ח"כ טלי גוטליב: ליצחק עמית שופט בג״צ מותר לבצע עבירות פליליות במסגרת מילוי תפקידו ויש לו חסינות מוחלטת ״אף אם חרג מסמכותו״ כך רשום בחוק העונשין. ליצחק עמית, יש חסינות מוחלטת מפני תביעה אזרחית כך רשום בפקודת הנזיקין, על נזק שגרם במסגרת מילוי תפקידו. כמה נוח!
הש. יצחק עמית יודע שהוא ביצע עבירה פלילית חמורה נגדי של שימוש לרעה בכח השררה, הוא לגמרי מבין. הוא שלח את ברק לייזר היועמ״ש של הנהלת בתי המשפט לרשום מכתב שהסמכות של שופט להרחיק אדם מהאולם גוברת על חוק החסינות. הם באמת חושבים שכולם מטומטמים.
החסינות גוברת על כל חוק אחר. והם יודעים את זה.
הם בהיסטריה.
ברור להם שיצחק עמית ביצע כלפיי עבירת פשע שהובילה לתקיפה חמורה שלי.
אבל הש. יצחק עמית חסין. לגמרי חסין.
הם גם יודעים שיצחק עמית פעל בניגוד להוראות החוק כשאסר על קהל קטגורית להיכנס לאולם, בעוד שהסמכות להרחיק ניתנת כנגד אדם אחד.
שיא השיאים לייזר המבריק אמר שאם אפשר להרחיק ח״כ מוועדות ומליאת הכנסת קל וחומר אפשר מדיון בעליון.
רק שהרחקת ח״כ הותקנה בתקנון הכנסת באופן ספציפי, מה שאין כן בחוק בתי המשפט.
אני רואה את הלחץ של הנהלת בתי המשפט.
שוב הש. יצחק עמית עושה ״בושות״. פעם בונה בניה לא חוקית, פעם מתייצג בשם נעורים, פעם מתכנסת וועדת תכנון ובניה במיוחד בשבילו, פעם פועל בניגוד עניינים, והפעם הוצאת חברת פרלמנט בכח בהוראתו המחפירה מפורסמת ברחבי העולם!
הפעלת כח בריוני נגדי בהוראת עמית, תוך רמיסת חסינותי המוחלטת ועוד תוך ניסיון להקל בעוצמת חסינותי, תפגוש תביעה אזרחית נגד הנהלת בתי המשפט לעיני העולם, אלא אם עמית יתנצל ויבהיר כי חסינות חברי הכנסת להם הוא חש בוז מוחלט, בעינה עומדת.
הש. יצחק עמית יודע שהוא ביצע עבירה פלילית חמורה נגדי של שימוש לרעה בכח השררה, הוא לגמרי מבין. הוא שלח את ברק לייזר היועמ״ש של הנהלת בתי המשפט לרשום מכתב שהסמכות של שופט להרחיק אדם מהאולם גוברת על חוק החסינות. הם באמת חושבים שכולם מטומטמים.
החסינות גוברת על כל חוק אחר. והם יודעים את זה.
הם בהיסטריה.
ברור להם שיצחק עמית ביצע כלפיי עבירת פשע שהובילה לתקיפה חמורה שלי.
אבל הש. יצחק עמית חסין. לגמרי חסין.
הם גם יודעים שיצחק עמית פעל בניגוד להוראות החוק כשאסר על קהל קטגורית להיכנס לאולם, בעוד שהסמכות להרחיק ניתנת כנגד אדם אחד.
שיא השיאים לייזר המבריק אמר שאם אפשר להרחיק ח״כ מוועדות ומליאת הכנסת קל וחומר אפשר מדיון בעליון.
רק שהרחקת ח״כ הותקנה בתקנון הכנסת באופן ספציפי, מה שאין כן בחוק בתי המשפט.
אני רואה את הלחץ של הנהלת בתי המשפט.
שוב הש. יצחק עמית עושה ״בושות״. פעם בונה בניה לא חוקית, פעם מתייצג בשם נעורים, פעם מתכנסת וועדת תכנון ובניה במיוחד בשבילו, פעם פועל בניגוד עניינים, והפעם הוצאת חברת פרלמנט בכח בהוראתו המחפירה מפורסמת ברחבי העולם!
