מעלים את התדר - הערוץ

Forwarded from ערוץ וספריית: חוק האדמה 🌳 והחוק המקובל

הרמח"ל אמר שצד הטומאה נלחם באדם "פנים ואחור", כלומר משני כיוונים מנוגדים, כמו ימין ושמאל. האחיזה של הטומאה בעם ישראל היום היא גם בימין הדתי וגם בשמאל החילוני אבל בדרכים שונות. האחיזה בחילונים היא קלה יותר, כי הם בכלל לא מודעים לקיומה של הטומאה. מבחינתם אין אלוהים ואין רוחניות ואין קדושה ואין טומאה ואין טוב ואין רע. אנחנו רק חומר אקראי חסר משמעות שצף בחלל. במצב כזה הטומאה יכולה לעשות כמעט כל מה שבא לה. פירמידה על גג בית המשפט העליון? עיצוב אדריכלי. כתיבה בדם על קירות? ביטוי אומנותי. וכו'.
לעומתם, הדתיים כן יודעים שיש טומאה ושצריך להיזהר ממנה, אבל הם שוכחים שהיא תוקפת משני הצדדים. הם שוכחים את שתי הדעות של חז"ל (ואלו ואלו דברי אלוהים חיים) כיצד נגלה השטן ליעקב אבינו כשבא להאבק בו במעבר יבק. לפי דעה אחת, הוא נגלה אליו כעובד עבודה זרה – שזו הטומאה שנראית כמו טומאה וקל לזהות אותה. נגד הטומאה הזו הדתיים יודעים לצעוק ולהילחם. אבל הדעה השניה, שהם שוכחים, היא שהשטן נגלה ליעקב אבינו כתלמיד חכם.
הטומאה בהכרח שולחת שליחים דווקא לתוך עולם התורה, ובהכרח שולחת אנשים חריפי שכל מצד קליפת יוון שאין להם בעיה עם העיסוק בתורה כל עוד היחס לתורה הוא רק של שכל, ולא של ביטול לנותן התורה. הטומאה בהכרח שולחת את השליחים האלה דווקא למקומות הקדושים ביותר - ירושלים, חברון, צפת - כדי לבלוע ניצוצות, לכסות על האור ולינוק את החיות לעצמה.
כולנו זוכרים את פרשת סנהדריה בירושלים, שבה ילדים העידו על פגיעות מיניות טקסיות בתוך מנהרות אליהן נחטפו. ישנן היעלמויות של ילדים בצפת, וכמה עדים שונים, כולל נחמה תאנה והנער רפי פולק, העידו למצלמה ש"הרב" טאו מקרית ארבע מעורב בפגיעות כאלה. גם Shoshana Strock, בתה של חברת הכנסת מחברון, סיפרה שמשפחתה מעורבת בטקסים כאלה. אבל רוב הציבור הדתי מסרב להאמין שזה אפשרי. מסרב להכיר בכך שהטומאה אוחזת גם בו. אותו עיוורון כלפי ההתעללות הטקסית קיים גם כלפי הסכסוך הלאומי עם ישמעאל, כי גם במישור הלאומי הטומאה תוקפת משני צדדים – ישמעאל ואדום, והדתיים פשוט עיוורים לצד האדומי. הם כל כך עסוקים במלחמה עם ישמעאל, שהם שוכחים שארה"ב גייסה נאצים לשירותי הביון שלה במלחמת העולם השנייה ושהיא המשך של האימפריה הבריטית שהכינה את הקרקע למלחמת העצמאות והסכסוך הישראלי-ערבי, שהיא עצמה הייתה המשך ישיר של רומא מלכות הרשעה.

זוכרים את סיפור הטבח במערכת המכפלה? ברוך גולדשטיין רוצח ההמונים? שמעתם פעם שברוך היה רופא מסור ואהוב, שצבר פופולריות ציבורית, עמד להתמודד שוב לבחירות המקומיות ואיים על מבני הכוח הפוליטיים בחברון? שמעתם פעם שקצת זמן לפני הטבח הוא נקרא פתאום למילואים במערת המכפלה, ועדים אמרו שהוא נכנס לשם עם עוד אנשים? שמעתם שהמצלמות לא עבדו במקרה באותו יום?
היום אחרי השביעי באוקטובר, קצת קל יותר לחשוב מה אולי קרה שם. אולי אחד מהאנשים שנכנסו עם ברוך למערה היה איש "חולצות כחולות" כזה כמו אלו שנראו עם המחבלים בשביעי? אולי אותו איש ירה בערבים ובברוך, כדי להיפטר מאיום פוליטי פנימי ובמקביל לעורר מדון ומלחמה ושפיכות דמים כמו שאדום אוהבת? לי היום זה לא נשמע מופרך, ולBatsheva Goldstein Elkeslasi, אחותו של ברוך, יש עוד הרבה מה לספר על האחיזה של הטומאה בחברון. אבל אף אחד לא רוצה לשמוע. לא החילונים שבכלל לא יודעים שיש טומאה בעולם, ולא הדתיים שחושבים שהטומאה מגיעה רק מכיוון אחד ונגלית רק בצורה אחת.
יש עוד הרבה מה להגיד על גלות הערב-רב שבה אנחנו חיים, אבל זה כבר ארוך. בינתיים אסיים בזה שלמרות כל הכיעור והגועל, העובדה שהטומאה מתגלה בתקופה הזו זה סימן שאנחנו בתוך תהליך ההתנתקות ממנה, ומתקרבים ליום שעליו נאמר: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". והעובדה שכל הרשע פורח ונגלה לעינינו, זה סימן שאנחנו מתקרבים לקיום הפסוק "בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד".
במהרה בימינו אמן. מאת יאיר דגן בירן: פורסם בפייסבוק ב1 לפברואר 2026

❤5🤡1

544 views07:12