°יום הזיכרון – היום הכי קשה בשנה עבורי 💔
אבל דווקא ביום כזה, אני בוחרת להמשיך את הדרך של ליאל.

היי, שמי מזל גדעוני, אימו של סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל, שנפל בקרב בעזה ביום שישי השחור.

ליאל היה ילד של נתינה, שמחת חיים, חיוך שלא ירד מהפנים וחיבוק ללב של כל אחד ואחת.

כשהפך לסמל טירונים בסיירת גבעתי, הוא אמר לפקודיו במפגש הראשון משפט שהפך לצוואה:
"חייכו, כי חיוך זה שמחה, ושמחה היא הכוח להמשיך הלאה."

ואת החיוך הזה אנחנו ממשיכים גם היום.

עוד כשהיה ילד בבית הספר "גבעת גונן", היה מבקש ממני להכין כריכים לילדים ש"בטח שכחו להביא".
בדיוק מהמקום הזה של נתינה, הקמנו את פרויקט "ארוחת עשר" לזכרו.

מהתחלה קטנה של 40 כריכים – היום אנחנו עומדים על 3,500 כריכים ביום לעשרות בתי ספר בירושלים.
כל ילד רעב ניגש ולוקח כריך – בשקט, בכבוד.

והיום, יום הזיכרון, אני פונה אליכם:
בואו תמשיכו איתנו את החיוך של ליאל.
הפרויקט כולו נשען על תרומות ומתנדבים, ואסור לנו להשאיר ילד בלי מענה.

לחצו כאן ותהיו חלק מהטוב הזה:
https://www.give.org.il/campaign/friends-10project/

תודה ענקית מהלב, כמו שליאל היה אומר ❤️

💔 "אמא שלו ביקשה דבר אחד: 😢 שיזכרו אותו."

איזה כבוד זה ללוחם אמיץ
בעזה להניח כל יום תפילין
לעילוי נשמת חבר שלו שנפל בקרב

מעניקים תפילין לעילוי נשמת נופל
זה חיבוק למשפחה שכולה שמוכיח
שהבן שלהם לנצח לא ישכח מליבנו.

כמה לוחמים תחזקו השנה לעילוי נשמת חבריהם?

https://did.li/LdVaa