הפעלת כח בריוני נגדי בהוראת עמית, תוך רמיסת חסינותי המוחלטת ועוד תוך ניסיון להקל בעוצמת חסינותי, תפגוש תביעה אזרחית נגד הנהלת בתי המשפט לעיני העולם, אלא אם עמית יתנצל ויבהיר כי חסינות חברי הכנסת להם הוא חש בוז מוחלט, בעינה עומדת.
קטאר-גייט:
אחרי שהיינו הראשונים לדווח לכם בינואר 24 שהמים המיועדים לחיפוש משאבים טבעיים שממשלת בנט לפיד העבירה לחיזבאללה ולבנון עבר לקאטרים שמחפשים שם גז, עכשיו גם המכון הבזוי הINSS מודה בנובמבר 24 שאכן כך הדברים. זה אפילו מוזר יותר כשזוכרים מה שכתבנו על העסקים של האנטר ביידן עם קרן ההשקעות הקאטרית המעורבת בחיפושים (בעוד הוא נמנע להרשם כסוכן זר), ושמכון ברוקינגס הטיס על חשבונו את יאיר לפיד לפאנלים שהציגו אותו כמנהיג ישראלי חדש, בזמן שאפילו הNYT האנטישמיים כתבו על בעיית המימון הקאטרי של המכון. כל זאת ועוד בקישור:
@Motty53
אחרי שהיינו הראשונים לדווח לכם בינואר 24 שהמים המיועדים לחיפוש משאבים טבעיים שממשלת בנט לפיד העבירה לחיזבאללה ולבנון עבר לקאטרים שמחפשים שם גז, עכשיו גם המכון הבזוי הINSS מודה בנובמבר 24 שאכן כך הדברים. זה אפילו מוזר יותר כשזוכרים מה שכתבנו על העסקים של האנטר ביידן עם קרן ההשקעות הקאטרית המעורבת בחיפושים (בעוד הוא נמנע להרשם כסוכן זר), ושמכון ברוקינגס הטיס על חשבונו את יאיר לפיד לפאנלים שהציגו אותו כמנהיג ישראלי חדש, בזמן שאפילו הNYT האנטישמיים כתבו על בעיית המימון הקאטרי של המכון. כל זאת ועוד בקישור:
@Motty53
הסודות שמסתירים מהציבור: Follow The Money -איך לחמאס יש עדיין כסף לשלם משכורות לכל פעיליו? מי שיקר ומשקר לצמרת הביטחונית ולקבינט המלחמה לגבי מצב החמאס והאוכלוסייה התלויה בו בעזה? למה לא בוצע תחקיר למתפ"ש (מתאם פעילות הממשלה בשטחים) ולמת"ק (מנהלת תיאום וקישור) עזה? ריאיון 15 דק' של נצ"מ בדימ. אבי וייס ע"י ארז תדמור ברדיו "גלי ישראל" ב-11.4.25. הריאיון בעדכון 13.4.25 בכתבה did.li/nVIIw
האם החותמים על העצומות למעשה תומכים בחמאס? מה קורה עם החלטות ביהמ"ש העליון לגבי פיטורי ראש השב"כ וגם לגבי ועדת החקירה לצוללות? האם יש סיכויים להכניע את חמאס ולשחרר את החטופים שעדיין בידם? ריאיון 15 דק' של נצ"מ בדימ. אבי וייס ברדיו "גלי אשקלונט" ע"י יוסי פרטוק. באולפן גם מייק אטדגי, בתכנית "שישי ללא גבולות" ב-11.4.25. הריאיון בעדכון 13.4.25 בכתבה did.li/nVIIw
טיקטוק קצר בן דקה תחת הכותרת: "ראש השב"כ פועל נגד החוק כי הוא יודע ששומרים עליו": https://vt.tiktok.com/ZSrLQJDqS.
TikTok
TikTok · Tov אקטואליה
579 לייקים, 11 תגובות. ״ראש השב"כ פועל נגד החוק כי הוא יודע ששומרים עליו ״
איך נולדה מכונת החשיפות הממוסמכות ששמה "אבי וייס". ריאיון מ-11.2.25 בעברית עם כתוביות באנגלית (שפורסם ב-4.3.25) של שעה ו-40 דקות של נצ"מ בדימ. אבי וייס ע"י שלי בנדל-רולינגס. השידור במערכת רשת Rumble כאן: https://rumble.com/v6q3y34--avi-weiss-speaks-out-the-truth-about-october-7th-and-the-israeli-governmen.html.
