תיעוד חזק מאוד (ובכלל לא מפתיע) מעזה

רעול פנים דורש - ומקבל - וסט וקסדה של איש ״תקשורת״. ושכל אחד יבין מזה מה שיבין

https://x.com/mohadisrael/status/1845867935492882691?s=46

ועכשיו גם התנצלות

בום! בום בום בום!!!!!

ארצות הברית וקנדה הכריזו על סאמידון כארגון טרור ועל ח׳אלד ברכאת כחבר החזית העממית וסייען לארגון הטרור!

סימן טוב ומזל טוב!

‏https://home.treasury.gov/news/press-releases/jy2646

https://www.jpost.com/breaking-news/article-824756

ועכשיו עם הקובץ (יעני הכתבה)

מהדי חסן השופר הקטרי יוצא ב-300 קמ״ש - והגארדיאן הבריטי זורם איתו

לוחמת צדק נאמנה (בעיני עצמה) הלכה למסעדה בניו ג׳רזי כדי להוריד משם דגלי ישראל. היא צעקה על בעלי המקום ״יש שם ג׳נוסייד! הם הורגים ילדים! אל תעשו כאילו שאתם לא יודעים!״

הבעיה?
נראה שהיא מבינה בדגלים בערך כמו שהיא מבינה במזרח התיכון…

התוכנית החדשה של קמאלה למען הגבר השחור.

נשמע כל כך מעוות שזה כמעט נראה כמו פארודיה - אבל לא, זה אמיתי.

נשאלתי לגבי הסקרים בארה״ב -

אני לא מומחה לסטטיסטיקה והסתברות ולא עשיתי דוקטורט בסימון הגבולות של מחוזות הבחירה במדינות המתנדנדות (וטפו טפו עדיין יש לי מספיק אינטגריטי כדי להודות בזה…)

אבל אני כן מנסה לפתוח את הפיד אל מעבר לתיבת התהודה, לראות סקרים ממקורות מגוונים, ולנסות להסיק מסקנות בלי ליפול לניסיונות התנבאות.

ממה שאני רואה - עושה רושם שהאריס טיפה יותר פופולארית מטראמפ בהצבעה הכללית (Popular Vote), שאין לה משמעות בארה״ב בכלל - אבל שלטראמפ יש סיכוי לזכות בשל שיטת האלקטורים, בדיוק כפי שאירע ב2016 מול הילארי.

—-

הסקרים מראים על מירוץ צמוד במדינות המפתח המתנדנדות. מכאן שהיכולת להלהיב ולהניע מצביעים אל הקלפי הם המפתח לניצחון. וחשוב גם לציין שלשני המועמדים יש אתגרים לא פשוטים בבייס שלהם עצמם.

אצל קמאלה:

- אוכלוסיות מוסלמיות ואולטרה פרוגרסיביות, שכועסות עליה בשל חלקה באגדת ה׳ג׳נוסייד׳ ועוברות להצביע לג׳יל סטיין ממפלגת הירוקים.

- מצביעים יהודיים שאינם שמחים מההתנהלות שלה סביב ישראל ומכך שהיא דחתה את המועמדות של ג׳וש שפירו, מושל מחוז פנסילבניה היהודי, לתפקיד סגן הנשיא. חשוב לציין שהמצביעים היהודים עדיין ברובם נוטים לדמוקרטים.

- שמרנים מכל הסוגים שעדיין לא מסוגלים לחשוב על אישה (בטח אישה לא לבנה) בראשות המדינה.

אצל טראמפ:

- רפובליקנים שהם אנטי-טראמפיסטים ואינם מסוגלים לתמוך בו לנשיאות בשל התבטאויות בעייתיות ואישיות אימפולסיבית מדיי.

- תנועה לא גדולה של נוצרים מאמינים שנמנעים מלהצביע לו ולקמאלה בשל חוסר שביעות רצון משני הנציגים, כל אחד מסיבותיו שלו.

—

מי שחושב שהניצחון מובטח למי מהם, לדעתי מפספס חלקים גדולים בציבור האמריקני.

מי שרואים במועמד אחד את פסגת השאיפות של ישראל ובמועמד השני את תכלית הרוע המוחלט - מפספסים כתמי ענק ששניהם נושאים על גבם, הן ברמת האדם והן ברמת המצביעים הפוטנציאליים; הן ברמת מדיניות הפנים והן ברמת יחסי החוץ - לטווח הקצר ולטווח הארוך.

מבחינת ישראל מדובר כאן בשני מועמדים עם פוטנציאל לצרות, כל אחד בדרכו שלו.

טראמפ יכול להחליט שהוא ברוגז על זה שנתניהו התקשר לביידן ולכן לא יענה לו לטלפונים. הוא יכול לנטות לכיוון הבייס הבדלני (והכמעט פוטיניסטי שלו), שממנו מגיע גם סגן הנשיא שבחר ג׳יי. די. ונס - ולדחוף את ארה״ב לנטוש את המזרח התיכון ואת ישראל כשם שהם דוחפים לנטוש את אוקראינה.

