״אתמול הייתי אי שם בלבנון ברצועת הביטחון עם כוחותינו, עם חיילי המילואים הנפלאים שלנו, עם המפקדים הנועזים. הם עושים שם עבודה מדהימה. ברוח איתנה, בנחישות גדולה, ובהצלחות גדולות שצריך כמובן להכיר בהן. הדבר הראשון זה שהם מרחיקים את האויב מהגבול. אנחנו לא מדברים על חמש נקודות, אנחנו מדברים על רצועת ביטחון מוצקה, עמוקה יותר, שגם מונעת את סכנת הפלישה וגם מרחיקה את איום הנ"ט. הם גם מטפלים בכפרי הטרור שהיו צמודים אלינו, שם כל עמדת טרור, ורבות המה, פשוט משוטחות. צריך לראות את זה, זה שינוי עצום, צריך לראות גם את הרוח שלהם. יש איום גם מהתמ"ס (רקטות), גם בזה מטפלים, יש שם חידושים חשובים, אבל יש עבודה לעשות. התרשמתי מאוד גם מהנכונות, מההבנה שאנחנו צריכים להחזיר את הביטחון לצפון ולדאוג לתושבי הצפון שמגיעה להם אותה מידת ביטחון שיש לכל תושבי ישראל, שגם הם יקבלו אותה. אנחנו לא נשקוט עד שנחזיר להם את הביטחון.
וכמובן הלחימה נמשכת, היא לא נפסקה. היא נמשכת כל הזמן. אתמול וגם היום היא התרכזה בבינת ג׳בייל. זה לגבי לבנון.

אני שוחחתי אתמול עם סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס. הוא צלצל אליי ממטוסו בחזרה מאסלאמאבאד. הוא דיווח לי בפירוט כפי שעושים אנשי הממשל הזה מדי יום, על התפתחות המו"מ. במקרה הזה, הפיצוץ במו"מ. הפיצוץ בא מהצד האמריקני שלא היה יכול לסבול את ההפרה הבוטה של ההסכם לכניסה למו"מ ע"י איראן. ההסכמה הייתה שעוצרים את האש, והאיראנים מיד פותחים את המצרים. הם לא עשו את זה. האמריקנים לא היו יכולים לקבל את זה. הוא גם הבהיר לי שהנושא המרכזי שעומד על הפרק מבחינת הנשיא טראמפ וארצות הברית, זה הוצאת כל החומר המועשר, ולהבטיח שאין יותר העשרה בשנים הבאות, וזה יכול להיות בעשרות שנים, אין העשרה בתוך איראן. זה המוקד שלהם, כמובן שהוא גם חשוב לנו.

מכיוון שאיראן הפרה את הכללים, הנשיא טראמפ החליט לשים עליהם מצור ימי. אנחנו כמובן תומכים בעמדה התקיפה הזאת, ואנחנו מתואמים עם ארצות הברית כל הזמן. הדיבורים כאילו יש בינינו נתק, זה ההפך הגמור. יעדיו על כך כל מי שהיה סביב השיחה הזאת, וסביב השיחות היומיומיות שאנחנו מקיימים עם הנשיא והאנשים שלו, אנשי צוותו. זה תיאום שלא היה, יש פה דבר שלא היה. לא היה בתולדות המדינה, וגם לא היה בתולדות העם היהודי: יש לנו תיאום עם המעצמה החזקה ביותר בעולם, ויש לנו יכולת הדיפה של סכנות השמדה.

אני נפגשתי אתמול עם שורדי השואה. אלה שידליקו היום את האבוקות. ואני נפעמתי לשמוע את הסיפורים שלהם. זה גבורה עילאית והישרדות מעבר לכל סיכוי. צריך לשמוע את זה היום. אבל אמרתי להם שיש פה הבדל אחד ענק: בתקופת השואה היינו, כמו שאמר המשורר אורי צבי גרינברג, היינו "כמו חיה ניצודה", לא יכולנו לעשות שום דבר. צדו אותנו, שחטו אותנו, בודדים ניצלו. היום התהפכו היוצרות: אנחנו אלה שצדים את צוררינו. הם שבאו להשמיד אותנו - הם נלחמים כרגע על הישרדותם. הכוח של מדינת ישראל, רק שמונים שנה אחרי השואה, נראה בפני כל העולם. גם אם העולם שכח את השואה, אנחנו לא שכחנו. אנחנו יודעים שצריך להתייצב מול הרע בזמן ובעוצמה, ואנחנו עושים את זה, כפי שחוץ מארה"ב אף מדינה לא עושה את זה.

מדינת ישראל נמצאת בשיא עוצמתה, והדבר החשוב ביותר בערב יום השואה הוא לומר את הדבר הבא: אם לא היינו פועלים, אם לא היינו לוקחים את גורלנו בידינו במדינת ישראל העצמאית, עם צבא ההגנה לישראל וזרועות הביטחון שלנו – השמות אספהאן, נתנז, פורדו ובושהר היו נזכרים כמו אושוויץ, מיידנק וסוביבור. זה בדיוק כל ההבדל. הם באים להשמיד אותנו - ואנחנו קמים עליהם. בכל דור ודור הם קמים, בדור הזה אנחנו קמנו עליהם, וזה שינוי עצום שכל אזרחי ישראל צריכים לברך עליו. זה מבטיח את הדבר העיקרי: לא עוד. כל שנה אני מתייצב ב"יד ושם" ואני אומר: ׳לא תהיה שואה נוספת׳. והיום הדברים האלה מגובים במעשים הכבירים של צה"ל, בעמידה האיתנה של אזרחי ישראל ובנחישות החזקה מאוד של ממשלת ישראל״.