Rumble
🔥 Avi Weiss Speaks Out! The Truth About October 7th & the Israeli Government (EN SUBS) 🔥
In this must-watch interview, we sit down with Avi Weiss, a 25-year veteran investigative journalist, former senior officer in the Israeli police force, and Yom Kippur War tanker held hostage by Egypt
בכבישי ישראל תלו לקראת החג שילוט בכיתוב קליט תחת הסלוגן: "קטאר מממנת את לשכת נתניהו". ככה משקרים והופכים את היוצרות. לשכת נתניהו לא קיבלה אגורה מקטאר, אבל מי שכן קיבל, והמון, זה כל אלו שרוצים בנפילת נתניהו. ממש המון. עולם הפוך בטירלול פרוגרסיבי הזוי ושקרי לחלוטין. העובדות בכלל לא מעניינות את מי שהמציא את הקמפיין הזה, שכולו נכון, אבל בהתייחס לאלו שייצרו את הקמפיין, בשמאל הפרוגרסיבי.
😱3
בכבישי ישראל תלו לקראת החג שילוט בכיתוב קליט תחת הסלוגן: "קטאר מממנת את לשכת נתניהו". ככה משקרים והופכים את היוצרות. לשכת נתניהו לא קיבלה אגורה מקטאר, אבל מי שכן קיבל, והמון, זה כל אלו שרוצים בנפילת נתניהו. ממש המון. עולם הפוך בטירלול פרוגרסיבי הזוי ושקרי לחלוטין. העובדות בכלל לא מעניינות את מי שהמציא את הקמפיין הזה, שכולו נכון, אבל בהתייחס לאלו שייצרו את הקמפיין, בשמאל הפרוגרסיבי.
חשיפות מדהימות: כל מה שלא מספרים לכם על "פרשות קטארגייט" (יש 5 פרשות, לא 1). שיחה של 42 דקו' עם נצ"מ בדימ. אבי וייס על משפטו המתפורר של נתניהו, על פרשת קטארגייט ועוד בתכנית "הקול השפוי" עם שחר אלוני ואורן אלוני ב-RdioSol, ב-2.4.25, שידור שחשוב שלא תחמיצו ותפיצו למי שלא מכיר את האמת. הריאיון בעדכון 14.4.25 בכתבה did.li/nVIIw
שלטון הצללים: הדמוקרטיה שבמחתרת
במבט ראשון, ישראל היא דמוקרטיה.
יש לנו בחירות.
יש כנסת.
יש ממשלה נבחרת.
יש עם ריבון שמדבר בקלפי.
אבל אם תסתכל טוב יותר – תראה שיש עוד קומה מעל.
או בעצם מתחת.
מעמק הצללים של המערכת צצה לה מציאות אחרת – מציאות שבה מי שנבחר לא באמת שולט, ומי ששולט – מעולם לא נבחר.
קוראים לזה דיפ סטייט.
או בעברית – שלטון הצללים.
מדינה בתוך מדינה.
רשת סמויה של פקידים, יועצים, שופטים, קציני ביטחון לשעבר, אקדמאים ופרקליטים –
שמרכיבים יחד כוח על־פוליטי, על־דמוקרטי, על־ציבורי.
כוח שלא צריך את אמון העם כדי לפעול, להחליט, ולחסום.
הם לא עושים הפיכות – הם עושים ועדות.
הם לא מפעילים צבא – הם מפעילים מסמכים.
הם לא חורשים מזימות במרתפים – הם פשוט אומרים לך:
"זה לא חוקי." "זה לא סביר." "זה לא תקף."
🔹 השר ממנה – והיועמ"ש פוסל.
🔹 הממשלה מחליטה – ובית המשפט עוצר.
🔹 הציבור בוחר כיוון – והפקידים מסרבים לבצע.
🔹 ראש הממשלה נבחר – והמערכת "מדליפה" לתקשורת חקירה או המלצה לכתב אישום.
הם לא פורצים את שערי הכנסת – הם פשוט מכתיבים לה מה מותר להחליט.