קמאלה מצידה יכולה להחליט שממשלת ישראל קיצונית מדיי ולהנחית מהלומות בדמות כפיית מדינה פלסטינית וכמובן להמשיך את מדיניות הפייסנות כלפי איראן.

—

אם שואלים אותי - השאלה היא בסוף לא רק הפרסונה אלא הממשל שייבחר. הממשל הקודם הובל בידי אנשים שהבינו את המזרח התיכון טוב יותר מאלה מהממשל הנוכחי. אני מדבר על פומפיאו, קושנר ודומיהם כמובן.

בעוד שהממשל הנוכחי, למרות ההזדהות המרגשת של ביידן עם ישראל - שלדעתי טראמפ לא היה מסוגל להגיע לרמת הזדהות רגשית כזאת - המשיך את מדיניות הפייסנות מול איראן, נטש את אפגניסטן בחופזה ובבושת פנים, והפנה עורף לסעודיה בצורה מחפירה.

אבל יש גם חיסרון בממשל שמובל בידי אדם קפריזי, שעוסק כל הזמן בהשמצה של מחצית מהעם, ושאינו מסוגל לנהוג בצורה מאחדת ומייצבת.

לטווח הארוך ארה״ב חייבת ייצוב, ממלכתיות בגרסה המקומית (דו-מפלגתיות, bipartisanship). היא חייבת לשוב להתכנס במרכז ולהעיף את השוליים -האסלאמיסטים והנושקים לנאו נאציזם - למחוזות חוסר הרלוונטיות כפי שראוי שיהיו.

שני המועמדים לא מסוגלים כרגע לספק את הסחורה הזו בשל השבר העמוק בחברה, שבוחשים בו כוחות חיצוניים גדולים כדוגמת קטר רוסיה וסין.

—

אז לשאלה ״מי ינצח״ אענה: סטטיסטית אין לדעת כרגע.

ולשאלה ״מי *כדאי* שינצח״ אענה: ניקי היילי.

אתמול שחרר ארגון ״אלנט״ (ELNET) סדרה של דוחות מפורטים על הרשת החמאסית באירופה, שפועלת ללא הפרעה תחת עיניהן הפקוחה של הממשלות השונות.

הדוחות מתמקדים בבריטניה, גרמניה, איטליה, הולנד ובלגיה ומציבים במרכז את שיטת ה״דעוה״ הידועה של האחים המוסלמים - חזית אזרחית שפועלת במסווה של ארגוני חברה אזרחית ופעילות אזרחית וקהילתית אבל למעשה מקרבת כך את ההמונים אל האסלאמיזם הקיצוני ומממנת בסופו של דבר פעילות טרור חמאסית.

עוד נקודה מעניינת שעלתה בדוחות היא הבנייה של מערכי תקשורת ופרופגנדה וכן פעילות לובינג בפרלמנטים, שמסייעים להרחיב את התפוצה של המסרים ולנרמל את פעילי החמאס הנסתרים הללו בעיני האירופים.

ממליץ להציץ בדוחות, ולמי שרוצה תקציר יש גם בכתבה הבאה של הבחור ההוא מהג׳רוזלם פוסט:

https://www.jpost.com/israel-news/article-824792

נו מה יהיה חברה לא דיברנו כבר על הקטע של אקשן דווקא בשבתות?

מועדים לשמחה לכולם!

הנרטיב שמנסים לקדם בצד השני, אצל אלה שכן מסכימים להודות שסנואר חוסל, הוא שהוא היה ״בקדמת החזית״, ״לחם כתף אל כתף עם חייליו״, ״נפל בקרב ולא במנהרה כפי שהעלילו עליו״.

שזה כמובן בולשיט.

״עברו את שער העיר, ואחרי עברכם אותו, התשועה תהיה לכם בטחו באללה, אם מאמינים אתם!״
סורת אל-מאא׳דה (5:23).

בחמאס לקחו את הפסוק הזה, שמדבר על תשובת יהושע וכלב לעם ישראל בעת חטא המרגלים, כדי להצדיק את הפלישה ואת הטבח.

הם בעצם עשו הפוך על הפוך והכריזו על עצמם כעל עם ישראל שמנסה להיכנס לארץ המובטחת.

כעת בציוץ הזה אני מנסה להפוך את הקערה על פיה ולהשתמש בו בהקשר של חיסול סנואר.

מי שבעניין אשמח לשיתוף 🙏🏼

https://x.com/mohadisrael/status/1846959664765825258?s=46

עדכון של התמונה הידועה מהספה..

קרדיט לקורא היקר E.G.

שני אביגל, אימו של עידו אביגל הי״ד שנרצח מרקטה של חמאס ב2021 - בפוסט מרגש.

מוזמנים לתת לה בלייק מפרגן

https://x.com/shani_avigal/status/1846931270623732113?s=46

בהמשך לפוסט הזה -

מוזמנים לקרוא את לקט התגובות הבא, בין המכחישים, לחוגגים, לפסטיבל מספרי הסיפורים:

https://www.jpost.com/middle-east/article-825069