקות במקום, פנינו בשנית בדרישה לביצוע אכיפה מיידית. פקחי המנהל הגיעו למקום והחרימו חלק מציוד הבניה ועצים שניטעו בשטח, אך לא פינו את הפולש ומשפחתו מהאתר.
אנו מברכים על פעולות האכיפה הראשוניות, אך ברור שלא מספיק להדביק צו וללכת - צריך לוודא שהוא אכן נאכף.
הדרך להשבת שלטון החוק וההרתעה עוד ארוכה. יש לסלק מיידית את הפולשים מהמתחם, ולמצות את חומרת הדין עם הפולשים ובכך להעביר מסר מרתיע לעבריינים נוספים.