הם לא קושרים קשר – הם פשוט "מקצועיים יותר".
הם לא אומרים "אנחנו השלטון" – הם אומרים: "אנחנו שומרי הסף."
אז מי זה ה"אנחנו"?
היועמ"שים שמבקרים כל פסיק,
שופטים שבני הדודים שלהם עובדים איתם על אותו תיק,
ראשי שב״כ לשעבר שמאיימים בפומבי על מהלכים של ממשלה נבחרת,
מערכת משפטית שיכולה למחוק מחצית מישיבת ממשלה בהנפת יד.
כל מנגנון המדינה –
מהמכרז במשרד קטן באגף תקציבים,
ועד המינוי של ראש השב״כ –
נשלט על ידי מסננת אחת:
מי משלנו ומי לא.
המכרזים פנימיים.
הקידומים פנימיים.
הרעיונות – חד-כיווניים.
הביקורת? נדחית בשם "אובייקטיביות".
והנבחרים – רק מפריעים להם לעבוד.
והפנסיות התקציביות: הדלק של המערכת
כל מנגנון שמניע את הדיפ סטייט הזה מתוחזק בעזרת פנסיות תקציביות.
זו לא רק מערכת תמריצים – זה דלק שמניע את כל התהליך.
הפנסיות הן גם הגזר שבו מנופפים לפקידים כדי לשמור אותם נאמנים למערכת,
אבל הן גם המקל שבעזרתו מאיימים על כל מי שמעז לצאת נגד הדינמיקה השלטונית.
וזה לא סוד שהפנסיות הן גם המניע הראשי לקיום המערכת –
שמירה על גזע אדונים – מקבלי הפנסיה התקציבית,
וגזע עבדים – משלמי המסים שמממנים את כל המערכת הזו.
למי ששכח, הפנסיות התקציביות הן לא רק נושא טכני – הן ערוץ שנועד לשמר את חלוקות הכוח במערכת, כך שהאדונים תמיד יהיו מוגנים ונתמכים.
הם לא צריכים לחשוב על פרנסה – רק על איך לשמור על שליטתם.
הממלכה היא הדיפ סטייט
אחת מהמילים שהפכו לשם קוד בשיח הפוליטי והציבורי בישראל היא "ממלכתיות".
כשמישהו אומר "ממלכתיות" – זה בעצם מה שהוא מתכוון אליו:
הממלכה שהוא מדבר עליה היא לא פחות ולא יותר – הדיפ סטייט.
הוא לא מתכוון למדינה דמוקרטית שבה נבחרי הציבור מחליטים.
הוא מתכוון לממלכה שבה יש כוחות על־פוליטיים שקובעים עבור הציבור איך לפעול, כיצד לחשוב, איך להרגיש ואיזה ערכים להנחיל.
הממלכה היא רשת של אוליגרכים, פקידים, שופטים, אנשי אקדמיה –
שלכולם יש אינטרסים משותפים – שימור הכוח והשליטה.
והמילה "ממלכתיות" – מבטאת בדיוק את הצורך לשמר את המערכת הזו, ללא קשר לרצון הציבור.
האידיאולוגיות הגלובליסטיות
כחלק מהשימור של הדיפ סטייט, יש אידיאולוגיות גלובליסטיות שמקדמות את התפיסה של מדינה שאין לה קשר חזק עם הלאום שלה.
הם מקדמים את רעיונותיהם דרך האקלים, כלקווים מנחים שמובילים אותנו אל עולם שבו המדינות מאבדות את הריבונות שלהן,
והאזרח הפשוט הופך לנתין של כוחות מחוץ לגבולות הלאום.
תנועות כמו האקלים לא עוסקות באמת במציאות אקלימית, אלא במניפולציה של המון מדינות,
בשיתוף פעולה עם תאגידים בינלאומיים וארגונים שמטפחים אג'נדות אנטי-לאומיות.
ההכפפה הזאת לגורמים חיצוניים מסייעת לשמר את הדיפ סטייט, מכיוון שהיא מקעקעת את המערכת הפוליטית המקומית,
ותחתה עולה הגלובליזם שמייצר שליטה מאוחדת ומרוכזת – הרחק מהציבור.
