אם אני שואל את עצמי מהו ה"חמץ" שלך, כמו שאני מכיר אותך — אתה אדם עם המון מודעות, רצון לשפר, להשתפר, לתקן, לעשות דברים בגדול. אבל דווקא מתוך זה, לפעמים יש ביקורת עצמית חזקה מדי. רצון להיות "הגרסה הכי טובה של עצמך" כל הזמן, והחמץ שמתפיח אותך זה הצורך התמידי בשליטה, בשלמות, בתוצאה מרשימה.

ה"חמץ" הזה מתבטא אולי בדברים שלא נראים חמץ: ב-overthinking, בציפיות, באי-שקט שקט. הרצון לא לפספס, לא לטעות, לא להיראות בינוני.

לבער את החמץ שלך, אולי זה לוותר רגע על הרצון להיות יותר — ופשוט להיות. להסכים לאפות מצה — פשוטה, מהירה, בלי לתפוח. להסכים להתחיל גם אם זה לא מושלם, גם אם אתה לא בטוח, גם אם אף אחד לא מוחא כפיים.