המערכת החינוכית – אינדוקטרינציה של הדור הבא
ובסופו של דבר, מי שמנהל את המערכת הזו – לא רק שהם שומרים על כוחם, הם גם מבטיחים את המשך קיומה לדורות הבאים.
איך הם עושים זאת? דרך מערכת החינוך.
הם משתמשים בה לאינדוקטרינציה של הדור הבא, כדי לשמור אותו צייתני,
כדי להבטיח שהצעירים לא יפגשו ערכים של חופש, לאומיות או ביקורת על המערכת השלטונית.
הם לא מלמדים את הדור הבא לחשוב – הם מלמדים אותו להאמין.
הם לא מעודדים את הדור להטיל ספק – הם מכריחים אותו לקבל את מה שנמסר לו.
כך, הגזע החדש של נתיני הממלכה מתחנך לפי אמות מידה שנועדו לא להפר את השיטה.
וזה לא חדש – זו דרך שנשמרת במשך עשורים, והיא ממשיכה לחנך את הצעירים להיות המשרתים של הדיפ סטייט.
במבט ראשון, ישראל היא דמוקרטיה.
יש לנו בחירות.
יש כנסת.
יש ממשלה נבחרת.
יש עם ריבון שמדבר בקלפי.
אבל אם תסתכל טוב יותר – תראה שיש עוד קומה מעל.
או בעצם מתחת.
מעמק הצללים של המערכת צצה לה מציאות אחרת – מציאות שבה מי שנבחר לא באמת שולט, ומי ששולט – מעולם לא נבחר.
קוראים לזה דיפ סטייט.
או בעברית – שלטון הצללים.
מדינה בתוך מדינה.
רשת סמויה של פקידים, יועצים, שופטים, קציני ביטחון לשעבר, אקדמאים ופרקליטים –
שמרכיבים יחד כוח על־פוליטי, על־דמוקרטי, על־ציבורי.
כוח שלא צריך את אמון העם כדי לפעול, להחליט, ולחסום.
הם לא עושים הפיכות – הם עושים ועדות.
הם לא מפעילים צבא – הם מפעילים מסמכים.
הם לא חורשים מזימות במרתפים – הם פשוט אומרים לך:
"זה לא חוקי." "זה לא סביר." "זה לא תקף."
🔹 השר ממנה – והיועמ"ש פוסל.
🔹 הממשלה מחליטה – ובית המשפט עוצר.
🔹 הציבור בוחר כיוון – והפקידים מסרבים לבצע.
🔹 ראש הממשלה נבחר – והמערכת "מדליפה" לתקשורת חקירה או המלצה לכתב אישום.
הם לא פורצים את שערי הכנסת – הם פשוט מכתיבים לה מה מותר להחליט.
הם לא קושרים קשר – הם פשוט "מקצועיים יותר".
הם לא אומרים "אנחנו השלטון" – הם אומרים: "אנחנו שומרי הסף."
אז מי זה ה"אנחנו"?
היועמ"שים שמבקרים כל פסיק,
שופטים שבני הדודים שלהם עובדים איתם על אותו תיק,
ראשי שב״כ לשעבר שמאיימים בפומבי על מהלכים של ממשלה נבחרת,
מערכת משפטית שיכולה למחוק מחצית מישיבת ממשלה בהנפת יד.
כל מנגנון המדינה –
מהמכרז במשרד קטן באגף תקציבים,
ועד המינוי של ראש השב״כ –
נשלט על ידי מסננת אחת:
מי משלנו ומי לא.
המכרזים פנימיים.
הקידומים פנימיים.
הרעיונות – חד-כיווניים.
הביקורת? נדחית בשם "אובייקטיביות".
והנבחרים – רק מפריעים להם לעבוד.
והפנסיות התקציביות: הדלק של המערכת
כל מנגנון שמניע את הדיפ סטייט הזה מתוחזק בעזרת פנסיות תקציביות.
זו לא רק מערכת תמריצים – זה דלק שמניע את כל התהליך.
הפנסיות הן גם הגזר שבו מנופפים לפקידים כדי לשמור אותם נאמנים למערכת,
אבל הן גם המקל שבעזרתו מאיימים על כל מי שמעז לצאת נגד הדינמיקה השלטונית.
וזה לא סוד שהפנסיות הן גם המניע הראשי לקיום המערכת –
שמירה על גזע אדונים – מקבלי הפנסיה התקציבית,
וגזע עבדים – משלמי המסים שמממנים את כל המערכת הזו.
למי ששכח, הפנסיות התקציביות הן לא רק נושא טכני – הן ערוץ שנועד לשמר את חלוקות הכוח במערכת, כך שהאדונים תמיד יהיו מוגנים ונתמכים.
הם לא צריכים לחשוב על פרנסה – רק על איך לשמור על שליטתם.
הממלכה היא הדיפ סטייט
אחת מהמילים שהפכו לשם קוד בשיח הפוליטי והציבורי בישראל היא "ממלכתיות".
כשמישהו אומר "ממלכתיות" – זה בעצם מה שהוא מתכוון אליו:
הממלכה שהוא מדבר עליה היא לא פחות ולא יותר – הדיפ סטייט.
הוא לא מתכוון למדינה דמוקרטית שבה נבחרי הציבור מחליטים.
הוא מתכוון לממלכה שבה יש כוחות על־פוליטיים שקובעים עבור הציבור איך לפעול, כיצד לחשוב, איך להרגיש ואיזה ערכים להנחיל.
הממלכה היא רשת של אוליגרכים, פקידים, שופטים, אנשי אקדמיה –
שלכולם יש אינטרסים משותפים – שימור הכוח והשליטה.
והמילה "ממלכתיות" – מבטאת בדיוק את הצורך לשמר את המערכת הזו, ללא קשר לרצון הציבור.
האידיאולוגיות הגלובליסטיות
כחלק מהשימור של הדיפ סטייט, יש אידיאולוגיות גלובליסטיות שמקדמות את התפיסה של מדינה שאין לה קשר חזק עם הלאום שלה.
הם מקדמים את רעיונותיהם דרך האקלים, כלקווים מנחים שמובילים אותנו אל עולם שבו המדינות מאבדות את הריבונות שלהן,
והאזרח הפשוט הופך לנתין של כוחות מחוץ לגבולות הלאום.
תנועות כמו האקלים לא עוסקות באמת במציאות אקלימית, אלא במניפולציה של המון מדינות,
בשיתוף פעולה עם תאגידים בינלאומיים וארגונים שמטפחים אג'נדות אנטי-לאומיות.
ההכפפה הזאת לגורמים חיצוניים מסייעת לשמר את הדיפ סטייט, מכיוון שהיא מקעקעת את המערכת הפוליטית המקומית,
ותחתה עולה הגלובליזם שמייצר שליטה מאוחדת ומרוכזת – הרחק מהציבור.
המערכת החינוכית – אינדוקטרינציה של הדור הבא
ובסופו של דבר, מי שמנהל את המערכת הזו – לא רק שהם שומרים על כוחם, הם גם מבטיחים את המשך קיומה לדורות הבאים.
איך הם עושים זאת? דרך מערכת החינוך.
הם משתמשים בה לאינדוקטרינציה של הדור הבא, כדי לשמור אותו צייתני,
כדי להבטיח שהצעירים לא יפגשו ערכים של חופש, לאומיות או ביקורת על המערכת השלטונית.
הם לא מלמדים את הדור הבא לחשוב – הם מלמדים אותו להאמין.
הם לא מעודדים את הדור להטיל ספק – הם מכריחים אותו לקבל את מה שנמסר לו.
כך, הגזע החדש של נתיני הממלכה מתחנך לפי אמות מידה שנועדו לא להפר את השיטה.
וזה לא חדש – זו דרך שנשמרת במשך עשורים, והיא ממשיכה לחנך את הצעירים להיות המשרתים של הדיפ סטייט.
והציבור? הוא רק מפריע.
הציבור יכול להצביע, להפגין, לכתוב פוסטים.
אבל הוא לא באמת מחליט.
כי כשמגיע רגע האמת – מישהו אחר לוחש לתקשורת,
חותם על סירוב, מעכב החלטה, מבטל מינוי.
והכול נעשה בשם שלטון החוק.
אבל זה כבר מזמן לא שלטון החוק –
זה שלטון של פרשנות לחוק.
של פריבילגיה חוקתית.
של אינטרס שנעטף במילים יפות כמו "שוויון", "דמוקרטיה מהותית", או "הגנה על הממלכתיות".
הכול כדי לייצר מצג:
אנחנו לא שולטים – אנחנו מגינים.
אנחנו לא קובעים – אנחנו מאזנים.
אנחנו לא חוסמים – אנחנו מתווים דרך.
אבל בסוף, הדרך תמיד מובילה לאותו מקום.
לאותו סדר.
לאותו צד.
שלטון הצללים לא נבחר.
אבל הוא שורד כל בחירות.
הוא לא צריך רוב – הוא פשוט נשאר.
ככה זה כשאתה מחזיק את המפתחות למדינה – בלי לשלם על זה שום מחיר.
אז אם תהיתם למה רעיונות מסוימים לא מקודמים,
למה רפורמות נעצרות,
למה ראש ממשלה נבחר לא באמת שולט,
ולמה החלטות נראות כאילו מישהו לוחש מאחורי הקלעים –
זה כי יש מי שכן לוחש.
וזה לא דמיון.
זה לא קונספירציה.
זה לא סרט.
זה המציאות.
והבשורה?
הדיפ סטייט – כבר לא כל כך דיפ.
המסכות נפלו.
האור נדלק.
והצללים – פתאום רואים אותם.
וזו בדיוק הסכנה שלהם –
כי כוח שפועל רק כשאף אחד לא שם לב,
מאבד את האפקט ברגע שהזרקור מופנה אליו.
אז מה עושים?
לא מוותרים. לא שותקים.
לא מקבלים את שפת החוק כתירוץ לשימור הכוח.
דורשים – שהנבחרים יחליטו.
דורשים – שהעם יקבע.
כי אחרת – לא נישאר עם מדינה דמוקרטית.
אלא עם דמוקרטיה מדומיינת,
שבה הבחירות הן טקס ריק,
והשלטון – נשאר באותן ידיים, באותם משרדים.
(עידן טוביס)
הציבור יכול להצביע, להפגין, לכתוב פוסטים.
אבל הוא לא באמת מחליט.
כי כשמגיע רגע האמת – מישהו אחר לוחש לתקשורת,
חותם על סירוב, מעכב החלטה, מבטל מינוי.
והכול נעשה בשם שלטון החוק.
אבל זה כבר מזמן לא שלטון החוק –
זה שלטון של פרשנות לחוק.
של פריבילגיה חוקתית.
של אינטרס שנעטף במילים יפות כמו "שוויון", "דמוקרטיה מהותית", או "הגנה על הממלכתיות".
הכול כדי לייצר מצג:
אנחנו לא שולטים – אנחנו מגינים.
אנחנו לא קובעים – אנחנו מאזנים.
אנחנו לא חוסמים – אנחנו מתווים דרך.
אבל בסוף, הדרך תמיד מובילה לאותו מקום.
לאותו סדר.
לאותו צד.
שלטון הצללים לא נבחר.
אבל הוא שורד כל בחירות.
הוא לא צריך רוב – הוא פשוט נשאר.
ככה זה כשאתה מחזיק את המפתחות למדינה – בלי לשלם על זה שום מחיר.
אז אם תהיתם למה רעיונות מסוימים לא מקודמים,
למה רפורמות נעצרות,
למה ראש ממשלה נבחר לא באמת שולט,
ולמה החלטות נראות כאילו מישהו לוחש מאחורי הקלעים –
זה כי יש מי שכן לוחש.
וזה לא דמיון.
זה לא קונספירציה.
זה לא סרט.
זה המציאות.
והבשורה?
הדיפ סטייט – כבר לא כל כך דיפ.
המסכות נפלו.
האור נדלק.
והצללים – פתאום רואים אותם.
וזו בדיוק הסכנה שלהם –
כי כוח שפועל רק כשאף אחד לא שם לב,
מאבד את האפקט ברגע שהזרקור מופנה אליו.
אז מה עושים?
לא מוותרים. לא שותקים.
לא מקבלים את שפת החוק כתירוץ לשימור הכוח.
דורשים – שהנבחרים יחליטו.
דורשים – שהעם יקבע.
כי אחרת – לא נישאר עם מדינה דמוקרטית.
אלא עם דמוקרטיה מדומיינת,
שבה הבחירות הן טקס ריק,
והשלטון – נשאר באותן ידיים, באותם משרדים.
(עידן טוביס)
אם צריך להגדיר את מחאת הפיתות מול ביתה של השרה עידית סילמן במילה אחת, היא תהיה - בחילה. בעצימו של חג פסח באים יהודים לביתה של אישה שומרת מצוות, ומפזרים פיתות, חמץ, בכדי לפגוע בקודשי ישראל.
הסיפור הוא לא השרה עידית סילמן או מחאות נגד הממשלה. מחאות נגד הממשלה מתנהלות היטב מהיום בו היא קמה. מחאה באמצעות פיתות היא לא מחאה לגיטימית. זאת לא הייתה מחאה נגד השרה סילמן, זאת הייתה מחאה נגד היהדות.
במחנות ההשמדה ובגיטאות, גם בצל השואה, יהודים ניסו לשמור על חג הפסח ככל האפשר. הם מכרו חמץ, אפו מצות, ייבשו את הלחם, שמרו תפוחי אדמה כדי לנסות לגרד אותם לקמח תפוחי אדמה כשר לפסח ולמרות אימת הנאצים השתדלו לקיים ליל סדר בדרגשים שבצריפי המחנות.
בפסח תש''ד, כשכלו כל הקיצים במחנה ברגן-בלזן, הרב יששכר-ברנרד דוידס נתן היתר לאכול חמץ בחג כאשר בהיתר נכתב: "לפני אכילת חמץ יאמר בכוונת הלב: אבינו שבשמים, הנה גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ולחוג את חג הפסח באכילת מצה ובשמירת איסור חמץ, אך על זאת דאבה לבנו שהשעבוד מעכב אותנו ואנחנו נמצאים בסכנת נפשות".
יהודים מסרו את נפשם, פשוטו כמשמעו, בכדי שלא לאכול חמץ. מי שבחר שלא לשמור, לפחות כיבד את מסורת ישראל. אבל בישראל של שנת 2025, יש מי שמבזים בכוונת מכוון את מסורת ישראל ופוגעים ביהדות. בשביל לקבל הד תקשורתי, האירוע מוכוון כלפי השרה עידית סילמן, אבל מחאה נגד סילמן הייתה יכולה להתבצע גם ללא פיתות. בל נטעה, זאת לא מחאה נגד סילמן - אלא מחאה נגד היהדות.
הסיפור הוא לא השרה עידית סילמן או מחאות נגד הממשלה. מחאות נגד הממשלה מתנהלות היטב מהיום בו היא קמה. מחאה באמצעות פיתות היא לא מחאה לגיטימית. זאת לא הייתה מחאה נגד השרה סילמן, זאת הייתה מחאה נגד היהדות.
במחנות ההשמדה ובגיטאות, גם בצל השואה, יהודים ניסו לשמור על חג הפסח ככל האפשר. הם מכרו חמץ, אפו מצות, ייבשו את הלחם, שמרו תפוחי אדמה כדי לנסות לגרד אותם לקמח תפוחי אדמה כשר לפסח ולמרות אימת הנאצים השתדלו לקיים ליל סדר בדרגשים שבצריפי המחנות.
בפסח תש''ד, כשכלו כל הקיצים במחנה ברגן-בלזן, הרב יששכר-ברנרד דוידס נתן היתר לאכול חמץ בחג כאשר בהיתר נכתב: "לפני אכילת חמץ יאמר בכוונת הלב: אבינו שבשמים, הנה גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ולחוג את חג הפסח באכילת מצה ובשמירת איסור חמץ, אך על זאת דאבה לבנו שהשעבוד מעכב אותנו ואנחנו נמצאים בסכנת נפשות".
יהודים מסרו את נפשם, פשוטו כמשמעו, בכדי שלא לאכול חמץ. מי שבחר שלא לשמור, לפחות כיבד את מסורת ישראל. אבל בישראל של שנת 2025, יש מי שמבזים בכוונת מכוון את מסורת ישראל ופוגעים ביהדות. בשביל לקבל הד תקשורתי, האירוע מוכוון כלפי השרה עידית סילמן, אבל מחאה נגד סילמן הייתה יכולה להתבצע גם ללא פיתות. בל נטעה, זאת לא מחאה נגד סילמן - אלא מחאה נגד היהדות.